שינוי מין בהלכה
פוסקי ההלכה התייחסו לאפשרות התאורטית של מהפך מלא במינו של אדם, לכריתת איבר מינו הזכרי או איבר מינו הנקבי של אנדרוגינוס, לניתוח לשינוי מין, ולהתנהגויות טרנסקסואליות אחרות. השינויים נידונו מצד האיסורים שעשויים להכרך בהם, ומצד השלכותיהם על ההלכות התלויות במגדר.
איסורים על שינוי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לא ילבש
על פי המקרא, קיים איסור לפיו ”לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה” (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ה'). כתוצאה מפסוק זה נקבע בהלכה איסור על לבישת בגדי המין השני[1] - קרוס-דרסריות.
ניתוח לשינוי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהטרנסג'נדריות והטרנסג'נדרים עוברים הליכים שונים על מנת להתאים את גופם לזהותם המגדרית. ניתוח לשינוי מין המשנה את אברי המין הגברי אסור בהלכה משום איסור סירוס. איסור סירוס זכרים נחשב לאיסור דאורייתא, הנלמד מהכתוב ”"וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לא תַקְרִיבוּ לַה´ וּבְאַרְצְכֶם לא תַעֲשׂוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק כ"ד). איסור עיקור נקבות הוא מדרבנן.
המגדר ההלכתי של טרנסקסואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגדר ההלכתי של אדם נוגע לדינים רבים. ביניהם נמצא מגדר האנשים עימם יותר לו לקיים יחסי מין, ועניינים רבים נוספים הכרוכים בזהות מינית, אך גם תחומים הלכתיים שונים, כגון חיוב במצוות שנשים פטורות מהן.
אדם שעבר היפוך מיני מושלם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב חיים אברהם מיראנדה כתב[2] שאישה ההופכת לזכר פטורה מברית מילה, כי עורלה שקדמו לה סימני נקבות אינה בכלל הציווי. הרב יוסף פלאג'י נשאל האם אישה שתהפך לגבר "בכל מכל כל" צריכה גט מבעלה. בתשובתו[3] הזכיר את דברי הרב מיראנדה, והוסיף "נראה דלא צריך גט כי זכר הוא עתה ולא אשה". כראייה לדבריו הסתמך על קל וחומר: אם אישה שמופיעים בה סימני איילונית פוקעים נישואיה רטרואקטיבית, כל שכן אישה שהופיעו אצלה סימני זכרות. הרב פלאג'י התייחס גם לברכות השחר, וכתב שהאיש שהיה אישה לא יברך "שלא עשני אישה" מאחר שלכתחילה נעשה אישה, אלא יברך על "שהפכני לאיש". אך הוא מביא בסוף דבריו שחכם אחר דחה את הקל וחומר שהביא מדין איילונית, בנימוק שהאיילונית הייתה כזו מלכתחילה.[4] לדבריו, "יפה שתיקה בעולם הפוך ובדבר שאינו מצוי". הרב אליעזר ולדנברג ציטט[5] מתוך הדברים, דחה גם את ראייתו של הרב פלאג'י לעניין הפטור ממילה, והעלה "בהרהורי דברים" שבמקרה ההפוך, בו איש נהפך לאישה, אשתו לא תזדקק לגט ממנו, כי היא אינה יכולה להיות "אשת - אשה".
