שיחת משתמש:יישי

שלום יישי, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!

כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך:

לפנות לַמדריך המלא למתחילים.
להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך.
לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.

לסיוע נוסף
	דפי עזרה
	קבלת ייעוץ
	עקרונות וקווים מנחים
	כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, ויקיפד ~ אהמ ~ בית המשפטים העליון 20:15, 1 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

המקובל רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל[עריכת קוד מקור]

הרה"ג מארי' חיים חג'בי זצוק"ל זיע"א.

הרב חיים חג'בי (1865 - 1949; נולד בשנת ה'תרכ"ו – נפטר כ חשוון ה'תש"י) רב מקובל, מגדולי רבני יהדות תימן במאה ה- 18 וה 19. רבי חיים בן רבי משה חג'בי נקרא גם בשם מארי' חיים מוסא חג'בי, נולד בשנת תרכ"ו בתימן בעיירה רבוע (במחוז כוולאן) למשפחה המיוחסת לתלמידי חכמים ורבניים שמקורם מהעיר חג'בה. בקטנותו לימדו אביו הגאון רבי משה משנה תורה, הלכה, משנה, תרגום אונקלוס, הרמב"ם ומנורת המאור, ואחר שלחו לעיר צנעא ללמוד אצל גדולי צנעא וכבר אז בלט בחריפותו ובקיאותו ובמידותיו הטובות ורבים צפו לו גדולות וכך היה - גדול בתורה והגיע למדרגות גבוהות, נודע כעילוי ובקי בייחוד בתורת הקבלה. גם עסק בדיינות שימש נשיא אב"ד ואף לימד והסמיך דיינים במחוז כוולאן שבתימן. קיבל סמיכה לרבנות בגיל צעיר על ידי חכמי ביה"ד צנעא. תלמידו מספרים כי היה יהודי קדוש המלומד בניסים בעל רוח קודש. מספרים כי מלאך היה מתגלה אליו ומלמדו רזי רזים וסודות כמוסים בתורה בנגלה ובנסתר ואף מסר לו ספר עתיק בקבלה הנקרא 'חפץ' שעימו היה מרפא ועוזר לכול נזקק. אביו הרב משה שהיה משושלת רבניים גם לימדו קבלה מסורות בע"פ בתורת האר"י שאינן מועלות על הכתב. את שאר שמות ריבותיו המובהקים[1] כיום אין בידינו. החכם האשכנזי ר' יעקב ספיר שביקר בתימן ותיעד את חכמיה במסעו מזכיר בספרו גם את שמו של רבי חיים חג'בי (השמות חיים ומשה היו נפוצים במשפחתו של רבי חיים חג'בי מספר דורות - ונראה כי הכוונה לסבו של רבי חיים, שידוע שהוא משושלת חכמים ורבניים ממחוז כוולאן שבתימן).

תוכן עניינים

• 1 ימי רבנותו הראשונים ופעילותו • 2 במחנה חאשד • 3 העלייה לארץ • 4 מורשתו • 5 כתבים לזיכרו • 6 מתלמידיו • 7 ספריו • 8 קישורים חיצוניים • 9 הערות שוליים • 10 הבנים ממשיכי דרכו • 11 ממעשיו ופעולותיו, מצ"ב לינק/קישור

