שלמה כהן (נציב כבאות והצלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה יוסף כהן
לידה 10 בספטמבר 1948 (בן 75)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכללה לביטחון לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות
דרגה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלמה כהן בתקופת שירותו הצבאי

שלמה כהן (נולד ב-10 בספטמבר 1948, ו' באלול ה'תש"ח) הוא איש צבא בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן גם כנציב הכבאות וההצלה של מדינת ישראל בדרגת רב-טפסר, ובתפקידי ניהול נוספים במגזר הציבורי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1948 בבית החולים הדסה בתל אביב. הוריו, יואל דב ובתיה (לבית רוזנבאום), היו שורדי שואה. כהן התחנך בבית הספר היסודי החרדי "אוהל יעקב" ובהמשך בבית הספר הממלכתי-דתי "בר-אילן". את לימודיו התיכונים סיים בתיכון העירוני הדתי בתל אביב.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן התגייס בשנת 1966 לגדוד 9, שבאותה תקופה היה גדוד חרמ"ש בחטיבה 7, שירת במשך כשנה כלוחם ולאחר מכן שובץ לקורס קציני שלישות, אותו סיים בהצטיינות. בתום הקורס שימש כשליש בבית הספר לשריון. במהלך שירותו חלה בצהבת ואושפז בבית החולים שיבא-תל השומר. לאחר החלמתו שובץ בחטיבה 401 בסיני כעוזר קצין שלישות חטיבתי.

תפקידו הבא היה אמור להיות קצין שלישות חטיבתי בחטיבה 274, חטיבת מילואים שהפעילה טנקי טירן במחנה חסה, אך עוד לפני שהחל את תפקידו מונה לכהן כקצין השלישות בחטיבה 7, אז בפיקוד אביגדור בן-גל. לאחר מכן קודם לתפקיד ראש לשכתו של אלוף אברהם אדן (ברן), אז מפקד אוגדת סיני. כהן המשיך להיות ראש לשכתו של אדן כאשר מונה למפקד גייסות השריון וכאשר שימש כאלוף פיקוד דרום, לאחר מלחמת יום הכיפורים.

לאחר המלחמה מונה כהן לקצין כוח האדם של גייסות השריון. במסגרת תפקידו עסק בשיקום מערך החוגרים בגייסות השריון.[1][2].

עם סיום תפקידו ביקש כהן להשתחרר, לאור הצעות שהוצעו לו במגזר האזרחי, ובכללן מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל או ראש אגף משאבי אנוש בחברת הביטוח "הסנה" בתל אביב. כהן בחר בתפקיד בחברת "הסנה" אך לאחר כחודשיים בתפקידו החדש התבקש על ידי ראש אכ"א, אלוף משה גדרון, לשוב לצה"ל. מפקד גייסות השריון דאז, האלוף מוסא פלד, ביקש למנותו כראש ענף סגל גייסות השריון, במגמה לשקם את מערך קצונת השריון שנפגע אנושות במלחמת יום הכיפורים. בתום תפקידו קודם לדרגת סגן אלוף ומונה לכהן כקצין השלישות של עוצבת געש ברמת הגולן.

עם סיום תפקידו יצא כהן ללימודי מנהל וכוח אדם ברגיעה ובחירום בבית הספר הגבוה למנהל ומשאבי אנוש בצבא ארצות הברית, אותם סיים בהצטיינות. עם סיום לימודיו, כיהן כהן בתפקידי הדרכה בכירים לקציני השלישות בצה"ל בהתבסס על לימודיו בארצות הברית ועל ניסיונו במלחמת יום הכיפורים. עם סיום תפקידיו במערך ההדרכה יצא ללימודי תואר ראשון במדע המדינה ובקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

כחצי שנה לתוך לימודיו מונה לתפקיד קצין השלישות במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, אז בפיקוד עמוס ירון. במהלך שנותיו בתפקיד פרצה מלחמת שלום הגליל (1982), בה מונה כממלא מקום קצין חי"ר וצנחנים ראשי. בתום תפקידו במפקדת קצח"ר השלים את לימודי התואר ולאחריהם מונה לשמש כקצין השלישות של פיקוד המרכז, בפיקודם של האלופים אמנון ליפקין-שחק ואהוד ברק.

עם סיום תפקידו בפיקוד המרכז יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי (מחזור י"ד) בפיקודו של האלוף יעקב לפידות. עם סיום לימודיו במב"ל בשנת 1986 מונה כהן כראש חטיבת כוח האדם במפקדת חילות השדה (מפח"ש/זרוע היבשה) בפיקודו של האלוף אורי שגיא.

קריירה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990, הושאל כהן לסוכנות היהודית מצה"ל בהמלצתו של משה נתיב, ומונה כפרויקטור העלייה מברית המועצות.

בשנת 1992, מונה על ידי שר הפנים דאז אריה דרעי לכהן כנציב הכבאות וההצלה במדינת ישראל[3], בדרגת רב-טפסר. תפקיד בו כיהן עד לשנת 1995[4].

בשנת 1996, נבחר לכהן כמנהל חטיבת השקמיות[5], זאת לאחר שחברת השק"ם הופרטה ונרכשה על ידי גרשון זלקינד, וכן שימש כחבר הנהלה בחברה[6].

בשנת 1999, נקרא לקחת חלק במשא ומתן עם סוריה על ידי האלוף אורי שגיא, וכיהן כחבר בוועדה לניהול תהליך השלום העתידי.

בשנת 2001, מונה למנהל חברת השופרסל למגזר החרדי, בניהולו של האלוף עמי סגיס, תפקיד בו כיהן עד לשנת 2003.

במהלך מסגרת תפקידו כקצין שלישות המרכז, היה נציג צה"ל בבנק אוצר החייל.

במסגרת תפקידו כנציב הכבאות וההצלה, כיהן כדירקטור במוסד לבטיחות וגיהות של משרד העבודה והרווחה וכן בקרן לבטיחות בדרכים של משרד התחבורה. כמו כן, כיהן כהן כדירקטור בקרן ההשקעות של חברת העובדים בע"מ.

כהן כיהן גם כסגן יו"ר איגוד שופטי הכדורגל בישראל ובהמשך, כיו"ר איגוד שופטי הכדורסל בישראל. כהן כיהן גם כחבר הוועדה למניעת האלימות בספורט במסגרת ההתאחדות לכדורגל וכן כחבר הוועדה למינויים בכירים בשירות הציבורי בראשות השופט רביבי.

בחודש יולי 2023, מונה לשמש כחבר הנהלה במוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.

בשנת 2023 פרסם כהן את ספרו "חיי שלמה". הספר מבטא את לבטיו האישיים באשר להמשכיות קריירה צבאית בין הסמכתו כרב קהילתי ובין כדורגלן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגורר בראשון לציון ונשוי לאורית. לזוג שני ילדים: ליאור, מאמן נבחרת ישראל בטריאתלון ואיש הברזל, ובתי, רואת חשבון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמה כהן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]