שיחה:תעלת הימים

ארכיונים

• ארכיון 1
• ארכיון 2

שלום רפאל

הועבר משיחה אישית(בנבנשתי רפאל - שיחה 10:31, 9 במרץ 2013 (IST))

אינני קשור לדיון המתנהל בערכים ים המלח ו תעלת הימים ואת השאלה הבאה אני מפנה אליך באופן אישי, אחרי עיון בהיסטוריית העריכות שלך. מתי לדעתך, יושלם פרוייקט כל שהוא של תעלת-הימים?, אם בכלל. בתודה! Ben-Natan - שיחה 03:35, 4 במרץ 2013 (IST)

שלום בן נתן, אני אאריך בתשובתי לטובת כל הקוראים המעוניינים. התעלה היחידה שנמצאת על סדר היום היא תעלת ים סוף ים המלח. מצב הדיון בתעלה הוא: יש גוף בין ממשלתי של ירדן, ישראל והרשות הפלשתינית הבודק ומקדם את הנושא. הבנק העולמי סיים את הדו"ח שלו (בהוצאה של 16 מיליון דולר) בהמלצה לבנות הפרויקט בשלבים תוך תשומת לב מירבית לנושאי הסביבה הקשורים בפרויקט. בחודשים הקרובים תתקבל ההחלטה אם לקבל המלצת הדו"ח. יש עדיין שלושה ויכוחים גדולים סביב ביצוע התעלה. האחד, סביב השלב הראשון. ישראל תומכת בביצוע פיילוט קטן של צינור המוביל כמות מוגבלת של מי ים/תמלחת מעקבה וירדן רוצה שלב א' הכולל שליש של הפרויקט. השני, נחיצות מינהרה יקרה מאד המתוכננת בעקבה בעקבות לחץ אנשי הנדל"ן. והשלישי מעמד הרשות הפלשתינית בנושא.

לדעתי יש שתי סיבות עיקריות לכך שיש סיכוי לביצוע התעלה. האחת הפרויקט הוא חיוני להספקת מים לירדן בעתיד. והשנייה הלחץ לטפל בנושא המפלס היורד של הים ילך ויגבר עם השנים. הפתרון היחיד לבעיות המפלס הוא שילוב של פרויקט הצלת נהר הירדן עם הצלת ים המלח על ידי הזרמת מים מתוקים ומי ים/תמלחת בכמויות הנדרשות. הזרמת מי ים/תמלחת קשורה לפרויקט ההתפלה של ירדן.

לדעתי הנושאים הסביבתיים טופלו כראוי על ידי הדוחו"ת המפורטים של הבנק העולמי. ההלבנה של הים לא תתרחש בהזרמה של עד 400 מיליון ממ"ק לשנה. מעל לכך יש אפשרות של טיפול בגבס שיווצר במפרץ הלשון המזרחי. ההאדמה של הים כנראה לא תתרחש עד הזרמה של 600 מיליון ממ"ק לשנה היות ולא תיווצר שיכבת מים עם דרגת מליחות נמוכה בים. תהליך יצירת הגבס מונע מהאצות את הפוספטים הנחוצים להם מאד. כמויות השאיבה בים סוף לא יגרמו לשינויים במפרץ. תכנון נכון של מתקני השאיבה יקטין את ההשפעה הסביבתית. פגיעה באקויפר הערבה לא תתרחש אם מובל מי הים יבנה בהתאם לסטנדרטים מחמירים של מובלי מים ונפט באזורים סיסמיים רגישים כמו קליפורניה ואלסקה. הטיעון שמיהול מי הימים יביא לנזק בלתי הפיך בים המלח הוא תאור לא מדויק. כבר היום יש נזק בלתי הפיך בגוף המים של ים המלח. לים מוזרמים כ- 300 אלף ממ"ק לשנה תמלחת מהמפעלים הכימיים. מפלס הים יורד ושיעור המליחות של מי הים עולה. בקרוב יוזרמו לים 20 מיליון מטרים מעוקבים מלח לשנה כתוצאה מקציר המלח בבריכות. הזרמת מי ים/תמלחת מהמובל עשויה למהול הזרמות אלה. מקווה שעזרתי להבין.(בנבנשתי רפאל - שיחה 09:53, 4 במרץ 2013 (IST))

