שיחה:46 (מספר)

חשיבות

אם ל-45 ול-47 יש ערכים, מדוע לא ל-46? Idobi 01:52, 6 בינואר 2007 (IST)

לא כתוב בערך שום דבר מיוחד על 46 ולכן הוא ניצב עם אינסוף מספרים שאין להם שום ייחודיות. ביקשתי בתקציר העריכה שחשיבותו תובהר בגוף הערך, כלומר שאם יש משהו מיוחד להגיד על המספר הזה שיוסף לערך - אחרת אין מקומו כאן. ערן 02:00, 6 בינואר 2007 (IST)

מספר הכרומוזומים באדם זה לא מספיק?הידרו 13:35, 6 בינואר 2007 (IST)

ממש לא (וגם אם יצויין שזה מספר הכרומוזומים בארנבות). לכל ייצור יש מספר כרומוזומים אחר, האם זה מעניק חשיבות לכתיבת ערך על מספר?? לא - זה סתם נתון. ערן 16:07, 6 בינואר 2007 (IST)

מה חסר בו שיש בשאר ערכי המספרים?הידרו 16:09, 6 בינואר 2007 (IST)

שימוש/חשיבות מתמטית מיוחדת, או חשיבות בתחום כלשהו (למשל מספרים טיפולוגיים). ערן 16:15, 6 בינואר 2007 (IST)

נראה לי באותה חשיבות כמו שאר המספרים לא מבין למה אתה מתעקש למחוק? Assafn 18:26, 8 בינואר 2007 (IST)

זו ההבחנה בין אינסוף ערכים, לבין ערכים על מספרים חשובים. ביקשתי שתובהר חשיבות בגוף הערך על חשיבות המספר וזה טרם נעשה. ערן 18:32, 8 בינואר 2007 (IST)

מבחינתי אני עם הידרו מס' כרומוזומים מספיק חשוב Assafn 21:53, 8 בינואר 2007 (IST)

אין זה מצדיק את קיום הערך. למספר הכרומוזומים אין ממש קשר למספר עצמו. אם אין למספר חשיבות בתורת המספרים וכו' אין סיבה לכתוב עליו ערך. קרני • שיחה • זה הזמן ל... 13:11, 11 בינואר 2007 (IST)

הועבר משיחת משתמש:דוד שי

שלום, תחת הכותרת "יש גבול", מחקת מהערך את העובדה שבגיל זה היה נתניהו לראש הממשלה הצעיר בישראל. לא שאני מחסידיו של האיש (נהפוך הוא), אבל ציינתי את זה כי ראיתי שדברים מסוג זה מקובלים בויקי האנגלית (ראה דוגמא) Idobi 08:29, 11 בינואר 2007 (IST)

לא משנה מה עושים באנגלית -באמת יש גבול. האם יש לציין כל אדם שעשה דבר משמעותי בגיל 46? קרני • שיחה • זה הזמן ל... 13:07, 11 בינואר 2007 (IST)

נראה לי שאני אוותר על התגובה, דף השיחה הזה גם ככה איבד פרופורציה, ונראה לי מיותר לפתוח עוד דיון Idobi 18:39, 16 בינואר 2007 (IST)

שייקספיר

דוד שי אתה מכון להסביר את התרומה הזאת?הידרו 19:14, 12 בינואר 2007 (IST)

מה דורש הסבר? זה קוריוז מופלא על המספר 46, שהופך את הערך מחסר חשיבות למרתק ומרגש. דוד שי 20:42, 12 בינואר 2007 (IST)

אתה בעצם אומר שהבאבאבובה של זהו זה יכול להציל כל ערך ממחיקה?הידרו 20:51, 12 בינואר 2007 (IST)

מדובר בקוריוז מפורסם, שכאן בדיוק המקום להזכיר אותו. בערכי המספרים יש מעט פחות כובד ראש מאשר בערכים רגילים. אם תביא סיפור נאה כזה בשם הבאבא בובה, איש לא יכעס עליך. דוד שי 20:54, 12 בינואר 2007 (IST)

