שיחה:תאוריית הבחירה הציבורית

התרחיש של אמרטיה סן

לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה להביע במשל שלו. אשמח אם מי שהבין, יוכל לבאר זאת בגוף הערך. הלל 17:39, 18 אוקטובר 2005 (UTC) אגב: באופן כללי, הצגת התאוריה מעורפלת במקצת, כמו גם הצגת הביקורת עליה.

נראה לי שהביקורת אומרת שישנם מניעים נוספים לפעולות פוליטיות כגון השתתפות בבחירות מעבר לאינטרס העצמי הצר, ומערכת המבוססת על אינטרס עצמי צר בלבד מגיעה לתוצאות אבסורדיות. אני חושב שמי שמקדיש קצת מחשבה יכול להבין את זה מהערך ולא צריך להאכיל אותו בכפית (עובדה שאני הבנתי). בקשר לעירפול - עשיתי כמיטב יכולתי. אנא אמור לי מה עוד לא הבנת כדי שאוכל לשפר. בתודה - אלמוג 17:44, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

בקשת עזרה

הועבר מדף שיחתה של דורית.

היי דורית. נסיון ראשון לעשות משהו עם הלימודים שלי במדע המדינה. אנא אמרי לי את דעתך על תיאורית הבחירה הציבורית. ברובו מתורגם, אבל קצת הרחבתי במקום שהערך באנגלית לא היה כל כך ברור. אלמוג 06:43, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

שלום אלמוג, קראתי את הערך בעניין, אני מודה שאני לא מכירה (או שכחתי) את התאוריה אך זה נראה טוב. מה שכן, כתבת : "ניתן לראות בתאוריה כגשר בין הכלכלה ובין מדע המדינה". האם זו מסקנה שלך או של הכותבים? כי עקרונית, יש לשייך תאוריות אלו לתחום שנקרא כלכלה פוליטית למיטב ידיעתי. כי זה לא כ"כ שמדובר על גשר בין שני התחומים, כמו שהם קשורים קשר הדוק. חג שמח, דורית 09:17, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה על ההיענות. הניסוח "גשר בין מדע המדינה וכלכלה" הוא של כותבי הערך באנגלית. ספר הלימוד של האו"פ מציג את התיאוריה כעניין טהור של מדע המדינה, בעוד שההגיון אומר שאם כל מי שעוסק בזה הם כלכלנים, אז כנראה שזה עניין כלכלי. יש לך ניסוח יותר טוב? אלמוג 17:22, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

בשמחה. כל התחום של קבלת החלטות הוא תחום מאד מפותח במדע המדינה (ומאד מעניין לדעתי), חבל רק שהערך על קבלת החלטות נמצא במצב ממש מזעזע. ישנם הרבה מאד מודלים לניתוח תהליכי קבלת החלטות, זה שדובר במשהו השואב מכלכלה, לא אומר שזה פחות "מדע המדינה". בעיה נוספת, שכלכלה פוליטית בעיקרה עוסקת באופן שבו כלכלה משפיעה על מדינה יותר מאשר קבה"ח על פי מודלים כלכליים. לכן, במקום לנסח ולהסתבך בהגדרות הייתי פשוט משמיטה את "ניתן לראות בתאוריה כגשר בין הכלכלה ובין מדע המדינה". דורית 17:38, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

קישור לדמוקרטיה ישירה

הוספתי קישור לדמוקרטיה ישירה והבהרות בתוך המאמר שמודבר בדמוקרטיה יצוגית, ולא בכל דמוקרטיה. בדמוקרטיה ישירה אין ממשלה, ולכן לדוגמה קבוצת לחץ לא יכולה לשחד את הממשלה לפעול בניגוד לטובת האזרחים. נראה לי שרוב הקונפליקטים המוצגים כאן לא מתקיימים בדמוקרטיה ישירה - הן בגלל אי קיום ממשלה והן בגלל תהליך קבלת החלטות שאינו כולל רק הצבעה. האזרח דרור 08:51, 31 מרץ 2006 (UTC)

