שיחה:תלונת שווא
הוספת נושאפירוט תלונות שווא[עריכת קוד מקור]
מה הכלל פיו נכללים מקרים של תלונות שווא בערך? על פי טענות שונות, מדובר בעשרות מקרים. עם כל הכבוד, אני לא רואה מדוע אישה שמאיימת על גבר שתתלונן עליו על הטרדה מינית/מעשה מגונה צריך להיות מופיע בערך - יש לי תחושה שזה לא המקרה הראשון ולא האחרון. גברים רבים טוענים שנשים במקרים של סכסוך במשפחה מגישות תלונות שווא, אין סיבה לפרט דווקא את אחד המקרים הללו.
בנוסף, החלוקה בין תלונות שווא הנוגעות לקטינים והשאר - היא מלאכותית, ואין בה צורך. הערך אמור להיות הרבה יותר כללי. את הויכוח המפורסם אודות הנתון של תלונות שווא בישראל יש להציג בצורה מסודרת, צד לעומת צד. ולא לשכוח להזכיר את תקנת ארבל. כדאי גם להזכיר את הסיבה (המוצדקת או לא) לתקנה זו. • צִבְיָה • שיחה • ב' בתשרי ה'תשע"ז 22:18, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- היי צִבְיָה, ראשית כמובן שאת מוזמנת לסייע לי ולערוך בכל עת
אקח את הנק' לתשומת ליבי, אעבור על הערך בהמשך ואשכתב אותו. 01iproject09 - שיחה 17:12, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
https://shared-parenting.co.il/false-complaints/ ניתן לקבל אינפורמציה לגבי המקור של תלונות שווא בגירושין. אין סיבה להסתיר את האמת המתרחשת במדינת ישראל.
ניסוח הערך[עריכת קוד מקור]
הערך מנוסח כעת כמאמר, או יותר נכון כמדריך למשתמש. לא הנחתי תבנית שכתוב, אבל זה מה שהיה אמור לקרות במצב כזה. ביקורת - שיחה 10:06, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
- ביקורת, באמת שאלתי את עצמי "איפה ביקורת?" האם עכשיו הוא מנוסח בצורה טובה יותר ? 01iproject09 - שיחה 17:46, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
- שלב א': בפתיח אמורה להופיע הגדרה של נושא הערך.
- שלב ב': במחקרו מתייחס פלוני, הפרק השני בספרו של, הפרק השביעי בספרה של. - אלו ציטוטים מתוך ערך על מחקרו של פלוני ועל ספרו וספרה של פלמוני ופלמונית. לא על נושא הערך הזה, בערך אנציקלופדי המידע אמור להופיע בתמציתיות ואת המקור מציינים בהערה או בביבליוגרפיה במקום שחלק מרכזי בערך נסמך על מקור אחד. ביקורת - שיחה 18:02, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
בינוויקי[עריכת קוד מקור]
מהו הערך המתאים? אולי en:False confession? או שמא en:False accusation of rape? שיר § שיג § שיח § 15:52, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
- היי שיר , התלבטתי בנוגע לזה רבות ולכן לא קישרתי. מה שלדעתי נכון יותר הוא en:False confession אבל אני לא בטוח כלל. 01iproject09 - שיחה 17:15, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
- פלס קונפשין נשמע יותר כמו עדות שווא... שיר § שיג § שיח § 22:09, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
ערך מוטה ומסולף[עריכת קוד מקור]
הערך הזה כל כך מוטה שאני מתקשה להבין את תועלתו לויקיפדיה. לא רק שיש מיוקד יתר בסוג מסוים של תלונות שווא, ספציפית אלו של נשים נגד גברים בהקשרי אלימות מינית או בהקשרי גירושין, כאשר תלונות שווא קיימות בכל שדה משפטי כלשהו, אלא שככל הדוגמאות ללא יוצא מהן הכלל הן רק של נשים שהעלילו על גברים. מעבר לכך הדוגמאות הללו הן מקרים אנקדוטליים שאין בהם להעיד על "תופעה". באינציקלופדיה חשוב להבחין בין זה שמשהו מתרחש ויש כמה מקרים כאלו ובין הצגתו כתופעה גורפת מבלי שיש לך שום סימוכין פרט לטענות של אנשים ללא גיבוי מחקרי. אפילו במחקרו של מאז"ה הוא רק מפרט מדוע לדעתו זה נרחב יותר ממה שנדמה אך לא מספק נתונים מישראל שתומכים בכך. ―אנונימי לא חתם
- תודה על ההערה, הטענה במקום. רצוי להביא דוגמאות נוספות וכך לגוון את הערך. ביקורת - שיחה 00:06, 3 בספטמבר 2017 (IDT)
- היי, היופי בויקיפדיה שכל אחד מוסיף את המידע שהוא מחזיק. כמובן שאיני מחזיק את המידע בנוגע לתלונות שווא בכל הנושאים. אני מניח שגם בנושאים אחרים הדבר קיים- אבל לי אין מידע על זה. קצת בעיה להגיב לאנונימי לגופו של עניין מבלי לדעת מי עומד מאחורי התגובה, מהי השקפתו וכו'.
