שיחה:תהילים פ"ג

אלוקים

שלום, האם יש התנגדות לשינוי לשיר מזמור לאסף - אלוהים אל דמי לך כמקובל? Ben tetuan - שיחה 23:42, 10 ביולי 2014 (IDT)

אין התנגדות. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 00:04, 11 ביולי 2014 (IDT)

חשיבות

יש עוד ערכים שעניינם לפרש פרק בתהילים? נשמע לי מאד מוזר. אפשר לפתוח ערך לכל פרק ברחבי התנ"ך ולהביא עליו לקט מכל הפרשנים. לשם כך יש ספריה תורנית.

שלא תהיה אי הבנה. אני אדם חרדי למהדרין. ובכל זאת זה נראה לי ממש לא לענין בויקיפדיה. יב תמוז תשע"ד. השוחט - שיחה

מסכים לכל מילה, אין מקום בויקיפדיה העברית, בהחלט בויקישיבה או אולי אפילו בויקיטקסט.--אדג - שיחה 23:56, 10 ביולי 2014 (IDT)

כבר היה דיון בעבר, והוחלט שכל פרק תהילים ראוי לערך. וזה שאתה חרדי זאת לא בעיה, גם אצל חרדים יש רבנים, ויש שוחטים. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה

ראו שיחה:מזמור שיר חנוכת הבית. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:14, 11 ביולי 2014 (IDT)

אכן ראיתי שם (בשיחה על מזמור חנוכת הבית) שהוחלט שכל פרק ראוי לערך. אף שאני חושב שזו טעות, זכותו של אריאל לנצל את ההחלטה הזו. אני גם ממש לא מבין מבחינה מעשית, איך אפשר להכריע מה לבחור מבין עשרות פירושים על כל מילה, או לתמצת את כולם וכו'. נמתין לסוף העבודה של אריאל ונראה איך עושים זאת. ולאריאל ייאמר, מדוע אתה "עוקץ" אותי? מה חטאתי לך? סך הכל, היות שכל מי שאינו חרדי או דתי עלול להיחשד במגמתיות אוטומטית, הקדמתי שאני אומר עניינית את דעתי למרות ש.. יד תמוז תשע"ד. השוחט - שיחה

אז אם אתה חושב שזאת טעות, תכתוב הערה בכל דף שיחה של ערך חדש שייכתב? ומה הכוונה "אריאל ינצל"? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 15:13, 13 ביולי 2014 (IDT)

"משיב מפני הכבוד". לאחר שנודעתי שיש כזו החלטה ברור שלא אכתוב. את השאה השניה לא הבנתי. טו תמוז ע"ד.השוחט - שיחה

שם הערך

ראשית, אני לא רואה סיבה למקף, אפשר פשוט להסירו ולהישאר עם "שיר מזמור לאסף א-להים אל דמי לך". בעצם, ישנו רק מזמור אחד הפותח ב"שיר מזמור לאסף, ולכן אפשר פשוט לקצר את שם הערך לשיר מזמור לאסף. בן עדריאל • שיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ט 13:59, 25 בדצמבר 2018 (IST)

בעד שיר מזמור לאסף; נגד השם הנוכחי עם המקף ועם הכתיב "אלוהים" שאינו נאמן למקור; נגד האופציה המוצעת של "אלקים" בקו"ף. Ronam20 - שיחה 20:19, 29 בדצמבר 2018 (IST)

סליחה על אי-הבהירות. לא התכונתי לשנות את שם הערך לכתיב בק' אלא לכתיב בה' אבל חסר (אני פשוט העדפתי שלא לכתוב את השם לחינם). בן עדריאל • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ט 22:27, 29 בדצמבר 2018 (IST)

עדיין עדיף שיר מזמור לאסף שהוא פסוק שלם. Ronam20 - שיחה 22:45, 29 בדצמבר 2018 (IST)

בן עדריאל, נראה לי שעבר מספיק זמן ולא כל עלתה התנגדות לשינוי לשיר מזמור לאסף. כיוזם השינוי, אתה מוזמן גם ליישם אותו. Ronam20 - שיחה 22:23, 13 בינואר 2019 (IST)

בוצע. הערך הועבר משיר מזמור לאסף - אלוהים אל דמי לך לשם שיר מזמור לאסף. בן עדריאל • שיחה • ח' בשבט ה'תשע"ט 13:45, 14 בינואר 2019 (IST)

דיווח שאורכב ב-16 באפריל 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

בעמוד כתוב ״ זהו גם המזמור האחרון בחלק שמהמקור האלוהיסטי של ספר תהילים (בחלק זה מכונה האל לרוב בכינויו אלוהים), שמתחיל בתהילים מ"ב ונגמר בפרק זה״, אם זאת, השערת התעודות מתייחסת אך ורק לחמישה חומשי התורה ולספר יהושע, ולכן אין שום קישור בין ארבעת המקורות למזמורי התהילים. ועל כל כך אני מבקש להוריד את החלק הזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Ymm, הדיווח מתייחס למשפט שהוספת. תוכל לענות? פוליתיאורי - שיחה 23:15, 10 באפריל 2023 (IDT)

