שלמה הכהן גאון (השני)
| לידה | במחצית שנייה של המאה ה-10 |
|---|---|
| פטירה | במחצית הראשונה של המאה ה-11 |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| השתייכות | גאונים |
| תחומי עיסוק | הלוח העברי |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
  | |
רבי שלמה בן אליהו הכהן גאון או רבי שלמה גאון (השני),[1] כיהן כראש ישיבת גאון יעקב.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שלמה היה השתייך למשפחה של כהנים המיוחסים לתנא רבי אלעזר בן עזריה.[2] היה בנו של רבי אליהו הכהן בן שלמה הכהן ("שלמה הראשון"), ואחיו של רבי אביתר גאון בעל מגילת אביתר, בגניזת קהיר נתגלה כתב יד[3] שבו כותב בנו רבי מצליח את ייחוס המשפחה:
- עזרנו בש יו עושה שמים וארץ
- מן מצליח הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
- החוסה בשם אלהיו [מ]גן הוא לכל החוסים ב[ו]
- ביר שלמה הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
- בן אליהו הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
- נין שלמה הכהן ראש ישיבת גאון יעקב
- גזע יהוסף הכהן בית [ד]ין כהן צדק
- נכד אהרן הכהן הראש קדוש יו זקל
- שאו אחינו אנשי גאולתנו אוהבי ישיבתינו כלל הקהל הקדוש
- הדרים בע[יר] דמסיס הנדיבים ואנשי המעשה הזקינים
- והישישים והבחורים ויתר עם אלהינו בפרט וב[כלל
על פי קמע של בנו שנתגלה בגניזת קהיר, שם אשתו היה סת אל-אהל.[4] בנו רב מצליח הכהן גאון, שמילא את מקומו בראשות הישיבה, העביר את הישיבה לפוסטאט שבמצרים והיה מראשי יהדות מצרים.
קורות ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב הגעת הסלג'וקים בשנת 1073 וכיבוש ירושלים, ברח רבי שלמה עם בני הישיבה לצור. בשנת 1084 קנה רבי שלמה בצור חומש עם תפסיר של ר׳ סעדיה גאון בשביל בנו צדוק.[5] אחר כך, בעקבות הסכסוך עם דוד בן דניאל, מסופר במגילת אביתר, שרבי שלמה ברח לארץ נפתלי. מאוחר, מוצאים אנחנו את רבי שלמה משמש כגאון בסוריה ("חדרך"), משם נמצא כתב יד משנת ד'תתע"ו (1116), שבו חותם "שלמה הכהן בר גאון נין שלמה גאון נכד אהרן קדוש ה'".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוצר הגדולים, כרך ח, ערך צט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלמה הראשון היה (סבו) "שלמה בן יוסף הכהן גאון"
- ^ אוצר הגדולים כרך ב דף קנח ע"פ ספר סעדייאנא
- ^ צילום ופענוח כתב היד, בפרויקט הגניזה של אוניברסיטת פרינסטון.
- ^ Gideon Bohak, Ortal Paz Saar, "Genizah Magical Texts Prepared For or Aginst Named Individuals", REJ 174 [1-2] (2015), pp. 84, 101.
- ^ תיאור הכת"י