שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם
 | |
| לידה |
1913 ה'תרע"ג טומשוב לובלסקי, פולין הקונגרסאית |
|---|---|
| פטירה |
אפריל 1986 (בגיל 73 בערך) כ"ו באדר ב' ה'תשמ"ו ברוקלין, ארצות הברית |
| כינוי | "הרב השואל" |
| מדינה | פולין, ארצות הברית |
| מקום מגורים | טומשוב לובלסקי, פראג, ברוקלין |
| מקום פעילות | ברוקלין |
| תקופת הפעילות |
? – אפריל 1986  |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רבנות, כתיבה יוצרת, אדמו"ר |
| בת זוג | שרה בת רבי ישראל יעקב טאפאלא |
| שם השושלת | חסידות גלאגוב |
| אב | רבי אריה לייבוש רובין |
| אם | בת רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם |
  | |
רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, (ה'תרע"ג – כ"ו באדר ב' ה'תשמ"ו) היה רב אמריקאי, אדמו"ר מצישינוב, וסופר חסידי-תורני. התפרסם בין השאר בשל המספר העצום של השאלות ההלכתיות ששיגר למגוון רחב של רבנים בדורו, וכונה בשל כך "הרב השואל".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בטומשוב לובלסקי לרבי אריה לייבוש מצישינוב בן רבי יצחק טוביה רובין נינו של רבי אשר ישעיה רובין וחתן רבי חיים מצאנז, ולאמו בת רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב. למד בישיבות בצאנז ובטורנא. הוסמך להוראה על ידי רבי שמואל אהרן מילר מלאבאווא. מגיל צעיר החל להתכתב בהלכה עם פוסקים מפורסמים כמו רבי אהרן וולקין, רבי יהודה לייב צירלסון, ורבי נחום ויידנפלד. שימש כרב ור"מ בישיבת "נצח ישראל" בטומשוב.
עם פרוץ השואה נמלט לרוסיה ונסע לווילנה, אך נתפס כמבריח גבולות ונידון למאסר של 5 שנים במחנות עבודה בסיביר. באוגוסט 1941 שוחרר יחד עם כל אזרחי פולין לפי ההסכם שנחתם בין הממשלה הפולנית הגולה לסובנארקום (ממשלת ברית המועצות), ועבר לקזחסטן, בתקופה זו נפטר אביו והוא הוכתר כאדמו"ר לחסידות טומשוב, הוא ריכז סביבו שרידים מפולין ופעל להקמת מקווה והפצת יהדות.
עם תום המלחמה, שב לפולין בשנת ה'תש"ו, דחה את הצעת הרבנות של הערים חלם ושטטין, והתגורר בלודז' שם ניהל את "איגוד הרבנים הפליטים" ויחד עם רחה שטרנבוך ורבי אליעזר סילבר פעל להשגת אשרות כניסה ואישורי הגירה עבור רבנים פליטים. משם עבר לפראג והשתתף הקמת "איחוד שרידי הרבנים ממזרח אירופה".
אחרי השואה עבר לארצות הברית, שם התגורר בבורו פארק והתפרסם כאדמו"ר מצישינוב. הרבה בהתכתבות הלכתית עם רבנים רבים, עסק בפעילות ספרותית חסידית, והקים את מכון "סגולה" לחקר החסידות. הוציא גם לאור בעילום שם או תחת פסבדונים ספרים שונים; בהם ספר זיכרון לקהילת טומשוב לובלסק, וספר פולמוס נגד ספר "החסידות" שחיבר אהרן מרקוס. בין שמות העט שלו: שלום לבי"א, ועוד.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחותו נישאה לרבי שלמה הלברשטאם מבובוב בזיווגו השני.
נשא את שרה בת רבי ישראל יעקב טאפאלא רבה של סדובנה.
- בנו הרב אריה לייבוש ישראל בן ציון.
- בנו הרב חיים יעקב מאיר.
- בנו רבי יצחק טוביה (ה'תשי"ח, 1958 – כ"א בניסן ה'תש"ף, 2020), רב קהילת צישינוב בורו פארק[1].
- בתו הענא נחמה נישאה לרבי חיים יעקב הורוביץ.
- בתו חיה נישאה לרב משה אהרן אייזנבך בן רבי יחיאל פישל אייזנבך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר וונדר, "ר' שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטם", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה – ב', ירושלים תשמ"ב, עמ' 558–556, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- נפתלי ברוינפעלד, "הרב ר' שלום יחזקאל שרגא רובין־הלברשטאם", בתוך: ספר קהילה פנת יקרת – טאמאשוב לובעלסקי, ניו יורק תשכ"ח, עמ' 141, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- הקריאה והקדושה, בתוך: "כל הכתוב לחיים" <דרכי חיים>, ירושלים תשכ"ב, עמ' רלד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- פנת יקרת – טאמאשוב לובעלסקי, ניו יורק תשכ"ח, באתר אוצר החכמה.
- יהודה בן זכאי, מבעד למסוה, "החסידיזמוס של אהרן מרקוס בתרגומו של משה שנפלד: דברי בקורת על מהות הספר ומחברו", ירושלים תשל"ג, באתר אוצר החכמה.
- ישרי לב – זכרונות רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם על שנות המלחמה, באתר הספרייה הלאומית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|