שלם כפי שתזרוק

שלם כפי שתזרוק (באנגלית: Pay As You Throw; נקרא גם מדידת פסולת, תשלום יחידה, תשלום משתנה או תשלום משתמש) הוא מודל תשלום לפי שימוש עבור שירותי איסוף פסולת ביתית. המשתמשים מחויבים על פי כמות הפסולת בפועל אותה הם הוציאו לאיסוף על ידי הרשות העירונית או חברת האיסוף.

קיימים מספר מודלים המשתנים לפי אזור גאוגרפי וסוג הרשות. כמות הפסולת נמדדת על פי משקל או נפח כאשר זיהוי היחידות נעשה באמצעות תגיות RFID או שקיות ייעודיות. שירותי איסוף פסולת המיועדת למחזור או הדשנה בדרך כלל ניתנים בחינם כאשר יש שימוש בשיטה זו.

קיימות שלוש שיטות עיקריות המשמשות בתוכניות שלם כפי שתזרוק:

1. תשלום מלא: המשתמש משלם מראש עבור כל הפסולת שהוא רוצה שתאסף וזאת על ידי רכישת שקיות ייעודיות בנפחים קבועים. מחיר השקית מגלם את עלות הפינוי וההטמנה של הפסולת.
2. תשלום חלקי: הרשות העירונית קובעת מה מספר השקיות או מיכלי האשפה אשר ניתן לקבל כשירות הכלול במסגרת תשלום המס העירוני (ארנונה). משתמש אשר מעוניין להשליך כמות גדולה יותר מהכמות שנקבעה יכול לרכוש אפשרות זאת מהרשות.
3. תשלום משתנה: המשתמש יכול לבחור את נפח ומספר מיכלי הפסולת שיעמדו לרשותו. כמו כן המשתמש מחליט האם להוציא את מיכל הפסולת ביום הפינוי או לא להוציאו. על ידי כך שולט המשתמש באופן ישיר על גובה החיוב.

הגיון התוכנית

השיטה הנפוצה ביותר בתחום פינוי האשפה הביתית היא תשלום קבוע הנגבה כחלק מהמס העירוני. כל המשתמשים משלמים את אותו הסכום ללא קשר לכמות הפסולת אותה הם מייצרים עבור פינוי. תחת שיטה זו לא מיוצר כל תמרוץ למשתמש להפחית את כמות הפסולת אותה הוא מייצר.

שלם כפי שתזרוק מבוסס על שני עקרונות מנחים של המדיניות הסביבתית: עקרון המזהם משלם ועקרון חלוקת האחריות. ניתן לחלק את הגיון התוכנית לשלוש קטגוריות:

כלכלי

תחת תוכנית שלם כפי שתזרוק ניתן להוציא חלק או את כל העלויות המיוחסות לפינוי פסולת מתוך המס העירוני מה שיאפשר חופש ניהול וחופש פיננסי למערך ניהול הפסולת. באופן כזה ניתן להתייחס לשירותי ניהול הפסולת באותו האופן שמתייחסים לשירותי חשמל או מים המחויבים על פי צריכה בפועל בלבד.

סביבתי

תוכניות שלם כפי שתזרוק הן כלי יעיל בהגדלת הפרדת הפסולת במקור, הפניה של פסולת ממוינת להשבה ומיחזור ומעודדת הקטנת כמות הפסולת בכלל. התוצאה היא חיסכון באנרגיה כתוצאה מהקטנת סבבי האיסוף, הגדלת ההשבה של חומרים למחזור וקיטון בזיהום כתוצאה מהטמנה ושריפת פסולת במשרפות. תוכניות שלם כפי שתזרוק מעודדות את היצרנים באופן עקיף לפתח אריזות יעילות יותר כמו גם מוצרים ידידותיים יותר הניתנים למיחזור.

חברתי

עלויות איסוף הפסולת מתחלקות באופן הוגן יותר בין המשתמשים ולפי פרופורציית כמות הפסולת שהם מייצרים. "רוכבי חינם" לא יכולים להמשיך ליהנות מסבסוד ההתנהגות שלהם על ידי אחרים וטוענים כי תוכניות שלם כפי שתזרוק מעודדות קיימות קהילתית. משפחות קטנות, קשישים והורים יחידנים המייצרים פחות פסולת יוכלו לשלם פחות.