הסרתי את הקוריוז, שאינו אומר דבר על המספר 46. להווי ידוע שבתנ"ך ניתן למצוא כל מסר מוצפן שרק תרצה, אם תחפש מספיק טוב. הליכה בכיוון זה תביא לתוצאות שאין להן סוף, ועדיף שלא תהיה לכך גם התחלה. ‏odedee • שיחה 22:45, 12 בינואר 2007 (IST)

זהו קוריוז שרחוק מלהיות שגרתי. אם תמצא בתנ"ך עוד מסר מוצפן אחד ברמה כזו, אסכים להסרת הקוריוז. אם לא תמצא, ראוי שתחזיר את הקוריוז לערך. דוד שי 11:54, 13 בינואר 2007 (IST)

אין בכוונתי לחפש דברים כאלה, כי אני חושב שהם מיותרים. מתוצאות "מדהימות" אחרות של דילוגים בתנ"ך שראיתי בזמנו, אני חושב שאפשר למצוא עוד אלף קוריוזים לא שגרתיים, אם לא מיליון. אבל זה שאפשר לא אומר שכדאי. אינני יכול להחזיר את הקוריוז לערך, אבל אם אתה באמת משוכנע בנחיצותו ובמידע החיוני שהוא מוסיף לקורא על המספר 46 אין בכוונתי להורידו מחדש אם תתעקש להשיבו. ‏odedee • שיחה 12:01, 13 בינואר 2007 (IST)

זה פשוט ענק. דרור 12:04, 13 בינואר 2007 (IST)

odedee, כדי שלא נתווכח על תחושות, סדר שמישהו יכתוב את הערך דילוגים בתנ"ך, שאנציקלופדיה רצינית איננה יכולה בלעדיו. דוד שי 12:39, 13 בינואר 2007 (IST)

כבר נכתב, תוכל להרחיבו. דוד שי 12:53, 13 בינואר 2007 (IST)

אני מבקש להסכים עם עודדי. אם אגלה שהמילה ה-85 מההתחלה בתרגומו של עמנואל לוטם לחולית היא "זהר" והמילה ה-85 מהסוף היא "מדפיס" (או "הדפסה" או "דפוס" או כל דבר אחר שקרוב ל"דרוקמן") לא אציין שבשנת 85, בה הספר יצא לאור בתרגומו של לוטם, נולדתי. אפשר למצוא דילוגים שכאלה במקומות רבים עבור רבבות אישים. זהר דרוקמן - אהמ 18:01, 13 בינואר 2007 (IST)

התוספת של דוד שי היתה חשובה (ואפילו הכרחית) אלמלא העובדה ש-Shake ו-spear נותן Shakespear, אבל בשום פנים ואופן לא Shakespeare, ועל-כן רצוי לשקול שנית אם התוספת חיונית... מלמד כץ 18:10, 13 בינואר 2007 (IST)

זהר דרוקמן טוען "אפשר למצוא דילוגים שכאלה במקומות רבים עבור רבבות אישים" - מצא אחד כזה, זהר, ואחר כך ספר על רבבות. דוד שי 13:20, 15 בינואר 2007 (IST)

כמו שדוד אומר, מילת המפתח בדבריו של זהר היא "אם". יש גם "אם" נוסף שהוא לא מציין - "אם הייתי מפורסם כמו שייקספיר" (ובכל זאת, מציאת הקשרים שכאלו היא מלאכה משעשעת. פרוייקט גוטנברג פתוח והמחשבים בימינו חזקים - מי רוצה לכתוב את התוכנה?) גדי אלכסנדרוביץ' 13:47, 15 בינואר 2007 (IST)

לכתוב? תוכנות כאלה נכתבו לפני שנים. חפש למשל TORAH4U, זה חינם ברשת. תוכל להרחיב משמעותית את כל ערכי המספרים שלנו. To 46 and beyond! ‏odedee • שיחה 18:09, 15 בינואר 2007 (IST)

