שיחה:שפיטות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 16 שנים מאת דוד שי בנושא הענין הציבורי

מקור[עריכת קוד מקור]

לא ראוי לשים בעצמך תבנית מקור על דבר ידוע שאף פורסם באמצעי התקשורת, ועוד באותו היום להסיר אותו בתואנה שיש ספר בקשר לעצם קיומו. המתעתקשיחה 18:45, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

את הספק אתה עצמך הטלת, כאשר כתבת בתקציר העריכה: " אני לא בטוח לחלוטין בקשר לאחרון". בעקבות דבריך שמתי תבנית מקור, אך לאחר זמן הבנתי שהדוגמה אינה חיונית (יש דוגמה אחרת שהבאת, שבעניינה לא היה לך ספק), וחבל לטרוח לחפש מקור. אם בעיניך הדוגמה חיונית, מצא מקור (רצוי פסק הדין ולא דיווח עיתונאי עליו) והחזר אותה, והפעם כתוב בתקציר העריכה: "ללא ספק". דוד שי 18:53, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אלא שהספק שלי לא היה באשר לקיום, אלא בקשר לחשיבות (ומקור היה לי באותו זמן). לאחר השקעת מחשבה החלטתי שהדוגמה כן בעלת חשיבות. דיווח עיתונאי מספיק בהחלט, אם כי אם אמצא קישור לפס"ד אחליף אותו. פקודות, דוד, אתה מוזמן לחלק לפקודיך, ולא לי. המתעתקשיחה 18:59, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
עניין אחר: גדר ההפרדה היא ענייני הביטחון של המדינה, ולא ענייני החוץ, גם אם היא מחוץ לשטח הריבוני של ישראל. לא מובנת לי התשוקה להוסיף את המילים "בניגוד לדבריו של חיים כהן לעיל" - לדוגמה יש משמעות גם בלי הפניה זו.
תגובתך גסת הרוח ("פקודות, דוד, אתה מוזמן לחלק לפקודיך, ולא לי"), ולא בפעם הראשונה, איננה לרוחי. אצמצם את קשרי אתך למינימום ההכרחי. דוד שי 19:04, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
היותו של עניין קשור לביטחון אינה סותרת את היותו עניין חוץ. בכנסת ישראל אף קיימת ועדת החוץ והביטחון. גסות רוח היא חלוקת פקודות. מה השלב הבא שלך, דוד? חקירה בעזרת טלטולים? המתעתקשיחה 19:07, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

ההתנתקות ובתי-הכנסת[עריכת קוד מקור]

דעתי היא שהדוגמה של תוכנית ההתנתקות והריסת בתי הכנסת חסרת חשיבות ובלתי רלבנטית וממילא מוצגת באופן מגמתי ומטעה. מדובר בהחלטת הממשלה ויש לה סמכות מלאה לבצעה. לא קראתי את הפסיקה אך אני משער שבג"ץ פסק שאין מקום להתערב בהחלטה מפני שהיא נמצאת במתחם הסבירות והסמכות של הממשלה. אם כבר, זאת דוגמה לאי-התערבותו של בג"ץ בנושא. השקמיסט 19:09, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

אך הוא דווקא כן התערב. לדוגמה: פסק שיש לרוקן את בתי-הכנסת טרם הריסתם, וששניים מהם יש להעביר בשלמותם לתוך הקו הירוק. המתעתקשיחה 19:12, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
לעניין ערך זה לא חשוב מה פסק בג"ץ, אלא חשוב שדן בנושא ולא דחה את העותרים בנימוק של חוסר שפיטות. ניסחתי את הסעיף בהתאם. דוד שי 19:16, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני גם לא מבין כל-כך את הציון הספציפי של נושא את זה. אין לו חשיבות מיוחדת ובית המשפט דווקא הראה מתינות גדולה מאד בהתערבות שלו וכמעט חסרת משמעותית (האם לרוקן או לא לרוקן את בתי הכנסת, נו באמת) [וסלח לי על הציניות המתבקשת... :)]. דניאל28 19:19, 17 בנובמבר 2007 (IST).תגובה
בכל מקרה, כרגע זה עדיף. דניאל28 19:20, 17 בנובמבר 2007 (IST).תגובה
מדובר בפעולות הצבא מחוץ לגבולות המדינה, והיותם שפיטים אינה דבר של מה-בכך. כדי למצוא מקרים בעלי "חשיבות מיוחד" אאלץ לעבור על כל פסקיו של בית-המשפט, ואילו את קיומו של זה זכרתי. בכ"א, החלפתי את הקישור להחלטות ופסק-הדין. המתעתקשיחה 19:24, 17 בנובמבר 2007 (IST)תגובה

הענין הציבורי[עריכת קוד מקור]

משהו בסיסי לקוי בערך הזה כפי שהוא. בהגדרה הראשית נכתב כי "מוסכם על הכל..." אבל בערך עצמו הכותבים מתאמצים להשאיר את כל הצדדים הנוגעים לענין השפיטות בידי בית המשפט ולצטט את דעתם של השופטים המלומדים. מין הנחה כזאת שהם אלה שצריכים להחליט במה הם ידונו ובמה לא. עם כל הכבוד, השפיטות היא בראש ובראשונה ענין ציבורי מובהק. דעתם של אנשי ציבור, משפטנים ואנשים מכל שכבות העם - חשובה לא פחות מדעתם של חיים כהן ואהרן ברק. אך בעוד אלה לא נשמעים בכלל או נדחקים לכמה שורות עם הפניה קטנה למקור - אלה זוכים לציטוט נרחב. בובי קש 19:07, 15 בפברואר 2008 (IST)תגובה

השאלה היא האם הליקוי הבסיסי הוא בערך או בעם. כוונתי: האם העם הביע דעתו בסוגיה זו, והערך מסתיר אותה מהקורא, או שהעם אינו עוסק בשאלה זו, ולכן אין לערך מה להציג. מבחינתם של השופטים, מדובר בשאלה מעשית מאוד: על השופט להחליט, בעת שסכסוך מובא בפניו, האם הוקנתה לו סמכות לעסוק בדיון זה. לפיכך שופטים עסקו בכך בהרחבה בפסקי דין שעסקו בנושאים ששאלת שפיטותם עמדה בספק. דוד שי 19:42, 15 בפברואר 2008 (IST)תגובה
בכל מקרה יש לדעתי להסיר מוויקיפדיה משפטים המתחילים ב"מוסכם על הכל", אינני חושב שישנו דבר אחד בעולם שמוסכם על הכל (לא, גם לא שהשמש זורחת). לגבי הדיון הציבורי, מובן שמשתתפים בו עורכי דין, אנשי אקדמיה מתחום המשפט ומתחומים אחרים, אנשי תקשורת, אישי ציבור וגם הציבור עצמו באמצעות משאלי דעת קהל ואמצעים אחרים. יחסיות האמת • י' באדר א' ה'תשס"ח 16:08:10