שיחה:שם גנרי
הוספת נושאהועבר משיחת משתמש:מלמד כץ[עריכת קוד מקור]
שלום! ראיתי שכתבתם את הערך תרופה גנרית בעקבות פסקה שהיתה בערך שם גנרי. אבל למיטב הבנתי, תרופה גנרית ושם גנרי של תרופה זה לא אותו דבר. תרופה גנרית זה כמו חיקוי של תרופה מקורית, ואילו בשם גנרי של תרופה הכוונה לשם של תרופה שאינו מוגן בשם מסחרי. כלומר, לכל תרופה (גנרית) יש גם שם גנרי וגם שם מסחרי. המושגים קשורים אחד לשני ולדעתי כדאי לחדד קצת את המושגים. אמצע הדרך - שיחה 00:23, 15 באפריל 2008 (IDT)
- שלום ותודה על ההערה. אנא תבדקי איך זה נראה כעת ותתקני בהתאם לצורך. דרך אגב, כדאי לכתוב כמה מילים בדף המשתמש שלך. מלמד כץ • שיחה 01:57, 15 באפריל 2008 (IDT)
- מקור הבעיה הוא במושג en:International Nonproprietary Name - שם כללי של תרופה שאינו מוגן ואין עליו זכויות. כדאי מאוד לכתוב את הערך בעברית, אבל לא כדאי לתרגם אותו כ"שם גנרי" על מנת למנוע בלבול עם שם גנרי - תרגום של en:Genericized trademark. מלמד כץ • שיחה 02:49, 15 באפריל 2008 (IDT)
- נראה לי שהשיבוש הוא דווקא בתרגום Genericized trademark ל"שם גנרי". המושג "שם גנרי" מתייחס בדר"כ לשמו הלא-מסחרי של מוצר (פאראצטמול - שם גנרי, אקמול - שם מסחרי), וראו באינפומד. כבר קבע בית המשפט העליון בישראל ששם גנרי אין רשאי עוסק במסחר לנכס לעצמו ולדרוש רישומו והגנה עליו. ב-Genericized trademark הכוונה דווקא כן לשם מסחרי של מותג, שברבות הימים קנה לו אחיזה רחבה והשתרש בציבור כאילו מדובר בשם גנרי, אף שאינו. מכאן שבעייתנו אינה בערך תרופה גנרית, אלא בערך שם גנרי, שיש להחליט על תרגום הולם יותר עבורו בעברית. תרגום Genericized trademark ל"שם גנרי" שגוי ומטעה את הקורא. מגיסטר • שיחה 09:32, 15 באפריל 2008 (IDT)
- נשמע הגיוני. אולי כדאי לקרוא לערך הנוכחי (Genericized trademark) מותג גנרי - זה לא תרגום מדויק אבל יש בו שימוש ([1]). מלמד כץ • שיחה 12:50, 15 באפריל 2008 (IDT)
- "מותג גנרי" נשמע לי רעיון טוב, ואז הערך שם גנרי ידבר על שם גנרי של תרופה. נצטרך ליצור דף פירושונים עם הפניה ל-2 הערכים האלו. אמצע הדרך - שיחה 18:59, 15 באפריל 2008 (IDT)
- במחשבה נוספת, רעיון טוב יותר יהיה להשאיר ערך זה בשמו הנוכחי, ולשכתבו כך שיגדיר היטב את המשמעות הנכונה של שם גנרי כמקובל במובן המסחרי, המשפטי והפרמצבטי, תוך השארת פסקה העוסקת בשמות מסחריים שהשתרשו בציבור כשם גנרי (כלומר, תוכן הערך הנוכחי יוכל בתוך ערך רחב יותר על נושא שם גנרי). אני מוכן לקחת זאת על עצמי, בלי התחייבות לדדליין. עד אז, אני מציע לשים על ערך זה תבנית שכתוב, שכן תוכנו מטעה ומכשיל - אדם יכול תיאורטית לראות את המשפט "אקמול הפכה לשם גנרי בישראל" ולסבור בטעות שהוא רשאי להשתמש בשם זה לתרופה שהוא מייצר. מגיסטר • שיחה 21:02, 15 באפריל 2008 (IDT)
- במחשבה שניה, גם אני מסכימה. טוב שאתה מוכן לקחת את המשימה על עצמך. :-) אמצע הדרך - שיחה 22:16, 15 באפריל 2008 (IDT)
- אבל למה לא להפריד בין שני המושגים. הרי המשמעות שלהם אינה זהה. מלמד כץ • שיחה 13:56, 16 באפריל 2008 (IDT)
- משום שאין מדובר באמת בשני מושגים שונים, אלא בזוויות שנות של אותו דבר. מלבד זאת, לא קיים באמת מונח עברי ל-genericized trademark שתרגומו הנכון הוא "סימן מסחר שהפך לגנרי", ואין כל טעם להציג ערך בעברית על מונח שאינו קיים או שאינו בשימוש או שמהווה תרגום צולע של מונח באנגלית, ושניתן בקלות להכילו ולהציגו במסגרת ערך על הנושא הרחב יותר והחשוב יותר. ראו את השיכתוב שביצעתי בערך, שלדעתי מכסה כעת היטב את הנושא. מגיסטר • שיחה 12:36, 20 באפריל 2008 (IDT)
