שיחה:תעודת בגרות/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

אם המטרה של הבגרויות זה רק כדי להתקבל לאונברסיטה, למה אי אפשר פשוט ללמוד ישר באונברסטיה הפתוחה לתואר ראשון, ובאוניברסטיה רגילה ו"נחשבת" לתארים הבאים? הבגרויות זה סתם בזבוז זמן!!!

אני כתבתי את האמת מאחורי מבחני הבגרות , וציינתי רק עובדות. העובדה שאין מבחני הבגרות משקפים את הידע היכולות האמיתית של התלמיד ידועה לכל , אז למה לא לכתוב אותה ,כך שגם מי שאינו יודע ישכיל?

האם מישהו יכול להוסיף תמונה/סריקה של תעודת בגרות?

כמובן שעם טשטוש שם ושאר הפרטים האישיים של בעל התעודה... Pop-Up 15:47, 29 יוני 2006 (IDT)

לכשאקבל, בע"ה. ‏Almighty ~ שיחה 22:54, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

אעלה בקשה בתמונות מבוקשות ממישהו שכבר מחזיק אחת כזו. לא שווה לחכות 3 שנים... :) בברכה, גלעד (שיחה) 23:32, 4 בספטמבר 2007 (IDT)

מדוע 3? אני אקבל עוד שנה אחת. ‏Almighty ~ שיחה 20:16, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

אתה מסיים עוד שנה, ומקבל את התעודה שנתיים אחרי. בברכה, גלעד (שיחה) 21:00, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

לי אמרו שהיא מגיעה בפברואר...נעה 22:10, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

היא מגיעה לבי"ס תוך כמה חודשים - לפעמים רוצים לעשות איזה טקס ואז זה נגרר. בכל מקרה - אני חושב שלמשרד החינוך יש זוכיות יוצרים על תעודת הבגרות - אם לא אני יכול לחפש את שלי... ‏ costello • ‏ שיחה 22:15, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

זה לא שימוש הוגן? בברכה, גלעד (שיחה) 14:54, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

חריג לכלל הזכאות

"תלמיד יכול להיות זכאי לתעודת בגרות גם אם קיבל במקצוע חובה אחד ציון הנמוך מ-45, בתנאים הבאים:"

אני רואה פה שני דברים לא ברורים במשפט הזה:

1)למה ציון 45? הרי ציון עובר הוא 55 על פי משפט זה ניתן להבין כי ציון 45 זה עובד <הלואי:)>

2)אם ציון יכול להיות מתחת לציון 45 אז מה הציון המינימלי באותו מקצוע שצריך לקבל כדי לקבל בכל זאת את הבגרות? אני מבין ממשפט זה כי ניתן להבין כי אפשר לקבל באופן עקרוני גם את הציון אפס ומספיק רק לגשת לבגרות, במידה שזה כך אני חושב שיש צורך לנסח את המשפט בצורה אחרת --Love 01:03, 5 בפברואר 2007 (IST)

אוקיי, בדקתי את זה עם משרד החינוך ובמצב כזה מספיק לקבל ציון של 5 נקודות כדי לעבור, ערכתי

קישור חיצוני

קישרתי למאמר הן בהערת שוליים והן בקישורים החיצוניים משום שבהערת השוליים הוא משמש כסימוכין לעובדה בערך, אך אני סבור שיש בו גם ערך רב לקורא שמעוניין לקרוא עוד מעבר לכתוב בערך, ולכן הוספתי אותו גם כקישור חיצוני לקורא המעוניין. לכן, אני חושב שהכפילות היא הפתרון הטוב ביותר למרות שהיא מפריעה. יש התנגדות שאחזיר את הקישור? אייל בארי 19:38, 9 באפריל 2007 (IDT)

אחרי הסבר כזה - אשחזר בעצמי motyka • שיחה 20:11, 9 באפריל 2007 (IDT)

תודה רבה :) אייל בארי 21:17, 9 באפריל 2007 (IDT)

ועדת דוברת

בערך כתוב: "עד המלצות ועדת דברת, לציון המגן ולציון הבחינה ניתן משקל שווה בשקלול הציון הסופי."

למיטב ידיעתי, הדבר עדיין תקף. וגם לא מצאתי את ההמלצה על שינוי השיטה בועדת דוברת#המלצות הוועדה. נעה 20:33, 30 במאי 2007 (IDT)

שקלול ממוצע הבגרות לאוניברסיטה

כתבתם "... כך שממוצע בגרות מיטבי יכול להתקרב ל-120 נקודות, ובפקולטות המבוקשות נדרש לעתים ממוצע הקרוב ל-110 נקודות." ראשית, לא ברור לי אם הציונים שעליהם לא מקבלים בונוס, כמו לימודים רגילים של היסטוריה או תנ"ך ברמת 2 יחידות, נחשבים בשקלול זה. ומה לגבי מתמטיקה ואנגלית שמקבלים עד 25 נקודות בונוס?

שנית, מה הן אותן פקולטות מבוקשות שאליהן נדרש ממוצע הקרוב ל110 נקודות?

אם לא נמצאת תשובה לשאלתי האחרונה אבקש למחוק את ההערה על ה110 נקודות.