=ימי רבנותו הראשונים ופעילותו=

בהיותו רב של מחוז כוולאן (מחוז במרכז תימן), מחוז גדול שבתוכו מספר ערים ויישובים, היה מסתובב בעיירות ובכפרים ללמד ולפקח על הדיינים והשוחטים במחוז ומחוצה לו, כגון: חג'בה, רבוע, חיצ'ן, כומיים, דאר עמר, ג'רוף, סדום, צ'יצום, ערנין, ועוד. אף מחוכמת הרפואה לא משך את ידו ובכל מקום שבו היו חולים היו שולחים לבקש רפואה מהרב. כתב קונטרסים רבים - חידושים והבהרות בכתב ידו על התורה ואף כתב קונטרסים רבים בהלכה על הלכות שחיטה ומראה הבהמה וחלקיה, ועוד בעניינים בהלכה והיהדות וספרים. את חיבוריו בענייני הקבלה גנז בעצמו מחמת קדושתם, נראה כי חשב כי הם מקדימים את זמנם מבחינת הסודות הקדושים הכתובים בהם. עסק בקבלה וברפואה ובס"ד ריפא חולים, היה בעל ניסים וקידש שם שמים ברבים. שימש בקודש בקהילת 'רבוע' ומחוז כוולאן, עוד בימי השלטון הטורקי בתימן וגם אחרי עזיבתם ( עזיבת הטורקים את תימן ב 1916 בערך). עסק רבות בצורכי הרבים ובכל מקום שבו הייתה צרה ומחלה רח"ל שלחו אל כבוד הרב חיים בן ר' משה חג'בי זיע"א והיה בס"ד פותר להם את בעייתם. בצעירותו במקביל למשרת הרבנות עסק במלאכת הנגרות כמנהג כל רבני תימן שכל אחד חי ממקצועו ואינם מטילים עצמם על הציבור, כך שלא היה לטורח על צאן מרעיתו ואת פרנסתו מצא לא רק ממשרת הרבנות אלא בעיקר מיגיע כפיו. פעל להצלת ילדים יהודים יתומים מהתאסלמות כפויה ואף שלח שליחים ושיתף פעולה עם בן דורו הרב יחיא יצחק הלוי בהצלת ילדים ותמך בעליה לארץ ישראל.

- ==במחנה חאשד==

בשנת התש"ו הוקם ליד עיר הנמל עדן מחנה עולים בשם "גאולה" בעזרת הג'וינט והסוכנות היהודית שבארץ ישראל. הרב חיים חג'בי זצוק"ל בזמן העליה לארץ ישראל, כדרכו של מנהיג לא חשב על עצמו בתחילה, אלא הורה בתחילה לתלמידיו ולאנשי הקהילה ביישוב 'רבוע' לעלות לארץ הקודש והוא עצמו עלה לארץ עם האחרונים שבבני הקהילה כמאסף אל מחנה המעבר "גאולה" בדרך לארץ ישראל, במחנה חיזק את רוחם של הפליטים השוהים שם הן בדברי תורה ומוסר והן בדברי כיסופים לארץ הקודש שעודדו והפיחו רוח חיים בקרב יושבי המחנה, שכן השהייה וההמתנה במחנה אירעי לא הייתה קלה. היות ושמו הלך לפניו עוד טרם העלייה כרב גדול המלומד בניסים וענוותן גדול, הרי שלא פלא שגם שאר יושבי המחנה שלא נמנו על בני קהילתו כיבדו אותו מאוד.

- - ===העלייה לארץ===

לא עברו ימים רבים ושערי המחנה נפתחו לעלייה לארץ ישראל. לעת זקנתו זכה רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל לעלות לארץ הקודש עלה לישראל בחודש תשרי שנת תש"י (1949). ונפטר לאחר תקופה קצרה בארץ ישראל זקן ושבע ימים - בתאריך כ' חשוון תש"י ( 1949 ). בעל ניסים בחייו ואף לאחר הסתלקותו אשר רבים נושעו בס"ד על קיברו, נטמן בעיר פתח תקווה בבית עלמין סגולה חלקה ד שורה מ.

- - - ====מורשתו====

הרב הגאון מארי' חיים בן ר' משה חג'בי זצ"ל, נשיא אב"ד ורב קהילת 'רבוע' (יהוד אל רבוע) ומחוז כוולאן שבתימן. הסמיך שוחטים מקדשים ומוהלים רבים והעמיד תלמידים הרבה ואף דיינים במחוז כוולאן שבתימן, ביניהם: תלמידו הדיין הרב יוסף תנעמי זצ"ל, חתנו הדיין הרב יחיא חאפדי (יחיאל שפירא) זצ"ל, ובנו הדיין הרב משה חג'בי זצ"ל. רבי חיים היה ידוע ומוכר גם אצל גדולי רבני צנעא וכונה בפי כל: "מרא דאתרא" ו"מקובל". תלמידו סיפרו כי היה בעל רוח הקודש ואף הוריד גשמים בשנת בצורת בתימן.

- - - - =====כתבים לזיכרו=====

1. בשנת ה'תשס"ז בחודש תשרי יצאה לאור חוברת "מפעלי הצדיק" אודות רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצוק"ל (הנקרא גם בשם מארי' חיים מוסא חג'בי זצוק"ל), חוברת זו היא פרי מחקר בין מספר שנים הכולל גביית עדויות מהזקנים של הדור הקודם של העליה ארצה על פועלו של הצדיק רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל כולל עדויות ממקור ראשון. ובהם ממעשי הצדיק.

