שמואל רעיוני
 | |
| שמואל רעיוני בסטודיו 1968 | |
| לידה |
4 במאי 1905 ז'ייז'מריאי, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 1995 (בגיל 90) עין הוד, ישראל |
| שם לידה | שמואל מסלובטי |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות | אופקים חדשים, מופשט לירי |
| פרסים והוקרה |
• 1948 - פרס הרמן שטרוק, עיריית חיפה • 1958 - פרס מלאך להדפס |
  | |
שמואל רעיוני (4 במאי 1905 - 22 בדצמבר 1995, עין הוד) היה צייר, חבר קבוצת אופקים חדשים, מורה ומחנך ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד כשמואל מסלובטי (Maslovati) בז'ייז'מריאי (Žiežmariai), ליטא. בשנת 1923 עלה לארץ ישראל בגפו בעידודו של בוריס שץ. סיים את לימודיו בבצלאל בשנת 1927[1]. בסוף שנות העשרים של המאה ה-20 התגורר בפתח תקווה ועבד בעבודות שונות בהן הוראת ציור, בין תלמידיו מתקופה זאת היה האמן שלמה אלירז[2].
ב-1931 עבר לחיפה והחל ללמד אמנות בבית ספר תיכון ומאוחר יותר בסמינר למורים. ב-1935 נישא לתלמידתו אלה ברטלר שלימים הפכה לאמנית קולאז' בדים. בתקופה זו שינה את שמו לרעיוני.
ב-1939 החל בלימודי אדריכלות והנדסה במכון הבריטי לטכנולוגית הנדסה, במקביל לעבודתו כמורה, ובשנת 1945 סיים את לימודיו וקיבל תואר באדריכלות והנדסה. בשנת 1947 הצטרף לאגודת הציירים והפסלים בא"י (מקודם – "אגודת אמנים עברית"), ובאותה שנה נסע לראשונה לפריס להשתלמות ב"אקדמי ז'וליין". ב-1955 נסע להשתלמות נוספת בפריס ב"גראנד שומייר" ובאיטליה.
ב-1952 הצטרף ל"אופקים חדשים" והיה חבר פעיל בקבוצה. מאותה עת ואילך השתתף בכל תערוכות הקבוצה, למעט תערוכה ביולי 1963 במשכן לאמנות בעין חרוד. ייצג את ישראל בביאנלה סאו-פאולו, ברזיל ב-1953[3] ובסלון הסתיו, פריז, צרפת ב־1958. הרבה להציג בארץ. הציג תערוכות רבות בחו"ל יחד עם אשתו האמנית אלה רעיוני.
ב-1953 הצטרף כחבר לקבוצת המייסדים של כפר האמנים עין הוד, בו התגורר עם משפחתו עד לפטירתו בשנת 1995.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דרכו צייר בסגנון פיגורטיבי אקספרסיבי בהשפעת האמנות האירופאית. עבודותיו הושפעו מציוריהם של ז'ורז' בראק, פבלו פיקאסו וז'ורז' רואו[4]. בתחילת שנות השישים עבר לציור מופשט לירי וכן מופשט בשיטת ציור הפעולה, גישה שהומצאה על ידי הצייר האמריקאי ג'קסון פולוק, בה הניסיון הוא לייצר דימוי על ידי פעולה גופנית ללא שליטה רציונלית. בשנות השבעים והשמונים ב"תקופה הלבנה" שלו, יצר סדרת ציורי נוף מתמקדת בנופי הנגב[5]. מאוחר יותר עבר לצייר ציורים גאומטריים המבוססים על רשמיו מביקוריו בגוסלאר, גרמניה ובאחרית ימיו התמקד בציור דמויות.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1948 - פרס הרמן שטרוק, עיריית חיפה
- 1958 - פרס מלאך להדפס.
