שיחת משתמש:חיים ד

בוטל

בוטל

שלום,

תודה רבה על המאמץ לתרום לוויקיפדיה העברית. לצערי, נאלצתי לבטל את עריכתך בדף סיאנס. הסיבה לכך היא: הכל כתוב בהמשך הערך, ומה שלא נצרך למקור. נא לשים לב שלפי הנהלים אין לחזור על עריכה שבוטלה, אלא יש לדון על כך בדף השיחה, או להציע חלופה בהתחשב בנימוקי הביטול. מומלץ לעבור על המדריך לכתיבת ערכים על מנת להכיר טוב יותר את הסטנדרטים של ויקיפדיה.
בברכה, המאו"ר - שיחה 13:11, 29 באפריל 2022 (IDT)

חמור מאוד שהנך מונע מציבור גדול כל כך לדעת פרטים חשובים כל כך וקריטיים וחושף אותם למידע חלקי, שחלקו מעוות ושקרי וחסר הרבה פרטים.

אנא עיין שוב בעריכה שלי שהיא זו: סיאנס

סיאנס שנערך על ידי ג'ון ביטי, בבריסטול, אנגליה בשנת 1872. סיאנס (מצרפתית: Séance) הוא טקס מיסטי, שבו המשתתפים יוצרים תקשורת עם רוחות של נפטרים.

הצלחת התקשור לא מגיעה מיד וכן היא תלויה בכללים מסוימים.

המרבים לערוך טקסי התקשרות אלה מדווחים כי עם העליה בקצב עריכת הסיאנסים - מתגברת מהירות תגובת הרוח איתה מתקשרים ואף מגיע מצב שהכוס מוזזת ע"י הרוח ללא מגע כלל של המשתתפים אצל המרבים והמיומנים בסיאנסים.

ישנו איסור מהתורה לתקשר עם רוחות נפטרים והוא הנקרא "דרישה אל המתים" - "וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃" (ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).

עורכי סיאנס רבים מדווחים על נזקים בלתי רגילים, תאונות, פציעות, ולעיתים מכרים ובני משפחותיהם מדווחים אף על מיתות משונות של המתקשרים בעקבות עריכת הסיאנסים וכהשלכותיהם.

כלל מפורסם בנושא הוא, שכששואלים את הרוח האם יש בורא לעולם או היכן הוא נמצא - מיד הכוס מתפוצצת כמחאה על השאלה, כיוון ששאלה כזו היא בושה גדולה שבכלל נשאלת בעולם האמת מול בורא עולם ומול כל המלאכים ונשמות הנפטרים כמו שכתוב "....כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃" שמות לג כ וזהו שדרשו רז"ל בחייהם אינם רואים אך בשעת מיתתן רואים.

.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 היסטוריה 3 צורת עריכת הטקס 4 הסיאנס ביהדות 5 ראו גם 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים מקור השם מקורו של מונח זה במילה הצרפתית Séance שמשמעה "ישיבה" או "מושב" ומקורה במילה seoir בצרפתית עתיקה (Ancien français). הטקס נקרא כך בשל שיטת ביצועו.

היסטוריה טקסים מעין אלה מוזכרים לראשונה בספר "להתקשר עם הצד האחר" (Communitation With the Other Side) מאת ג'ורג', ברון ליטלטון משנת 1760, אשר טען בספרו כי יצר קשר עם רוחותיהם של פריקלס, ויליאם פן, וכריסטינה, מלכת שוודיה.

הפופולריות של עריכת טקסי סיאנס גברה באנגליה ובארצות הברית במהלך אמצע המאה ה-19, בעיקר לאחר טקסים שנערכו על ידי הגברת הראשונה של ארצות הברית מרי טוד לינקולן בבית הלבן בנוכחות בעלה, נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן לאחר מות בנם. גל נוסף של עליה בהיקף התופעה התרחש לאחר מלחמת העולם הראשונה, וניתן להסבירו בחוסר היכולת למצוא נחמה, או להשלים, עם עובדת אובדנן של מיליוני נפשות, צעירות בחלקן הגדול, באותה מלחמה.