הסטת פסולת וסיכונים אחרים

גביית תשלום עבור פינוי פסולת עלולה גם לגרום להשלכת פסולת לא חוקית על ידי העברה ממקום אחד למקום אחר (מיכל של שכנים), השלכה במקום אסור או שימוש בדרכי פינוי אסורות (כגון שרפה). בפועל תופעות מעין אלו לא נצפו ברשויות שהופעלה בהן תוכנית שלם כפי שתזרוק בייחוד כאשר הופעל מערך כלי אצירה לאיסוף פסולת למיחזור ולקומפוסטציה.

התנגדות

התנגדות ציבורית ופנים עירונית היא דבר נפוץ בכל מקום בו מנסים לשנות שירות ציבורי מבוסס. מחלקת הגנת הסביבה של מסצ'וסטס המליצה להפחית את המס העירוני באותו הסכום של גביית מחיר על פינוי פסולת לפי שימוש וזאת כדי שהאזרחים לא ירגישו שהתשלום הוא עלות חדשה נוספת.

יישום

אוכלוסיות עירוניות מציעות בדרך כלל איסוף פסולת מצד המדרכה ואוכלוסיות כפריות מציעות איסוף הדורש הבאה של הפסולת לנקודת איסוף מרוכזת. האיחוד האירופאי כמו גם ארגון הסביבה האמריקאי הוציאו ספרים המנחים כיצד יש ליישם את תוכנית שלם כפי שתזרוק.

צפון אמריקה

תוכניות שלם כפי שתזרוק פועלות בקליפורניה, מישיגן, ניו יורק ווושינגטון כבר מתחילת שנות ה-70, למרות שהעיר סן פרנסיסקו יישמה סוג של שלם כפי שתזרוק כבר משנת 1932. בשנת 2000, 6,000 קהילות בארצות הברית (20%) ו-200 בקנדה יישמו תוכניות פסולת מבוססות תשלום משתמש. ב-2002 צפון אמריקה פינתה 24 מיליון טון פסולת, כאשר מתוכה 9.5 מיליון טון משויכים לפסולת ביתית. תוכניות שלם כפי שתזרוק הביאו לירידה שבין 9% ל-38% בפסולת ביתית להטמנה ועלייה של 6% עד 40% בפסולת למיחזור.

אירופה

אוסטריה הייתה המדינה הראשונה שיישמה תשלום אישי על פסולת בשנת 1945, אולם שלם כפי שתזרוק לא תפס עד לשנת 1980 כאשר מערכות אלקטרוניות יעילות נכנסו לשימוש. העיר הראשונה באירופה שהכניסה לשימוש מערכת אלקטרונית לזיהוי וחיוב עבור שירותי איסוף פסולת הייתה דרזדן, גרמניה. בספרד החלו להשתמש במערכות אלו ב-2003. משנת 1991 מדיניות הפסולת האירופאית דרשה כי חלק מהעלות שאינה מושבת באמצעות השבה ומיחזור פסולת ייגבה לפי עקרון המזהם משלם. ניתן למצוא בכל אירופה יישומים שונים של תוכנית שלם כפי שתזרוק.

אסיה

לאחר שהוצגה בשנות ה-70, 954 רשויות (30%) ביפן יישמו תוכניות שלם כפי שתזרוק. עירית טאיפיי (טאיוואן) מפעילה תוכנית לפיה אזרחים וחברות רוכשים שקיות פסולת מודפסות ייעודיות ומשתמשים בהן בלבד לזריקת פסולת. מערך הפסולת אוסף אך ורק פסולת הנמצאת בשקיות אלו הנקראות "תשלום איסוף פסולת לפי שקית". תוכנית זו מעודדת שימוש באריזות מתמחזרות שכן אותן ניתן לזרוק לא בשקיות ייעודיות ואין תשלום על איסופן. כתוצאה מכך ירד נפח הפסולת בעיר ב-30.08% וכמות החומר המושב עלה פי 2.6 משנת 1999. תוכנית שלם כפי שתזרוק מיושמת גם בקוריאה, תאילנד, וייטנאם וסין.