שלום דנגור
 | |
| לידה |
1832  |
|---|---|
| פטירה |
1916 (בגיל 84 בערך) |
| מקום קבורה |
סואץ |
| תקופת הפעילות |
?–1916 |
| רבותיו | הרב עבדאללה סומך |
| שם השושלת | משפחת דנגור |
| רב העיר סואץ (1907 - 1916) | |
| רוכש אדמות קיבוץ נירים | |
  | |
הרב שלום דנגור (1832, בגדאד — 1916, סואץ) היה דיין בעיראק ורב העיר סואץ שבמצרים, רוכש אדמות קיבוץ נירים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבגדאד שבעיראק. למד בצעירותו אצל הרב עבדאללה סומך. שימש כדיין לזמן קצר, ולאחר מכן כיהן כרב במצרים בשנים 1897–1904. כיהן כרב העיר סואץ משנת 1907 ועד מותו.
הרב, שהיה ציוני בעמדותיו, ביקר בארץ ישראל 5 פעמים (בין 1899 ל-1914), ורכש אדמה במערב הנגב. על אדמה זו הוקם לימים קיבוץ נירים, שעבר אחר-כך צפונה. המקום כונה "דנגור"[1] ומוצבת בו כיום אנדרטת נירים (דנגור) לזכר הרוגי הקרבות שהתנהלו בו במלחמת העצמאות.[2]
הרב, אוהב אדמת הארץ, ציווה בצוואתו לקברו באדמות אשר רכש בנגב, אך בשל מלחמת העולם שפרצה אז והקרבות שנערכו בנגב וסיני, נקבר בעיר סואץ.[3]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צאצאיו חיים כיום באנגליה ונמנים עם משפחות בעלי ההון. צאצאים נוספים ממשפחתו הרחבה עלו לארץ ישראל בעלייה מעיראק בשנת 1951 וחיים כיום בישראל. אחיו, דוד, עלה לישראל מעיראק בשנת 1955 לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בכלא המקומי בשל השתתפות בהפגנות בפוגרום הציוני[דרושה הבהרה] שהתרחש שם. הוא התגורר בחולון, שם נפטר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דנגור מסרב להיכנע, באתר The Scribe (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בשלושה ראשים יצאו מגבולות, משמר, 8 באוקטובר 1946
- ^ מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על האנדרטה באתר 'חלון אחורי', 2 בפברואר 2014
- ^ עזרא ריבליס, ואהבת לארצך במוך ("דנגור"- מנין?), על המשמר, 21 בנובמבר 1975