עניין נוסף רפאל, ברשותך

רצוי מאד להעלות הדמיות גרפאיות של הפרויקטים השונים שהוצעו כמו כן שרטוטים נוספים ומדויקים ככל הניתן שיכללו הסבר טקסטואלי מתחת לתמונה לגבי תעלת ים סוף ים המלח. אם יש בידך כאלה, אני חושב שהעלתן לערך תוסיף להסביר לדואגים לסביבה שבקרב הקוראים (ואני אחד מהם), שוודאי אין כל סכנה ממשית לסביבה בתהליך הקמתה של בניית תעלה תת-קרקעית מים סוף לים המלח, ושתעלה כזו גם לא תגרע מנוף החופים עצמם (תקן אותי אם אני טועה הדבר היחיד שיהיה מעל הקרקע זה מתקני שאיבה - שגם הם לא גרנזיוניים במיוחד). Ben-Natan - שיחה 13:59, 21 במרץ 2013 (IST)

אתה צודק לגבי התמונות, מפות ושירטוטים. בדוחו"ת הבנק העולמי יש אלפים מהם. הבעייה היא כללי זכויות היוצרים הנוקשים של הויקיפדיה. ייתכן ואפנה לבנק העולמי בנושא. גם אני דואג לסביבה ולא ארצה שהפרויקט יגרום סכנה ממשית. לעניין ההפרעה האפשרית בנופים. לעניות דעתי תגרם הפרעה בים סוף של הופעת מבני מתקני השאיבה לא רחוק מהחופים אבל אני מניח שהם יצטרפו למבני המלונות הזרועים באזור. בערבה ובשוליה יהיו סימנים של הטמנת הצינורות שניתן להחלישם בתשומת לב ראויה. באמצע הערבה יהיו אגמי אגירה בגודל מסוים לצורך תפעול המובל. בהמשך יהיו שתי תחנות כוח קטנות ומהן תצא תעלה לים המלח. תוואי התעלה לא ברור. ייתכן ותעבור במסלול התעלה הקיימת בין בריכות המפעלים. מתקן עירבוב מי הימים יהיה במפרץ הלשון המזרחי. בחצי משטח המים במפרץ הלשון ייתכן והמים יהיו לבנים כתוצאה מערבוב מי הימים. ינקטו צעדים למניעת זליגת המים הלבנים לגוף הים. מתקני ההתפלה יהיו גם הם בערבה ויהיו דומים למתקנים שמוקמים בישראל לחוף הים התיכון. מהמפעלים יצאו צינורות מוטמנים במעלה ההר לכיוון ערי ירדן ובערבה לישובים ישראלים ולפלשתינאים בבקעת הירדן. בסך הכול נראה שהפגיעה בסביבה תהייה מינימלית. בים המלח, הפרויקט ייפעל לייצוב המפלס שהוא נושא סביבתי ראשון במעלה. הצלת ים המלח זו הסיבה שאני אישית תומך בפרויקט ומנסה לקדם אותו כפי יכולתי.(בנבנשתי רפאל - שיחה 16:48, 21 במרץ 2013 (IST))

"בקע"?!

בערך כתוב "מפעלי החשמל של בקע הירדן וים המלח". במקום "בקעת". ייתכן שהתצורה הכתובה בערך היא נכונה מאוד מבחינה לשונית, אך היא אינה מקובלת והיא מסיחה את דעתו של הקורא מתוכן הדברים אל צורתם. מדוע נבחרה דווקא תצורה זו?. עִדּוֹ - שיחה 14:04, 23 ביוני 2013 (IDT)

לעניות דעתי, השם הגיאוגרפי שנבחר לתצורה שנוצרה עקב השבר הסורי אפריקני הוא 'בקע' (השם ראוי לדעתי היות והאזור נוצר מבקע בסלעי כדור הארץ). הבקעה שבה זורם נהר הירדן נקראת 'בקעת הירדן'. יש בויקיפדיה ערך 'בקע הירדן'. המונח הוא מקובל וצריך להתרגל אליו.(בנבנשתי רפאל - שיחה 10:40, 30 ביוני 2013 (IDT))

