שמחה בונם אוסוביצקי

**שמחה בונם אוסוביצקי**
	מצבתו של הרב שמחה בונם אוסוביצקי
לידה	1824; ה'תקפ"ד; קייב, האימפריה הרוסית
פטירה	3 בפברואר 1899 (בגיל 75 בערך); כ"ג בשבט ה'תרנ"ט
תפקידים נוספים	רבה של מזכרת בתיה
צאצאים	יהושע אוסוביצקי, בוריס אוסוביצקי
	→ זאב יעבץ אברהם יעקב אורלנסקי ←
	→ זאב יעבץ אברהם יעקב אורלנסקי ←

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקייב שבאימפריה הרוסית בה'תקפ"ד (1824), והיה מחשובי החסידים בקייב. בניו הם יהושע אוסוביצקי, לימים מהבולטים בפקידי הברון רוטשילד בתקופת העלייה הראשונה; ובוריס דב אוסוביצקי, שהיה לימים יינן ביקב של ראשון לציון, והמייסד והמנצח הראשון של האורקסטרה של ראשון. בתו פרל נישאה לימים לפייבל כהנוב.

ב-13 במרץ 1881 נרצח הצאר אלכסנדר השני. בעקבות רצח זה החלו פרעות ביהודים בדרום-מערב רוסיה (כיום אוקראינה), שנודעו בשם "הסופות בנגב". ב-26 באפריל 1881 נערך פוגרום ביהודי קייב; עשרות נרצחו, ורכוש יהודי נבזז. הרב אוסוביצקי ומשפחתו ברחו לעיר הגבול ברודי (בגליציה), שהייתה בתחום האימפריה האוסטרו-הונגרית ובה התרכזו אלפי פליטים יהודים.

בראשית 1882 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשלב ראשון ביפו. אוסוביצקי שימש כ"סופר ומזכיר ראשון" של ועד חלוצי יסוד המעלה בעיר יפו, עם פתיחת שנת הלימודים ה'תרמ"ה שימש כמורה ליהדות בראשון לציון, אך כבר בנובמבר 1884 התקבל כרבה של עקרון ובהמשך כרבה של זכרון יעקב.