שלמה מזרחי
 | |
| שלמה מזרחי בהופעה | |
| לידה |
1948 (בן 76 בערך)  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
 ירושלים, ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1966 |
| סוגה | רוק, בלוז |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה | גיטרה חשמלית |
  | |
שלמה מזרחי (נולד ב-1948) הוא גיטריסט, זמר, מלחין ומפיק ישראלי. מכונה "ג'ימי הנדריקס הישראלי" בשל יכולתו המוזיקלית הגבוהה. נחשב אחד מפורצי הדרך של בתחום מוזיקת הרוק והבלוז בישראל. בשנות השישים הוא הקים את להקת הבמה החשמלית הירושלמית והשפיע על דור שלם של מוזיקאים כגון ברי סחרוף ואהוד בנאי. לאחר מכן ניגן בין היתר בלהקה כיף התקווה הטובה, כתב, הלחין ניגן והפיק את פסקול הסרט קוקו בן 19 והפיק מוזיקלית את מופע עבודה עברית הראשון. כיום מזרחי מופיע ברחבי הארץ, כותב מוזיקה לסרטים ישראלים ועובד כמפיק מוזיקלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזרחי נולד למשפחה ירושלמית מרובת ילדים. שני אחיו הבכורים היו חירשים ואילמים. אביו, בעל מכולת בשוק מחנה יהודה, חינך את ילדיו לעבודה קשה, ושלמה, שניגן בגיטרה מגיל 13, התאמן בנגינה מאחורי דלפק המכולת.
שנות השישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 18 הקים את להקת "השחפים", שעם "פעמוני סוני" הייתה המצליחה בלהקות הקצב בירושלים. שלמה משך תשומת לב בנגינת גיטרה מהפכנית עם פידבקים עוד לפני ששמע על ג'ימי הנדריקס.
ב-1967, הופיעו "השחפים" עם שיר מקורי אחד ("החורף חלף לו") וחיקויי להיטים מחו"ל, בהופעות שארגן להם האמרגן לופז סוואסו, בעיקר בסופי שבוע בסניף מפלגת העבודה. הלהקה צברה מעריצים רבים. ההופעה הגדולה ביותר של השחפים התקיימה ימים אחדים אחרי מלחמת ששת הימים. מזרחי ניגן את ירושלים של זהב עם הגיטרה מאחורי הראש, כשהיא משמיעה פידבקים רבי עוצמה, וחלק מהקהל ברח מהאולם מחשש שמדובר באזעקת אמת.
ב-1969 התפרקה "השחפים", ואחרי חברות קצרה בלהקת "העצובים" הצטרף מזרחי ללהקה של סטודנטים אמריקאים, "הבמה החשמלית", עם מויש דנבורג בשירה וגיטרה, רני וולפסון בקלידים, סטיב גילסטון בשירה וגיטרה, חיים כהן בבס ורפי כנפו (מ"העצובים") בתופים. ההרכב המקורי של "הבמה החשמלית" התפרק בראשית 1969, אחרי שהוציא תקליטון, אך מזרחי לא קיבל בו הזדמנות לבטא את יכולתו.
שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצע שנת 1969 קמה "הבמה החשמלית" מחדש עם מזרחי בגיטרה, שלדון כהן בבס (שהוחלף בהמשך על ידי שלום בן-יקר, יוצא "השחפים"), אלי טובול בתופים ודובי אלדמע בשירה. מאז ובמשך מעל לעשור הנהיג מזרחי את הלהקה, ששינתה הרכבים פעמים אחדות. בין השאר הופיעה "הבמה החשמלית" עם הקלידן של ואן מוריסון, ג'ף ליבז, במופע מוזיקה קלאסית של בלה בארטוק בהיכל התרבות. במופע זה ניגן מזרחי קטעים קלאסיים בשיניים ובפידבקים והקהל השמרני נחרד וצעק קולות "בוז". בין גלגוליה השונים של "הבמה החשמלית" השתתף מזרחי בהפקות נוספות וגם בניסיונות מוזיקליים שלא הצליחו[1].