- המקרים הנפוצים והמדוברים ביותר הם על רקע רומנטי כאמור, ובהחלט במרבית המקרים כלפי גברים ולא כלפי נשים (אם כי לא ניתן לומר להד"ם)- זוהי המציאות וזה בדיוק מה שויקיפדיה עושה - משקפת אותה, ואכן זאת תופעה קיימת - אם כי באף מקום לא מתייחס הערך לתופעה כגורפת. ברור שלא כל תלונה היא תלונת שווא, כשם שברור שכפי שהערך מלמדנו, לא כל תלונה היא אמת. (עם גיבוי מקורות-לכן לא ברורה לי הטענה ומפנה שוב למחקר של מאז"ה). אם יש בידך נתונים אחרים- כמובן שיש להם מקום בערך.
- הדוגמאות המוכרות הן דוגמאות של נשים שהעלילו על גברים, על אף שבטוח שהיה גם מצב הפוך, המציאות המשפטית מוכיחה- טרם זוכתה אישה בדין פלילי בעקבות תלונת שווא, ואם זוכתה אחת כזאת ובין לבין פספסתי, אז ראוי להוסיף אותה כמובן לערך, פשוט מאז שהערך עלה לאוויר לא בדקתי את הנתונים, ויקיפדיה:אין בעלות על ערכים, אני נוהג "לשחרר" ערכים שכתבתי ולעקוב אחר דפי השיחה על מנת להשיב על שאלות, כמו במקרה הזה.
- לתשומת ליבך, מקרים נוספים הוספו במהלך הערך, ככל הנראה עורכים חשבו שיש להם חשיבות.
- בנוסף, הייתי רוצה להבהיר את התועלת לויקיפדיה- כמות העמודים המקשרים לעמוד מעידה בעד עצמה.
- בברכת שנה טובה וחג שמח תום - בואו נדבר - החיוך שלך הופך אותי להרבה יותר שמח. 03:34, 21 בספטמבר 2017 (IDT)
הערך מוטה, חד-צדדי, ופוגעני[עריכת קוד מקור]
ברצוני להסב את תשומת ליבכם לערך אשר מיוצג באופן לוקה ופוגעני. באופן בו הוא מפורש ומוצג כעת הוא טומן בחובו את האפשרות לייצר נזק ממשי.
במסגרת פירוש הערך תלונות שווא מופיעה כדוגמא פרשת אורי דניאל בו בית המשפט העליון פסק כי לטובת עו״ד אורי דניאל יפסקו 1.3 מיליון ש״ח פיצויים אשר ישולמו לו ע״י 4 נשים אשר התלוננו עליו והפסידו בפועל בתיק לשון הרע נגדו. נראה כי באזכורים שלכם מתוך פסק הדין של העליון, עליו אתם נשענים, מופיעים אלמנטים חד צדדים אשר משקפים רק שני שלישים מתוך שלושת מרכיבי פסק הדין כולו. לא באופן מקרי פסק דין של בית משפט עליון מורכב משלוש נקודות מבט של שלושה שופטים. במקרה של תיק אורי דניאל, ישנה דעת מיעוט חזקה וברורה אשר מציגה באור בהיר מאוד את דעתה של השופטת ברק ארז אשר המתנגדת לשני השופטים הגברים האחרים.
