שלמה משיח (רופא)
שלמה משיח (נולד ב-1937) הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) לגינקולוגיה, ממייסדי הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מנהל לשעבר של מחלקת נשים ויולדות בבית החולים שיבא, מייסד ומנהל לשעבר של היחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא ומן הראשונים שעסקו בהפריה חוץ גופנית במערכת הבריאות בישראל. השתתף גם בפיתוח טכנולוגיות לפרוסקופיה בגינקולגיה, היה שותף לפרסומם של כ-500 מאמרים מחקריים בכתבי עת מקצועיים, וקיבל עם צוותו פרסים בינלאומיים שונים. נחשב לאבי ההפריה החוץ-גופית (הפריית מבחנה) בישראל, שסלל את הדרך למאות אלפי נשים בישראל הסובלות מעקרות, להרות ולהביא ילדים לעולם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משיח נולד בתל אביב למשפחת עולים מבולגריה, לאחר שאמו עברה טיפולי פוריות. הוריו היו נצר למשפחות של רופאים ומלומדים, אביו היה פקיד בנק ואמו עקרת בית. ההורים עודדו אותו בלימודיו ומימנו אותם.
משיח למד בבית הספר היסודי בלפור ובבית הספר למסחר "גאולה", לאחר שנדחתה בקשתו להתקבל לבית ספר תיכון עירוני. הוא למד רפואה והתמחה במיילדות וגינקולוגיה במחלקת נשים ויולדות בבית החולים שיבא.
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משיח נסע בשנת 1969 לברלין, להשתלמות בת שנתיים בפיזיולוגיה ופתולוגיה של ההריון התקין והמסובך, ולמד את עקרונות המעקב והטיפול בהריונות מסובכים ובמצוקה עוברית ועוד. עם שובו לישראל, החל ליישם את התורה, חרף הביקורת נגדה. במקביל פתח בשנת 1972 מרפאה פרטית שעוסקת עד היום במתן ייעוץ וטיפול בתחומי המיילדות, הגינקולוגיה והכירורגיה הגינקולוגית, בתחום האולטראסאונד ובעיקר בפוריות.
משיח קודם לתפקיד סגן מנהל מחלקת מיילדות וגינקולוגיה בבית-החולים שיבא, והחל לעסוק בפוריות. ניהל את "מרפאת הפרגונל" של בית החולים, טיפל באלפי נשים, והצליח להשיג הריונות רבים בנשים, שנחשבו לעקרות ללא מרפא.
כשמונה לתפקיד מנהל המחלקה, הקים בשנת 1981, יחד עם פרופסור יהושע דור, את יחידת ההפריה הראשונה בישראל, לפי הטכנולוגיה של הפריה חוץ-גופית, שפותחה על ידי חתן פרס נובל פרופ' רוברט אדוארדס הבריטי, שממנו הם למדו את הטכנולוגיה.[1] אחרי שקיבלו רישיון ממשרד הבריאות, בהליך שנמשך שנתיים, החלה המחלקה של משיח בניסיונות להשיג היריון חוץ-גופי הראשון, במקביל לניסיון דומה של בית החולים הדסה. בשנת 1982 עלה יפה הניסיון להפרות ביצית במבחנה, ובוצעו כל שלבי התהליך, כולל חלוקת התאים, והשתלה חוזרת של העובר ברחם האם.[2] כך נוצר היריון חוץ גופי ראשון, שבסופו נולדה ילדת המבחנה הראשונה בישראל, והחמישית בעולם, רומי נוימרק, שמשמשת כיום כמגישת חדשות בערוץ 10. כעבור שנה נולד בהפריה חוץ גופית ילד זכר ראשון.[3]לאחר פריצת דרך זו נחשבת ישראל בשנים האחרונות לשיאנית בטיפולי הפריה חוץ-גופית בהתאם לגודל האוכלוסייה.[4]
משיח פרש מבית החולים שיבא בשנת 2002, והתמנה לעמוד בראש היחידה להפריה חוץ-גופית בבית-החולים "אסותא". היה ממייסדי הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומוותיקי המורים למיילדות וגינקולוגיה. היה ראש האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה במשך שמונה שנים, ויושב ראש האגודה הישראלית לחקר הפוריות. שימש פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה לחקר מומים מולדים, ולאחר פרישתו לגמלאות הפך לפרופסור אמריטוס.
חבר ויו"ר וועדות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך הקריירה שלו היה משיח חבר בוועדות ומועצות שונות, ובהם יושב ראש הוועדה להענקת רישיונות ליחידות להפריה חוץ גופית ובקרת פעילותן של היחידות הקיימות, ועדות מייעצות של שרי בריאות, חבר המועצה הלאומית למיילדות, פוריות וגנטיקה וחבר המועצה הלאומית לדמוגרפיה.
מרחבי פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסף על טיפולי פוריות, משיח מומחה גם בתחומים רבים אחרים, ובהם, הריונות בסיכון גבוה, ניתוחים גינקולוגיים ובפרט אנדוסקופים. הוא פיתח גם את הטכנולוגיה של לפרוסקופיה ניתוחית. משיח ושותפיו היו חלוצים בטיפול במקרים קשים של עקרות הגבר. היה הראשון שיישם בארץ את הטכניקה המהפכנית של שאיבת הזרע מהאשכים-TESA, TESE (במקרים של חוסר זרע מוחלט) והזרקת זירעונים בודדים ICSI לביציות, ובכך להשיג הפריה והריונות.[5]
בשנים האחרונות מנהל משיח מערכת שמסייעת לנשים ישראליות שזקוקות לתרומת ביציות,[6] לעבור את תהליך ההפריה באוקראינה,[7] משום שעלות התהליך בישראל יקרה יותר, ויש גם קושי בהשגת תרומת ביציות בישראל.[8] באוקראינה הישראלית מקבלת תרומת ביציות מתושבת מקומית, ואלה מופרות בזרעו של בן הזוג של הישראלית, שנשמר במבחנה. לאחר שמושגת הפריה, הביצית המופרית מושתלת בחזרה ברחמה של הישראלית וכך נוצר היריון.
