שיחה:שמירת נגיעה

מקור

מישהו יודע מה המקור לאיסור הנגיעה? ‏ỹelloωblộớd ¤ שיחה 23:21, 23 באוקטובר 2006 (IST)

גילאים

יש מקור לזאת?

קיצוץ עמוק של הדס

הקיצוץ שלך היה עמוק מדי, וכלל גם חלקים כן אנציקלופדיים וחשובים. אם אין לך כח לערוך - אל תשמיטי. אבקשך לעבור שוב על הגרסה הקודמת ולבצע עריכה "פחות קטלנית". חגי אדלר 20:22, 25 ביולי 2007 (IDT)

מקבלת. התלבטתי אם להשאיר, אבל הורדתי כי הרגשתי פה איזשהי נימה של הצטדקות/הסבר לחוזרים בתשובה. מלבד החלק של שמירת נגיעה במשפחה, יש עוד חלק שלדעתך ראוי שישאר? הדס 20:54, 25 ביולי 2007 (IDT)

כן יש ואם נביט אחד אחד על הנושאים ניראה שהינם אינפורמטיביים
1. הגירסה השניה של הגילאים
2. עניין של "לא תקרב"-הסבר מקור שמירת נגיעה
3. דוגמא הלכתית שאם מישהו מושיט למישהי יד והיא שומרת נגיע
4. אגב בעולם החילוני אכן מקובל של "כבוד אדם-לתת לאדם לחיות כפי אמונתו"
5. במשפחה-כפי שאמרת Natan7 21:29, 25 ביולי 2007 (IDT)

אני מבקש לחזק את ידי הדס (בלי לגעת! :-). יש בגרסה שהיא קיצצה הרבה חלקים מאוד בעייתיים - למשל זה על "פיזור האנרגיה" של הגברים המנשקים נשים בנסיבות חברתיות ועל הנשים ה"מנושקות על ידי כולם". גם לי הגרסא ההיא נשמעת כמו עלון של חב"ד. ‏Harel‏ • שיחה 21:30, 25 ביולי 2007 (IDT)

מצד שני מה שכן חסר זה המקורות המקראיים והבתר-מקראיים לנוהג הזה, חסרונם מאוד מורגש בערך. בצוק העתים אפשר אפילו להיעזר בערך האנגלי לעניין הזה. ‏Harel‏ • שיחה 21:31, 25 ביולי 2007 (IDT)

נשמע הגיוני ונכון. מחזק. אומנם צויין "לא תקרב" וצויין גם ע"י מי שערכה כי יש מחלוקות בעניין ויש לעשות שאלת חכם במצב זה (כמו שהרבה מצבים ביהדות) Natan7 21:36, 25 ביולי 2007 (IDT)

הערך כרגע כתוב באופן פשטני ולא מספק. צריך למצוא איזה ת"ח לכתוב את הערך מחדש. דוד 22:04, 25 ביולי 2007 (IDT)

הורדתי הערה מטעה

חסיד שוטה

הפסקה האחרונה בערך ממש מעוותת. נאמר: היהדות מלגלגת על השומר נגיעה שלא לצורך והמקור הוא סיפור על חסיד שוטה שהשאיר אשה לטבוע מיראת החטא, מה הקשר לשמירת נגיעה ללא צורך? (לא מצאת ביטוי פושר יותר לתיאור האירוע?) אם רצונכם להציג את היהדות כדת מקילה ומתחשבת, מצאו מקורות טובים, אני דווקא נזכר כעת בגלילי שוטה שזכה לכינוי זה מהפמניסטית הראשונה, ברוריה, על שהאריך מעל הדרוש בשיחה עימה כנגד מאמר חכמים "אל תרבה שיחה עם האשה". מחקתי פעמיים ושחזרו אותי, כעת אמחוק בשלישית ואבקש מהמשחזר הנכבד, אם יואיל בטובו, שינמק למה לדעתו פסקה זו אינה מעוותת. בברכה אבישי.