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1947 - תערוכת יחיד ראשונה בחיפה
- 1949 - בית האמנים חיפה
- 1953,1955 - בית האמנים, חיפה
- 1956- גלריה לאמנות עין הוד
- 1957 - בית שאגאל, חיפה
- 1958 - בית האמנים, ירושלים
- 1958 - גלריה לאמנות עין הוד
- 1958 - גלריה מרסל ברנהיים (Bernheim) פריס
- 1961 - גלריה 220, וגלריה יהודית תל אביב
- 1962 - מוזאון אל פאסו לאמנות, טקסס, ארצות הברית
- 1965 - מוזאון לאמנות חדישה, חיפה
- גלריה וודסטוק (WOODSTOCK), לונדון, בריטניה
- Jewish Community Center, Bridgeport, Connecticut, USA (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני)
- 1967 - יד לבנים רחובות (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני)
- בית העם באר שבע (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני)
- 1968 - גלריה באט-ווג' (BATTE WAGE) בזל, שווייץ
- 1969 - אנשים בנוף, ציורי מים
- 1966-69 - גלריה נורה
- 1975,1979 - גלריה נורה, ירושלים
- 1977-1969 - כמה תערוכות בערים שונות בארצות הברית ובקנדה
- 1977 - מוזאון יהודי, ברקלי, קליפורניה, ארצות הברית
- 1980 - גלריה יארס (YARES) סקוטסדייל, אריזונה, ארצות הברית (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני)
- 1983 - תערוכת יחיד, בית שאגאל, אגודת הציירים והפסלים, חיפה
- 1984 - דיוקן באקוורל, גלריה נורה, ירושלים
- 1990 - "פני אנוש", בית האמנים, עין הוד
- תערוכת יחיד, מוזאון ינקו דאדא, עין הוד
- 1992 - "הפוך בה והפוך בה" גלריה לאמנות עין הוד (יחד עם רעייתו, אלה רעיוני)
- 1994 - גל ריה לאמנות עין הוד
- 2017 - גלריה לאמנות עין הוד
- 2019 - גלריה עירונית כפר סבא.
ביאנלות ותערוכות קבוצתיות בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1953 – ביאנלה סאו-פאולו, ברזיל
- 1958- סלון הסתיו, פריז, צרפת
- 1978 - ציור מישראל, בית אגודת האמנים, פאדרבורן (Paderborn) גרמניה.
- 1987 - אמנות ישראלית מעין הוד ותל אביב, ארמון הנסיך טרייר, גרמניה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילה בלס, אפקים חדשים, הוצאת פפירוס, תל אביב, 1980. מהדורה שנייה מורחבת: אופקים חדשים, הוצאת מודן 2014.
- מאירה פרי-להמן (אוצרת), בתיה דונר, שמואל רעיוני : צייר ישראלי, גלריה עירונית כפר סבא, 2019.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל רעיוני באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- מידע לאספנים אודות שמואל רעיוני, באתר עסקי אמנות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טרטקובר, דוד ועפרת, גדעון, עורכים, בצלאל 100, ספר ראשון 1904-1929, מפעל הפייס 2006, עמ' 171
- ^ בערך שלמה אלירז באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ^ 2ª Bienal de São Paulo (1953), Catálogo da Bienal São Paulo pp. 209-210 retrieved from https://issuu.com/bienal/docs/name24c514
- ^ רעיוני לא היה הצייר היחיד שאמץ "שפה פיקאסויית" גם אהרון כהנא, פנחס אברמוביץ' שטרייכמן וסטימצקי עשו זאת. גדעון עפרת "אהרן כהנא: מונוגרפיה (ב) הפשטה קוביסטית סינתטית", המחסן של גדעון עפרת ארכיון טקסטים.
- ^ תערוכה מקפת של ציורים אלה הוצגה במוזאון דאדא בעין הוד ב-1990. "התקופה הלבנה" מוזכרת במאמרה של גילי דינשטיין-ישפה, “הבוהמיין האחרון, אגדה חיה”,מעריב יום ד' 15 אוגוסט 1990, עמ' 21.