שמחה שולמן
 | |
| לידה |
1859 טְבֶרְיָה, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 1944 (בגיל 85 בערך) צפָת, פלשתינה (א"י) |
  | |
שמחה שולמן (תרי"ט, 1859 - תש"ה, 1944) היה איש ציבור בצפת במחצית הראשונה של המאה ה-20, מייסד ומזכיר חברת "בני ציון", מייסד ומנהל "בית מושב זקנים הכללי" בעיר. נשיא "בני ברית" בצפת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בטבריה, בנו של אריה לייב שולמן ואחיו של שמואל שולמאן. קיבל חינוך תורני. נישא לפרומה, בתו של אברהם רוטנברג, סופר סת"ם שעלה מוורשה לארץ ישראל והתיישב בצפת. למד אצל חותנו את מלאכת הסת"ם ובמשך תקופה עסק בה לפרנסתו. כעבור זמן התמנה למזכיר בכולל ז'יטומיר.
בשנת 1897 ייסד בצפת את חברת "בני ציון", שעסקה בארגון התיישבות של יהודים מהארץ ומחו"ל על אדמות הג'יפתליק (קרקעות שנרשמו על שמו של הסולטאן הטורקי ואינן ניתנות למכירה) ושימש מזכיר החברה. בשנת 1933 הוא מכר 200 דונם בקרקעות שבראשותו לשרה אדלר לוי.
בשנת 1901 יזם וייסד את "בית מושב הזקנים הכללי" לצפת והגליל, וניהל אותו במשך למעלה מארבעים שנה, עד מותו.
היה ממייסדי "בני ברית" בצפת והיה נשיאה במשך שנים רבות. בסוף ימיו מסר את הנשיאות לדוד שוב והוא נשאר סגן נשיא.
השתתף בייסוד בית הספר הראשון לבנות בצפת. היה ממייסדי סניף "המכבים הקדמונים" ויושב ראש שלו, כמו כן היה ממייסדי חברת "צופיה" לפיתוח הר כנען ויושב הראש שלה.
פרסם מאמרים עיתוני התקופה "הצפירה" ו"המליץ".
נמנה עם קבוצת רבני וראשי היישוב בצפת שהשתתפו בהכתרת הרב צבי פסח פרנק כרבה של ירושלים וחתמו על מכתב הברכה לרגל מינויו.
נפטר בשנת 1944. בנו משה שולמן, שהיה המוכתר של יבנאל, מילא את מקומו כמנהל מושב בזקנים בצפת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "שמחה שולמאן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 55