בשנת 1970 שימשה "הבמה החשמלית" כלהקת הליווי של מחזמר הרוק "קרחת" (שכתב יהונתן גפן, והלחינו אלונה טוראל ומישה סגל)[2].
בסוף 1970 הצטרף מזרחי ל"כיף התקווה הטובה" וניגן בהקלטותיה (שיצאו באוסף של שמוליק קראוס "שבעים שמונים"). אחר כך הוא קיבל הצעה מאריק איינשטיין לנגן בהופעותיו, אך הסדר זה לא יצא לפועל. ב-1974 עיבד ביחד עם להקת "הבמה החשמלית״ 5 שירים לאלבומו השני של גבי שושן "שירים שאהבנו", בהם בלט במיוחד "ילדה קטנה". עוד הקליט מזרחי עיבודים למוזיקה קלאסית, שירים מקוריים שנגנזו וגם סקיצות לחברת קולומביה רקורדס, שלא מומשו בגלל בעיות באישור העבודה שלו בארצות הברית. ההקלטות לקולומביה, שהיו שילוב מקורי בין רוק ומוזיקה מזרחית, נעשו ב-1975 בהולנד. מזרחי נשאר בהולנד וניגן עם הרכב נוסף של "הבמה החשמלית", שכונה שם "להקת המלך שלמה", וגם עם נגנים מקומיים. הוא הוחתם על חוזה הקלטה בחברה מקומית, אך לא השלים הקלטת אלבום[3].
שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1980 הגיע מזרחי לביקור מולדת והקים שוב את "הבמה החשמלית"[1] (עם אלי טובול בתופים, מיקי שביב בבס ויגאל ישראלי בגיטרה). הוא הקליט שיר שכתב, הלחין ושר: "תנו לי דרך", והופיע בין השאר בפסטיבל "ליל אהבה בכנרת"[4], שבוע הרוק הישראלי במועדון "אמצע הדרך" בגני התערוכה בתל אביב[5], שם הופיע עם פסנתרן הבלוז ממפיס סלים[6] (איתו כבר הופיע בביקור קודם שערך בישראל ב-1975)[7].
ב-1982 חזר לגור בישראל, והקים הרכב של "הבמה החשמלית" עם אלי טובול בתופים, שוקי שלו בבס ואלי זק בגיטרה[3]. הלהקה הופיעה גם עם מני בגר ותיסלם. במקביל הקליט מזרחי שירים אחדים עם אלונה טוראל בקלידים, מאיר ישראל בתופים ואלון נדל בבס, ביניהם "הנסיך הקטן" ו"שיר הגנן". "הבמה החשמלית" התפרקה סופית ב-1983. בדצמבר 1982 שוב ניגן עם ממפיס סלים, בעת ביקור שערך בישראל, בהרכב שכלל גם את יוסי פיין בבס וטל ברגמן בתופים[8].
ב-1983 הקים מזרחי הרכב פאנקי-רוק בשם "פלוס חשמל" עם יוסי פיין בבס, ירון בכר בקלידים ואהרון ידידיה בתופים. בלהקתו הבאה ניגנו ניר צדקיהו בתופים, צביקה דרכמן בבס, איל כהן בגיטרה ונגני כלי הקשה, והיא חיממה, בין השאר, את הופעות אוריה היפ בארץ.
ב-1984 יצר מזרחי אלבום שלם משלו: פסקול לסרטו של דני ורטה "קוקו בן 19"[9]. הוא כתב, הלחין, עיבד, הפיק מוזיקלית וניגן עם אלי טובול בתופים, יוסי פיין בגיטרה בס, רועי אייגר בקלידים, גלעד עצמון ועמיקם קימלמן בסקסופון ועמיחי בחליל. מזרחי שר בפסקול את "גנן קטן", "ביחד נתגבר" ו"ים קסום". את "קוקו" שר השחקן מאיר דדון, ואת להיט הסרט, "קוקו בן 19", שר דני בסן. באותה שנה החל מזרחי ללמוד מוזיקה קלאסית וללמד נגינה בגיטרה.