88.155.0.143 17:00, 16 ביוני 2007 (IDT)

ציון מגן

אין דבר כזה "ציון מגן". יש "ציון שנתי", שאמור לשקף את הישגי התלמיד במהלך השנה. לעיתים רחוקות הציון ממש מגן על התלמיד. קלונימוס 21:45, 24 ביוני 2007 (IDT)

לא מדוייק, יש ציון הגשה בית ספרי (המכונה ציון מגן) והוא משוקלל שווה בשווה עם ציון הבחינה החיצונית. מוטי ק. • שיחה 17:09, 25 ביוני 2007 (IDT)

מדוייק לגמרי. השם "ציון מגן" הוא סלנג. הציון השנתי הוא זה שמשוקלל יחד עם ציון הבחינה, ואת הציון השנתי אמורים לקבוע לפי העבודה של התלמיד במשך כל השנה: מבחנים, מטלות, נוכחות, וכו' (למעט התנהגות). רק לעיתים רחוקות הציון השנתי באמת "מגן". קלונימוס 19:45, 25 ביוני 2007 (IDT)

מצורף חוזר מנכ"ל:

[1] ציטוט:

• ציון מחצית : הציון שנקבע על ידי המורה המלמד ונכתב בתעודת התלמיד בסוף המחצית.
• ציון שנתי : ממוצע של שני ציוני המחצית המופיעים בתעודת התלמיד.
• בחינת מתכונת : בחינה המקיפה את כל התכנים שנלמדו במקצוע והיא במתכונת בחינת הבגרות.
• ציון בית-ספרי : ציון שנשלח למשרד החינוך לפני בחינות הבגרות ומשקף את ידיעות התלמיד במקצוע הנלמד.

כדי לשמור על אחידות ועל שוויון במתן ציונים לתלמידים ובהערכתם אנו מציעים את הנוסחה הבאה לקביעת ציון בית ספרי (ציון מגן/מסכם): במקרים שבית הספר מקיים בחינת מתכונת אם המקצוע נלמד שנה אחת, יורכב הציון הבית-ספרי כדלהלן: 70% : הציון השנתי (ממוצע 2 הסמסטרים) 30% : ציון בחינת המתכונת. חנה ק. 20:15, 25 ביוני 2007 (IDT)

זה בדיוק מה שכתבתי. המושג הוא "ציון בית ספרי" או "ציון שנתי". קלונימוס 22:00, 25 ביוני 2007 (IDT)

יש הבדל בין ציון בית ספרי לציון שנתי. הציון השנתי מהווה רק כ-70% מציון ההגשה הבית ספרי. מוטי ק. • שיחה 22:03, 25 ביוני 2007 (IDT)

זה שונה בכל בית ספר, אפילו בכל מורה. נעה 22:13, 8 בספטמבר 2007 (IDT)

הזכאות לתעודת בגרות

"הוא נבחן וקיבל ציון חיובי (55 ומעלה) במקצועות חובה בהיקף של 15 יח"ל (יחידות לימוד) לפחות." הציון החיובי הוא הציון הסופי של כל השאלונים במקצוע או בכל שאלון ושאלון יש צורך להוציא את הציון המנימלי? - זה פשוט לא ברור. --Gromp - שיחה 13:24, 9 בינואר 2009 (IST)

מקצועות החובה

בערך מופיעות הכיתות בהן נערכות הבגרויות (ספרות בי"ב, תנ"ך בי"א וכולי). העניין הוא - שזו לא החלטה ארצית אלא בית-ספרית. יש מכסה של שעות שצריך ללמד לפני שניגשים לבחינת הבגרות. כל בית-ספר בוחר לחלק את מכסת השעות אחרת בכל מקצוע. חלק ילמדו את השעות במרוכז ואז יגשו התלמידים לבגרות בכיתה י' או י"א, וחלק ילמדו את השעות לאורך שלוש שנים - ואז ייגשו התלמידים לבגרות בי"ב. ויש שבאותו בית-ספר ממש כיתות מסויימות ייגשו לבגרות בי"א ואחרות בי"ב (כיתת מב"ר לעומת עיוני, או טכנולוגי, לדוגמה).

האם ישנה התנגדות למחוק את הכיתות במקצועות החובה?

זכאות לתעודת בגרות / מגמות

בנוגע להרחבות השונות, קיימים אי דיוקים. בבתי ספר שונים קיימות אלטרנטיבות שונות כך לדוגמא - בהנדסת תוכנה ניתן להרחיב פרט לכימיה / פיזיקה גם גיאוגרפיה, מדעי החברה, ביולוגיה, פילוסופיה. הכל תלוי בבתי הספר השונים. לכן אני חושב שיש לפרט כל 5/3 יחידות לימוד בנפרד שכן בתי ספר שונים מרכיבים מסלולים שונים שבהם מאפשרים לתלמידיהם לגשת.

Interwikilinks

Sorry for writing in English, aval ani medaber rak tzat ivrith. I changed the interwiki link to the german wp from de:Immatrikulation to de:Bagrut. I noticed that you also link to en:Matriculation which is about entering an institution of higher education (e.g. university) and not graduation from secondary education, such as Bagrut. I think this should be changed. The same with all other interwiki links. In my humble opinion they all cover a different topic and are not appropriate. You can reach me at the german wp de:Benutzer:Hagenk 193.171.131.238 16:32, 20 באוגוסט 2009 (IDT)

למה הבאתם תעודה מ 1983?

דברים קצת השתנו מאז, לא? הנה תעודה קצת יותר חדשה, מ 2008, של מישהו שפרסם באינטרנט (לא שלי).

התעודה החיצונית (ציוני הבגרויות): לחץ עליי

התעודה הפנימית (ציונים פנימיים של ביה"ס): לחץ עליי

תתשטשו את הפרטים ותוסיפו.

לקוח מתוך האתר הזה.

