שי בזק
 | |
| שי בזק | |
| לידה |
1968 (בן 56 בערך) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
שי בזק (נולד בשנת 1968) הוא דיפלומט, איש תקשורת ואיש עסקים ישראלי. היה יועץ תקשורת של בנימין נתניהו וקונסול ישראל לשעבר בפלורידה, בפוארטו ריקו ובבוסטון.
משנת 2015 משמש כראש משלחת קק"ל בלונדון ובשנת 2020 מונה למנכ"ל ארגון אלנט אירופה ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לשמואל בזק, בנו של בצלאל בזק, ולאסתר, בת למשפחת שרשבסקי מגרמניה (דודניתו של מיכאל ששר). למד בישיבה התיכונית בר-אילן בתל אביב. בצה"ל שירת ביחידת שמשון וכצלף. סיים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה במדעי החברה ותואר שני במינהל ציבורי ומדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. לאחר פטירת אביו בשנת 1982 עברה משפחתו להתגורר בימית במסגרת המאבק נגד הנסיגה מסיני ובהמשך עברה לגוש קטיף, ופונתה ממנו בתוכנית ההתנתקות[1].
בשנות התשעים שימש ככתב המדיני של סוכנות הידיעות עתי"ם. כמו כן שימש דובר מועצת יש"ע, דובר תנועת מולדת, ועוזרו של חבר הכנסת רחבעם זאבי. בבחירות לכנסת השלוש עשרה הוצב במקום ה-84 ברשימת המפלגה לכנסת.
בשנת 1994 החל לשמש יועצו לתקשורת של בנימין נתניהו, אז יושב-ראש האופוזיציה[2]. כשנבחר נתניהו לראשות הממשלה, בשנת 1996, הוסיף בזק לשמש בתפקידו, ופרש ממנו ב-1998. לאחר סיום תפקידו כיועצו של נתניהו, התמנה בזק לקונסול הכללי של ישראל בפלורידה ובפוארטו ריקו. לאחר תום כהונתו שימש מנכ"ל של חברת השקעות פרטית[3], חבר במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה[4].
בשנת 2001 מונה למרכז הצוות האסטרטגי במטה הליכוד בבחירות שבהן התמודד אריאל שרון, ובשנת 2008 נקרא על ידי נתניהו אל צוות ההסברה של הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-18 שנערכו ב-2009. לאחר הבחירות, שבהן ניצח הליכוד, היה בזק מועמד לתפקיד יושב-ראש רשות השידור וכן ליושב-ראש מועצת הרשות השנייה[5], אולם מינויו לא יצא לפועל.
בשנת 2010 היה אמור להתמנות לקונסול ישראל בניו יורק כמועמדם של ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן, ובסופו של דבר מונה לקונסול הכללי של ישראל בבוסטון[6].
בשנת 2015 נשלח כראש משלחת הקרן הקיימת ללונדון[7].
בשנת 2020 מונה למנכ"ל ארגון אלנט אירופה ישראל[8].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף הטוויטר של שי בזק
- מיכאל טוכפלד, "אימא אמרה: לא נלחמתי בבריטים כדי לגור על חוף הים", בעיתון מקור ראשון, 29 במרץ 2018
- רן פוני, "קיימת תפיסה חדשה באירופה, ולפיה ישראל היא לא המכשול לשלום במזה"ת, אלא המפתח", באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2021
- שרי מקובר-בליקוב, "נתניהו השתנה, צריך ללכת לבחירות": שי בזק שובר שתיקה בראיון בלעדי, באתר מעריב אונליין, 2 בפברואר 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכאל טוכפלד, "אמא אמרה: לא נלחמתי בבריטים כדי לגור על חוף הים", 29 במרץ 2018
- ^ מעריב, הצעה: הדובר שי בזק יהפוך לראש לשכת נתניהו, באתר גלובס, 18 בפברואר 1997
- ^ גלי וינרב, שי בזק יקשר בין חברות ישראליות לגופי שיווק בארה"ב, באתר גלובס, 10 במאי 2004
- ^ מתן שירם, יחליף את דאבוש? שי בזק יכהן כחבר מועצת הרשות השנייה, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2009
- ^ אמיר טייג, שי בזק - המועמד המוביל לתפקיד יו"ר רשות השידור, באתר כלכליסט, 15 ביוני 2009
- ^ לילך ויסמן, יועצו לשעבר של נתניהו בדרך לבוסטון: שי בזק ימונה לקונסול, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2010
- ^ רביב דרוקר, תחקיר המקור: היער הפוליטי הסבוך של קק"ל, המקור, 29 בינואר 2015
חנוכת גני ילדים ומרכז צעירים בקרית מלאכי, אתר קק"ל, 17 במאי 2016 - ^ Shai Bazak Named as New CEO of ELNET-Israel, ELNET, 2020-09-13 (באנגלית אמריקאית)