ב-1985 ניגן באלבום השלישי של מני בגר "הייתי בגן עדן"[10], אחר כך סייע לו בהקלטת מוזיקה לסרטו של זאב רווח "המובטל בטיטו" וגם ניגן בשיר הנושא של הסרט; כמו כן הלחין את המוזיקה לסרטו של זיו בן-עמי "דואט".
ב-1986 הצטרף ללהקת מוזיקת שנות ה-60, "הסיקסטיז", עם מוטי דיכנה בבס ושירה, יואל לרנר בגיטרה ושירה ושלמה חממי בתופים ושירה[11]. באותה שנה גם ניגן באלבום "עד ראייה" של מוטי דיכנה. מזרחי הופיע עם הלהקה בהצלחה רבה בכל רחבי הארץ עד 1990. באפריל 1990 השתתף בפסטיבל בלוז שנערך בים המלח עם "הסיקסטיז" גרי אקשטיין, יצחק קלפטר ומרגלית צנעני[12].
שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1990 הקים מזרחי הרכב עם בועז ברמן בכלי הקשה, איתי זילבר בבס ודודיק ניזרי תופים. בהמשך העשור ניגן בהרכבים שונים וגם המשיך ללמד גיטרה, לעבוד באולפנו הפרטי ולהלחין מוזיקה לסרטים. ב-1991 הלחין מוזיקה לדרמה "כל עמי הארץ מתיהדים" של רפי בוקאי וב-1992 לסרטה התיעודי של מיכל אביעד "אנשים ממול" ולסרטו של הבמאי פלסטיני רשיד משהראווי "דר ודור". הוא גם ניגן במחווה של אשר ביטנסקי לג'ימי הנדריקס: הקלטת שירו של בוב דילן "לאורך מגדל השמירה".
ב-1998 הקליטה להקת שב"ק ס' חידוש ל"תנו לי דרך". מזרחי, שזכה לתשומת לב חדשה, החל להקליט שירים לאלבום סולו ראשון עם להקתו החדשה, "השורשים", והראשון בהם, "בעזרת הנשמה", יצא לרדיו ב-1999.
שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2001 יצא לאור אלבום הבכורה הרשמי של מזרחי, "אדון החלומות". מזרחי כתב, הלחין, עיבד והפיק מוזיקלית. קלידן להקתו אמיר הכהן ייעץ מוזיקלית ואמנותית. האלבום כלל שילוב של נגינה בלוזית-רוקית בהשפעות אתניות ירושלמיות. לצד השירים "בעזרת הנשמה", "מלאך קטן", ו"תנו לי דרך" (בגרסה חדשה), כלל האלבום גם יצירות ארוכות, בהן כמעט שמונה דקות של "ירושלים בין ערביים" ושתים עשרה דקות של "אדון החלומות".
באוקטובר 2001 יצא פסקול "קוקו בן 19" בדיסק (בהוצאת "פונוקול"), ואל 13 הקטעים המקוריים צורפו שישה קטעי בונוס שהקליט מזרחי בשנות השמונים.
במשך העשור הלחין מזרחי פסי-קול לקולנוע ולטלוויזיה, ביניהם לטלוויזיה האמריקאית, לערוץ 4 הבריטי ועוד. בין השאר הפיק מופעים כמו "עבודה עברית", הופעה שלו עם אמן הבלוז ממפיס סלים בישראל ומחוצה לה ומופעי בלוז נוספים. בשנת 2006 הוציא אלבום המורכב מחומרים נדירים מהשנים 1975–1982 שחלקם עוד לא יצאו לאור - "Fenderica One".
בקיץ 2007 התאחדה להקת "הבמה החשמלית" לשלוש הופעות בירושלים ובתל אביב, בהרכב: מזרחי בגיטרה, אלי טובול בתופים, שלום בן-יקר בבס ודובי אלדמע בשירה. במסגרת האיחוד צילם הבמאי ניסים מוסק סרט תיעודי על הלהקה בשם "הבמה החשמלית - אגדת רוקנ'רול"[13], ששודר בערוץ הראשון[14]. להופעה במועדון הצוללת הצהובה בירושלים, הצטרף ברי סחרוף[15].