הוספתי מידע על איך בחינת בגרות נראית

גם שמתי תמונות של מחברת בחינה ושאלון בגרות (אני צילמתי, אז זה רישיון חופשי). שמתי מידע על בחינת בגרות אינטרנית, ובכללי על בחינת בגרות. תוסיפו מידע על בחינת בגרות אקסטרנית. הפסקה שכתבתי היא: בחינת הבגרות

(¯`gal´¯)‎ - שיחה 16:37, 4 בנובמבר 2009 (IST)

אני חושב שמה שכתוב בשורה אחרונה לא מדויק. אפשר לערער לאחר שפונים למשרד החינוך והוא מוסר את המחברת לבית הספר. הנבחן, בהשגחתו של המורה המקצועי, עוברים על המבחן ומערערים במידת הצורך NYLUB - שיחה 21:15, 4 בנובמבר 2009 (IST)

אפשר לערער, אבל זה מאוד בעייתי, לוקח הרבה זמן, והרבה מאוד פעמים לא מאשרים את הערעור בסוף. בכל מקרה אני אתקן את זה. ושאלה נוספת, אם פוסלים בחינה, מה החוק לגבי זה? אני פשוט לא זוכר. אי אפשר לעשות מועד חוזר שנה הבאה? אי אפשר לערער? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:43, 7 בנובמבר 2009 (IST)

אני גם לא זוכר. אפשר לפנות למשרד החינוך. אם אני זוכר נכון אם מתעורר חשד שבחינה מסוימת מועתקת אז לא נמסר עליה ציון ובית הספר מגיש למועד ב', אך אם החשד מאומת שתי הבחינות פסולות וצריך לגשת שנה לאחר מכן שוב. NYLUB - שיחה 18:19, 8 בנובמבר 2009 (IST)

אוקיי, להוסיף מידע על הבדיקה של הבחינה? הבגרות נבדקת ע"י מורים שמסכימים לכך (כמובן לא בודקים כאלה של הבי"ס שלהם, אלא בית ספר אחר באקראי, שנמצא באזור אחר בארץ). המורים מקבלים גם את המחוון של הבגרות. על כל מחברת שהם בודקים הם מקבלים 50 ש"ח (אני לא יודע אם כדאי להוסיף כמה כסף הם מקבלים על כל בחינה שהם בודקים, ואני גם לא בטוח ב 100 אחוז בזה, אבל שמעתי את זה לאחרונה ממורה). (¯`gal´¯)‎ - שיחה 17:51, 12 בנובמבר 2009 (IST)

זה מה שהבגרות שלי שווה?! 50 שקל?!? בכל מקרה, לפי דעתי זה ממש לא עקרוני (אגב, אני ניגש השנה לשאלון א' במדעי המחשב. וויש מי לאק) - שבת שלום NYLUB - שיחה 22:41, 12 בנובמבר 2009 (IST)

בהצלחה. ו 50 שקל על כל בחינה זה דווקא נחשב הרבה. תחשוב כמה בגרויות מורה אחד בודק. מורים שבודקים בגרויות מרוויחים הרבה כסף. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 00:26, 13 בנובמבר 2009 (IST)

אפשר לדעת למה מחקתם את התמונות ששמתי?

מה הבעיה עם תמונות של מחברת בחינה ושל שאלון בגרות? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 16:38, 16 בנובמבר 2009 (IST)

לפי תקציר המחיקה של התמונות נראה שהייתה בעיה כלשהי ברישיון זכויות יוצרים. אני מציע שתפנה לויקיפדיה:זכויות יוצרים/שאלות ותשובות כדי לקבל הסבר והנחיות איך להעלות את התמונות עם רישיון מתאים. מיקיMIK • שיחה • 16:57, 16 בנובמבר 2009 (IST)

אבל אם אני צילמתי את זה אז התמונה אמורה להיות ברישיון חופשי, לא? או שיש בעיה של זכויות יוצרים עם משרד החינוך, כי הבגרויות נכתבות על ידם? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 17:23, 16 בנובמבר 2009 (IST)

מדוע חסמתם את האתר chnana co il

מדובר באתר מאמרים איכותיים העוסקים בלימודים ובהחלט יש מקום להפנות קוראים למידע נוסף אשר נמצא באתר ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חסמנו אותו בעקבות לינק ספאמינג של ערכים רבים, שהראה כי הוספתו באה יותר כדי לדחוף אותו מאשר כדי לשפר את הערכים. הפנה אותנו בבקשה לקישור באתר שמוסיף חומר אנציקלופדי על תעודת בגרות שאינו מופיע עדיין בערך. ‏odedee • שיחה 17:18, 24 בנובמבר 2009 (IST)

הנה עוד חומר שאפשר להוסיף לפסקה "בחינת הבגרות"

אני יצרתי את הפסקה, אבל אני צריך קצת עזרה בניסוח. הנה החומר שמצאתי:

אגרת לנבחן לקראת בחינות הבגרות

אגרת לנבחן לקראת בחינות הבגרות הנחיות כלליות ציון שנתי/בי"ס:ציון המשקף את ידיעות התלמיד במקצוע הנלמד ומבוסס על שקלול כלל מרכיבי הערכה של התלמיד במשך השנה כולה ע"פ הקריטריונים שפורטו על ידי המורים בראשית השנה ( ולא ע"פ ציון בחינת המתכונת בלבד). הציון מופיע בתעודת סיום שנת הלימודים.הציון בכל מקצוע מדווח למשרד החינוך ביום בחינת הבגרות אם המקצוע נלמד במשך שנתיים, יורכב הציון הבית ספרי כדלהלן: כ- 30% - הציון השנתי של השנה הראשונה (על פי הקריטריונים המצוינים מעלה ) כ- 70% - הציון השנתי של השנה השנייה (על פי אותם קריטריונים)

הציון השנתי תקף כל עוד התלמיד לומד בבית הספר. התלמיד רשאי לגשת לאותה בחינת בגרות מספר פעמים במהלך לימודיו אך תמיד עם אותו ציון שנתי. הציון הגבוה יותר של בחינת הבגרות הוא הקובע לממוצע. לאחר סיום הלימודים בכתה י"ב רשאי התלמיד להבחן בבחינות בגרות כנבחן משנה ללא ציון שנתי. הציון האחרון של בחינת הבגרות בלבד הוא הקובע.

