שיחת קטגוריה:תלמידי כוללים בארץ ישראל

תבנית החשיבות הוצבה על כל הקונספט של קטגור אישים כתלמידי כוללים. לדעתי זה כמו לפתוח קטגוריה על "תלמידי אוניברסיטאות בארץ ישראל" או "תלמידי האוניברסיטה העברית בירושלים". זה לא מכנה משותף מספיק עמוק והקשר קלוש, מה גם שהכוללים הללו אינם בית יוצר כמו ישיבות. Nachy • שיחה 23:25, 20 במרץ 2012 (IST)

אין מדובר בכוללים 'רגילים' בני זמננו, הפזורים למאותיהם בכל רחבי הארץ, אלא אך ורק בכוללים היסטוריים ומיתולוגיים, בני שמונים שנה: אוהל תורה (רחביה), כולל חזון איש, בית מדרש לתורת ארץ ישראל וישיבת היכל התלמוד. מדובר בכוללים הראשונים בארץ ישראל, והם בעלי חשיבות היסטורית, בהיותם בית היוצר של גדולי תלמידי החכמים בדור. יש לזכור שהישיבות באותה תקופה היו מועטות, מספר האברכים דל, וה'כוללים' ההיסטוריים שימשו מעין חממה של ישיבה. לא בכדי הם נקראו בשם 'ישיבה': ישיבת אוהל תורה, ישיבת כולל חזון איש, ישיבת היכל התלמוד. גרש - שיחה 03:04, 21 במרץ 2012 (IST)

גרש, אני אנסה לכתוב שוב את מה שכתבתי במילים אחרות: אין שום קשר בין חשיבות המוסד לבין פתיחת קטגוריה של תלמידיו. גם האוניברסיטה העברית היא מוסד חשוב והיסטורי ובכל זאת לא צריך לפתוח קטגוריה של בוגרי האוניברסיטה העברית. Nachy • שיחה 08:46, 21 במרץ 2012 (IST)

צריך להשאיר את הקטגוריה ולפתוח גם קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים. ‏Hobo ‏X ‏Hobot‏ X הביעו את דעתכם 13:00, 21 במרץ 2012 (IST)

אין שום מקום להשוואה בין מוסדות היסטוריים, קטנים ואקסקלוסיביים, דוגמת הכוללים שצוינו לעיל, לבין מקומות לימוד המוניים דוגמת האוניברסיטאות בישראל שהוציאו מתוכם עשרות אלפי בוגרים. מאידך, אין שום הבדל בין בוגרי ישיבות היסטוריות, דוגמת ישיבת עץ חיים או ישיבת חברון, לבין בוגרי "בתי מדרשות גבוהים לתורה" היסטוריים (המכונים 'כוללים') דוגמת ישיבת אוהל תורה, וכמו שיש קטגוריה לבוגרי ישיבות היסטוריות כך יש מקום לקטגוריה לבוגרי כוללים היסטוריים. ואדרבה, הטענה על כך ש"זה לא מכנה משותף מספיק עמוק והקשר קלוש" רלוונטית יותר בבוגרי ישיבת עץ חיים וחברון מאשר בבוגרי אוהל תורה: הרי כל ירושלמי פרושי למד ב"ישיבת הבית" עץ חיים, ולשם מה ליצור להם קטגוריה מובנת מאליה? ולגבי בוגרי ישיבת חברון: מה הקשר המאפיין, למשל, בין חיים הרצוג לאריה דרעי? אלא מאי - כשם שהקורא סקרן לדעת מי נמנה עם בוגרי ישיבת עץ חיים או חברון ולכן מגיעה להם קטגוריה, לא פחות מכך הוא סקרן לדעת מי נמנה עם חברי "ישיבת אוהל תורה" ולכן גם להם מגיעה קטגוריה משלהם. ואגב, רשימת בוגריו של אוהל תורה אכן מאלפת; כמה מאיתנו יודעים שמוסד זה שימש בית יוצר לשלושה מפוסקי הדור הגדולים: הרב אוירבך ויבלח"ט הרב אלישיב והרב וואזנר? גרש - שיחה 16:57, 21 במרץ 2012 (IST)

אני חולק על דעתך. "אוהל תורה" לא "שימש בית יוצר" בגרוש - לאף אחד מהפוסקים שהזכרת. שלושתם הגיעו לכולל כשכריסם מלאה בידע, והם תפסו פינה ולמדו שם, וקיבלו מילגה מכובדת (דבר נדיר באותו זמן). אני מסופק מה הרב הילמן תרם (אם בכלל) לרב אלישיב. בקיצור - מידע טכני ותו לא. הרב אלישיב יכול היה באותה מידה לשבת בפינת בית הכנסת ישורון. לעצם הענין - קטגוריית "בוגרי אוניברסיטת פרינסטון" וכו' - מאוד מקובלת בויקיאנגלית. --שפ2000 - שיחה 11:37, 22 במרץ 2012 (IST)

קודם כל, גם אתה מסכים אתי שיש מקום לקטגוריה לבוגרי מוסדות חינוך אקסקלוסיביים והיסטוריים מהסוג הנזכר. ולגופו של עניין: הביטוי "בית יוצר" הוא מליצי. מסגרת תורנית מהסוג של אוהל תורה השפיעה ללא ספק על חבריה. יש מושג של "דיבוק חברים", של הפרייה הדדית. היו שם שיעורים בהלכה, התדיינויות הלכתיות וכו'. נכון שהרב אלישיב, בשל אופיו האוטודידקטי, היה תופס את פינתו הצדדית בכל מסגרת שהיה חבר בה, אבל אני מאמין שבסופו של דבר השפעת האווירה והתלמידים האחרים הגיעה גם אליו, במידה זו או אחרת. גרש - שיחה 17:09, 22 במרץ 2012 (IST)

בספר (המרתק!) "וילכו שניהם יחדיו" של הרב דב כהן, הוא מספר על תקופת לימודיו באהל תורה. "הרב אלישיב ישב בפינה ולמד" הוא מתאר, "ומעולם לא החלפתי איתו מילה"... ואידך זיל גמור...--שפ2000 - שיחה 08:24, 23 במרץ 2012 (IST)