שמואל נסים

הרב שמואל נסים (1840–1916) היה אב בית הדין של העדה הספרדית בירושלים, מרבני העדה וממייסדי ומנהלי בית החולים משגב לדך.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת 1840 (ה'תר"א) לרבקה ולרב אליהו יעקב נסים.

בשנת 1897 נבחר לשמש כחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים^[1]. בהמשך שימש כחבר בית הדין של העדה בירושלים, ובשנת 1900 (ה'תר"ס) מונה לשמש כאב בית הדין. תחתיו שימשו כחברי בית הדין הרב שלום הדאיה, הרב אברהם גאגין והרב אברהם ביג'אג'ו.

שימש כגבאי בית החולים "משגב לדך" בירושלים, ונמנה עם מנהליו ומייסדיו בשנת ה'תר"ם לצד הרב מרדכי ישראל והרב גבריאל שבתי^[2]. כן שימש במשך כ-28 שנים כגבאי צדקה של עניי כוללות הספרדים בירושלים.

בשנת 1906 נבחר שוב לשמש כחבר בוועד העדה הספרדית לצד הרב נחמן בטיטו, הרב חיים משה אלישר והרב יעקב מאיר^[3]. בשנת זו, כשנפטר החכם באשי האחרון, הרב יעקב שאול אלישר, ספד לו הרב שמואל נסים ליד מיטתו ביציאה מבית הרב בדרך ההלוויה להר הזיתים. הרב שמואל התבקש לאחר מותו ברכה למלא את מקומו אך לא רצה, ובשנת 1907 מונה הרב אליהו משה פאניזיל לראשון לציון. כן ספד לרב חיים חזקיהו מדיני בבית הכנסת אשר בחצר משגב לדך.

במשך כ-40 שנה עבד ברבנות הדתית ושימש את מוסדות הקהילה של העדה הספרדית, במיוחד התבלט בחלוקת מזון לעניי העיר ירושלים, שימש כמנהל וראש ועד קופת התמחוי, והיה ממונה על כשרות המצות של העדה הספרדית.

הלך לעולמו ב-1 ביולי 1916 (ל' סיוון ה'תרע"ו) ונקבר בחלקת בוראק של הספרדים בהר הזיתים. הספידו אותו בביתו הרב אברהם ביג'אג'ו, ליד ביתו הראשון לציון הרב אליהו משה פאניז'יל, וכן הרב אברהם רומאנו. הרב שמואל נסים השאיר אחריו חיבור ספר דרושים בכתב יד, וחלק מחידושיו הודפסו ב'המאסף' בעריכת הרב בן ציון אברהם קואינקה, ובמספר ספרים נוספים של רבני התקופה.