הנזק האפשרי: החשש הינו שפסק הדין הרגיש יהפוך עם הזמן לתקדים ולכן יש לנהוג בשימוש בו בזהירות רבה. מנגד לעורך הדין אורי דניאל, ועם כל הכבוד לקביעות בית המשפט העליון, עומדות 4 נשים, 4! נשים אשר עברו מסכת גיהנום אשר הסתכמה בענישתן במקום בגאולתן. אלו צריכות להמשיך לחיות באופן כלשהו. בהתאם לדברי השופטת ברק ארז כפי שהראיתי מעלה, לא ברור ולא הוכח כל נזק אמיתי לעו״ד אורי דניאל (ברצוני להזכיר שמדובר בתיק לשון הרע), ועל כן וככל שיינתן לי, אני אמשיך לזהות את ה 4 המתלוננות כקורבנות. בכדי לאפשר להן, לבנותיהן ולבניהן להמשיך בחיים ללא הצל המעיב של קיום אזכור זה לנצח באינטרנט, על אחת כמה וכמה אשר אין החלטה חד משמעית של 3 קולות, נבקש כי תסירו את תיק אורי דניאל מאזכור כדוגמא במסגרת ערך תלונת שווא.
אבקש לצטט מתוך דעת המיעוט בפסק הדין בכדי שתוכלו להיווכח כי ישנה התייחסות אפילו לחלקים ספציפיים בהם אתם משתמשים במסגרת הערך בתקווה שתסירו את אזכור תיק אורי דניאל בערך הנ״ל.
43. כאמור, לא הוכח בענייננו שאונס אכן התרחש (לא הוכח שהיה X) אך אני סבורה שגם לא הוכח שלא היו דברים מעולם (לא הוכח שלא היה X). בנסיבות הללו, קיים בענייננו שוויון ראייתי. העובדה שהמתלוננות לא הוכיחו כי המעשים הנטענים אכן בוצעו, לפחות במאזן הסתברויות אזרחי, משמיעה כי במקרה שלפנינו לא עומדת למתלוננות שהשתתפו בהפגנות, קרי ד' ו-מ', הגנה לפי דיני לשון הרע דהיום. 45. בהמשך לכך, חשוב להבהיר כי יש להיזהר מאד מהסקת מסקנות כלשהן באשר להשלכות של קבלת התביעה בעניין זה על מקרים עתידיים. מקרה זה הוא יוצא דופן בשל מכלול הנסיבות שהקשו על הוכחת טענותיהן של המתלוננות, ובכלל זה חלוף הזמן, הימנעותה של ר"ש, דמות מרכזית לכאורה בפרשה, מלהתייצב ולהעיד וכן קביעות המהימנות ביחס לעדים האחרים בפרשה )מלבד המתלוננות עצמן(. כפי שציינתי בפתח דבריי, יש להיזהר מאד מהפיכתן של תביעות לשון הרע לכלי משחית לצורך השתקה והתנגחות בנפגעי עבירה, חלף ייעודן המקורי להגן על שמו הטוב של אדם, ושומה על בית המשפט לגלות ערנות לחשש זה בכל מקרה ומקרה שבא בפניו. 49. אתנחתה: ה"פרדוקס" בתחולתן של ההגנות הקבועות בחוק – במבט רחב יותר, גם אם למעלה מן הצורך, אציין כי המקרה שבפנינו חושף קשיים ואף פרדוקסים בדיני לשון הרע במתכונתם הנוכחית בישראל. עולה מן הדברים כי מי שנפגעה מעבירת מין ותבחר לחשוף את הדברים בזירה הציבורית עלולה להיתבע בגין הוצאת לשון הרע, ואז נטל הוכחת האמת יהיה מוטל עליה. ככל שהדבר נעשה לאחר חלוף שנים רבות, הקושי הכרוך בכך הוא ברור. אילו, לעומת זאת, הייתה נמנעת מלחשוף את עצמה ורק הייתה מגוללת את סיפורה בפני עיתונאי שהיה מתרשם לכאורה מכנותה, פרסום על-ידי אותו עיתונאי יכול היה לחסות תחת הגנות החוק גם ללא הוכחת האמת – ובלבד שהעיתונאי פעל בתום לב, ובכלל זאת נקט בפרקטיקות של עיתונות אחראית )ראו: דנ"א 2121/12 פלוני נ' דיין אורבך, פסקאות 81-79 ו-104)ג( לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס )18.9.2014((. ניתן להוסיף כי העיתונאי לא יהיה חייב בגילוי זהותו של המקור, בשל החיסיון העיתונאי שחל במקרים אלה. אכן, אדם צריך להיות נכון "לעמוד" מאחורי הדברים שפרסם. אולם, הקצאת נטל ההוכחה על הנתבע אינה פשוטה במקרה זה, ולא כל שכן לאחר חלוף שנים רבות. אף סוגיה זו ראויה למחשבה. 