אלמוג, לא ברורות לי הטענות שהשמעת בדף שיחתך. לענ"ד, הקישור דמוקרטיה ייצוגית מתאים במשפט ההוא לא פחות מהקישור דמוקרטיה. אם היות העריכה הנ"ל "השחתה חצופה" ברור מאליו מקריאה של דיון כלשהו שהתקיים בעבר בינך לבין דרור ואיני מודע לו, אודה לך אם תפנה אותי אליו. אם לאו, אני ממליץ לך לקרוא את שיחת משתמש:ברוקולי#חוצפהדיק. בויקיפדיה אין בעלות על ערכים, ולמרות שאיני עוקב אחריך בקפידה, מדי פעם אני מקבל את הרושם שאתה נוטה להגיב באופן חריף על שינויים בערכים שכתבת הנעשים מבלי להתייעץ עמך. אני מציע לך להמנע מכך. אם אתה משוכנע שהשינוי שגוי, שחזורו מספיק, אין צורך להוסיף את המילה "חוצפה" או נגזרות שלה. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה!!! 12:07, 18 ביולי 2007 (IDT)

עניות דעתך שגויה. הטענה שבדמוקרטיה ישירה אין ממשלה מראה על חוסר הבנה למהותה של הדמוקרטיה הישירה. ההשחתה אכן הייתה חצופה. היא נעשתה מבלי להיוועץ עם כותב הערך, באופן שגוי, ולמיטב הבנתי וידיעתי על מנת לקדם אג'נדה פוליטית אישית על חשבון הקוראים. אם זו אינה חוצפה, מהי חוצפה? קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 12:14, 18 ביולי 2007 (IDT)

הנח כוונה טובה. גם אם מתברר שטעית והכוונה לא הייתה טובה, לפחות לא נאלצת להתחמם. לא צריך להיוועץ עם כותב הערך, ולכן זו אינה חוצפה. אתה צודק בחושבך שהדבר רצוי, אך הוא איננו הכרחי, ראה "בעלות על ערכים". אני מתקומם בעיקר נגד השימוש במלה חוצפה, שכן בתחום בו עוסק הערך הבנתי מוגבלת, ואני מקבל את המשפט הראשון בתגובתך מבלי להתכווח. קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה!!! 12:26, 18 ביולי 2007 (IDT)

זה דף השיחה בנוגע לתיאוריית הבחירה הציבורית. אם הגעת למסקנה שהבנתך בנושא אינה מספיקה כדי לדון בנושא לגופו של עניין, נראה לי שהעמסנו מספיק על דף זה. באשר להתנהגותי / חוצפה / הנחת תום לב וכו', אני מניח שתקציר העריכה הזה יידון עד זרא בכל פורום ראוי מעכשיו ואילך, ולא כאן המקום לדון בכך. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 12:30, 18 ביולי 2007 (IDT)

סליחה, טעיתי, כנראה שלא בכל המודלים של דמוקרטיה ישירה אין ממשלה.

מכל מקום המוסד הרלוונטי יותר הוא ,"פרלמנט". אלא שבשיח הכלכלי אין הפרדה כזו בדרך כלל (יש "שוק" ויש "מתכנן מרכזי" שעומד בשם כל רשויות המדינה), ונכשלתי בלשוני כשעברתי בין שני השיחים. בתאוריית הבחירה הציבורית גוף זה הוא כל גוף שנבחר על ידי האזרחים לקבל החלטות פוליטיות.

תאוריית הבחירה הציבורית נוגעת בעניניים שונים, ואחד המרכזיים שבהם הוא הנושא של בגידת מקבלי החלטות פוליטיות בשולחיהם, וקבלת החלטות שלא על פי העמדות המוצהרות לבוחרים אלא על פי האינטרס הפרטי של מקבל ההחלטות. בדמוקרטיה ישירה שבה מצב זה לא מתקיים. (אם כי מושג הבורות רציונלית עדיין יכול להתקיים).

האזרח דרור 13:07, 18 ביולי 2007 (IDT)

אני נורא נורא מצטער, אבל נראה לי שאינך מבין מהי דמוקרטיה ישירה. יש לך איזה מושג קלוש בדבר שיטה אידיאלית שבה כולם מחליטים על הכל כל הזמן. אנא, אל תכתוב בדברים שאינך מבין בהם. מאז הפוליס האתונאי (גם כן מוסד מפוקפק, הבנוי על חברת עבדים) קרה משהו בעולם, הייתה איזו התפתחות חברתית וטכנולוגית. יש כיום הרבה מובנים והרבה משמעויות ל"דמוקרטיה ישירה", יש הרבה יישומים במקומות שונים, והרבה תיאוריות. האמירה "בדמוקרטיה ישירה מצב של בגידת מקבלי החלטות פוליטיות בשולחיהם אינו יכול להתקיים" היא כוללנית ואינה נכונה. בבקשה אל תערוך עריכות שאינך בטוח במאה אחוז אם הן נכונות. הדבר גורם רק נזק. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 13:12, 18 ביולי 2007 (IDT)