"צינור הימים"

כרגע חסר בתעלת הימים סעיף על התכנית שאושרה. למרות שכתוב על זה, אני חושב שיש להוסיף סעיף שעוסק בכך. כדאי לדעתי לכנותו "צינור הימים" כי זה השם שנתפס בתקשורת. צריך גם להוסיף על כך משפט בסעיף הפתיחה. יכול להיות שגם כדאי לפתוח ערך שיוקדש ויפרט בהרחבה על צינור הימים. אבנר - שיחה 20:38, 9 בדצמבר 2013 (IST)

אני מסכים אתך לגבי תוספת לתעלת הימים. נחכה לפרסומים ואשאל את השותפים להסכם ונראה מה הייתה העסקה בדיוק.(בנבנשתי רפאל - שיחה 20:57, 9 בדצמבר 2013 (IST))

התחלתי לברר. יכול להיות שכל הדבר הוא רק ספין של אנשי המים שעשו הסכם עם הירדנים והפלשתינים על חובות מים והספקת מים בזול באילת והערבה. צינור התמלחת לא ברור. השאלות הגדולות הן מי ישקיע בצינור ומי ישלם את ההוצאות שלו. לא ברור אם הצינור יתוכנן כחלק מהפרויקט הגדול או יהיה צינור ביוב של מתקן ההתפלה. אם זה הסיפור אז עדיין אין מה לדווח בויקיפדיה. נחכה עד שיתבררו דברים.(בנבנשתי רפאל - שיחה 12:01, 10 בדצמבר 2013 (IST))

נתונים מדו"ח הבנק העולמי

הכנסתי בחזרה את תמצית דו"ח הבנק העולמי. הנתונים מופיעים גם בערך ים המלח.(בנבנשתי רפאל - שיחה 14:47, 30 ביולי 2015 (IDT))

מדוע הכנסת בחזרה? אבנר - שיחה 15:42, 30 ביולי 2015 (IDT)

תעלה או מובל

אבנר, לא ייתכן לכתוב באותו פתיח שתעלת הימים היא מושג הכולל מובלים שונים: מנהרות, צינורות ותעלות. המושג תעלה הוא מושג ישן מהמאה הקודמת.(בנבנשתי רפאל - שיחה 15:17, 30 ביולי 2015 (IDT))

שלום רפי, אני שמח ששבת אלינו ומקווה שתשאר לתרום ולכתוב ערכים. כרגע המשפט הראשון לא מנוסח טוב וכולל חזרה "להקמת מובלים להובלת מים שישמשו להובלת מים". שנית, אין עדיין ערך מהו מובל (זה מפנה לתעלת מים). לכן לא ברורה הכוונה. אולי זוהי הזדמנות עבורך לכתוב אותו. שלישית, מקובל יותר להשתמש בישראל ולא בארץ ישראל. אבנר - שיחה 15:39, 30 ביולי 2015 (IDT)

שלום אבנר, חזרתי לאחר מעבר לדיור מוגן שלקח זמן. אתה צודק על הניסוח והגדרת 'מובל'. אנסה את ידי. הגדרת המובל (conduit) מופיעה במילון אנגלי-עברי.(בנבנשתי רפאל - שיחה 15:49, 30 ביולי 2015 (IDT))

אני מקוה שעכשיו תתרום לנו ערכים רבים :) מה שניסיתי להציע הוא שתכתוב את הערך "מובל". אבנר - שיחה 16:46, 30 ביולי 2015 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתעלת הימים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.asp?code_name=A_maim0147 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131018034824/http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.asp?code_name=A_maim0147 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:01, 24 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתעלת הימים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/COUNTRIES/MENAEXT/EXTREDSEADEADSEA/0,,contentMDK:21827416~pagePK:64168427~piPK:64168435~theSitePK:5174617,00.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20130915013427/http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/COUNTRIES/MENAEXT/EXTREDSEADEADSEA/0,,contentMDK:21827416~pagePK:64168427~piPK:64168435~theSitePK:5174617,00.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:04, 2 במרץ 2024 (IST)