זה רק לתנ"ך והוא כבר חרוש. גדי אלכסנדרוביץ' 18:15, 15 בינואר 2007 (IST)

אני לא בטוח שמישהו כבר חיפש שם זהר דרוקמן בדילוגים של 85 :) ‏odedee • שיחה 19:28, 15 בינואר 2007 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: מה הנקודה שלך? עודדי נתן דוגמה נהדרת (ולמעשה, הדוגמה שהייתה גם בראשי) לדרך קלה ומהירה למצוא צירופי מקרים שכאלו בתנ"ך. אני זוכר מקרים דומים לגבי תום סוייר והאקלברי פין, אם כי מודה ומתוודה שלינקים אין לי. בקיצור, זה קוריוז חסר ייחוד לחלוטין, שכמוהו ניתן למצוא עוד רבים עבור כל מספר. רוצה דברים מפורסמים? אפשר לנסות לחפש את המילה "מכבי" בקפיצות של 7,7,7,8 ולקבל שנה היסטורית. אפשר לנסות 13 עבור מייקל בשביל אייר ג'ורדן, 400 עבור "מלקות" ו-5 עבור בבל. זהר דרוקמן - אהמ 19:33, 15 בינואר 2007 (IST)

הנקודה שלי היא שלא נעים לראות טיעונים כמו "אפשר למצוא דילוגים שכאלה במקומות רבים עבור רבבות אישים" נזרקים בקלות לחלל האוויר למרות שלא ברור אם הם נכונים. אמנם, לא קשה לי להאמין שאפשר למצוא עוד דילוגים דומים, אבל לי אישית לא ברור בכלל שקל עד כדי כך למצוא משהו נאה כמו הדילוג הזה - כזה שבו מילים באותו המרחק מהסוף ומההתחלה "מתחברות", המרחק זהה למספר הפרק ולגיל היוצר בזמן הוצאת הספר (כלומר, ארבעה "מופעים"), והמספר גדול דיו כדי שכל זה לא יהיה טריוויאלי. אני אצהל משמחה אם תראה לי קוריוז דומה שבו יש שמונה מופעים ואזרוק לזבל את הנוכחי. אם תראה לי עשרה כאלו, אני אסכים בשמחה שהכל בולשיט וקל למצוא מה שרוצים. לכן הצעתי מלכתחילה לגשת לגוטנברג ולהשתמש במחשב (אני מודה שגם אני משתעשע פה ושם עם הרצון לכתוב תוכנה שעושה את זה). גדי אלכסנדרוביץ' 19:51, 15 בינואר 2007 (IST)

אני מפחד שתכניס אותם לערכים המתאימים. חזרנו לעניין המידתיות עליו אני ואתה כבר דנו. אם כאן יש ארבעה - מדוע לא להזכיר את זה שיש בו שלושה? למה רק מה שמתחבר מהסוף ומההתחלה ולא מה שמופיע בשורה השביעית של הפרק השביעי ובשורה השביעית של הפרק השמיני? ולא הייתה זו אמירה ריקה מתוכן שנזרקה לחלל האוויר, שכן ניתן להוכיחה והדבר כבר נעשה פעמים רבות (והרי איך גילו את כל אותן קפיצות וקוריוזים?). מכיוון שאנו לא בבית משפט, קיוויתי שאיזכור העובדה שכך הדבר לא תגרר דרישה ממני להוכיח זאת, והרי אתה מסכים עימי שצירופים שכאלו ודומים להם אינם כה ייחודיים וניתן למוצאם בהוצאות רבות של ספרים שונים, החל מהתנ"ך ועד "חלף עם הרוח". אז למה לדרוש ממני להוכיח כאשר גם אתה יודע שאני צודק?