50. משהגעתי למסקנה כי לנתבעות שכנגד עומדת הגנת תום הלב ביחס להגשתן של התלונות במשטרה וללשכת עורכי הדין, הרי שממילא אני סבורה כי יש להתערב גם בפיצוי שנפסק לטובתו של אורי בבית המשפט המחוזי. בהתאם לכך, אני סבורה כי על הפיצוי שיפסק לאורי להיות נמוך יותר מזה שפסק חברי )אשר חייב את הנתבעות שכנגד בגין שלושה אירועים, לרבות התלונות שהוגשו למשטרה וללשכת עורכי הדין(. כזכור, עמדתי היא שיש לחייב בפיצוי בגין פרסום לשון הרע רק את ד' ו-מ' שהשתתפו בהפגנות וכן את ר"ש שעמדה מאחוריהן. בהתחשב בשיקול המדיניות החשוב של החשש מפני אפקט מצנן, שהזכיר חברי השופט עמית ושאף אני סבורה שיש לייחס לו משקל נכבד, אם תישמע דעתי, ד', מ' ו-ר"ש יחויבו ביחד ולחוד בפיצוי בסך 50,000 שקל בגין ההפגנה מול לשכת עורכי הדין; ד' ו-ר"ש יחויבו ביחד ולחוד בפיצוי נוסף בסך 50,000 שקל בגין ההפגנה מול ביתו של אורי. בהקשר זה, חשוב לציין כי לא הובאו ראיות ביחס להיקף ההפגנות, ובשל כך כלל לא ברור מה הייתה מידת החשיפה להפגנות שבהן השתתפו המתלוננות )שנהר, בעמ' 368, 384(. הפיצוי שנפסק בגין "נזקי ההפגנות" בבית המשפט המחוזי, לא רק שלא נומק וכומת בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה )ראו: ע"א 89/04 נודלמן נ' שרנסקי, פסקאות 51, 55 ו-57 )4.8.2008( )להלן: עניין נודלמן(; ע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp נ' עזור, פסקאות 65-61 )22.7.2015( )להלן: עניין עזור((, אלא שהוא גם לא הופרד מהנזקים שיוחסו להגשת התלונות השונות. לבסוף, אינני רואה מקום להידרש למרבית הסוגיות שנזכרו בחוות דעתו של חברי בנושא הפיצויים ושלשיטתי אינן נדרשות להכרעה במקרה זה. 52. מוכנה אני להניח כי לאורי אכן נגרמו נזקים רבים וקשים בשל הפרשה, על אף הקשיים הראייתיים שציין גם בית המשפט המחוזי בהקשר זה (השוו: עניין עזור, שם; אלעד פלד צווי עשה בדיני לשון הרע 183 )2012(; יובל קרניאל ועמירם ברקת "הפיצויים בדיני לשון הרע: השם והשמן" עלי משפט ב 205, 211-210 )תשס"ב(. השוו: עניין נודלמן, בפסקאות 47-46(. כידוע, פרסום לשון הרע פוגע בכבודו של אדם, באופן שלעיתים קשה לתקנו )שם, בפסקה 16(, ואין ספק כי מקום שבו נגרם נזק בשל פרסום לשון הרע – הרי שיש לפצות את הניזוק, עד כמה שניתן, בגין הנזק שנגרם לו )רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, פ"ד נה)5( 510, 524 )2001((. עם זאת, השאלה שעליה יש להשיב בערעורים שלפנינו היא האם הוכיח אורי כי הנזקים הנטענים נגרמו לו על- ידי או בעיקר על-ידי הנתבעות שכנגד. כשלעצמי, אינני סבורה שכך אכן הוכח. הנזקים הנטענים נבעו בעיקר מן הפרסומים באינטרנט, אולם בהקשר זה קבע בית המשפט המחוזי בצורה ברורה כי לא הוכח שהנתבעות שכנגד הן שעומדות מאחורי הפרסומים. במובן זה, ניתן להבין לליבו של אורי שפרסומים מכפישים לגביו הופצו ברחבי הרשת, אולם הוא לא הצליח לקשור בין המתלוננות לבין הפרסומים העיקריים