שיחה:תסמונת המצור

להשלים

לפזמון "העולם כולו נגדנו" אין חשיבות שתצדיק ערך. גם תוכנו הדל של הערך מעיד על כך. ייתכן שלביטוי "העולם כולו נגדנו" יש חשיבות, אבל כדי שנדע זאת יש להשלים את הערך.

הקריקטורה של דוש שהופיעה בערך אינה רלבנטית (רואים בה את שרוליק מקיש על דלת שעליה השלט "צדק"), והופעתה היא לפיכך הפרת זכויות יוצרים. דוד שי - שיחה 20:42, 2 בדצמבר 2013 (IST)

אני שומע פה פקפוק בחשיבות הערך, מצטרף.Uziel302 - שיחה 00:39, 4 בדצמבר 2013 (IST)

חרף הפקפוק, שאכן היה, ניסיתי לצקת תוכן בערך. דוד שי - שיחה 00:43, 4 בדצמבר 2013 (IST)

ראו הביטוי "כל העולם נגדנו", שקדם לשיר (שבו אולי שונה סדר המילים כדי להתאים לקצב המנגינה), ואולי גם על מקור הביטוי - יהודה גוטהלף, ספרות והגות (פסקה: המתיוונים ובעלי "הייחוד הלאומי"), על המשמר, 6 בינואר 1950, ו-יהודה גוטהלף, מוקדם ומאוחר במערכה, דבר, 31 בדצמבר 1956.אודי - שיחה 11:03, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

הוספתי. דוד שי - שיחה 12:59, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

גיליתי שליהודים אין מונופול על האמירה הזו. בספטמבר 1938 נאם אדולף היטלר בפני 30,000 חברי המפלגה הנאצית, ובדבריו התייחס לנשיא צ'כוסלובקיה, אדווארד בנש, ואמר: "ידוע לכם השקר שלו שגרמניה גייסה צבא למלחמה ותעמולת שקר ועלילות החלה אז בכל העולם נגדנו" (נאומו של היטלר, דבר, 28 בספטמבר 1938) דוד שי - שיחה 15:24, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

זה רק ביטוי שמשקף תסמונת תרבותית ישראלית המוכרת במחקר

ותו לא. כבר בשנת 1989 טבע פרופ' ניצן בן-שאול את המושג תסמונת המצור (בן-שאול, ניצן. "מצור", כתב העת "סרטים", גיליון 4, חורף 1989, עמ' 10-2), בהתבסס על מאמר באנגלית של ד"ר דניאל בר-טל משנת 1986 על המושג "תסמונת מצדה". רשימת ההתבטאויות בערך היא רק שיקוף של תופעה רחבה בהרבה בציבור הישראלי. לא רק שיש לשנות את שם הדף, אלא אף לשכתב את הערך, שיהיה ראוי לתואר "אנציקלופדי". בן-שאול, פרופסור לקולנוע וטלוויזיה, חקר במאמר סרטי קולנוע ישראליים המשקפים תסמונת זו. המלצה: לשנת את שם הערך ל: תסמונת המצור. במצבו הנוכחי, הערך חובבני למדי, במחילה. נדב - שיחה 09:01, 28 בדצמבר 2022 (IST)