שלמה בוזגלו

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלמה בוזגלו (1885–1941) היה מחנך ואיש ציבור ומראשי התאחדות הספרדים בארץ ישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה בוזגלו נולד בחיפה. התחנך בבית ספר כל ישראל חברים ולאחר מכן יצא ללימודים גבוהים בצרפת ולמד בבית המדרש למורים של חברת כי"ח.[1] בסיום לימודיו היה מורה בבתי הספר של הרשת בדמשק, חלב וחיפה.[2]

היה פעיל ציבור אל מול השלטונות הע'ותמאניים ונהג להיפגש עם מושלי חיפה ועכו ועם משרדי ההנהגה בביירות על מנת להקל את הגזרות השונות שהוטלו על תושבי הארץ.[3] בתקופה מאוחרת יותר, השפעתו בקרב השלטונות איפשרה רכישת הקרקעות עליהן הוקמה מרחביה.[2] ב-1912 נכח בוזגלו בהפגנה שהתקיימה בחיפה נגד כיבוש כרתים ובמהלכה נישאו נאומים כנגד ארץ ישראל, נגדם התקומם. הוא עמד בפני מאסר אך ניצל הודות למעמדו כנתין בריטי.[4]

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בין היתר בשל נתינותו הבריטית,[2] עבר למצרים. הוא היה מנהל בית הספר העברי בקהיר. שם השתתף בהקמת תנועת מכבי המקומית ופעל למען חינוך לציונות ולהכרה לאומית עברית.[1] מאמציו בקרב נציגי הממשל הצרפתי הביאו להכרה בשפה העברית כשפה רשמית עבור בחינות הבגרות הממשלתיות.[2]

במצרים עבר לעסוק במסחר והיה פקיד בחברת רסל. עם מות אביו, חזר לארץ להסדיר את עסקי המשפחה. בוזגלו עבד כמורה לצרפתית וערבית בגימנסיה הרצליה ובטכניון[2] ולאחר מכן היה פקיד ראשי בבית המסחר של שמואל יוסף פבזנר, פקיד בבנק עותומן וסגן מנהל סניף בנק הולנד בחיפה.[5] בנוסף היה סגן נשיא לשכת המסחר בחיפה.

עם שובו לארץ החל לעסוק בארגון העדה הספרדית והיה ממקימי ומזכיר ועד העדה של היהודים הספרדים בחיפה.[6] מטעם מפלגת הסתדרות הספרדים נבחר לאספת הנבחרים הראשונה והיה ממלא מקום בוועד הלאומי.[3] ב-1923 היה ממייסדי ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים.[1] כן היה מראשוני העוסקים בהכנת חוקה ל"כנסת ישראל".[6]

בוזגלו היה נשיא לשכת "אליהו הנביא" מס' 16 בחיפה תחת חסותה הלשכה הגדולה למדינת ישראל של הבונים החופשיים. זמן קצר לאחר שנשא נאום באספת חברים, נפטר משבץ.[7]

מאמריו פורסמו בעיתונים שונים בעברית, בערבית, בצרפתית ובאיטלקית.[3]

היה נשוי לווירג'יניה לבית נהון, מנהלת בית הספר כי"ח לבנות בחיפה ולהם ארבעה ילדים.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 דוד תדהר (עורך), "שלמה בוזגלו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 896
  2. ^ 1 2 3 4 5 שלמה בן דוד בוזגלו ז"ל, הד-המזרח, 26 בפברואר 1943
  3. ^ 1 2 3 שמואל בן-שבת, לזכר שלמה בוזגלו, הארץ, 20 באפריל 1941
  4. ^ ה"עילוי" מחיפה: לזכר שלמה בוזגלו ז"ל, הַבֹּקֶר, 1 במאי 1941
  5. ^ יעקב בן-דוד מטלון, שלמה בוזגלו ז"ל, הַבֹּקֶר, 21 באפריל 1941
  6. ^ 1 2 שלמה בוזאגלו, מכתב למערכת, דואר היום, 28 במרץ 1929
  7. ^ שלמה בוזאגלו ז"ל, הַבֹּקֶר, 23 במרץ 1941
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שלמה_בוזגלו&oldid=38249041"