אדם שעבר ניתוח להתאמה מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת רוב הפוסקים, המעמד ההלכתי של אדם לאחר ניתוח להתאמה מגדרית אינו משתנה.[6] לפי זה, הניתוח אינו מתיר לגבר לקיים יחסי מין עם גברים (משום שהוא נחשב לגבר), ולאחריו לכתחילה גם אסור לו לשאת אישה (משום שהוא כרות שפכה). לעומת העמדה הרווחת, הרב אליעזר ולדנברג בשו"ת "ציץ אליעזר" התייחס לניתוחים לשינוי מין ובתוך הדיון נטה לקבוע שהמגדר ההלכתי עשוי להשתנות, וכתב שלפי זה איש נשוי שהפך לאישה לא תצטרך אשתו לקבל ממנו גט.[7]
הרב יוסף שלום אלישיב נשאל על אדם "שנולד ללא אבר זכר ובלא אברי נקיבה", וקבע שבמקרה זה, שלא כבמקרה של אנדרוגינוס, "יש ללכת אחרי סימני היכר ולבדוק טבעו למי הוא דומה". על אותו אדם, שנולד ללא איברי מין חיצוניים או פנימיים למעט אשכים בחלל הבטן, "ואחרי שקיבל הורמונים גרם לצורה נשית וגידלו שדיים", הכריע הרב שהוא לכל הפחות ספק זכר. באשר לאיבר רבייה נקבי המלאכותי שיצרו לו הרופאים, כתב הרב שבהנחה שהוא אכן מלאכותי, ולא רק שהיה מכוסה מבחוץ כמו אצל טומטום, 'היה נראה פשוט' שאין בו "דין משכבי אשה".[8]
הרב ד"ר מרדכי הלפרין כתב בעניין ניתוח לשינוי מין: "כדאי לדעת שבכל מקרה אין כאן שינוי אמיתי של אברי הרבייה. אלא תחליף רקמתי בו משתמשים הפלסטיקאים." ... "אילו היה באמת ניתן לבצע היפוך מין כמו שמתקיים באופן טבעי בכמה בעלי חיים, אז הייתה לכך בוודאי גם השפעה על המסקנות ההלכתיות".[9] עם זאת, אמר הרב הלפרין שלדעת רוב פוסקי ההלכה המין נקבע באופן חד-פעמי ברגע הלידה ולא ניתן לשנותו, ורק מיעוטם אוחזים בגישה ששינוי הביטוי החיצוני ישפיע על המגדר ההלכתי. הוא ציין שגם לפי גישת המיעוט, לא ברור שדי בשינוי פלסטי כמו השתלת תותב או עיצוב נרתיק על ידי לקיחת עור מהעכוז או משק האשכים. לדבריו ניתוחים כאלו נחשבים לשינויים קוסמטיים בלבד.[10]
ביחס לדיני צניעות, יש פוסקים שהחמירו בגבר שעבר ניתוח להתאמה מגדרית, להחשיבו בכמה הלכות צניעות כאישה: אסרו לגברים לשמוע קול זמר שלו, מכיוון שקולו נשי,[11] אסרו עליו להתייחד גם עם גברים "משום שהוא קרוב לאיסור",[12] או שחיוו דעתם שאף שאין לגברים איסור נגיעה בו, הדבר דומה לאיסור ויש להתרחק מכך.[13]
אנדרוגינוס שאחד מאיברי מינו נכרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי הרב אליעזר ולדנברג,[14] הרב עובדיה הדאיה,[15] והרב משה הלוי שטינברג,[16] אנדרוגינוס, שנולד עם איברי מין זכריים ונקביים, וכרתו את איבר מינו הזכרי, נהפך לנקבה, ונפטר מכל המצוות המיוחדות לזכרים. הרב ולדנברג והרב שטינברג הבהירו, שבמקרה של כריתת איבר המין הנקבי, האנדרוגינוס נהפך לזכר.
השיח הציבורי בחברה הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
 ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים בנושא זהות מגדרית | |||
| |||
| פורטל להט"ב | |||
טרנסג'נדרים דתיים ודתיות כמעט ואינם מצויים בשיח הציבורי בחברה הדתית. כאשר כבר ישנה התייחסות היא מוגבלת לרוב להתייחסות לטרנסקסואליוּת מזכר לנקבה; טרנסקסואליוּת נקבה לזכר זוכה להתעלמות גורפת, כמו גם טרנסג'נדרים אחרים כא-בינארים, כמו כן קרוסדרסרים.