שגרמו לו לנזק. 55. אכן, הדגשתי בדבריי את חלוף הזמן, אבל ברור שלא חלוף הזמן, בעומדו לבדו, עומד לנו לרועץ, אלא השילוב בין ממצאים המהווים תרכובת בלתי ניתנת להפרדה בין כלי הערכה בעייתיים וממצאי מהימנות המבוססים עליהם. חברי מכוון את הזרקור לטענות בעייתיות ביותר שהועלו על-ידי המתלוננות. אינני מתכחשת לכך. אולם, פסק דינו של בית המשפט המחוזי חסר בחינה דומה של גרסתו של אורי, אשר כפי שציינתי מעוררת תמיהות גם היא. את התמיהות יש לקרוא לצד התמיהות האחרות, ולא בעומדן לבדן. אציין בהקשר זה כי חברי השופט שהם מציין כי אין לייחס חשיבות רבה לעובדה שאורי הכחיש כליל את קיום יחסי המין עם ד' "מטעמיו שלו", ואילו אני סבורה שדווקא במקרה כמו זה שבפנינו יש לכך חשיבות רבה. לא למותר לציין, כי אפילו בתחום הפלילי ניתן משקל לשקרים של נאשם בעניינים מהותיים, ושקרים אלה עשויים לשמש סיוע לראיות התביעה )ראו למשל: ע"פ 458/14 אדרי נ' מדינת ישראל, פסקה נ"ה )29.1.2015(; יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון 305-298 )מהדורה משולבת ומעודכנת, 2009((. ואם כך – אין לומר שדווקא בנסיבות העניין, בתביעה אזרחית, אין לשקרים מסוג זה משמעות. הנידון: בקשה להסיר כל אזכור ל "פרשת עו"ד אורי דניאל" בשל היותו ערך מוטה, חד-צדדי ופוגעני. המידע המוטה הזה מופיע בערכים "תלונת שווא, "אונס בדוי", ויתכן שבעוד מקומות.
עם הזמן הופך וויקיפדיה למקור מידע מוסמך ואמין ע״י הציבור בארץ ובעולם. האפשרות הפשוטה לתרגם את התוכן לשפות שונות (תלוי בערך) הופכות אותו נגיש לתושבי ישראל וכן לזרים. הציבור רואה בכם אחראים לתוכן אשר מוצג בו ולאמינותו, על פי רוב, הציבור לא יודע ולא ניגש לבחון האם המידע אשר מוצג בוויקיפדיה מבוסס על אמת, ולכן במידה וישנו מידע שגוי אשר מטעה את דעת הציבו יש לאתר וויקיפדיה את היכולת להסב נזק רב.
במדריך הכתיבה של ויקיפדיה, תחת התגית "כללים" כתוב: נקודת מבט נייטרלית – בוויקיפדיה יש עקרונות וקווים מנחים רבים לכתיבת ערכים. עקרון חשוב הוא שמירה על נקודת מבט נייטרלית - אין לכתוב ערכים תוך הצגה מגמתית ויש להקפיד לאזכר את מגוון הדעות השונות. כשעורכים או כותבים ערך בנושא שנוי במחלוקת, כדוגמת ערכים פוליטיים חשוב להקפיד שבעתיים בעניין זה, ולבדוק שאינכם מכניסים דעות אישיות. אם אינכם מסוגלים לכתוב בנושאים שנויים במחלוקת, זכרו שיש מגוון רחב של נושאים אחרים פחות מעוררי מחלוקת שאפשר לכתוב עליהם. ~תודה ―Anutig (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- בעלי הידע במשפטים, דעתכם לגבי פסקה זו והטענות בדף השיחה? בברכה אמא של גולן - שיחה 11:16, 13 בדצמבר 2017 (IST)
האם שייך לכתוב פרק על היסטוריה של תלונות שווא?[עריכת קוד מקור]
הפרק ייפתח כמובן בתלונת השווא הראשונה שאנחנו מכירים שהיא אשת פוטיפר ויוסף. יאיר הנווט - שיחה 20:12, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
קישור שגוי לערך אנגלי[עריכת קוד מקור]
תלונת שווא (False accusation), לשון הרע (Defamation). תיל"ם - שיחה 05:17, 21 בנובמבר 2022 (IST)
- תיקנתי. דוד שי - שיחה 06:35, 21 בנובמבר 2022 (IST)