ציון סופי: הציון שמופיע בתעודת הבגרות, שהוא הממוצע בין הציון הבית ספרי (50%)והציון שקיבל התלמיד בבחינת הבגרות.(50%)

שיטת מסירת הציון השנתי לתלמיד לאחר אישור הציונים השנתיים\ הבית ספריים ע"י המנהל, הם יפורסמו בלוח המודעות עפ"י מס' ת.ז. של התלמיד, לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הבחינה ואחריות התלמידים להתעדכן בהם.

שלילת זכותו של תלמיד לגשת לבחינת בגרות. תלמיד הנעדר מהלימודים מעל 30% במקצוע שבו הוא ניגש לבגרות (בהתאם ל"שיטת המנות") לא יהיה זכאי לציון בית ספרי, אלא אם המועצה הפדגוגית תאשר את היעדרויותיו. לא ניתן לגשת לבחינת בגרות ללא ציון שנתי.

ערעור על ציון בחינה\ציון שנתי : התלמיד יפנה למורה המקצועי מיד עם פרסום הציונים ולא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחינה. תלמיד רשאי להגיש ערעור נוסף למנהל בית הספר. הערעור יוגש בכתב וילווה בנימוקים. החלטת המנהל תימסר לתלמיד לכל המאוחר מיום אחד לפני מועד הבחינה.

נוהל ערעור על ציון בבחינות הבגרות 1. בית הספר רשאי לערער על ציון שנקבע לתלמיד בבחינות הבגרות. מורה בבית הספר רשאי לעיין במחברת הבחינה של התלמיד לצורך הערעור. תלמיד רשאי לעיין במחברת הבחינה בנוכחות מורה המקצוע בלבד. לא יותר לתלמיד לראות את מחברתו שלא בנוכחות מורה בית הספר.

2. מחברת הבחינה שעליה מוגש ערעור, תועבר להערכה נוספת אם ההפרש בין הציון שניתן למחברת התלמיד ע"י בית הספר (בהתייחס לניקוד המפורט) לבין ציון הבחינה יהיה בן 10 נקודות ומעלה. בית הספר יעביר אל גף הבחינות את מחברת הבחינה, בצרוף מכתב התלמיד המבקש לערער על ציונו, הסברי המורה ופירוט הניקוד שהוא סבור שיש לקבוע לבחינת התלמיד, בהתאם למפתח ההערכה של השאלון.

3. הערעור על הציון יוגש תוך 40 יום ממסירת הציון לבית הספר.

4. הציון שייקבע לאחר הערעור יהיה בעל תוקף גם אם הוא נמוך מהציון הראשון ולא תהיה אפשרות של ערעור נוסף על הציון שייקבע לאחר ערעור.

הנחיות מעשיות לבחינות 1. התלמידים יכנסו לחדר אליו שובצו בהתאם למפורסם בלוח המודעות. הם יניחו את תיקיהם ליד לוח הכיתה וישבו במקומות בהתאם להנחיות המשגיחים. כל תלמיד ישב בשולחן נפרד. על השולחן יונחו רק כלי כתיבה אישיים. טלפונים ניידים, איתורית וכו' יכובו ויונחו בתוך התיקים.

2. אין להכניס לחדר הבחינה חומר עזר– ספרים, מחברות וכד' פרט לחומר עזר המותר בשימוש המפורט בגוף השאלון. אם ברשות הנבחן חומר עזר שאינו מותר בשימוש יש למוסרו לידי המשגיח או להניחו מאחורי שולחן המשגיח עד לסיום הבחינה. הימצאותו של חומר כזה ברשות הנבחן בזמן המבחן תגרור את פסילת מבחנו.

3. הנבחן יוודא כי על מדבקות הנבחן שקיבל (המדבקות הירוקות) ומדבקות השאלון שקיבל (המדבקות הלבנות)מודפסים פרטיו האישיים ופרטי השאלון בו יבחן. הבחינה נבדקת על ידי המעריכים בעילום שם. זיהוי המחברת ורישום הציונים מבוססים על הפרטים המופיעים על המדבקות; לכן אין לשנות שום פרט במדבקות ואין לרשום את שם התלמיד בתוך המחברת.

4. עם קבלת טופס הבחינה יש לקרוא היטב את ההוראות בטרם יתחיל התלמיד להשיב על השאלות. ניתן לענות על השאלות לפי הסדר הנוח לנבחן, אך יש למספר את השאלות בהתאם לכתוב בטופס הבחינה.

5. משך זמן הבחינה מופיע על גבי השאלון. המשגיחים ידאגו לרשום על הלוח את זמן תחילת הבחינה וסיומה וכן ידאגו לרשום כל חצי שער כמה זמן נותר עד לסיומה.

6. במחברת הבחינה יש לכתוב בעט בלבד. הכתיבה בעיפרון במחברת הבחינה אסורה – פרט לשרטוטים. תלמיד הכותב בעיפרון יאבד את זכות הערעור על ציון או על חשד באי קיום טוהר הבחינות. כמו כן אסור לכתוב הערות שאינן קשורות לנושא הבחינה. אין להשתמש בטיפקס במחברת הבחינה. כדי לבצע מחיקה יש למתוח קו על הכתוב.

7. אין לכתוב על דפי השאלונים, אלא אם כן הם מיועדים לכך כפי שרשום על גבי השאלון עצמו. כמו כן, אסורה כתיבת טיוטא על דפי נוסחאות.

8. דפי טיוטה הינם חלק בלתי נפרד מדפי הבחינה ולכן כל טיוטה נרשמת בתוך מחברת הבחינה בלבד בצידה הימני של המחברת. יש לציין טיוטה על העמוד המתאים במחברת ולמחוק את הכתוב באמצעות סימון X על הכתוב, על מנת שלא ייבדק. כתיבת טיוטה שאינה מאושרת על-פי תקנה זו תגרור את פסילת הבחינה.