2. בשנת ה'תשס"ו יצא לאור ספר "זכרון תימן" אודות חכמי תימן מהמאה ה18 וחלק נכבד מהספר מתייחס לרבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל ובניו הצדיקים זצ"ל.

3. כמו כן ממעשיו ופעולותיו של הרה"ג רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצוק"ל פורסמו בעלוני קודש השונים המופצים בקרב הציבור הדתי בארץ ישראל ובכלל.

תקופת חייו של רבינו חיים חג'בי זצ"ל על ציר הזמן: 1865 - 1949

- - - - ======מתלמידיו======

• בנו הרב הדיין מארי' משה חג'בי זצ"ל • תלמידו הרב הדיין מארי' יוסף תנעמי זצ"ל • חתנו הרב הדיין יחיאל שפירא זצ"ל (מארי' יחיא חפדי ) היה ראש השוחטים בבאר שבע • תלמידו השוחט המוהל המקדש והמלמד מארי' שלום נחשון זצ"ל • בנו רבי חיים חג'בי זצ"ל ( כשם אביו ) עסק גם ברפואה על פי חוכמת הקבלה.

- - - - =======ספריו=======

עם העליה לארץ אבדו רוב כתבי היד, ואף את חלקם גנז הרב בעצמו מפאת קדושתם ולא הפיצם ברבים.

• קונטרס דברי תורה - פירוש על התורה בדרך הפרד"ס

• מראה הבהמה וחלקיה – הבהרות על הלכות שחיטה ומראה הבהמה וחלקיה, כולל ציורים של אברים והסבר מפורט עליהם.

• חידושים והבהרות - בכתב ידו על התורה. את כל הקונטרסים כתב וחיבר בארץ התימן.

- - - - ========קישורים חיצוניים========

• תמונות קברו ותקציר חייו, מתוך אתר MyTzadik הצדיק שלי http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=2024&safaid=6 וכן ציון יום פטירתו.

• תולדות חייו בהרחבה כולל סיפורים ומעשים – מתוך אתר TheMarkerCafe http://cafe.themarker.com/view.php?t=786797

• הורדת גשמים בשנת בצורת בתימן על ידי המקובל רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל ובני קהילתו . גשמי ברכה http://cafe.themarker.com/view.php?t=531173

• דיוקן תמונתו http://cafe.themarker.com/view.php?t=997452

• מתוך אתר yemen jew קישור http://forums.ibb7.com/ibb58440-179.html

- - - - =========הערות שוליים=========

1. ^ רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.

- - - - ==========הבנים ממשיכי דרכו==========

• בנו - הצדיק החסיד וסר מרע כל ימי חייו, ושמו כשם אביו, מארי' חיים בן הרה"ג חיים חג'בי זצ"ל, היה יהודי ירא שמים שקט בעל מידות טובות גומל חסד עניו מאוד וכל דיבורו בנחת אוהב את הבריות נח לבריות אוהב שלום ונמנע ממחלוקת, תלמיד חכם, ואף על פי שהיה שקט ולא התבלט ידעו הכל את גודל מעלתו, כל ימיו שתק ולא דיבר דברי חול אלא מה שהיה חייב, ובבית הכנסת על אחת כמה וכמה שלא דיבר דברי חול כלל. קולו עדין וערב ועל שפתיו שבח והודאה לאל במזמורי הלל. לתארו במילים לא נוכל אך ודאי שצמד המילים - צדיק נסתר - נאה לו. אשרי כל מי ששמעו קורא מזמורי תהילים וניגונו יוצא מהלב ונכנס אל הלב. 'אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'..' עלה ארצה ב'מרבד הקסמים' שנת תש"י, נפטר ו תשרי שבת קודש פרשת 'וילך' תשמ"ו, נטמן בבית העלמין סגולה בעיר פתח תקווה חלקה י"א שורה צ"ב.