בעשור השני של המאה ה-21 מופיע מזרחי עם להקתו (אלדד סומנר בבס, דן כץ בתופים ואמיר הכהן בקלידים) בחומרים מקוריים ברחבי הארץ, וכמופע מחווה לנגן הגיטרה החשמלית ג'ימי הנדריקס[16].
ביולי 2014 השתתף בפסטיבל "וודסטוק בירושלים"[17].
ב-7 ביוני 2019 השתתף במופע מחווה ליצחק קלפטר שנערך בהיכל התרבות בתל אביב[18].
בתחילת שנת 2022 קיים מזרחי סיבוב הופעות מיוחד לציון 50 שנות פעילות (על אף שבפועל מלאו באותה עת 56 שנים לפעילותו). במסגרת הסיבוב התקיימו הופעות במועדונים שונים במרכז הארץ בהן אירח מזרחי את ברי סחרוף, יהודה קיסר, דני שושן, יוסי פיין, יהונתן גרוסברג, וחברי להקת הסיקסטיז.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2006 - Fenderica One
הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2003 - Salomon King Jamming in Jaffa
אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1984 - קוקו בן 19
- 2001 - קוקו בן 19 (ההוצאה המחודשת)
- 2001 - אדון החלומות
אלבומים בהשתתפותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1968 - תמי אדלר והבמה החשמלית
- 1970 - חנטריש שלוש ורבע
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה מזרחי, באתר ספוטיפיי
שלמה מזרחי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שלמה מזרחי, באתר Discogs (באנגלית)- שלמה מזרחי, דף שער בספרייה הלאומית
- שלמה מזרחי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- יואב קוטנר, לשלמה יש גיטרה בצבע לבן, באתר גלובס, 23 בפברואר 2006
- תמר סוקניק, הנדריקס משוק מחנה יהודה, באתר הארץ, 12 ביולי 2007
- דודי פטימר, הגיטריסט הווירטואוז שלמה מזרחי חוזר לתחנות חייו ב-50 השנים האחרונות, באתר מעריב אונליין, 23 בדצמבר 2021
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "הבמה החשמלית מחשמלת שוב", מעריב, 14 ביולי 1980
- ^ הצגת בכורה, מעריב, 10 באפריל 1970
- ^ 1 2 בועז כהן, חשמל סטטי, חדשות, 11 בינואר 1990
- ^ ליל אהבה בכנרת - חג האהבה ט"ו באב, מעריב, 25 ביולי 1980
- ^ שבוע הרוק הישראלי של "קריאת ביניים", מעריב, 7 ביולי 1980
- ^ מועדון "אמצע הדרך" - לוח הופעות, מעריב, 23 ביולי 1980
- ^ ממפיס סלים - פסנתרן וזמר הבלוז - בליווי להקת הבמה החשמלית, מעריב, 3 בינואר 1975
- ^ משה בן שאול, מי מה מתי, מעריב, 24 בדצמבר 1982
- ^ מאיר שניצר, סרט - כביש חד סיטרי לאבדון, חדשות, 27 במרץ 1985
- ^ שרון מולדבי, לא ישברו את מני בגר, חדשות, 8 בדצמבר 1985
- ^ "הסיקסטיז" לוקחים סיכון, חדשות, 27 במאי 1987
- ^ בועז כהן, במקום הכי נמוך בעולם, חדשות, 5 באפריל 1990
- ^ חזי מחלב, על "הבמה החשמלית", סרטו של ניסים מוסק, באתר "העוקץ", 12 בדצמבר 2008
- ^
סיפורם של שלמה מזרחי ולהקת "הבמה החשמלית", וידאו באתר יוטיוב, הערוץ הראשון, 2008
- ^ אסף כהן, עכבר העיר, לשלמה יש גיטרה בצבע לבן, באתר הארץ, 27 ביולי 2007
- ^ לירון שמם, עכבר העיר ת"א, בלופסטוק, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2006
- ^ עכבר העיר, ימי הפרח והאהבה: אמנים מספרים על ההשראות לפסטיבל וודסטוק בירושלים, באתר הארץ, 6 ביולי 2014
- ^ טל אורן, יוני מתקדם: הופעות החודש המומלצות, באתר הארץ, 30 במאי 2019