9. אין לתלוש דפים מהמחברת. אי שמירה על שלמות המחברת תגרום לפסילתה.

10. דפים נוספים: נבחן שדפי המחברת לא הספיקו לו יקבל מהמשגיח דפים נוספים. מספר הדפים הנוספים שיינתנו לנבחן יצוין על ידי המשגיח על גבי עטיפת המחברת, בפינה הימנית למטה. להזכירכם: אין לרשום את שם הנבחן על הדפים הנוספים אלא רק את מספר תעודת הזהות שלו. הדפים הנוספים יינתנו על ידי פירוק מחברת בחינה ריקה. את הדפים הנוספים הללו יש להדק למחברת הבחינה. אפשר להשתמש בדפים הנוספים כבדפי טיוטה, אך יש לציין עליהם "טיוטה" ולצרפם למחברת הבחינה.

11. יציאה מחדר הבחינה  : נבחן אינו רשאי לעזוב את חדר הבחינה אלא לאחר שסיים את בחינתו, ומשעזב את החדר אינו רשאי לחזור אליו. משגיח רשאי לאפשר לנבחן לצאת לשירותים ולחזור בליווי אחד המשגיחים. על המשגיח המלווה לוודא שהנבחן לא ייצור כל קשר עם נבחנים אחרים. זמני היציאה מחדר הבחינה והשיבה אליו יצוינו בדו"ח הבחינה. הנבחן לא יורשה לצאת מחדר הבחינה במחצית השעה הראשונה של הבחינה. 2 נבחנים לא יצאו יחדיו.

12. נבחן סיים ומבקש לצאת עם שאלון הבחינה: - בחצי שעה הראשונה של הבחינה לא ניתן לצאת מהכיתה! - במהלך הבחינה אין לצאת מהכיתה עם השאלון (גם נבחן שסיים את הבחינה) - בתום הבחינה (מועד הסיום הרשמי של הבחינה), רשאי הנבחן לצאת עם השאלון

13. נבחן המבקש לבטל הבחינה: נבחן שקיבל את מחברת הבחינה והשאלון, נרשם ב"דו"ח הבחינה" ואינו רשאי לבטל את בחינתו. עליו למסור את המחברת למשגיח, גם אם היא ריקה, והמשגיח יעבירה יחד עם כל המחברות לרכז הבחינות. המשגיח יציין על גבי כריכת המחברת "מחברת ריקה".

14. נבחן מאחר: נבחן שהגיע באיחור עד מחצית השעה לאחר תחילת הבחינה – יורשה להיכנס לחדר הבחינה רק לאחר שיופנה לרכז הבחינות ויקבל את אישורו לכך. עובדה זו ובכמה דקות הנבחן איחר, תצוין ב"דו"ח הבחינה". ככלל לא יאושר זמן נוסף עקב האיחור אלא אם יתקבל אישור ממטה הבחינות. אם יתקבל אישור כזה ממטה הבחינות תצוין תוספת הזמן שניתנה לנבחן אף היא בדו"ח הבחינה בסעיף זה. לנבחן המאחר מעל חצי שעה אין אפשרות כניסה לבחינה אלא באישור מטה הבחינות.

15. הכניסה לחדר הבחינה אסור לכל מי שאינו נבחן, למעט למנהל בית הספר, לרכז הבחינות וסגנו, למפקחים כוללים בליווי מנהל בית הספר, לנציגים – בקרים מטעם אגף הבחינות במשרד החינוך ולמשגיחים באותו חדר. המורים המלמדים את מקצוע המבחן אינם רשאים להיכנס לכיתת הנבחנים.

טוהר הבחינות בחינות הבגרות נועדו לבדוק ולמדוד את ההישגים האישיים של התלמידים . החובה לשמור על כל התקנות וההנחיות הנוגעות להקפדה על טוהר הבחינות היא באחריותו האישית והמוחלטת של הנבחן . על הנבחן לעבוד עבודה עצמית בלבד. אסור לו לעזור לנבחן אחר או לאחרים או להיעזר בנבחן אחר או באחרים בכל צורה שהיא, כגון שיחה והעברה או קבלה של פתקים והחזקה בספרים, ברשימות ובאמצעי עזר נוספים, פרט לאלה המותרים לשימוש בשאלון המסוים שהוא נבחן או שקיבל עליהם הודעה לפני הבחינה.

"עברת משמעת" היא אחת מאלה: ü הימצאות של חומר שלא הוגדר כמותר לשימוש, בחדר הבחינה או מחוצה לו, ברשות הנבחן בשעת המבחן. ü שימוש באמצעים או בחומר אסור בשימוש בשעת הבחינה (אף אם היו מצויים ברשות אדם אחר). ü מתן סיוע לנבחן אחר או הסתייעות בנבחן אחר, בין במעשה ובין במחדל, בין בכתב ובין על-פה. ü תלישת חלק ממחברת או הוספת דפים למחברת שלא על פי ההוראות. ü נטילת מחברת או חלק כלשהו ממחברת בחינה של נבחן אחר, בעת הבחינה ואחריה. ü הפרעה מצד הנבחן לקיומה התקין של הבחינה, בדיבר, בהקמת רעש, בשיטוט בחדר הבחינה, באי ציות להוראות המשגיח או בכל דרך התנהגות שיש בה כדי לשבש את קיומה התקין של הבחינה.