• בנו השני - הצדיק והחסיד וסר מרע כל ימי חייו מארי' משה בן הרה"ג חיים חג'בי זצ"ל, היה אחד מהדיינים שהסמיך אביו הרה"ג בתימן, אף הוא היה איש עניו מאוד ואף על פי שהיה גאון בתורה ובפוסקים וכי"ו לא החשיב את עצמו ומעולם לא הרים קולו, עיניו תמיד בספר ולא ביטל תורה, היה יהודי ירא שמים שקט בעל מידות טובות גומל חסד אוהב את הבריות נח לבריות אוהב שלום ונמנע ממחלוקת, קולו היה עדין וערב ותפילתו יצאה מהלב, בכל כיפור בקשו ממנו המתפללים לעמוד להם ש"צ במיוחד בתפילות 'לך אלי תשוקתי' 'יראים שלחוני' ו'כל נדרי' אשרי מי ששמעו קורא זאת. כל כיפור עשה אצל אחיו הבכור מארי' חיים זצ"ל בעיר פ"ת בבית הכנסת 'בית יעקב' של צאצאי קהילת 'רבוע' כוולאן שבתימן. עלה ארצה בשנת תש"ט. נפטר ט טבת תשנ"ג. נטמן בבית העלמין סגולה בעיר פתח תקוה חלקה ח שורה קכ.

• בנו השלישי - תלמיד חכם ובקיא מארי' יחיא בן הרה"ג חיים חג'בי זצ"ל, נפטר בגיל צעיר בתימן ונטמן בבית העלמין היהודי 'יהוד אל רבוע' בתימן.

- - - *** *** ===========ממעשיו ופעולותיו===========

סיפורים ומעשי חכמים מתוך חוברת "מפעלי הצדיק" אודות הרה"ג המקובל רבי חיים בן ר' משה חג'בי זצוק"ל זיע"א. ממעשיו ופעולותיו של הצדיק המקובל רבי חיים בן ר' משה חג'בי זצ"ל זיע"א kabbalah - RABBI CHAIM BEN MOSHE CHAJBY

ספר התורה הקדוש – מעשה בספר " אליהו" ורבי חיים בן ר' משה חג'בי זצ"ל זיע"א http://cafe.themarker.com/view.php?t=786797

" חיית מן אלמות – תחיית המתים " http://cafe.themarker.com/view.php?t=1116532

הגוי והרובה – מעשה שהיה בחג הסוכות http://cafe.themarker.com/view.php?t=670258

מרפא לחולה http://cafe.themarker.com/view.php?t=596455

הנערה "המאובנת" http://cafe.themarker.com/view.php?t=545701

גשמי ברכה http://cafe.themarker.com/view.php?t=531173

השור יסקל http://cafe.themarker.com/view.php?t=523488

"המחלוקת בין חכמי חג'בה" http://cafe.themarker.com/view.php?t=997452

"המזיקה – על יד המעיין" http://cafe.themarker.com/view.php?t=926508

הנכד והחמור http://cafe.themarker.com/view.php?t=797743

- - - *** *** ============בניו ממשיכי דרכו============

הבנים של הצדיק – "מזקנים אתבונן" ( ב"ה בקרוב נעדכן בעוד סיפורים נוספים )

צדיק בן צדיק

פרי בטן – מעשה ברבי חיים חג'בי זצ"ל בנו של המקובל רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל

http://cafe.themarker.com/post/1237675

ראש השנה האחרון – מסופר על הצדיק רבי חיים חג'בי זצ"ל בנו של הרה"ג המקובל רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל

http://cafe.themarker.com/post/1265492

אומנות השתיקה – צדיק בן צדיק

http://cafe.themarker.com/post/1281432

הצבת קישור לארגז החול בדף המשתמש[עריכת קוד מקור]

קטגוריה:רבנים תימנים[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 13 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

שלום,

תודה רבה על המאמץ לתרום לוויקיפדיה העברית. לצערי, נאלצתי לבטל את עריכתך. הסיבה לכך היא: תוכנה, הקשרה או ניסוחה, או שהיא לא הייתה כתובה בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה. נא לשים לב שלפי הנהלים אין לחזור על עריכה שבוטלה, אלא יש לדון על כך בדף השיחה, או להציע חלופה בהתחשב בנימוקי הביטול. מומלץ לעבור על המדריך לכתיבת ערכים על מנת להכיר טוב יותר את הסטנדרטים של ויקיפדיה.
בברכה, קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:16, 10 במרץ 2011 (IST)תגובה

פרט נמק והסבר[עריכת קוד מקור]

תגובה אחרונה: לפני 3 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

מדוע נמחק?

בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה:

. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.אבי84 - שיחה 10:22, 24 בדצמבר 2020 (IST)תגובה