שיחת תבנית:מועצה אזורית גוש עציון

רשימת היישובים

הרשימה המקורית בלבלה בין היישובים לבין שכונות של יישובים, שאמנם נתפסות בציבור כבעלות אוטונומיה מסוימת (כדוגמת שבות רחל ביחס לשילה), אך אינן בעלות מעמד של יישוב עצמאי. הרשימה הקובעת של יישובים שמרכיבים את המועצות האזוריות קבועה בדבר החקיקה המחייב לעניין זה: תוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות באיו"ש, כפי שעודכנה לאחרונה לשם מניעת ספקות ואי-בהירויות. יצוין שאין מניעה לתת לאתרים אלה ביטוי כלשהו בתבנית (כפי שנעשה ביחס למאחזים, אף אם הדבר נראה מיותר), אך חשוב שלא ייווצר רושם מטעה, לפיו מדובר ב"יישובים" ממש. למען הסר ספק, הנתונים שהוסרו מהתבנית הם כדלקמן:

• כפר אלדד - אינו יישוב אלא שכונה בתחום היישוב נוקדים.
• גבעות - אינו יישוב אלא היאחזות נח"ל בתחום היישוב אלון שבות.

בנוסף, נראה ראוי שהתבנית תכלול את השמות הרשמיים של היישובים, דוגמת אספר במקום מיצד. -- Prokurator11 - שיחה 08:08, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

השאלה היא הכרעה בין שתי גישות שונות, זו של המועצה האזורית וזו של הצבא ומשרד הפנים. הרשימה בגרסתה הקודמת ייצגה את הגישה של המועצה אזורית, שמשקפת את היום יום של הישראלים תושבי האיזור: ליישוב קוראים מיצד, אין קשר בין גבעות לאלון שבות (שנמצאת 5 דקות נסיעה) וכו'. מצד שני, יש לנו את הגישה הפורמליסטית שמשקפת פרסומים פורמליים של המדינה (בניגוד לפרסומים והאתר של המועצה). אני לא בטוח שהגישה החדשה עדיפה במשהו. ‏DGtal‏ 21:42, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

הפניתי לכאן מדפי שיחה של תבניות מקבילות. 2 נקודות הדיון העיקריות, ששורשן אחד (עמדת התושבים=המועצה האזורית מול עמדת המדינה=הצבא=משרד הפנים), הוא ההתייחסות ליישובים עצמאיים דה פקטו ולא דה יורה (רובן נכללות בקטגוריה:יהודה ושומרון: שכונות שנוצרה במקור בעיקר לטובת יישובים כאלו) וההתייחסות לשם היישובים בתבנית, במקרה הנפוץ יחסית של פער בין השם שקבעה ועדת השמות הממשלתית לשם שאימצו לעצמם יושבי המקום. ‏DGtal‏ 23:58, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

אני מסכים איתך שיש מתח בין שתי הגישות, רק שאני נוטה לדעה שלא מדובר בפורמליזם טהור או בשוויון בין עמדת הצבא לבין עמדת המועצה. המועצות האזוריות באזור יהודה והשומרון קיימות ומְתַפקדות בזכות הצו שכונן אותן, הוא הצו בדבר ניהול מועצות אזוריות באזור יהודה והשומרון, שנחקק מתוקף סמכותו של מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, המשמש כמקור הנורמטיבי העליון בכל הנוגע לכינונן ולהסדרת התנהלותן של הרשויות המקומיות יהודיות באזור ולנושאים רבים ומגוונים נוספים. המפקד הוא גם זה שממנה ומסמיך את משרד הפנים לפעול באזור יהודה והשומרון, שאם לא כן לא הייתה למשרד הפנים סמכות לפעול במקום. בידיו של המפקד לקבוע האם יקום יישוב, כיצד ישורטטו גבולותיו, כיצד ייקרא, והאם יבוא במניין היישובים במועצה מסוימת. כמובן, שבכל אלה הוא מכריע על סמך עמדת הגופים המקצועיים (דוגמת ועדת השמות הממשלתית לעניין השמות או משרד הפנים לעניין השיקולים המוניציפליים המקצועיים) ועל בסיס תכתיבים מהממונים עליו במערכת הביטחון (שמצדם כפופים למערכת המדינית), אך ברור שחתימתו הסופית של רשימת היישובים במועצות משקפת (או, כפי שאומרים בצבא, מתכללת) את עמדתם של כל הנוגעים בדבר. לעמדת המועצה או תושביה לעניין זה יש משמעות מוגבלת בלבד (לא מעבר למשמעות שתהיה להחלטת עיריית תל אביב לכלול את רמת גן במניין שכונותיה או להחלטה של תושבי נווה-ירק לקרוא ליישובם ניו-יורק). יצוין שהרשימה הנוכחית שפורסמה משקפת, בין היתר, הרחבה של רשימת היישובים ביחס לנוסח הקודם (הצטרפו לרשימה היישובים "החדשים" רותם, סנסנה, רחלים וברוכין), כך שברור שלא מדובר בעניין פוליטי אלא בהסתמכות על קנה המידה האובייקטיבי היחיד שיש לו תוקף מחייב (כאשר דווקא עמדתן של חלק מהמועצות המבקשות להרחיב את רשימת היישובים על דרך הכללת מקבצי בנייה בלתי-מוכרים ברשימות יישוביהן היא, מטבע הדברים, גישה סובייקטיבית המונעת לרוב משיקולים פוליטיים).