משרד החינוך ינקוט את אחד או יותר מהצעדים המשמעתיים הבאים נגד נבחן שנמצא אשם בהפרת טוהר הבחינות או בהפרה של אחת או יותר של הוראות טוהר הבחינות:

ü פסילת הבחינה והשעיית הזכאות לתעודה עד להיבחנות חוזרת באותו מקצוע.(לא תינתן האפשרות לבטל מקצוע זה מהרכב הבחינות המזכה, אף אם המקצוע שנפסל הוא מקצוע בחירה עודף, מעבר להרכב הנדרש לצורך הזכאות לתעודת הבגרות. ü השעיית האפשרות לבחינה חוזרת למספר קצוב של מועדים, עד 3 שנים. ü השעיית הנבחן מהיבחנות בכל המקצועות שנותרו לו לפרק זמן של עד 3 שנים. ü ביטול כל הבחינות שבהן הספיק הנבחן להיבחן או חלקן. ü העברת העניין לטיפולו של היועץ המשפטי של משרד החינוך או למשטרה, עפ"י חומרת המקרה, כפי שתראה לנכון וועדת טוהר הבחינות.

אנו מאחלים לכם הצלחה רבה.

מתוך http://www.thelma-yellin.co.il/102996

(¯`gal´¯)‎ - שיחה 23:15, 3 בדצמבר 2009 (IST)

פירוט ציוני הטכניון

מחקתי את הפסקה. עם כל הכבוד ויקיפדיה אינה שלוחה של הטכניון. בנוסף שיניתי את סדר הפסקאות בערך מתוך מחשבה שרוב המחפשים מידע בויקיפדיה על תעודת הבגרות הינם נבחנים אקסטרנים. ישראל • שיחה 15:23, 8 בינואר 2010 (IST)

תוסיפו: כל בגרות נבדקת פעמיים

תוסיפו - כל מחברת נבדקת פעמיים, על ידי שני אנשים שונים. כל בדיקה נקראת הערכה. גם על המחברת מופיע "הערכה ראשונה", "הערכה שנייה" ו"הערכה שלישית" שהיא השקלול ביניהם. זה נועד בעיקר למקצועות בהם הניקוד עלול להשתנות ממורה למורה (מקצועות הומניים) כמו ספרות.

למה את התמונות של שאלון ומחברת בחינה שאני העליתי אתם מחקתם, אבל של מישהו אחר לא?!?!

(¯`gal´¯)‎ - שיחה 23:13, 10 בינואר 2010 (IST)

שקלול ציון עבור מקצוע אחד

מהם האחוזים של השאלונים, כלומר, כמה אחוז מהווה שאלון E, שאלון G ושאלון F מהממוצע הציון עבור מקצוע אנגלית? וכדומה (היסטוריה, מתמטיקה...) תודה.

לכל מקצוע יש שקלול משלו, תלוי בכמות השאלונים. בדוגמא של מתמטיקה (לפי תוכנית הצבירה שעתידה להתבטל בקרוב) ואנגלית שני השאלונים הראשונים שווים 33% כל אחד, והשאלון האחרון 34% (באנגלית גם לבגרות בע"פ יש חלק בשקלול הציון). בהיסטוריה ולשון, שם יש שני שאלונים, משקלו של השאלון הראשון הוא 40% (כיתה י') והשני - 60% (כיתה י"א). NYLUB - שיחה 18:42, 10 באפריל 2010 (IDT)

אין ערך לבגרות במדינות אחרות? אין בארץ בגרות בבישול (מה שמכונה כלכלת בית)?

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, אין לו ערך במדינות אחרות. בחלק מהמדינות גם לא נערכים בחינות בסגנון בגרות, אלא בחינות סיום כל שנה. לדוגמא, בארה"ב, יש בחינות כאלה. כל שנה יש בחינת סיום פנימית בכל המקצועות. אם מקבלים נכשל ב-2 מקצועות נשארים כיתה. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 23:26, 16 בינואר 2011 (IST)

מה הפירוש ממוצע 110 בתעודת בגרות?

אין לי עדיין תעודת בגרות ואני לא מבין מה הפירוש של זה (כונתי כזאת: הלא ציונים צריכים להיות עד 100, אז מה זה 110?), אפשר להסביר לי בבקשה? תודה מראש.

מקצועות הנלמדים ברמה מוגברת (4-5 יח"ל) זוכים לבונוס מיוחד (10-25 נקודות)ולכן הממוצע עובר את ה-100. NYLUB - שיחה 21:58, 11 באפריל 2010 (IDT)

אחוזי הצלחה

עד כמה שידוע לי אחוזי ההצלחה נמוכים בהרבה ממה שכתוב בערך, אלא אם כן הכוונה היא לאחוזי ההצלחה מתוך הניגשים, ואז נשאלת השאלה מה אחוז הניגשים לבחינה מכלל האוכלוסיה באותו שנתון. עשיתי חיפוש מהיר ולא מצאתי משהו ברור, אנסה יותר מאוחר אך אולי יש מי שיודע למצוא זאת בקלות, או לפחות לתת מקור מהימן לנתונים שנמסרו בערך?Orenshafir - שיחה 08:18, 29 באפריל 2010 (IDT)

יש מי שעוקב? לפתע גם שמתי לב שהנתונים מתיחסים לתשי"ז. אין נתונים קצת יותר מעודכנים? בינתיים מצאתי כתבה על האחוזים ב-2008 (שכמובן רחוקים ממה שכתוב בערך) אך זה עדיין לא הנתונים הרשמייםOrenshafir - שיחה 18:58, 2 במאי 2010 (IDT)

הכנסתי נתונים מעודכנים. גם אני מצטרף להסתייגות. המקור איננו דוח רשמי אלא מכתב הדובר לעיתונות. קשה להניח שאחוז ההצלחה עמד בעשורים הראשונים של המדינה על 66% ו-77%, כאשר בעשור האחרון אחוז הזכאות הכללי הוא פחות מ-50%. [2], ואחוז הזכאים מקרב תלמידי י"ב עומד ב-2003 על 56% דוח הלמ"ס . נתוני משרד החינוך. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:52, 24 במאי 2010 (IDT)

ספורט

כמה משפיע ציון ספורט על הבגרות? האם חוב ציון גבוהה או שאפשזר רק לעבור?