שים לב שבשביל לעשות שינויים כאלה יש לקיים קודם כל דיון. עריכתך שוחזרה ואתה מתבקש לא למחוק שוב את המשפט בלי דיון. ברוקולי 04:01, 27 ביולי 2007 (IDT)

בעניין הזה אני עם אבישי. אני לא בטוח שהדוגמה טובה ומתייחסת לנושא של הערך. המקור הוא ב(בבלי, בסוטה ג) "כגון דקא טבעה איתתא בנהרא, ואמר: לאו אורח ארעא לאסתכולי בה ואצולה (=כגון כשטובעת אישה בנהר, ואומר: אין דרך ארץ להסתכל בה ולהצילה)." להבנתי מדובר באישה שרוחצת בנהר, ללא בגדים או באופן מינימלי ופתאום מתחילה לטבוע, והחסיד השוטה לא נעים לו להסתכל עליה, בגלל שאיננה לבושה בצניעות, הרבה לפני שלב הנגיעה. --אפי ב. • שיחה • 06:31, 27 ביולי 2007 (IDT)

לדעתי העריכה של ברוקולי יותר עדיפה. שכן בתוך עריכתו יש גם את עריכתו של אבישי וגם מידע מעניין ומוכר לרבים Natan7 11:33, 27 ביולי 2007 (IDT)

אני מסכים עם אבישי. הרי ברור לכל בר דעת שלא כל מי שמחמיר על עצמו בכל נושא הוא "חסיד שוטה" שהרי יש מקרים רבים שבהם כותבים הפוסקים "והמחמיר תבוא עליו הברכה". השאלה היא איזו החמרה היא לצורך ואיזו החמרה אינה לצורך וספציפית לדיון שלנו, השאלה היא האם החמרה שמונעת כל מגע ולא רק מגע של חיבה היא החמרה שלא לצורך. בהערה על החסיד השוטה מובלעת כביכול ההנחה שמדובר בהחמרה שלא לצורך - דבר שאין לו מקור במקרה הנדון. אם רוצים להביא את זה צריך להביא את זה בהקשר המקורי ולא להדביק סתם ביטויים ולהפקיע אותם מהקונטקסט. (יואב הכהן) יואב 04:05, 21 במאי 2008 (IDT)

שלום. שיניתי קצת את הניסוח כך שנראה לי שיתאים לאמת.יאשיהו - שיחה 23:20, 31 במאי 2009 (IDT)

שיניתי עוד קצת שיהיה אמת ויציב. טיפוסי - שיחה 01:06, 30 באוקטובר 2009 (IST)

יש לעשות כי הערך יופיע גם בהקלדת איסור נגיעה, ושמירת נגיעה

הופעת המונח

גילוי נאות: אני דתי לאומי. לא ברור לי למה אנשים פה מקבלים את המסר של תכניות טלוויזיה סטייל "סרוגים" שמציגות את הציבור הדתי לאומי כמוביל מהפכה רפורמית. 'חיפופים' ב'קצוות' (מצוות "דרבנן") אינם תופעה מגזרית של ציבור ה"סרוגים". אני כותב את ההערה הזאת כי מישהו טרח לקשר את המילה דתיים בפסקת הפתיחה (במשפט שנאמר בו שיש דתיים שהכריזו בגלוי שהם מקלים בהלכה זו) לערך "דתיים לאומיים". גם אם יש בדברים 'ניחוח' של עובדתיות ותחושה שכנראה זה המצב, ויקיפדיה אינה מקום למידע לא מאומת וכנראה גם לא נכון. בנוסף, גם אם אפשר להתווכח כמה אחוזים מהציבור הדתי שלא שומרים נגיעה הם דתיים לאומיים והאם זה אחוז מספיק בשביל להכליל, ברמה העובדתית אי אפשר לטעון את הטענה שהמונח הומצא עקב ההקלה. אם קבוצת אנשים מרגישה צורך לעשות לעצמה הקלות היא לא מחפשת לתת שם להקלה שלה - היא 'מורידה פרופיל', כמו דתיים שמוכנים למסור חלקים מארץ ישראל (אתם מוזמנים לקרוא להם שמאלנים, אני לא בעניין) לארגונים שמטרתם המוצהרת היא להשמיד את ישראל (חמאס ועוד רבים ורעים) ובוודאי שאין להם דין של "גר תושב". Adideutsch

ונשמרת מכל דבר רע

לענ"ד איסור זה אינו רלוונטי לערך היות והוא כללי על כל דבר הגורם הרהור עבירה, ואינו קשור דווקא למגע חיבה גופני. אפשר להזכיר אותו כנספח, אבל לא כסיבה לשמירת נגיעה, האם יש מקור קדמון שמקשר בין ונשמרת למגע גופני? נת- ה- - שיחה 13:26, 8 במאי 2011 (IDT)

אבל כשמזכירים הצטופפות באוטובוס זה בהחלט רלוונטי כסיבה. רבנן • שיחה • ד' באייר ה'תשע"א • 13:36, 8 במאי 2011 (IDT)