משיח נמנה עם מנהלי בנק זרע פרטי, "סופרם", שהוקם בישראל בשנת 2011, ובו גם תרומות זרע של גברים מדנמרק ומספרד, עם שירות יקר: ליווי רפואי צמוד, מטפלת זוגית ובדיקות סקר גנטיות.[9][10]
היה שותף למחקר ישראלי שמצא כי תרופות להגברת פריון הגבירו את הסיכון לחלות בסרטן הרחם ב-69%.[11]
משיח קרא לעריכת קמפיין גדול באמצעי התקשורת, להגברת מודעות הציבור לעובדה הביולוגית, שמעבר לגיל 42–43 סיכוייה של אישה להרות קטנים מאוד.[12] לכן משיח מציע לנשים לשקול להקפיא ביציות במקרים שהן עומדות לאבד את מאגר הביציות שלהן, בשל טיפולים רפואיים שונים, או בשל דחיית ההיריון לגיל מאוחר יחסית.[13]
משיח מנהל את פורום פריון הגבר - בנק הזרע באתר דוקטורס, יחד עם פרופסור יעקב אשכנזי.[14]
תינוקת המבחנה הראשונה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1982 היה שותף עם רופאים מ"שיבא", להבאתה לאוויר העולם של תינוקת המבחנה הראשונה בישראל, העיתונאית רומי נוימרק[15]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משיח זכה עם צוותו במספר רב של פרסים בינלאומיים יוקרתיים.
- משיח נכנס בשנת 1994 לספר השיאים של גינס לאחר שיילד את היולדת המבוגרת ביותר דאז, אשה בת 60 מצרפת, שהגיעה לישראל לטיפולי הפריה וילדה תינוקת, מנגד יש גם ביקורת והתנגדות מצד גורמים שונים להפריה חוץ גופית של אישה בגיל מבוגר יחסית.[16] משיח טען כי לא רצה בפרסום וכי האישה סיפרה לו שהיא בת .48,[17][18]
- אות יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 2011.[19]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משיח היה נשוי לעלית-ביאנקה, שהייתה אחות מוסמכת ואחראית חדר הלידה בבית החולים "שיבא", ממנה התאלמן ב-2021. משיח גר בתל אביב, ואב לשני בנים, רועי מנהל מחלקה גינקולוגית בבית החולים שיבא, וגיא - עורך דין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' שלמה משיח באתר בית החולים אסותא
- שלמה משיח באתר המרפאה שלו
- נחמה דואק, האבא של תינוקות המבחנה: פרופ' שלמה משיח מדבר, באתר ynet, 21 באפריל 2004
ליאת רגב משוחחת עם שלמה משיח בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018
שרית רוזנבלום, "תוך עשור נוכל להפוך תאי גזע לביציות או לזרע, ולהאריך את זמן הפוריות עד אינסוף כמעט", באתר "ידיעות אחרונות", 6 במאי 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ישראל - מעצמה עולמית ב"תינוקות מבחנה" - טוב או רע? באתר קפה TheMarker
- ^ פרופ' שלמה משיח, רואים את הנולד, באתר nrg, 7 באפריל 2006
- ^ אסתר טל, את רגע הלידה שלי שידרו ב"מבט", באתר nrg, 5 באוגוסט 2002
- ^ דן אבן, משרד הבריאות שוקל להפסיק מימון טיפולי פוריות לנשים מבוגרות, באתר הארץ, 4 ביוני 2012
- ^ פרופ' משיח באתר דוקטורס
- ^ תרומת ביציות – מאמר של פרופ' משיח לעיתון "חדשות פונדקאות"
- ^ ורד לוי-ברזילי, תביאו שישה, תביאו שבעה, תביאו שמונה ילדים, באתר הארץ, 25 בינואר 2005
- ^ יואב אבן, למרות החוק: אין תרומת ביציות בארץ, באתר מאקו, 2 באפריל 2012
- ^ הילה אלרואי, לראשונה בישראל: בנק זרע פרטי עם יבוא מחו"ל, באתר nana10, 30 בינואר 2012
- ^ דיאנה בחור ניר, הזרע העליון, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2011
- ^ דן אבן, טיפולי פריון העלו הסיכון לסרטן הרחם ב-69%, באתר הארץ, 24 במאי 2012
- ^ צליל שרון, המירוץ לפריון, באתר מאקו, 16 באוגוסט 2012
- ^ דן אבן, ילד בהקפאה, באתר nrg, 9 במרץ 2008
- ^ פורום פריון הגבר - בנק הזרע באתר דוקטורס
- ^ שרית רוזנבלום, "תוך עשור נוכל להפוך תאי גזע לביציות או לזרע, ולהאריך את זמן הפוריות עד אינסוף כמעט", באתר ynet, 6 במאי 2022
- ^ עדי כץ, עטוף ברחמים, באתר nrg, 15 ביולי 2004
- ^ דן אבן, הצצה אל חדר היולדת הכי מבוגרת בעולם, באתר ynet, 12 בינואר 2007
- ^ דפנה ורדי ודן אבן, כשאהיה בכתה א' אמא תחגוג 70, באתר nrg, 16 במאי 2006
- ^ יקירי העיר תל אביב לשנת 2011