חובה לפחות לעבור על מנת להיות זכאי לתעודת בגרות. עם זאת, זה ציון פנימי שלא משפיע על הממוצע בכניסה לאוניברסיטה, למשל. --נתנאל • שיחה • כ"ב באלול ה'תש"ע • 23:12, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

שולחים תעודת בגרות

מדוע צריך לשלוח את תעודת הבגרות למשרד החינוך? איך מבצעים זאת?

נשמע לי מוזר, גם ככה הם מנפיקים את התעודה, והכל שמור אצלם במאגר ממוחשב. אז למה בדיוק צריך לשלוח להם את התעודה? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 23:42, 21 בינואר 2011 (IST)

כמה תוספות שכדאי להוסיף

מישהו יכול להוסיף מידע על טוהר הבחינה (חשד בהעתקה), הקודים 666, 777 ומשמעותם, ואם מישהו יכול להשיג סריקה של כריכת מחברת הבחינה עם חוקי "טוהר הבחינה". וגם להוסיף את עניין החלוקה לשאלונים במקצועות מתמטיקה ואנגלית (צבירה). אם מישהו יודע גם על תהליך יצירת שאלון. הבקרה שנעשית, והפיקוח והשמירה שיש על השאלונים (שהם מודפסים הרבה לפני, נשמרים בכספות עד מועד הבחינה וכו'...). אפשר גם להוסיף את 2 ההדלפות היחידות שהיו לבגרויות.

(¯`gal´¯)‎ - שיחה 23:23, 16 בינואר 2011 (IST)

בקשה לתוספת מידע: בחינת בגרות אקסטרנית

מישהו יכול לתרום ולהוסיף גם מידע על בחינת בגרות אקסטרנית בפסקה בחינת הבגרות? המידע היחיד שמופיע שם זה על בחינת בגרות אינטרנית. יש דברים משותפים, אבל צריך גם לציין את ההבדלים. אני יודע שאני זה שיצרתי את הפסקה, ואני התחלתי בזה שידובר רק על בחינה אינטרנטית, כי אני כרגע במסלול הזה, ואין לי מושג מה השוני בינו לבין בחינה אקסטרנית, ואני מקווה שלא אצטרך לגלות. אני יודע רק שכדי לגשת לבחינה אקסטרנית צריך לעבור מכינה, אבל אני לא יודע איפה זה נערך ומידע נוסף על זה. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:19, 22 בינואר 2011 (IST)

פספסתם ספרה

פספסתם ספרה: "בשנים 200-2002". זה מופיע כאן. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:28, 22 בינואר 2011 (IST)

כמה מילים על המקבילה לבגרות

אפשר בבקשה תוספת לערך על נושא המקבילה לתעודת הבגרות- בארצות אירופה, אמריקה וכו', דבר זה ממש יועיל, היות ונודע לי שבכל מדינה תעודת הבגרות, אופיה, וכינויה, שונים זה מזה, והייתי רוצה לדעת את הפרטים. תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא בכל המדינות יש בחינות חיצוניות של משרד החינוך בסגנון בגרות (Matriculation Examination). (¯`gal´¯)‎ - שיחה 01:23, 28 ביולי 2011 (IDT)

"במידה ותלמיד נבחן מספר פעמים על אותו מבחן הציון הגבוה מהם נחשב ויכנס לתעודת הבגרות."

אני די בטוח שהציון האחרון הוא שקובע, למעט במקרה המיוחד של מועד א' ומועד ב' (של מועד הקיץ) במתמטיקה ובאנגלית - בהם נחשב הציון הגבוה מבין שני המועדים. מעבר לזה, הציון האחרון הוא שקובע. המתעתק • שיחה 15:24, 11 באפריל 2011 (IDT)

הציון הגבוה נכנס לתעודת הבגרות, אלא אם כן מקבלים "חשד", ואז כל הציונים שקיבלת לאותו שאלון נפסלים. צריך לבטל את ה"חשד" ואז יהיה אפשר לגשת למועד נוסף באותו שאלון. בד"כ יופיע בציון "666" או "777" במקרה כזה. את ההבדל ביניהם אני לא כ"כ יודע, מורה למתמטיקה אמר לי את ההבדל בתחילת השנה, אבל שכחתי. מצטער. חיפשתי בפורומים וכתוב שם ש"666" זה חשד ו"777" זה פסילה, אבל לא נראה שזה מה שהמורה אמר לי. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 01:20, 28 ביולי 2011 (IDT)

מחברת בחינה

היי, יש למישהו צילום של הכריכה של מחברת בחינה? עדיף את הכריכה חיצונית. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 01:30, 28 ביולי 2011 (IDT)

וגם, מישהו יודע מה התהליך של בניית שאלון, והתהליך של בדיקת בחינות בגרות? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 17:08, 30 ביולי 2011 (IDT)

יחידות לימוד

היי, הכנסתי שינויים בפסקה "יחידות לימוד" (לא הייתי מחובר), ונדרש לשים מתי החלו לחלק את הבגרות במתמטיקה ואנגלית לכמה שאלונים, כי עד לפני כמה שנים היו עושים את הכל בבגרות אחת. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 00:36, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

בחינות בגרות מתוקשבות

הוספתי תת פרק כזה בפרק של "בחינות בגרות". אנסה "לעבות" בקרוב.