נתנאל ביקש בצדק מקור. התשובה המפורסמת העוסקת בהצטופפות באוטובוס היא באגרות משה אבן העזר חלק ב סימן יד, ולא מוזכר שם ונשמרת. אני-ואתה • שיחה 13:42, 8 במאי 2011 (IDT)

@רבנן, לא ניתן להדחיק את יצר המין האנושי, ולכן אימרה מפורסמת היא שמי שמתאמץ לא להסתכל על נשים, יגלה שכשהוא מסתכל על עצים הוא מדמיין נשים... לכן לענ"ד 'ונשמרת' לא יכול להיות סיבה בשביל להימנע מפעולות שאין בהם איסור עצמי, היות ואין לדבר סוף, כלומר אין גבול למכלול הפעולות שניתן להכניס תחת 'ונשמרת' אם מכניסים תחתיו גם פעולות המותרות מצד עצמם, כמו מגע שאינו של חיבה. אם אתה טוען אחרת בבקשה להביא מקורות לעניין. נת- ה- - שיחה 13:47, 8 במאי 2011 (IDT)

הנה מקור העוסק בשאלה של בחור המבקש לדעת את ההלכה בנוגע לחברות עם נערה, שלא יכלול יחסים אסורים. הרב אוסר, מכיוון שקורבה כזו כרוכה בונשמרת כו'. הרב אינו מדבר רק על נגיעה של חיבה (הנידון בערך), אלא מחמיר גם על קרבה כללית. --בברכה, טישיו - שיחה 21:53, 8 במאי 2011 (IDT)

המקור לא מדבר על איסור נגיעה. אני-ואתה • שיחה 21:57, 8 במאי 2011 (IDT)

הוא מדבר על כל קורבה של חיבה, וקל וחומר על נגיעה של חיבה. --בברכה, טישיו - שיחה 03:21, 9 במאי 2011 (IDT)

ציטוט מספר "הנהגות צדיקים": ובע"ז תניא ונשמרת מכל דבר רע וכו' ופשיטא ליגע בהן ובלבושיהן" (עמ' תשמ"ה)רבנן • שיחה • ו' באייר ה'תשע"א • 18:33, 9 במאי 2011 (IDT)

ציטוט שמקורו בספר בן זמננו הינו בעייתי, יש להביא מקורות קדמונים יותר. נת- ה- - שיחה 18:35, 9 במאי 2011 (IDT)

הנהגות צדיקים הוא ספר שרובו ליקוט מספרים קדמונים יותר. רבנן, מה המקור לשורה ההיא? מי אומר אותה? ומאיזה ספר לוקט? --בברכה, טישיו - שיחה 21:22, 9 במאי 2011 (IDT)

בדקתי ולא מצאתי במקור שצוין. אני-ואתה • שיחה 20:28, 11 במאי 2011 (IDT)

אמינות הטקסט

בסיעתא דשמייא, ערב טוב, רציתי להעיר ולהאיר את עיני הקוראים שאין ולא הייתה אף פעם מגמה של טבילה לפני חתונה שלא לשם החתונה בציבור הדתי! אני מקווה שהמידע לעתיד יהיה נכון אמיתי וחסר כל מניפולציה מכוערת. תודה רבה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.138.112.218 21:43, 5 בפברואר 2012 (IST)

תיקון טעות

אם אפשר בבקשה להוריד מלה אחת משמעותית בחלק שמדבר על סוגי מגע, שבחלקו האחרון מובא: התלמוד מתייחס בבוז לאדם שמחמיר על עצמו, גם (את המילה 'גם' צריך להוציא) במקרה של פיקוח נפש...וכו'. המלה הזאת 'גם' מורה כאילו שמהתלמוד מובן שגם בשאר דברים זה ככה, שהוא שוטה שהוא לא מוכן לקבל עזרה וכדו' בעת פיקוח נפש, אבל זה לא נכון! הכוונה בפשטות היא שעל זה שמחמיר ע"ע בזמן שהוא בפיקוח נפש וכדו' שאז כשהוא לא מוכן ךקבך עזרה אז הוא נקרא שוטה... ולא על הכל, לא כל מה שהוא מחמיר על עצמו התלמוד מתכוון שהוא שוטה אלא לעניין זה... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.65.7.242 21:23, 11 בפברואר 2012 (IST)

הייתי שמח להתייחסות ממשתמש כבד על העריכה האחרונה שלי שבוטלה

רציתי לשלוח הודעה פרטית ואני לא חושב שיש אפשרות כזאת.

