שירו של צנחן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"שירו של צנחן"
סינגל בביצוע להקת פיקוד המרכז
מתוך האלבום "רד אלינו לבקעה"
יצא לאור 1969
סוגה זמר עברי
שפה עברית
אורך 3:30
חברת תקליטים הד ארצי
כתיבה יורם טהרלב[1]
לחן יאיר רוזנבלום[1]
עיבוד יאיר רוזנבלום[2]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שירו של צנחן הוא שיר שכתב יורם טהרלב, הלחין יאיר רוזנבלום וביצעה להקת פיקוד המרכז. השיר התפרסם ב־1969 כאחד משיריה של תוכנית הלהקה "רד אלינו לבקעה".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פירוק להקת פיקוד המרכז על ידי אלוף הפיקוד בשנה הקודמת[א] הוקמה הלהקה מחדש. תוכנית הלהקה בהרכבה החדש, שעלתה בקיץ 1969, כללה מערכונים על סרטי קולנוע לצד שירים ששיקפו את הפעילות בפיקוד המרכז והווי החיילים[3]. להקת פיקוד המרכז הייתה חייבת לשיר בכל תוכנית לפחות שיר אחד על הצנחנים, מכיוון שלצנחנים לא הייתה להקה משלהם[4].

הלהקה זכתה בתוכנית הזאת לפופולריות רבה ואף נבחרה ל"להקת השנה" יחד עם להקת הנח"ל במצעד הפזמונים השנתי תשכ"ט. במיוחד בלטו השירים "שנינו מאותו הכפר" ו"שירו של צנחן". ההרכב הזה של הלהקה, שכלל את שלמה בראבא, ניצה שאול, אפרת לביא, דני וסלי, שם טוב לוי, גליה ישי ועמרי ניצן הוכר כהרכב פורה ביותר של הלהקה[3][5].

על השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף הפיקוד, רחבעם זאבי, גילה מעורבות גדולה בפעילות הלהקה[6][3]. בביקורו באחת החזרות שמע זאבי את "שירו של צנחן" והודיע למובילי התוכנית שהשיר כפי שהוא לא יוכל להיכלל בתוכנית, מכיוון שהמילים "שייפתח עלי שייפתח" נראו לו כ"פגיעה במורל" – המילים נשמעו לו כמו תפילה, או תחינה, שהמצנח ייפתח. לדבריו, המלים האלה היו יכולות להכניס לראשו של החייל את הרעיון שמצנח עלול גם לא להיפתח, ובכך להפחיד אותו לפני הצניחה, בזמן שהוא גם ככה מפחד. הוא דרש בתוקף לשנות את השורה ואיים להוציא את השיר מהתוכנית במקרה שדעתו לא תתקבל. לאחר כמה דקות של ויכוח הוא הציע בעצמו תיקון: במקום לשיר "שייפתח", הוא הציע לשיר "כשייפתח". דעתו התקבלה, הכ"ף הוכנסה לשיר, והשיר נשאר בתוכנית[4][6]. עם זאת, ועל אף שמילות השיר שונו, טהרלב טען שהגרסה שהתקבלה והפכה לנפוצה בציבור היא הגרסה המקורית עם המילה "שייפתח"[7][6][ב].

זאבי אף דרש שחברי הלהקה יעברו קורס צניחה במיוחד לצילומי הווידאו קליפ של השיר, שתיאר את קורס הצניחה על שלביו, כדי שיוכלו להופיע עם כנפי צניחה מכיוון שרק צנחן רשאי לענוד את כנפי הצניחה (ובסופו קיבלו חברי הלהקה כנפי צניחה)[12][13][6].

השיר זכה למתקפה גם מכיוון אחר. כאשר הגיע הסינגל לרדיו, יצאו אנשי האקדמיה ללשון העברית בתוקף נגד השיר. הם יצאו נגד השימוש במילה "מִצְנָח", לאחר שקבעו שהמילה הנכונה היא "מַצְנֵחַ" ("מִצְנָח" לשיטתם הוא "מִפגַן צניחה"[14]), אך תיקון המילה בשיר הצריך כניסה מחדש לאולפן ההקלטות והוצאות ניכרות, שהצבא לא הסכים להוציא, ולכן החליט צה"ל להשאיר את השיר כמות שהוא[4][6][12].

בשיר היה יסוד נוסף של חידוש: באותה התקופה לא היה נהוג לעסוק ברגשות הפרטיים של החייל, אלא העיסוק היה באומה והעם כקולקטיב. לראשונה בשיר הזה נשמע קולו של החייל היחיד. כמו כן, השיר לא עוסק בקרב או מלחמה, אלא בחשבון נפש אישי[12].

הצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שירו של צנחן" זכה להצלחה גדולה וצעד במצעד הגל הקל 12 שבועות לפחות, בסביבות יוני–אוקטובר 1969. הוא הגיע למקום הראשון ושהה בו שבועיים לפחות (18–25 באוגוסט 1969). במצעד העברי השנתי (תשכ"ט) של התחנה, השיר דורג במקום השני[15][12].

גם במצעד סוף השנה של גלי צה"ל השיר דורג במקום השני, והלהקה זכתה לתואר "להקת השנה" בתחנה[3][5].

מיקומי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏  מצעדים שבועיים (1969)
מדינה מצעד מיקום שיא
ישראל הגל הקל 1[16][12]


‏  מצעדים שנתיים (תשכ"ט)
מדינה מצעד מיקום שיא
ישראל הגל הקל 2[17]
גלי צה"ל 2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אף על פי שהתוכנית של אותו הרכב שפורק הייתה מהמוצלחות ביותר של להקת פיקוד המרכז, ההרכב פורק לאחר מספר מועט של הופעות משום שחבריו העדיפו להופיע בבמות מרכזיות כמו היכל התרבות ובית החייל, אך כאשר הם נדרשו להופיע במקומות מרוחקים הם מצאו סיבות שונות כדי לבטל את ההופעה[3].
  2. ^ ב־1991 נקראו איקה זוהר ויאיר רוזנבלום לחדש את להקת פיקוד המרכז, בתוכנית שנחלה הצלחה גדולה והוצגה בכמעט 300 הופעות. חברי הלהקה ביצעו גם הם את השיר בגרסת "שייפתח"[8]. כך גם יזהר כהן בגרסתו לשיר[9], וכך גם ירדנה ארזי וכוכבי הפסטיגל ב־2014[10], וגם עינת שרוף[11], בביצועים שלהם לשיר בתוך מחרוזת שירי להקות צבאיות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 נתוני היצירה, באתר אקו"ם, בדיקה אחרונה ב־25 באוקטובר 2023
  2. ^ היצירה בספריה הלאומית, באתר הספרייה הלאומית, בדיקה אחרונה ב־22 באוקטובר 2022
  3. ^ 1 2 3 4 5 להקת פיקוד המרכז, באתר nostal.co.il, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  4. ^ 1 2 3 יורם טהרלב, שירו של צנחן, באתר של יורם טהרלב, בדיקה אחרונה ב־22 באפריל 2023
  5. ^ 1 2 תוכנית י"ז – "רד אלינו לבקעה", באתר army-bands.co.il, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  6. ^ 1 2 3 4 5 אלחנן סמואל, כשייפתח עליי: ניצחונה של תפילה, באתר מקור ראשון, 12 באוגוסט 2021, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  7. ^ תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – יורם טהרלב (הגרסה הארוכה) (27:12), באתר יוטיוב, 4 בפברואר 2019, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  8. ^ "שירו של צנחן" בביצוע להקת פיקוד המרכז, חידוש הלהקה ב-1991| איקה זוהר ויאיר רוזנבלום, באתר יוטיוב, 24 בספטמבר 2015, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  9. ^ "שירו של צנחן" בביצוע יזהר כהן, באתר יוטיוב, 1 באפריל 2014, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  10. ^ "שירו של צנחן" בביצוע ירדנה ארזי וכוכבי הפסטיגל | מחרוזת להקות צבאיות, באתר יוטיוב, 24 בספטמבר 2015, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  11. ^ "שירו של צנחן" בביצוע עינת שרוף (מחרוזת), באתר יוטיוב, 21 בספטמבר 2014, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  12. ^ 1 2 3 4 5 משה ניסנבוים, השיר שהכעיס את האלוף, באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2018, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  13. ^ יאיר רוזנבלום, "שירו של צנחן", באתר של יאיר רוזנבלום, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  14. ^ על המילה מִצְנָח, באתר האקדמיה ללשון העברית, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  15. ^ השיר בפזמונט, באתר פזמונט, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  16. ^ מיקום שיא במצעד השבועי של הגל הקל (1), 18 באוגוסט 1969, באתר פזמונט, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022
  17. ^ מיקום במצעד השנתי (תשכ"ט) של הגל הקל (2), באתר פזמונט, בדיקה אחרונה ב־23 באוקטובר 2022