שלף שפתני
 שלף שפתני
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | דקראים |
| תת־סדרה: | דמויי-שפתן |
| משפחה: | שפתוניים |
| סוג: | Epibulus |
| מין: | שלף שפתני |
| שם מדעי | |
 Epibulus insidiatorפאלאס, 1770 | |
| |
שַׁלָּף שִׂפְתָנִי[2] (שם מדעי: Epibulus insidiator) הוא מין של דג גרם ממשפחת השפתוניים שבסדרת הדקראים החי במימי האזור האינדו פסיפי. תפוצתו היא מחופי מזרח אפריקה בים האדום ועד למימי פולינזיה הצרפתית וקלדוניה החדשה וצפונה עד להוואי ויפן. הוא שוכן בשוניות אלמוגים בעומק 1–42 מטר באזורים הטרופיים.
השלף יכול להגיע לאורך 54 ס"מ והוא בעל סנפירים מפוארים בצבעי ירוק-אפור עם קשקשים מובלטים בקצוות שחורים, סנפיר גבי שצבעו צהוב-אפרפר ולעיתים סגול וראש בהיר, לעיתים עם מצח אפור כהה ופס שחור בין המצח לעיניים האדומות שלו. סנפירי החזה קטנים וצהובים והסנפירים האחוריים והזנב כחולים ולעיתים בעלי קצוות בהירים. לעיתים ישנם פרטים הצהובים לאורך כל גופם למעט הלסתות הלבנות. הדגים הצעירים שחורים במרבית גופם ובעלי סנפיר גב מעוגל יותר.
דג זה בולט בעיקר בלסתו אשר יכולה להתארך בצורה מוגזמת, כ-65% מאורך הראש. הוא בעל שרירים מיוחדים במנה הגולגולת שמותאמים לתנועת קפיץ של הלסתות. הדג יכול לפעור את הלסתות לאורכם המרבי כדי לתפוס דגים קטנים וסרטנים השוחים לידו.
דג זה איננו נידוג למאכל כמעט (כמו מרבית דגי השונית הוא עשוי להיות מעט רעיל) אך הוא נתפס לעיתים לשימוש באקווריום כדג נוי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלף שפתני, באתר ITIS (באנגלית)
- שלף שפתני, באתר NCBI (באנגלית)
- שלף שפתני, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- שלף שפתני, באתר FishBase (באנגלית)
- שלף שפתני, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלף שפתני באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מילון בעלי חיים: דגי הגרם (תשע"ב), 2012, באתר האקדמיה ללשון העברית