ודוד, אינני מבין איך ההתעקשות שלך על קוריוז זה מתיישבת עם הצהרותיך בדיון אודות קוריוז אחר (בתגובותיך למשתמש:arikb). זהר דרוקמן - אהמ 20:05, 15 בינואר 2007 (IST)

בעניין "אפשר למצוא דילוגים שכאלה במקומות רבים עבור רבבות אישים" שאתה חוזר עליו בלי לספק הוכחה: הדילוגים המפורסמים הם דילוגי אותיות, ובהם באמת אפשר להשיג הכל, אבל כאן מדובר בדילוגי מילים מיוחדים ביותר, את זה כבר לא כל כך קל למצוא. באשר לשאלתך על יחסי לקוריוז: לערכי המספרים אני מעניק יחס ליברלי, משום שאני רואה אותם בשלמותם כקוריוז (אם כי גם בו נדרשים גבולות), בערכים אחרים אני קפדן יותר, ובוודאי בדוגמה הספציפית שציינת חלילה מלהביא קוריוזים וטריוויה. דוד שי 20:14, 15 בינואר 2007 (IST)

בעיני, הקוריוז מיותר ולא אנציקלופדי. השומרוני הטוב • שיחה 20:18, 13 בינואר 2007 (IST)

זהר, דוד עונה טוב ממני. אתה מכריח אותי כאן לנבור בפרדוקס הערימה. עבורי לשאול למה שלוש זה לא טוב וארבע כן זה כמו לשאול למה אלגוריתם עם סיבוכיות משולשת זה עוד סביר ועם סיבוכיות מרובעת זה כבר לא - כי עליה במספר אחד מגדילה פי כמה וכמה את אי הסבירות. אני מסכים איתך שיש קוריוזים רבים שהם נפוצים מאוד (גימטריה, וגם דילוגי אותיות) אבל זה קוריוז ממין שטרם נתקלתי בו ולכן הוא חביב עלי. אם תראה שיש רבים כמוהו, גם הקסם שבו יפוג. באשר לקוריוז האחר, אני חושב שהתכוונת לדיון אחר... אבל אני מבטיח לך שאני סותר את עצמי כל הזמן. ככה זה בני אדם. גדי אלכסנדרוביץ' 20:20, 15 בינואר 2007 (IST)

הצעת פשרה

הפרט על שייקספיר נראה בעיניי לא הכרחי לשלמות הערך, ועם זאת חבל לפספס את המידע החשוב הזה. אני מציע למחוק אותו בערך ולהעביר אותו לדף השיחה, כך שמי שמתעקש יוכל תמיד למצוא אותו ולהשתמש בו לצורך טריוויה.מלמד כץ 12:42, 15 בינואר 2007 (IST)

זה קוריוז שגזל מזמננו הרבה יותר ממה שהתכוונתי. הקוריוז הזה זוכה להתייחסות נרחבת באינטרנט, וזו שכאן מעניינת במיוחד. אין לי התנגדות להסרתו המלאה של קוריוז זה מהערך שלפנינו, לאחר שמצאתי לו מקום טוב יותר בערך צפנים בתנ"ך. דוד שי 20:20, 15 בינואר 2007 (IST)

דילוגים וסטטיסטיקה

שימו לב לשתי נקודות:

1. התנ"ך של המלך ג'יימס (על פי הערך) יצא בשנת 1611 (ולא ב-1610).
2. Shake+spear=Shakespear ולא Shakespeare.

כל הנסיונות לומר שיש כאן סטיה מהסתברות רגילה למצוא צירופים היא בלתי אפשרית משום שלא הגדרנו מה אנו רוצים למצוא. אם היה יוצא Shakspeare (חסרה e באמצע) גם היינו מקבלים בגלל שזה נשמע זהה? ואם היה יוצא Shakspeer ? מלמד כץ 20:23, 15 בינואר 2007 (IST)

אין כאן נסיון לומר שיש כאן סטיה מהסתברות רגילה. יש כאן נסיון לומר שזה נחמד. אתה מוזמן להגיד לי שזה לא נחמד. גדי אלכסנדרוביץ' 20:27, 15 בינואר 2007 (IST)