אשמח לקבל הסבר מדוע העריכה שלי לערך שמירת נגיעה מציג "דעות חסרות סימוכין הסותרות את המקורות המוסמכים" ומה כתבתי שלדעת "משתמש כבד" הוא לא נכון. נאמר לי שאם אני חושב שעריכתי הייתה נאותה לכתוב על זה כאן בדף השיחה וכעת אני עושה זאת.

ובכן, האם אכן יש איסור נגיעה מפורש מחז"ל, וזאת ועוד, האם אין זה נכון שהמונח שמירת נגיעה ולא רק המונח אלא גם המנהג לא היה נהוג עד לפני כמה עשורים, והאם אין זה נכון שככל שדתיים מתבגרים קשה להם יותר לשמור על ההלכה הזו, כשבאופן טבעי קשה לשמור עליה בגילאי 20-25 וקל וחומר בגילאים היותר מאוחרים. מה גם שראיתי לפחות כתבה אחת באתר NRG מכתבת דתייה שמדברת על הנושא וטוענת שרבים הדתיים אינם מקפידים על ההלכה הזו ואת הבועה והסטיגמה על שמירת נגיעה יש לנפץ.

והגרוע מכל, האם אין חשש שכאשר מביאים הלכה חדשה בעצם אומרים שכל הדורות הקודמים ששמרו הלכה חיו חיים הלכתיים פחות שלמים? לבעיה הזו יש מושג ידוע שלצערי כרגע אינני זוכר, ואמרתי הייתה הרבה יותר תקפה אם הייתי זוכר אותו. בכל מקרה גם מבחינה מסורתית יש בעיה ביצירת הלכות חדשות שמראות את הדורות הקודמים כפחות דתיים או שדתיותם הייתה פחותה יותר, כאשר גם אלה לא פחות מכל דור אחר, עבדו את ה' בכנות גמורה.

בברכה,

trepoto. Trepoto - שיחה 03:12, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

שלום טרפוטו. באפשרותך לשלוח לי אימייל פרטי באמצעות הקישור: "שליחת דואר אלקטרוני למשתמש זה" המופיע בסרגל הכלים בצד ימין בעת צפייה בדף המשתמש שלי. באשר לביטול העריכה, כבר המשפט הראשון בערך מבהיר שאיסור הנגיעה, וממילא המונח המתאר את שמירת האיסור, מתייחסים למגע תאוותני בלבד, ומצרפים מקור לכך מדברי הרמב"ם. בכך לכאורה נסתרת הקביעה שהוכנסה לערך לפי מדובר בהמצאה חדשה. מהמקור ברמב"ם ניתן גם לראות שהאיסור נלמד באופן שונה מהנטען, לפיו "התירוץ ההלכתי לשמירת נגיעה מנסה להתבסס על הביטוי "עריות" ולתרגם אותו לכדי איסור נגיעה מוחלט בין גברים לנשים." מניין לך שקשה לשמור על האיסור בגיל מבוגר יותר משקשה לשמור עליו בגיל צעיר (נניח 17)? בברכה, משתמש כבד - 03:57, 28/08/13

טבילת פנויות

בעריכה הזו ישנן מספר בעיות:

1. נמחקו משם הנשים הטובלות על מנת לעלות להר הבית, ובמקום זה נכתב על מגמות המעודדות נשים לטבול לצורך עלייה להר הבית. אילו מגמות בדיוק? דווקא ישנה התנגדות רבה לכך שרווקות יטבלו לטובת העניין.
2. נמחקו משם הנשים הטובלות על מנת להקל קשר מיני ללא נישואים.
3. הנוסח החדש יותר את הרושם שאיו יוצאות מהכלל נוספות.

