שיטת ברנוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערכת תבניות בבניין רב קומות

שיטת ברנוביץ היא שיטת בנייה מקובלת בישראל לחיפוי חיצוני בבתים רבי קומות ובמגדלי מגורים.[1][2]

שיטה זו היא למעשה תיעוש של שיטה ישנה יותר שכונתה ״השיטה הירושלמית״ או ״השיטה הכפרית״, שהייתה מקובלת בעיקר באזור ירושלים, בגלל התקנה העירונית שמחייבת שכל המבנים בירושלים יהיו מחופי אבן. בשיטה המסורתית היו בונים שתי מחיצות מקרשים, מניחים ביניהן רשת ברזל ואבני חיפוי מאבן, ואז יוצקים בטון בין המחיצות ויוצרים קירות מונוליטיים של בטון ואבן. שיטה זו תוארה במפרט הכללי לעבודות בניה משנת 1991 תחת הכותרת ״בניית קירות מורכבים.״

בשיטת ברנוביץ, הוחלפו תבניות העץ בתבניות פלדה, שניתן היה להעתיקן אחר השימוש מקומה לקומה. לכן השיטה מיועדת לבנינים רבי קומות, שקומותיהם בעלת מבנה אחיד והיא חסרת תועלת במבנים מסוגים אחרים.

השיטה פותחה כמענה לצורך בחיפוי קירות חיצוניים של בניינים רבי-קומות על ידי קבלן הבניין מוטי ברנוביץ, ונקראת על שמו.

שלבי ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטה זו יציקת הקירות נעשית בתבניות פלדה שעליהן מורכבים אריחי החיפוי. התבניות מיוצרות על פי מידות מדויקות ובהתאם לפתחים מיועדים בקיר. בגב אריחי החיפוי מוחדרים מספר עוגני אל-חלד. תבנית חיצונית ריקה מונפת ומורכבת במקומה המיועד בקומת העבודה. לאחר מכן, האריחים עם העוגנים מורכבים על גבי התבנית. גב האריחים נמרח בחומר איטום, ועליו מורכבת רשת פלדה שאליה קושרים את העוגנים. לאחר בדיקת העוגנים מתבצעת סגירת הקיר בתבנית הפנימית, ויציקת בטון למרווח שבין התבניות. לאחר היציקה והתייבשות הבטון, משחררים את התבניות מהקיר המחופה שנוצר, מוציאים אותן מחוץ לשטח הקומה ואז יש לנקות אותן ולהכין אותן לצורך יציקת הקומה הבאה.

ברוב המבנים בישראל לא כל הקומות זהות, לדוגמה, בגלל הצורך לבנות ״מרפסות סוכה״ ולכן נדיר מאוד, שמבנה נבנה אך ורק בשיטת ברנוביץ, ותמיד ישנם שטחים בחזיתות הבניין שיש לחפות בשיטות מסורתיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה בשלביה הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט ראשון בשיטת ברנוביץ - רמת אביב ג' שנת 1982

את השיטה ישם לראשונה המהנדס מוטי ברנוביץ ב-1982, כתוצאה מהצרכים בשטח, במסגרת תפקידו כמהנדס תיאום וביצוע של פרויקט בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב. הפרויקט כלל 120 יחידות דיור עם דרישת חיפוי אבן לקירות חוץ.

ברנוביץ יצר קיר אנכי בתבנית מתכת/פח מתוכננת ומותאמת מראש לגאומטרית החזיתות, כאשר התבנית תורכב בקומת העבודה ותקיף כל קומה וקומה. תהליך העבודה באתר התבצע כדלקמן: במקביל ליציקת היסודות והמבנה התחתון, התבצעו הכנות להקמת קיר לדוגמה על הקרקע עליו מיושמת אבן החיפוי שנבחרה על ידי האדריכל. לאחר הכנת הקיר, אישרו המתכננים את השיטה לשימוש ביצקת הקירות בבניין כולו.

השיטה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת ברנוביץ' הפכה להיות פופולרית בישראל, בעיקר במבני קומות המיועדים למגורים. התקן הישראלי [3] הנוגע לשיטה זו, מתיר את השימוש באריחים בעובי 22 מ"מ שנחשבים דקים מאוד. המשמעות של ההיתר הזה, היא שהשיטה מבוצעת באמצעות תבניות פלדה יקרות מאוד ואריחי אבן זולים. כך שהכדאיות של השיטה תלויה בשימוש חוזר בתבניות קיימות. מסיבה זו, שיטת ברנוביץ' משמשת בעיקר לבנייה של מבנים פשוטים, ברמה אדריכלית נמוכה, שבהם השימוש החוזר בתבניות אפשרי.

יתרונות וחסרונות של שיטת ברנוביץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. יציקת הקירות נעשית בשלב אחד, מה שמקצר את משך הבניה.
  2. השימוש בשיטה מקטין בצורה משמעותית את הצורך בפיגומים.
  3. התקן הישראלי מאפשר שימוש באריחי אבן דקים וזולים.
  4. השימוש בשיטה, חוסך הכנת בטון וטיט במקום וכן חוסך את השימוש בטפסות עץ מקומיות הנדרשות בחיפוי אבן בשיטה הרטובה ולכן, השימוש בשיטת ברנוביץ' מקטין את כמויות הפסולת באתר.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. תבניות הפלדה יקרות מאוד ומחירן מגיע למיליוני שקלים בפרויקט בודד.
  2. נדרש לשיטה כוח אדם מיומן.
  3. הבניין חייב להיות מתוכנן עבור שיטת ברנוביץ׳ והתבניות חייבות להיות מתוכננות בהתאם לבניין.
  4. השיטה מתאימה אך ורק לבניינים רבי קומות, בהם הקומות חוזרות על עצמן. היא חסרת משמעות בבניינים נמוכים או מורכבים.
  5. בגלל המשקל של התבניות שיוצר קושי למקם אותן כראוי, נוצרים ליקויים שכיחים, כמו פריצות בטון מתוך התבניות וברזל זיון שנצמד לחיפוי האבן ואינו מכוסה בבטון בעובי הנדרש ע"פ התקן [4]
  6. הקירות בשיטת ברנוביץ׳ עשויים אבן ובטון מזוין שבאופן יחסי הם חומרים מוליכי חום ולכן הבניינים הנבנים בשיטה זו אינם עומדים בדרישות התקן הישראלי לבידוד [5]. על מנת לעמוד בדרישות התקן, יש לבצע בבניינים אלו טיח פנים מבודד בעובי רב, שעלותו גבוהה.
סידור תבניות בבניין לקראת יציקה
אוורור ובידוד חיצוניים, רצופים, לאורך כל הבניין
ברזל קונסטרוקטיבי, מוכן ליציקה, לפני סגירת תבנית פנימית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוכנית לתיעוש ענף הבניה בישראל, משרד הבינוי והשיכון, מרץ 2016, בעמוד 56: "מבנים מעל 10 קומות מבוצעים בעיקר בשיטת ברנוביץ'. ברבי קומות זו השיטה השכיחה ביותר"
  2. ^ אדריכל חן שליטא ואבנר לבציון, שדרוג תרמי לבידוד יעיל ב"שיטת ברנוביץ'", באתר תרמוקיר
  3. ^ ת"י 2378 חלק 5, משנת 2011
  4. ^ ת"י 466 "חוקת הבטון" בהוצאת מכון התקנים הישראלי.
  5. ^ תקן ישראלי מס׳ 1045 בהוצאת מכון התקנים הישראלי