שמואל אברהם הרמתי
שמואל אברהם הרמתי (שוורץ) (ה'תרמ"ה, 1885 – י"ז בניסן ה'תר"פ, 5 באפריל 1920) היה אגרונום ופעיל ציוני. מחללי מאורעות תר"פ בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1885 (ה'תרמ"ה) באוטאץ' שבאזור בסרביה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום במולדובה) למשפחה מסורתית וציונית. אביו ישראל היה סוחר תבואה. הוא למד לימודים תורניים וגם ספרות עברית. בגיל 17 עבר לברסלאו, שם למד חקלאות (כהכנה לעלייה לארץ ישראל), והוסמך כאגרונום. שירת בתפקיד תומך לחימה בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1919[1] עלה לארץ ישראל עם רעייתו דבורה (לבית ברשטיין) דרך נמלי קושטא וביירות, והתגורר ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בארץ היה פעיל בתכנון ההתיישבות מטעם ועד הצירים ובמסגרת "המועצה לעיקרי ההתיישבות"[2]. סייר במושבות וביישובים החקלאיים וכתב דו"חות מקצועיים על החקלאות בהם. כמו כן פרסם מאמרים בעיתונות העברית. היה מראשוני השופטים בבית משפט השלום העברי בירושלים.
רציחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מאורעות תר"פ
ב-4 באפריל 1920, ביומן השני של מאורעות תר"פ בירושלים, נתקל הרמתי בפורעים ערבים שתקפו יהודי ברחוב דוד סמוך לשער יפו[3]. הוא נחלץ לעזרתו, ונפגע בעצמו על ידי הפורעים. כוח משטרה בריטי ששהה בסמיכות נמנע מלהושיט לו עזרה ואף עיכב את כוחות ההצלה היהודים שביקשו לטפל בפצועים[4]. הוא פונה לבית חולים[5], שם נפטר מפצעיו בערוב של אותו היום. נקבר בחלקת הפרושים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים, לצד חמישה מחללי הפרעות[6]. על מצבתו נכתב: ”נהרג על קדוש השם וכבוד האומה בימי הפרעות שבירושלם... תנקום אדמתו דמו”.
הותיר את רעייתו ואת בנו ארנן בן שמונה חודשים.
יוסף חיים ברנר כתב לאחר המאורעות:
למרבה האירוניה, כשנה לאחר מכן נרצח ברנר במאורעות תרפ"א ביפו, כפי שחזה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף לזכר שמואל אברהם הרמתי, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- שמואל אברהם הרמתי (שורץ) באתר מיזם לתת פנים לנופלים.
- כרטיס הקבר של שמואל אברהם הרמתי בהר הזיתים.
- שמואל אברהם שורץ-הרמתי, העולם, 20 באפריל 1920.
- עקרים אחדים בשאלת ההתיישבות מאמר שכתב ופורסם לאחר מותו בעיתון דואר היום, 5 במאי 1920, תחת הכותרת "על קבר קדושים".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בכמה מקומות נטען כי עלה על סיפונה של האונייה "רוסלאן", אך כפי הנראה מכמה ידיעות בעיתון שהגיע כבר באביב של שנת 1919, בטרם בוא "רוסלאן" לארץ וכן שהפלגתו עברה דרך איסטנבול וביירות, בניגוד ל"רוסלאן".
- ^ גוף שכלל מומחים בנושאים שונים שייעצו למשרד הארצישראלי בתחומי התמחותם.
- ^ החקירה בעניין הפרעות, דואר היום, 19 במאי 1920.
- ^ כך עולה ממספר עדויות, וכן מדו"ח של ועדת פיילין שחקרה את המאורעות מטעם הבריטים.
- ^ לפי הכתבה "פרטי הפרעות" (דואר היום, 6 באפריל 1920) הוא הובא לבית החולים ביקור חולים ואילו לפי רשימת הנפגעים המובאת בהמשך אותה כתבה (ראו תמונה) הוא נמנה עם אלו שהובאו לבית החולים הדסה (בית החולים מאיר רוטשילד).
- ^ הלוית הקדושים, הארץ, 8 באפריל 1920.