אגב, עניין ה-1611, אם הוא נכון (והוא כנראה נכון) מוציא את העוקץ מכל הסיפור. גדי אלכסנדרוביץ' 20:28, 15 בינואר 2007 (IST)

את כל הטענות האלה, ואחרות, תמצאו כאן. את עניין 1611 קל לתקן, כפי שתראו בצפנים בתנ"ך#צפנים אחרים. בשביל סיפור יפה אפשר לעגל פינות, והרי זה רק סיפור, לא פיסת היסטוריה מוכחת. דוד שי 20:38, 15 בינואר 2007 (IST)

וכדאי גם לקרוא את זה, ואני אעתיק את הסייפא מהדף הזה, בתקווה שזה לא ייחשב לי להפרת זכויות יוצרים (הקרדיט לסייברדין):

שנאמר: אם הראש שלך יהיה יותר מדי פתוח, המוח שלך ייפול החוצה

ורבי טרפון היה מוסיף: אם הראש שלך יהיה יותר מדי פתוח, אנשים ידחפו כל מיני זבל פנימה.

‏odedee • שיחה 20:44, 15 בינואר 2007 (IST)

נראה לי שגם אתה מפספס את זה שאף אחד לא חושב שהקוריוז הזה אומר משהו בעל משמעות... שנאמר, מי שמחפש סיבות לריב ימצא אותן? גדי אלכסנדרוביץ' 21:01, 15 בינואר 2007 (IST)

אני לא מחפש סיבות לריב, אלא מסביר, כפי שכתוב בקישור שהבאתי, שאם מאוד רוצים למצוא משהו, אז מוצאים אותו. הנה כאן למשל, shakespear נראה מספיק דומה ל-shakespeare ו-1610 נראה מספיק דומה ל-1611. לא על אלה נאמר "יגעת ומצאת - תאמין". ‏odedee • שיחה 21:05, 15 בינואר 2007 (IST)

גדי, הקוריוז נחמד, אבל בעיני סימן לז'נדר יותר נחמד (לא היכרתי אותו). עלה והצלח. מלמד כץ 20:41, 15 בינואר 2007 (IST)

לגלות לך סוד? גם בעיניי (אם כי משפט ההדדיות הריבועית לוקח, אפילו גאוס (יחידת המידה) אמר. גדי אלכסנדרוביץ' 21:03, 15 בינואר 2007 (IST)

החביבון שנגדם - מאת דוד שי

משפט זה היה בערך והושמט עקב עודף ויכוחים.

• בתנ"ך של המלך ג'יימס, במזמור מ"ו (46) בתהלים [1], המילה ה-46 מההתחלה היא shake והמילה ה-46 מהסוף היא spear; צירופן של המילים יחדיו (Shakespear) נשמע זהה לשם משפחתו של המחזאי הנודע, ויליאם שייקספיר (Shakespeare), אשר בשנת 1610, בשלבי התרגום הסופיים של התנ"ך של המלך ג'יימס (יצא לאור בשנת 1611), היה בן 46.

חגי אדלר 22:19, 15 בינואר 2007 (IST)

תודה, זה היה משפט מיותר. יוסאריאן • שיחה 10:51, 16 בינואר 2007 (IST)

ולגדי בנוגע לדיון למעלה - האנציקלופדיה לא צריכה להיות "נחמדה"(להבדיל מהאנשים שכותבים אותה), הערך שמחת חיים היה נחמד. זה לא קריטריון טוב למידע שצריך להיות כאן. יוסאריאן • שיחה 22:13, 18 בינואר 2007 (IST)

לא, הוא לא היה נחמד. הוא היה איום. גדי אלכסנדרוביץ' 22:25, 18 בינואר 2007 (IST)

את המשפט תוכלו למצוא כעת בערך צפנים בתנ"ך. דוד שי - שיחה 23:17, 10 בינואר 2010 (IST)