שלמה בכור חוצין
 | |
| לידה |
1843 בגדאד, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
1892 (בגיל 49 בערך) |
| כינוי | רב שב"ח |
| מקום קבורה |
בגדאד |
| תקופת הפעילות |
?–1892 |
  | |
הרב שלמה בכור חוצין (רשב"ח ; 1843–1892) היה פוסק, פייטן, עיתונאי, מתרגם, בעל בית דפוס ובין בולטי הרבנים בבבל במחצית השנייה של המאה ה-19[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבגדאד בשנת 1843 (ה'תר"ד) כבן למשפחת רבנים מיוחסת, מצאצאיו של הרב צדקה חוצין הראשון. בצעירותו למד בישיבת מדרש בית זלכה, ונמנה עם תלמידיו של הרב עבדאללה סומך[1].
תחומי העניין שלו היו רבים, והוא עסק בפעילויות מגוונות לאורך חייו. בין היתר, נהג לכתוב באופן קבוע לעיתונות העברית של התקופה, כולל לעיתונים שהתפרסמו בבגדאד, הודו, ארץ ישראל ומזרח אירופה. לאורך השנים כתב למעלה מ-150 מאמרים לעיתונים שונים, כולל הלבנון, המגיד, הצפירה, החבצלת, הדובר (בגדאד), המבשר (כלכותה) ועוד. מאמריו עסקו בנושאים מגוונים, כגון חיי הקהילות היהודיות בעיראק, כורדיסטן ופרס, הלכה, מוסר, תרבות, פוליטיקה עולמית וענייני השעה. מאמריו הם מקור לידע רב על קורות היהודים באזור עיראק ופרס של זמנו, חייהם התרבותיים ורדיפות כנגדם. במאמריו הוא ביטא גישה המשלבת בין קבלת ערכים משכיליים ומודרניים לבין שמירה על המסורת[1].
בתחום החינוך שימש כמנהל "מדרש תלמוד תורה״ בבגדאד, וכן שימש לתקופה כמורה לתלמוד בבית הספר של כי"ח בעיר. עוד שימש כראש סניף "חברת שומרי תורה" וסגן נשיא "חברת שומרי מצווה" בבגדאד. כפוסק קיבל אליו שאלות הלכתיות מרחבי עיראק, וכן מהקהילה היהודית-בגדאדית בהודו וארצות נוספות.
בשנת 1867 הקים בית דפוס עברי בבגדאד (בית הדפוס העברי השלישי שהוקם בעיר), שהמשיך לפעול על ידי בנו גם לאחר מותו. בין הספרים שהדפיס נכללים קבצים של סיפורי מעשיות שליקט וקיבץ לשלושה ספרים, ועוסקים במוסר וטוהר המידות. בנוסף לבית הדפוס היה בעל בית מסחר לספרים עבריים בבגדאד, ושימש בתור הנציג המקומי של חברת מקיצי נרדמים. כחלק מתפקידו פעל להפיץ מנויים של עיתונים עבריים שונים (כגון המגיד) בקרב יהודי בגדאד. הוא שאף להקים כתב עת דו לשוני עברי-ערבי בבגדאד, אך לא הצליח לקבל רישיון לכך מהשלטונות העות'מאנים.
לאורך השנים תרגם כתבים שונים מעברית לערבית יהודית, כולל חלקים מההגדה של פסח ומהסידור.
הלך לעולמו ב-29 בספטמבר 1892 (ח' תשרי ה'תרנ"ג) בגיל 49, ונקבר בבגדאד.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגדה של פסח בתרגום לערבית-יהודית, ליוורנו 1887.
- מעשה ניסים - סיפורים ממסורת ישראל, חמ"ד.
- מעשים טובים - סיפורים ממסורת ישראל, בגדאד 1889.
- מעשים מפוארים - סיפורים ממסורת ישראל, בגדאד 1890.
- תלמוד קטן - חידושים בתלמוד עם קובץ הנחיות מוסר לתלמידים בשם "חנוך לנער"
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לב חקק, אגרות הרב שלמה בכור חוצין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.
- יונה צבר, "העברית של חכם שלמה בכור חוצין : רב משכיל בגדאדי (1843-1892)", הדור [א] (תשס"ז) 125-131 .
- יצחק אבישור, קווים ליצירה הספרותית-עממית של שלושה רבנים בבליים במחצית השנייה של המאה הי"ט, פעמים 59 (אביב תשנ"ד).
- משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, כרך א (ירושלים תשע"ו), עמ' 297-311; כרך ג (ירושלים תשע"ט), נספח י.
- שאול רגב, דורש טוב לעמו: פעילותו העיתונאית של הרב שלמה בכור חוצין מבגדאד, ליבי במזרח, גיליון ג, עמ' 339 - 361
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי שלמה בכור חוצין בפרויקט בן-יהודה
- חכם שלמה בכור חוצין, באתר "החכם היומי"
שלמה בכור חוצין (1843-1892), דף שער בספרייה הלאומית