אני לא מכיר כל כך את המחקר האקדמי של ספר תהילים, אבל אציין שבכל מקרה המשפט המצוטט נראה כהצגת דעה כעובדה. קשה לי להאמין שהשערת המקורות מקובלת על הכל כדי לטעון בוודאות שהמזמור הזה הוא חלק ממקור מסוים. עמד (שיחה | תרומות) • כ' בניסן ה'תשפ"ג • 23:18, 10 באפריל 2023 (IDT)

עמד, אני לא מכיר בכלל את המחקר, אבל מצאתי את המקור הזה, שבו כותב יצחק אריה זליגמן: "ההנחה שבתה' מב-פג יש לפנינו אוסף (אלוהיסטי) היא מן המבוססות ביותר בחקר המקרא". אין לי מושג איך מתייחסים לכך חוקרים מאוחרים יותר. תומך בהעברת המידע להמשך הערך והצגתו כהשערה. פוליתיאורי - שיחה 21:08, 11 באפריל 2023 (IDT)

תיוג:אמרי אביטן, דבירותם, קובץ על יד, טוויג, יואל מרקו, יאיר דב, Meni yuzevich, שילוני, shaishyy, היידן, david7031, Zozoar, Nahum, תלם, מי-נהר, בן עדריאל, סנסן ליאיר, מר נוסטלגיה, יהודי מהשומרון, איש גלילי, biegel, , צור החלמיש, בר-כח, דוד שי, מבני הנביאים, עמית אבידן, ראובן מ., Neriah, ספסף, TergeoSoftware, עומר קדר, בן דרוסאי, AviStav, צורייה בן הראש, מגבל, משה כוכבי, Ani6032, Yair BN, פעמי-עליון, Effib, פיטר פן, איתמראשפר, יחיאל הלוי, הימן האזרחי, SuperBasil, נתן טוביאס, באלדורבעלי הידע בתנ"ך. פוליתיאורי - שיחה 21:19, 11 באפריל 2023 (IDT)

הצעתך נראית לי הגיונית ביותר, כמובן יש לצרף מקור, למשל זה של זליגמן. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 20:19, 12 באפריל 2023 (IDT)

מקבל גם את ההצעה להעביר את המידע להמשך הערך ולהציגו כהשערה (או להיצמד יותר לניסוח של זליגמן, "הנחה מקובלת בחקר המקרא", אבל לא משמעותי כל כך הניסוח המדויק). עמד (שיחה | תרומות) • כ"ב בניסן ה'תשפ"ג • 23:37, 12 באפריל 2023 (IDT)

בוצע. פוליתיאורי - שיחה 19:42, 16 באפריל 2023 (IDT)

Ymm, אם אתה כבר פה, אולי תרצה להתייחס לטענה של אנונימי ש"המקור האלוהיסטי" נוגע רק לתורה? האם ההשערה לגבי ספר תהילים קשורה לאותו מקור שאליו מתייחסת השערת התעודות, או שזה שני נושאים שונים עם שם דומה? פוליתיאורי - שיחה 19:58, 19 באפריל 2023 (IDT)

היי, איני מומחה גדול לעניין. אבל אנסה להביא את מוסכמות המחקר כפי שאני מבין אותן.

ספר תהלים התגבש מקבצים קטנים יותר של עשרות בודדות של פרקים כל אחד (ניתן להתייחס לזה בתור "מקורות"), המקבץ שמכונה "הפסלטריון האלוהיסטי" (אוסף המזמורים האלוהיסטי) מתייחד, בין היתר, בתפוצה נרחבת של שם אלוהים (אך לא רק). לדידו של רופא, מדובר בקובץ שעבר עריכה על ידי "עורך אלוהיסטי" שהחליף את שמות האל בפרקים לשם ה'. גלנדר סבור שהדבר היה חלק ממהלך רחב יותר של איחוד מסורות צפוניות ודרומיות לקובץ אחד. היש קשר בין המקור האלוהיסטי לתורה לבין הפסלטריון האלוהיסטי של תהלים? איני יודע, לכל הפחות שייכות לאותה אסכולה.

למתעניינים, ניתן לראות ביתר פירוט אצל אלכסנדר רופא, מבוא לשירה המזמורית ולספרות החכמה שבמקרא, עמ' 14-18 (זמין בכותר) כן אצל שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, עמ' 11 (זמין גם כן בכותר) ים • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשפ"ג • 22:51, 19 באפריל 2023 (IDT)