שיחה:תיארוך רדיומטרי

הודעה חשובה

הערך מתורגם מוויקיפדיה האנגלית. בינתיים, אבקש לא לגעת בו בכלל עד שאסיים את הטיוטא הראשונה שאותה כמובן כל אחד מוזמן לערוך. יש עוד כמה דברים שצריך להשלים אבל לדעתי כרגע כבר ניתן להכניס את הערך למרחב הערכים. ברוקולי 01:29, 26 באפריל 2007 (IDT)

תיארוך פחמן 14

נא לשים לב שקיים כבר הערך הנ"ל. Noon 01:46, 6 במאי 2007 (IDT)

מה דעתך למזג את תיארוך פחמן 14 לערך הזה? ברוקולי 01:53, 6 במאי 2007 (IDT)

לדעתי הוא ראוי לנושא נפרד בגלל חשיבותו. אני גם לא בטוח שמיזוגו הנה יאפשר לך להציג את הערך הזה בתחרות (אבל אינני בקיא בכללים המדויקים). ‏odedee • שיחה 01:59, 6 במאי 2007 (IDT)

האם אתה חושב שמה שתירגמתי כאן על תיארוך פחמן 14 זה יותר מדי בהתחשב בכך שיש ערך על השיטה עצמה? אגב הכללים, כמדומני שבלו"ז התחרות רשום שעד ה-11 במאי יש להציג את הגירסה הסופית? ייתכן כמובן והבנתי לא נכון. אני לא עורך דין. ברוקולי 02:02, 6 במאי 2007 (IDT)

גם אני לא עורך דין. השאלה היא לא של דינים וחוקים אלא של הגינות - הערך צריך להיות יצירה שלך, ויש אורך מקסימלי של חומר קיים בערך שאיתו אפשר להתחיל (3.5KB? אני לא זוכר). זה בסדר שיש ערך נפרד על השיטה, ואפשר כאן להפנות לערך מורחב שם, והסבר קצר כאן. ‏odedee • שיחה 02:04, 6 במאי 2007 (IDT)

דבר השופטים

גרסה קובעת

הערות כלליות

1. הקישור החיצוני הראשון מת והאחרון לא גויר כהלכה
2. המונח "הפצצה רדיואקטיבית" לא מוכר לקורא הסביר וכדאי להוסיף עליו משפט. באותה הזדמנות יש להוסיף ולומר אילו עדויות היא מותירה אחריה, רצוי עם קישור למקור מתאים. לדעתי אומרים "הפגזה

רדיואקטיבית" ולא הפצצה.

1. השימוש במרכאות כפולות בגוף הערך אינו מועיל לקורא. במקום "ויכוון", "מתאפס", "העקבות" וכו' יש למצוא הסבר תקני וברור לכל נפש.

ניסוח

1. "יסודות יכולים להתקיים באיזוטופים שונים, כאשר כל איזוטופ נבדל רק במספר הניוטרונים שבגרעין." - יסודות מופיעים באיזוטופים שונים, הנבדלים זה מזה במספר הניוטרונים שבגרעין
2. "לאחר שמחצית החיים עברה פעם אחת, מחצית ממספר האטומים של החומר הנדון עברו פירוק" - רצוי לנסח מחדש
3. "ברוב המקרים, זמן מחצית החיים של נוקליד תלוי אך ורק בתכונות הגרעין; הוא אינו מושפע[1] מגורמים חיצוניים כגון טמפרטורה, סביבה כימית, או נוכחות של שדה מגנטי או חשמלי (עבור נוקלידים המתפרקים בתהליך של לכידת אלקטרונים, כגון בריליום-7, סטרונציום-85 וזירקוניום-89, שיעור ההתפרקות עשוי להיות מושפע על ידי צפיפות האלקטרונים המקומית, ולכן לא עושים שימוש באיזוטופים אלה לתיארוך רדיואקטיבי)." - כדאי לנסח מחדש בלי סוגריים ארוכים ובלי ;
4. "בצורה נוספת, אם מספר מינרלים שונים יכולים להיות מתוארכים מאותה דגימה וניתן להניח שהם נוצרו על ידי אותו מאורע והם נמצאים בשיווי משקל עם המאגר בו הם נמצאים כשהם נוצרו, הם יוצרים איזוכרון." - רצוי לנסח מחדש, אין פותחים ב-"בצורה נוספת"

הפיסקה "טכניקות לתיארוך קצר-טווח" זקוקה במיוחד לעריכה לשונית, לרבות:

1. "לאחר שאורגניזם היה מת במשך יותר מ-60,000 שנים, נשאר כל כך מעט פחמן-14 באורגניזם עד כדי כך שתיארוך מדויק הופך לבלתי אפשרי" - השאלה אינה של כמות אלא של ריכוז. כדאי לציין מה מידת הרגישות של השיטה ומשם להסיק כי ריכוזו השיורי של הפחמן-14 בדגימה נמוך מכדי לתת אות מובהק על רקע רעשי המדידה.
2. "פחמן-14 הוא איזוטופ רדיואקטיבי של פחמן, עם זמן מחצית חיים של 5,730 שנים (קצר מאוד בהשוואה לשיטות שתוארו)." - את הסוגריים כדאי להפוך למשפט נפרד: זהו זמן קצר מאד ביחס לזמן מחצית החיים של האיזוטופים בשיטות התיארוך שתוארו לעיל.
3. "הוא נוצר ללא הרף באמצעות התנגשויות של ניוטרונים הנישאים על ידי קרניים קוסמיות עם חנקן באטמוספרה העליונה" - במקרים רבים הניוטרונים הם תוצרים משניים של תגובת חלקיקים אנרגטיים מהקרינה הקוסמית עם חלקיקים באטמוספירה העליונה. כך גם נאמר בערכים האנגליים המתאימים.
4. "שיעור היצירה של פחמן 14 הוא קבוע בקירוב, כיוון שבדיקות הצלבה של פחמן-14 עם שיטות תיארוך אחרות מראות על מתן תוצאות עקביות." - כדאי לנסח מחדש
5. אין פותחים ב-"באופן אחר"
6. "דבר זה משרה ביקוע של אורניום-235"
7. "לטכניקה יש יישומים פוטנציאליים לפירוט של ההיסטוריה התרמית של המרבץ." - תרגום מילולי לקוי במיוחד
8. ועוד כהנה וכהנה - כדאי לשכתב את הפסקה לחלוטין ולוותר על ההיצמדות הישירה לנוסח האנגלי. גם הפיסקה הקצרה שאחריה בעייתית, במיוחד ההיגדים "בתחילת קיומה" ו-"בחומרים מאוד ישנים".

תרגמת

1. טכניקה - שיטה
2. ספציפי - מסוים
3. רנדומאלית - אקראית
4. אקספוננציאלי - מעריכי
5. מחצית חיים - זמן מחצית החיים
6. סלקטיבי - בררני
7. ריאקציות - תגובות
8. דיפוזיה - פעפוע
9. ואקום - ריק
10. הרזולוציה של הקולטן - רמת ההפרדה של הגלאי
11. אורגניזם - יצור
12. אינרטי - אדיש
13. סונתזו - נוצרו
14. מספק אינדיקציה - מלמד
15. הכמות היחסית - השיעור היחסי
16. "פיצוצי מבחן גרעיניים מעל האדמה" - ניסויים גרעיניים אטמוספריים
17. "גדילה של הרוח הסולארית" - גידול בשטף רוח השמש
18. וולקנית - געשית
19. זהירה - נהורנות (תקני) או הארה (מובן)
20. תרמולומינסצנציה - "תרמולומינסנטיות" או "נהורנות חומנית" או פשוט "הארה חומנית".
21. רדיונוקלידים - נוקלידים רדיואקטיביים

תרגמת עם קישור שגוי

אין

תרגמת עם קישור חסר

1. מתיארוך רדיו-פחמני - מתיארוך פחמן 14
2. סלעים יסודיים ומטאמורפיים - סלעי יסוד וסלעים מותמרים
3. סונתזו בפיצוצים מסיביים של כוכבים - נוצרו בהתפוצצויות סופרנובה של כוכבים
4. פלנטות - כוכבי לכת
5. צלסיוס - מעלות צלזיוס
6. לנתנום - לנתן
7. לותתיום - לוטציום
8. סאמאריום - סמריום

כמובן שיש לקשר גם את כל היסודות האחרים

קישורים

קישורים חסרים

רשימה חלקית בלבד

1. שיעור הדעיכה - שיעור הדעיכה הרדיואקטיבית
2. טמפרטורה
3. באטמוספרה - באטמוספירה
4. תיעוש
5. ביקוע גרעיני
6. אורניום 235

קישורים שגויים ללא תרגמת

1. קטגוריה:גאולוגיה (ולא גיאולוגיה השגוי) וגאולוגיה (חסר)

קישורים מיותרים בהקשר בו הובאו

אין

זוטות

1. על די פליטה - על ידי פליטה
2. קרן של אטומים מיוניים - אלומת אטומים מיוננים

חזות

1. בדומה לאחיו בתפוצות, הערך נטול כל איורים. חבל, בחיפוש מהיר מצאנו את http://commons.wikimedia.org/wiki/Image:Radiocarbon_bomb_spike.svg שיכול לסייע בהבנת הנאמר על הזינוק בשיעור הפחמן-14 בשנות השישים.

סיכום

תורגם ערך חשוב מוויקיפדיה האנגלית. ניכרת השקעה בתרגום ערכים קשורים כגון נוקליד ולכידת אלקטרון, הנחוצים להבנת הערך. לאור הצורך בשכתוב הערך, בייחוד בחלקיו האחרונים, איננו רואים כיצד ניתן להמליץ עליו במתכונתו הנוכחית. נחוצה עזרתם של כותבים נוספים כדי לגבור על בעיות התרגמת והעריכה הלשונית שנמצאו בנוסח הקיים.