שיחזרתי את הגרסה היציבה, אבל יש בה בעיית מקורות. אני מעדיף את הגרסה הזו. בברכה, גנדלף - 00:18, 27/03/14

אותן אלו שמעודדים אלו המגמות. אין שום מקור לכך שנשים טובלות על מנת להקל קשר מיני טרם נישואים, ובהתאם לכך שהוא עמוד זה עידן בלא מקור יש להסירו. אני סבור שזו הגרסה המדוייקת • חיים 7 • שיחה • כ"ה באדר ב' ה'תשע"ד • 16:28, 27 במרץ 2014 (IST)

מי מעודדים? מי שעמדה בלי מקור היא הקביעה שבשנים האחרונות המגמה של פנויות לטבול מתחזקת. אך לעצם העובדה שנשים טובלות על מנת להקל קשר מיני טרם נישואים יש מקורות מן הגורן ומן היקב. לדוגמא, הן עתרו לבג"צ בשביל שהבלניות לא ינסו למנוע זאת מהן.[1] בברכה, גנדלף - 17:09, 27/03/14

אני מעוניין במקור בערך שנשים טובלות להקלת קשר מיני לפני הנישואין, אין אזכור ולו הקל לנושא בכתבה שהבאת • חיים 7 • שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ד • 00:56, 20 באפריל 2014 (IDT)

[2][3]

ואני מעוניין לדעת לשם מה היית סבור שהן טובלות, והאם ניסית למצוא מקור לקביעה לפני שהנחת עליה תבנית מקור. בברכה, גנדלף - 02:14, 23/04/14

עיקר הדין, אישה פנויה טהורה אינה ערוה על גבר

מישהו יכול להבהיר את זה? יש פסוק בתורה שאוסר ביאה על רווקה, איסור קדש וקדשה. ואם לא ביאת זנות, אז היא לשם קידושין, וודאי שזה לא איסור. ואיסור נגיעה, גם ברווקה, הוא לחלק מהפוסקים דאורייתא. המשפט הזה תמוה מאוד! Dafuki - שיחה 21:06, 25 באוקטובר 2016 (IDT)

ישנה מחלוקת ידועה בשאלה האם פנוי הבא על פנויה עבר על אישור קדש/קדשה, או שמודבר רק בביאה על אשה המיוחדת לזנות, אין זה פשוט. לגבי המושג 'ערווה' ביחס לפנויה, ראה בהלכות לגבי יחוד, שתחילה נאסר יחוד עם ערווה, ורק לאחר מכן נאסר על יחוד עם פנויה, הרי שהמושגים אינם משיקים. נת- ה- - שיחה 10:59, 26 באוקטובר 2016 (IDT)

אישה שקיבלה מחזור היא נידה-->ההלכה יוצאת מנקודת הנחה שבנות ישראל פנויות לא טובלות-->רק מי שטבלה נטהרת מטומאת דוותה-->נידה טמאה----->אסור לגעת בה. הובאו מקורות. שיר § שיג § שיח § 11:19, 26 באוקטובר 2016 (IDT)

לא כך, איסור מגע בנידה קשור גם להרחקות שבין בעל ואשה בזמן נידתה ולא בהכרח לזרים, במקורות שהבאת אין מקור לכך שנידה היא חלק מ'איסור ערווה', וראה לגבי יחוד שם בולטת ההבחנה הזו, וגזרו על יחוד פנויה (שסתמה נידה) מאחר ולא נכללה ב'ייחוד ערווה'. נת- ה- - שיחה 11:21, 26 באוקטובר 2016 (IDT)

יש מחלוקת האם נידה היא בכלל העריות או דין מיוחד,[4] ולכן הניסוח שבערך אינו מדוייק. אבל אין מחלוקת שיש בה איסור קורבה ('נגיעה') כפי שמפורש בתורה "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרבו לגלות ערוה". לגבי פנויה טהורה, אסור לבוא עליה דרך זנות ולפי הרמב"ם זהו בכלל איסור קדשה מדאורייתא והוא כותב: "ב: ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו, לאחת מן העריות; וכן לשחק עימה, או להקל ראש. ואפילו להריח בשמים שעליה, או להביט ביופייה--אסור; ומכין המתכוון לדבר זה, מכת מרדות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה, ונתכוון ליהנות--כמי שנסתכל במקום התורף; ואפילו לשמוע קול הערווה, או לראות שיערה--אסור. ג: וכל הדברים האלו, אסורין בחייבי לאוין. ומותר להסתכל בפני הפנויה ולבודקה, בין בתולה בין בעולה--כדי שיראה אם היא נאה בעיניו, יישאנה; ואין בזה צד איסור: ולא עוד, אלא ראוי לעשות כן. אבל לא יסתכל דרך זנות".[5] כל שכן שלפחות מדרבנן אסור לקרב לפנויה. ולדעת הראב"ד שפילגש אינה בכלל איסור קדשה ומותר לבוא עליה, ודאי שגם איסור נגיעה אין. בברכה, גנדלף - 12:18, 26/10/16