הערת הערה חשובה ביחס לריחוק הגיאוגרפי בין גבעות ואלון שבות, ולעניין הזה חשוב לציין שאין הוראת דין שמחייבת רצף טריטוריאלי בין חלקי היישוב השונים, ואכן חלק גדול מהיישובים היהודיים באזור יהודה והשומרון מפוצלים בין השכונות השונות (הדוגמאות הבולטות הן השכונות השונות שמרכיבות את עלמון (ענתות), סנסנה שבעבר נכללה בתחום היישוב אשכולות, עד להכרזה עליה כיישוב, שכונת נופי השרון המהווה חלק מאלפי מנשה, "גבעות" קרני שומרון, "גבעת היקב" המהווה חלק מכוכב יעקב, ורבים אחרים). לרוב, הפיצול ברצף הטריטוריאלי נוצר עקב מורכבות מדינית להכריז על הקמה של יישובים חדשים, מצד אחד, ועקב העדר אפשרות מעשית ליצור רצף כזה (למשל, בשל העבודה כי "הגבעות" השונות של אותו יישוב מופרדות על ידי קרקעות פלסטיניות פרטיות), מהצד השני. יתר על כן, תקנון המועצות האזוריות מתיר במקרים ייחודיים לאפשר לשכונה של יישוב שמתנהלת באמצעות אגודה שיתופית נפרדת לזכות להכרה כ"אזור בחירה" נפרד, במובן זה שנציג נפרד מטעמה יישלח לכהונה במועצת המועצה האזורית: הכרה כזו ניתנה בעבר, למשל, לתל ציון (שכונה של כוכב יעקב), אך הרשויות סירבו לתת הכרה כזו, למשל, לנופי פרת (מאחז בלתי-חוקי בתחום עלמון), למבואות יריחו (מאחז בלתי-חוקי בתחום ייטב) או לטל משנה (מאחז בלתי-חוקי בתחום חיננית), והדבר אף נדון בבג"ץ. גבעות, למשל, כמדומני, מעולם אף לא ביקשה הכרה כאזור בחירה נפרד, ומשמעות הדבר שבבחירות למועצות תושביה אמורים להצביע בעד זהות הנציג של אלון שבות במועצת המועצה האזורית. כך או אחרת, אף קיומו של אזור בחירה נפרד אינו מלמד על הכרה בהקמת יישוב, אלא אך נועד לאפשר לתושבי מקבצים אוטונומיים ייצוג נפרד במועצת הרשות המקומית בהעדר אפשרות זמינה להכיר בהם כיישוב. -- Prokurator11 - שיחה 14:02, 30 באוקטובר 2013 (IST)

למען הסר ספק, קיצרתי עד כמה שהיה ניתן, ולכן חסכתי את ההפניה למקורות לכל האמור בדבריי. ככל שיש צורך להבהיר על מה נסמכים אי-אילו דברים שכתבתי, אשמח להפנות למקורות המתאימים. -- Prokurator11 - שיחה 14:09, 30 באוקטובר 2013 (IST)

• על רשימת היישובים בתבנית להתאים להוראות המוסמכות של הדין, ולא למאוויים הפוליטיים מהימין או מהשמאל, לא של מבקשי הכשרת המאחזים שלא הוכרו ולא של מבקשי החרבת היישובים שכן הוכרו. המקור המוסמך של רשימת יישובי המועצה, כפי שעודכן בפעם האחרונה מפורסם ברבים: http://www.mag.idf.il/163-6370-he/Patzar.aspx. -- Prokurator11 - שיחה 09:46, 11 בינואר 2016 (IST)

2018 - נפתח דיון מחודש בנושא בשיחת תבנית:מועצה אזורית מטה בנימין. נתנאל - שיחה - מומלצים 01:22, 28 באוגוסט 2018 (IDT)