כותבי הערך

משתמש:ברוקולי ועריכות של משתמש:אליזבט

שם הערך

לדעתי ע"פ הכללים - תארוך רדיומטרי, ללא י'. ‏odedee • שיחה 20:24, 22 במאי 2007 (IDT)

הכלל הוא שכאשר אין ניקוד כותבים בחיריק מלא. היינו, תיארוך עם י'. אתה יכול כמובן ליצור הפניה מתארוך בלי י' אם אתה חושב שזה נחוץ. אישית, אני לא רואה צורך. ברוקולי 20:57, 23 במאי 2007 (IDT)

לא, הכללים קצת יותר מורכבים מזה. אני מציע שתתייעץ עם Eldads. ‏odedee • שיחה 21:21, 23 במאי 2007 (IDT)

להלן תשובתו של אלדד (מועתק מדף השיחה שלו):

תיארוך ביו"ד - כתיב נכון. הסיבה היא שמתחת לאל"ף יש חטף פתח, לא שווא. אלדד • שיחה 22:42, 23 במאי 2007 (IDT)

תדרוך - ללא יו"ד, בשל שווא נח מתחת ל-ד'; תזמון - כנ"ל.

אבל שיעמום, פיעפוע וכו' - ביו"ד, היות שתחת ה-ע' יש חטף פתח. אלדד • שיחה 23:00, 23 במאי 2007 (IDT)

ברוקולי 23:20, 23 במאי 2007 (IDT)

תודה, למדתי משהו. ‏odedee • שיחה 20:58, 24 במאי 2007 (IDT)

גם אני. תודה על הערתך. בלעדיה לא הייתי לומד על זה. ברוקולי 20:59, 24 במאי 2007 (IDT)

חדשות טריות (2012 כמובן) לגבי ריקבון רדיואקטיבי

מישהו יכול לנסח, בצורה מדעית, את הנאמר שם כדי להעיד על טיבו (או שמא רעיעותו) של התארוך הרדיומטרי? כל מה שקשור לכימיה לא הצד החזק שלי :) http://www.popsci.com/science/article/2012-08/strange-unexplained-solar-influence-over-earths-radioactive-material-could-herald-solar-flares 23:41, 22 באוגוסט 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.gpc.edu/~pgore/geology/geo102/radio.htm
  • In תיארוך רדיומטרי on 2013-06-21 11:10:00, 404 Not Found
  • In תיארוך רדיומטרי on 2013-06-24 01:13:18, 404 Not Found
  • In תיארוך רדיומטרי on 2013-07-09 03:52:38, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:52, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.fda.gov/oc/ocm/radplan.html#tab2
  • In תיארוך רדיומטרי on 2013-06-21 11:10:04, 404 Not Found
  • In תיארוך רדיומטרי on 2013-06-24 01:13:17, 404 Not Found
  • In תיארוך רדיומטרי on 2013-07-09 03:52:48, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:53, 9 ביולי 2013 (IDT)

הערה חשובה

כדאי לפתוח את ההסבר על תיארוך רדיומטרי בכך שהוא מוגבל מאד ומבוסס על הנחות רבות שאין כל דרך לדעת אם הן מתקיימות. לכן כל השיטה היא בגדר תיאורטי בלבד ללא שום יכולת רצינית ומדעית להגיע להכרעה ברורה. כל שיטות התיארוך הרדיומטרי מבוססות על ההנחה כי בעת ביצוע המדידה קיים באוויר X כמות של האיזוטופ הגורם להתנדפות החומר בקצב מסוים. ובכן, איש לא יודע מה קרה בכל השנים לאורך ההיסטוריה מבחינת כמות האיזוטופ באוויר. בוודאי שלא בתקופה הפרה היסטוריה לפני קו הזמן של 4100 שנה לאחור. התקופה בה מופיעים לפתע פתאום ציווליזציות, בני אנוש, חיות, צמחים ומבנים ללא שום קצה חוט או שביל המוביל לקתופה מוקדמת יותר. ההישענות על בדיקה רדיומטרית כדי לגלות מה קרה בתקופות מוקדמות יותר בקפיצה של עשרות אלפי ומיליוני ומיליארדי שנים , היא כמובן לא רצינית וחסרת קשר למציאות המדעית.

מכאן שכל בדיקה רדיומטרית פסולה מבחינה מדעית והיא משמשת בעיקר כשעשוע לחוקרים מסוימים שמתעקשים לתארך תקופות שלאיש אין מושג מה היה, איך היה ואם היה. החידה של כל החוקרים בימנו היא: "מה קרה לפני נקודת הזמן בה לפתע פתאום מופיעים אנשים וחיות וצמחים?" נותרה בעינה. בכל אופן, כדאי לסייג את הכתוב בדף. אחרת הקורא המזדמן עשוי לחשוב שמדובר במדע מדוקדק ומבוסס מחקרית בעוד מדובר לכל היותר ברעיון שטרם אושש מבחינה מדעית וראייתית. 77.137.77.217 13:57, 27 באוקטובר 2022 (IDT)

לא נכון. טענה דומה שטחת בדף שיחה:האדם הניאנדרטלי, וראה המלצתי שם. Reuveny - שיחה 20:31, 27 באוקטובר 2022 (IDT)