מכיוון שהיהדות האורתודוקסית כיום אוסרת ניתוחים אלו בחומרה רבה, רוב רבניה מתבטאים באופן שלילי ביחס לניתוח: יש שכתבו שיש ברצון להתאמה מגדרית "מרידה במלכות שמים",[17] כתבו שאין להשתמש בגט בשם החדש שאימצו לעצמם מפני שזה שם שמבטא חטא גדול,[18] או שהנחו לא לאמץ את כינויי הגוף שאימצו לעצמם כדי לא לבטא הסכמה ל"איסור חמור" שיש בו "חוסר דרך הארץ האנושי".[19] כשנשאל הרב יעקב אריאל האם לטרנסג'נדר שנפטר טהרת המת תיעשה בידי גבר או בידי אישה, השיב שכלל אין צורך לטהרו.[20]
עם זאת, ישנם רבנים שכתבו שעל אף האיסור החמור הכרוך בכך, יש להכיר בכך שיש אנשים בעלי תחושות מסובכות, ואסור להתייחס אליהם בצורה מזלזלת ושופטת,[21] או אף כתבו ש-"הלב נשבר מכאבם" של הטרנסג'נדרים, ושכיון שהם מתייחסים אליהם כבעלי הפרעה נפשית שבינתיים היא חשוכת מרפא, החברה מחויבת להשתדל לגמול עימם חסד, ולקיים מצוות ביקור חולים במובנה הרחב, הכוללת סיוע בכל הדרכים המותרות בהלכה להקלת סבלם.[22]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
|
פורטל הלכה | ||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע ענבל, גבורת אנשים (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), מודיעין עילית ה'תשע"ז
- עידן בן אפרים, דור תהפוכות, ירושלים תשס"ד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם שטינברג, הערך "נתוחים", מתוך אנציקלופדיה הלכתית רפואית, באתר מכון שלזינגר
- J. David Bleich, Contemporary halakhic problems, עמודים 100-105, באתר גוגל ספרים
- חיים רפופורט, בעניין גירות לערל זכר שעבר טיפולים לשנות צורת גופו מינו, באתר "קשר", פברואר 2004
- קרוב רחוק – שו"ת הלכתי בנושא טרנסג'נדריות ועוד, באתר "כמוך"
- אליעזר אפרסמון ודוד סקוט, מאמר בנושא שינוי מין, בספר "העובר בהלכה", עמ' 34–36, באתר המכון לרבני יישובים
- רונית עיר-שי, לבירור עמדת הרב וולדנברג בעניין ניתוחים לשינוי מין: עיון בפסיקה האורתודוקסית והקונסרבטיבית בעקבות תשובותיו, שנתון המשפט העברי כט, תשע"ו-תשע"ח, עמ' 151-123
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בהגדרת האיסור דעות שונות, יש הרואים איסור בכל לבישת מלבוש המיוחד למין השני ויש הסוברים שהבעיה היא כאשר משתמשים בלבוש זה כדי להיטמע בין בני המין האחר.
- ^ בספרו יד נאמן, דפוס סלוניקי תקס"ד, עמ' סב,ב, ד"ה "שמעו", תוך דחיית דברי אחד מחכמי ירושלים, שהגיע לאותה מסקנה על סמך ראיה אחרת.
- ^ בספרו "יוסף את אחיו", מערכת ג' אות ה'
- ^ אותו חכם דחה גם את ראיית החכם הירושלמי לכך שאיש שהיה אישה פטור ממילה.
- ^ שו"ת ציץ אליעזר, חלק י', סימן כה', פרק כו', סעיף ו'; בתשובה, שנכתבה בשנות השישים, העיר הרב ולדנברג "שנתפרסם מעשה כזה לפני כמה שנים שקרה בכזאת במדינה גדולה באירופה".
- ^ אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך "נתוחים", בקטע "ניתוח להפיכת מין"; קרוב רחוק – שו"ת הלכתי בנושא טרנסג´נדריות ועוד, באתר כמוך
- ^ ציץ אליעזר, חלק י, סימן כה, פרק כו, סעיף ו
- ^ "בשבילי הרפואה", ב', תשל"ט, עמודים טו' - יט'
- ^ תשובה באתר כיפה;
- ^ הריאיון עם הרב הלפרין סוכם בכתבה: "זָכָר וּנְקֵבָה ברא אותה", מאת צבי עצמון, פורסם בגלילאו, גיליון 29, יולי-אוגוסט 1998;
- ^ הרב יעקב אריאל, קול אשה בניתוח לשינוי מין, תשובה באתר ישיבה;
- ^ הרב ברוך אפרתי, היחס לשינוי מין, תשובה באתר כיפה;
- ^ הרב איתן זן בר, שינוי מין, תשובה באתר כיפה;
- ^ שו"ת ציץ אליעזר חלק יא' סימן עח'
- ^ שו"ת ישכיל עבדי, חלק ז', סימן ד'
- ^ הרב משה הלוי שטינברג, שינוי מין באנדרוגינוס, אסיא יא, תשל"ה, עמ' 5–8, באתר מכון שלזינגר
- ^ הרב דוד לוי, שינוי מין, תשובה באתר כיפה;
- ^ הרב ח. ג'קטר, תחומין, כג, תשס"ג
- ^ הרב ברוך אפרתי, היחס לשינוי מין, תשובה באתר כיפה; וראה גם את תשובתו באתר מורשת בעניין דנה אינטרנשיונל;
- ^ הרב יעקב אריאל, טהרה לעברה ניתוח לשינוי מין, תשובה באתר ישיבה
- ^ יובל שרלו, שינוי מין, תשובה באתר כיפה;
- ^ דרור ברמה, מה יחס ההלכה לטרנסג'נדרים?, באתר ynet, 8 ביולי 2008
.jpg)