הצטיינות בבגרות

אני חושב שכיום כבר אין הצטיינות בבגרות, ולכן יש להוריד כותרת ונושא זה. תודה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.109.187.118 14:08, 3 בספטמבר 2011 (IDT)

עידכון חשוב

צריך לעדכן על הבונוסים המתקבלים מהרחבת מקצועות. לאחרונה הוחלט לתת בונוס של 25 נק' למקצועות הליבה בלבד ברמה של 5 יחידות (ביולוגיה,כימיה,פיזיקה,תנ"ך,היסטוריה,מתמטיקה ואנגלית) בעוד שלשאר המקצועות המורחבים ל-5 רק 10 נק' ולאלה שמורחבים ל-4 יחידות אז 15 נק'  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.199.205.69 19:55, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה על המשוב, אך בשלב זה ההחלטה אינה סופית לפי משרד החינוך. ‏– rotemliss – שיחה 22:32, 13 בספטמבר 2011 (IDT)

למה חתכתם חצי מהפסקה הראשונה ב"בחינת הבגרות"?

למה חתכתם חצי מהפסקה הראשונה ב"בחינת הבגרות"?

בחינת בגרות אינטרנית (בזמן לימודי התיכון) ואקסטרנית (בחינה לבוגרי בית־ספר) מתקיימת באחת הכיתות בבית הספר (נבחנים אקסטרניים נדרשים לעבור מכינה, ואת הבחינה הם מבצעים בבית־ספר תיכון לאחר הרשמה במזכירות בית־הספר. מדבקת הנבחן של נבחנים אקסטרניים נכתבת בכתב יד ולא מודפסת כמו לנבחנים אינטרניים). הנבחנים מקבלים בדרך כלל עד יומיים חופש לפני הבגרות, וביום הבגרות הם לא לומדים, אלא מגיעים לבית־הספר רק כדי לענות על בחינת הבגרות. בחינת בגרות אורכת מספר שעות – תלוי במקצוע, ברמה, בכמות החומר, ובכמות השאלות. נבחנים עם הקלות מקבלים תוספת זמן של 25% מזמן הבחינה.

מזה נשאר רק:

בחינת בגרות אינטרנית (כולל לבוגרי בית־ספר) מתקיימת באחת הכיתות בבית הספר. הנבחנים שהם תלמידים מקבלים בדרך כלל עד יומיים חופש לפני הבגרות, וביום הבגרות הם לא לומדים, אלא מגיעים לבית־הספר רק כדי לענות על בחינת הבגרות. בחינת בגרות אורכת מספר שעות.

(¯`gal´¯)‎ - שיחה 11:47, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

1. ההבחנה שצוינה בין נבחנים אינטרנים לאקסטרנים אינה נכונה, כי יש נבחנים אקסטרנים ויש בוגרי בתי ספר שהם עדיין אינטרנים.
2. הטענה שנבחנים אקסטרנים (או בוגרי בתי ספר) נדרשים לעבור מכינה אינה נכונה, אלא הם רשאים להיבחן כרצונם.
3. נושא משך הבחינה הועבר לפיסקה האחרונה

‏– rotemliss – שיחה 14:00, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

באיזה מצב יש בוגרי בי"ס שהם נבחנים אינטרניים (חוץ ממועד ב' באנגלית ומתמטיקה)? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 18:30, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

בכל מצב שבו הם לא פתחו תיק אקסטרני. במועד ב', תלמידי י"ב דווקא נחשבים עדיין תלמידי תיכון, גם אם השנה הסתיימה (למשל: הם לא משלמים על הבחינה). ‏– rotemliss – שיחה 15:51, 29 בספטמבר 2011 (IDT)

הסבר לתיקונים

הסבר לעריכתי הזו:

1. בנושא הפתיח: ברמה העקרונית ניתן לקבל תעודת בגרות עם 7 מקצועות בלבד, על ידי הרחבת כמה מהם לרמות גבוהות יותר. כמו כן, המבנה שצוין שם אינו המבנה היחיד (למשל, ניתן להיבחן ברמה גבוהה יותר באנגלית ובמתמטיקה ולקבל יותר יחידות במקצועות החובה).
2. אין חובה עקרונית להוסיף מקצוע אחד ברמה של 5 יחידות, גם אם בפועל במסלול זה בוחרים לרוב.
3. הבעה עברית - ההבהרה נועדה לציין שמדובר לא רק בהבעה.
4. מקצוע בחירה, לפי שמו, אינו חלק ממקצועות החובה.
5. בחינה במדעים טרם יושמה.
6. שיטת הצבירה במתמטיקה עדיין קיימת.

‏– rotemliss – שיחה 16:08, 29 בספטמבר 2011 (IDT)

ספרים של שיטת הצבירה קיימים, כי השנה עוד לומדים בשיטה תלמידי י"ב בלבד, ואילו י' ויא' לומדים לפי התוכנית החדשה. ומעתה ואילך נהוגה אך ורק התוכנית החדשה... אז לא ברור לי מדוע יש עוד צורך להשאיר את שיטת הצבירה בערך. יום נעים

יש גם נבחנים מחוץ לבית הספר, וגם הם עדיין נבחנים בשיטה הישנה. רק החל מקיץ 2013 תבוטל לחלוטין שיטת הצבירה. ‏– rotemliss – שיחה 00:58, 25 בנובמבר 2011 (IST)

צילום של כריכת מחברת בחינה

למישהו יש צילום של כריכת מחברת בחינה? הכריכה כוללת את כללי טוהר הבחינות. כדאי להוסיף את זה לערך. 84.94.175.71 21:45, 8 בנובמבר 2011 (IST)

המקצוע עברית

המקצוע שהוגדר בערך "הבעה עברית", מוגדר ע"י משרד החינוך בשאלון: "עברית: הבנה, הבעה ולשון"... בטופס הבגרות הראשון של המקצוע אין כלל הבעה לכן מן הראוי לציין בערך את השם המלא של המקצוע.

בתעודת הבגרות המקצוע (המלא) מופיע תחת השם "הבעה עברית", גם אם שמות השאלונים שונים. תלונות על השם המטעה יש להפנות למשרד החינוך. ‏– rotemliss – שיחה 01:00, 25 בנובמבר 2011 (IST)