שיחת משתמש:מי-נהר/ארגז חול3
הוספת נושאהעלייה הראושנה[עריכת קוד מקור]
העלייה הראשונה ("עליית האיכרים") הוא כינוי לגל עלייה של יהודים רבים לארץ ישראל בעת החדשה בין השנים 1881-1903 שבמהלכו עלו לארץ כ-25,000 יהודים מארצות רבות ושונות שבמהלכו ובעזרתם הצליחו לראשונה להביא לשינוי מעשי באופן משמעותי למבנהו ואורחות חייו של היישוב הקיים בארץ.
כבר לאורך כל המאה ה-19 החל להיות ניכר בהדרגה ריבוי בקצב עלייתם של יהודים מקהילות שונות לארץ [1] ובנסיונות שונים של קבוצות ויחידים ליזום דרכים לחידוש היישוב היהודי בארץ אולם עד לשנת 1882 גודלו, אופיו ומצבו של היישוב בארץ לא אפשרו שינוי בקנה מידה משמעותי כפי שהחל להתבצע בפרק זמן קצר של תקופת "העלייה הראשונה".
ב-1881 כבר החלו להגיע בקצב גדול שיירות מאורגנות בעיקר יהודים ממזרח אירופה (רוסיה, רומניה), יהודים מתימן ויהודים מארצות אחרות כגון האימפריה העות'מאנית, צפון אפריקה, ארצות הבלקן, פרס ובוכרה.
אמנם, גם לפני כן, בכל שנות הגלות עלו יהודים לארץ, הן כיחידים והן בקבוצות ובשיירות כגון בעליית בעלי התוספות, עליות מפזורת מגורשי ספרד ופורטוגל, עליות מארצות צפון אפריקה והמזרח התיכון, עליות החסידים, ועליית תלמידי הגר"א. אולם, היו אלו גלי עלייה קטנים יותר שלא הצליחו להיות יותר מאשר המשך לקיומו של היישוב היהודי המצוצמם בארץ, זאת בשל הנסיבות הקיומיות הקשות וכן בשל היעדר מגמות מדיניות אצל מרבית היהודים באותם הדורות בארץ ובתפוצות, דבר שהשתנה בתקופת הופעת הרעיון הציוני בגלגוליו השונים בקנה מידה משמעותי כבר במחצית השניה של המאה ה-19.
- ^ כבר בתחילת המחצית השניה של המאה ה-19 ניהיה לראשונה זה מאות שנים בירושלים רוב יהודי.