צורת עריכת הטקס אחת הדרכים הנפוצות לביצוע הטקס היא בישיבה סביב שולחן, עליו מונח לוח מיוחד בו מופיעות כל אותיות האלפבית, הספרות '0' עד '9' ולעיתים גם המילים 'כן' ו'לא'. על הלוח מניחים המשתתפים כוס זכוכית הפוכה (או אמצעי דומה אחר) ולאחר שהם פונים בבקשה לרוחות המתים לקחת חלק בסיאנס ולהשיב לשאלותיהם, הם מניחים ביחד את אצבעותיהם על הכוס שעל הלוח, והרוח, במענה לקריאתם ולשאלותיהם, מזיזה את הכוס על פני הלוח ומתעכבת מדי פעם על אותיות, המצטרפות לכדי מילים, על ספרות או על 'כן'/'לא' וכך מתקבלות התשובות לשאלות המשתתפים.

ישנם הרבה דיווחים על מקרים שבהם על מנת לאמת את התופעה שאל אחד המשתתפים את הרוח שאלה שרק הוא ידע את התשובה וזו אכן השיבה בהזזת הכוס על האותיות לפי התשובה שידע. (ראה 2 קישורים חיצוניים ראשונים.)

הסיאנס ביהדות חלק מן הפוסקים הרציונלים הכחישו את קיומן של כוחות מיסטיים כל שהם כדוגמת העלאה באוב,[1] לעומתם המקובלים ורבים מהראשונים האמינו בקיומן.

אף על פי כן התורה אוסרת על ביצועם של כל טקסים מסוג זה,[2] תחת הקטגוריה של 'דורש אל המתים'.

עם זאת הרמ"א פסק שאיסור השבעת חולה לאחר מיתתו, הוא רק בגוף המת ממש ולא ברוחו,[3] וכך סברו פוסקים אחרים, לעומת השולחן ערוך שחלק, בעקבות הרמ"א היו שרצו להתיר לעשות סיאנס, אך הרב קוק אסר לבצעו.[4]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

ראו גם העלאה באוב הגדת עתידות קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: סיאנס סיאנס מאומת עם מי שהביא את הנייס גאי לארץ (אורך 9:59) אסיר לשעבר מספר על הסיאנסים בכלא. סיאנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית) קצין מגולני, חבר קיבוץ השומר הצעיר לשעבר שבשירותו הצבאי נקלע במקרה לסיאנס - יוטיוב גלעד דיאמנט, ‏הלוחש למתים, באתר "הידען", 27 בספטמבר 2013 הערות שוליים

רמב"ם ספר המדע הלכות עבודה זרה סוף פרק יא
דברים יח טו
יורה דעה סי' קעט
שו"ת דעת כהן סי' סט ראה את דבריו כאן (להורדה)

הסברתי לך שחלק מהמידע כבר נכתב בהמשך הערך וחלק מהמידע חסר מקור, בויקיפדיה נדרש להכניס מידע עם מקורות איכותיים בלבד. המאו"ר - שיחה 14:04, 29 באפריל 2022 (IDT)

אתה טועה.

מה כתבתי שכבר כתוב בהמשך? חיים ד - שיחה 14:06, 29 באפריל 2022 (IDT)

האיסור.
כל שאר המידע הוא שטותי וללא מקור. המאו"ר - שיחה 14:08, 29 באפריל 2022 (IDT)

האיסור זה פרט אחד וחשוב ביותר ע"מ להכתב בתחילת הערך.

אם לא מוצא חן בעיניך, תוכל למוחקו ולהסתפק באיסור הכתוב בהמשך שלא ראיתי אותו במפורש.

בשביל זה לא מוחקים ומתעלמים מכל שאר ההשקעה של בן אדם שתורם מזמנו לטובת הכלל.

הפרטים לקוחים מידע שצברתי במשך השנים מאנשים שהם עצמם ערכו סיאנסים רבים ותוכל לצפות בחלק מהם בקישורים החיצוניים ששיתפתי.

מלבד זאת כתובים פרטים שקריים במקור. חיים ד - שיחה 14:32, 29 באפריל 2022 (IDT)

עכשיו ראיתי לגבי האיסור, ושוב - פרט זה צריך להופיע בראש. חיים ד - שיחה 14:36, 29 באפריל 2022 (IDT)

ברוך בואך

If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano

שלום חיים ד, וברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך: לפנות לַמדריך המלא למתחילים. להתנסות בעריכה בדף הטיוטה האישית שלך. לקבל סיוע מצוות החונכים בחממה, שישמחו לעזור.	לסיוע נוסף דפי עזרה קבלת ייעוץ עקרונות וקווים מנחים כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, המאו"ר - שיחה 13:11, 29 באפריל 2022 (IDT)