- הערך נראה טוב. האם יש בינוויקי מתאים שאפשר להוסיף? מלמד כץ • שיחה 16:07, 20 באפריל 2008 (IDT)
- תהיתי אם להשאיר את הבינוויקי ל-genericized trademark (שהרי ישנה חפיפה רבה בתוכן הערכים, בסה"כ השארתי בשכתוב את כל תוכן הערך הקודם) והחלטתי נגד, משום שזה עשוי יותר לבלבל את הקורא מאשר להועיל לו. מגיסטר • שיחה 18:39, 20 באפריל 2008 (IDT)
- קודם כל, עבודה טובה! אם אין בינוויקי מתאים, אולי אפשר בכל זאת להכניס בערך הפנייה לערכים באנגלית שנזכרים בערך ואין להם ערך משל עצמם אצלנו, כמו: genericized trademark ו- International Nonproprietary Name? אמצע הדרך - שיחה 19:32, 21 באפריל 2008 (IDT)
- אפשר באמת, בגוף הערך. בדר"כ נמנעים מקישורים כאלה, אבל זה כמדומני מקרה יוצא מן הכלל שמצדיק זאת. מגיסטר • שיחה 19:52, 21 באפריל 2008 (IDT)
- קודם כל, עבודה טובה! אם אין בינוויקי מתאים, אולי אפשר בכל זאת להכניס בערך הפנייה לערכים באנגלית שנזכרים בערך ואין להם ערך משל עצמם אצלנו, כמו: genericized trademark ו- International Nonproprietary Name? אמצע הדרך - שיחה 19:32, 21 באפריל 2008 (IDT)
- תהיתי אם להשאיר את הבינוויקי ל-genericized trademark (שהרי ישנה חפיפה רבה בתוכן הערכים, בסה"כ השארתי בשכתוב את כל תוכן הערך הקודם) והחלטתי נגד, משום שזה עשוי יותר לבלבל את הקורא מאשר להועיל לו. מגיסטר • שיחה 18:39, 20 באפריל 2008 (IDT)
- הערך נראה טוב. האם יש בינוויקי מתאים שאפשר להוסיף? מלמד כץ • שיחה 16:07, 20 באפריל 2008 (IDT)
- משום שאין מדובר באמת בשני מושגים שונים, אלא בזוויות שנות של אותו דבר. מלבד זאת, לא קיים באמת מונח עברי ל-genericized trademark שתרגומו הנכון הוא "סימן מסחר שהפך לגנרי", ואין כל טעם להציג ערך בעברית על מונח שאינו קיים או שאינו בשימוש או שמהווה תרגום צולע של מונח באנגלית, ושניתן בקלות להכילו ולהציגו במסגרת ערך על הנושא הרחב יותר והחשוב יותר. ראו את השיכתוב שביצעתי בערך, שלדעתי מכסה כעת היטב את הנושא. מגיסטר • שיחה 12:36, 20 באפריל 2008 (IDT)
- אבל למה לא להפריד בין שני המושגים. הרי המשמעות שלהם אינה זהה. מלמד כץ • שיחה 13:56, 16 באפריל 2008 (IDT)
- במחשבה שניה, גם אני מסכימה. טוב שאתה מוכן לקחת את המשימה על עצמך. :-) אמצע הדרך - שיחה 22:16, 15 באפריל 2008 (IDT)
- במחשבה נוספת, רעיון טוב יותר יהיה להשאיר ערך זה בשמו הנוכחי, ולשכתבו כך שיגדיר היטב את המשמעות הנכונה של שם גנרי כמקובל במובן המסחרי, המשפטי והפרמצבטי, תוך השארת פסקה העוסקת בשמות מסחריים שהשתרשו בציבור כשם גנרי (כלומר, תוכן הערך הנוכחי יוכל בתוך ערך רחב יותר על נושא שם גנרי). אני מוכן לקחת זאת על עצמי, בלי התחייבות לדדליין. עד אז, אני מציע לשים על ערך זה תבנית שכתוב, שכן תוכנו מטעה ומכשיל - אדם יכול תיאורטית לראות את המשפט "אקמול הפכה לשם גנרי בישראל" ולסבור בטעות שהוא רשאי להשתמש בשם זה לתרופה שהוא מייצר. מגיסטר • שיחה 21:02, 15 באפריל 2008 (IDT)
- "מותג גנרי" נשמע לי רעיון טוב, ואז הערך שם גנרי ידבר על שם גנרי של תרופה. נצטרך ליצור דף פירושונים עם הפניה ל-2 הערכים האלו. אמצע הדרך - שיחה 18:59, 15 באפריל 2008 (IDT)
- נשמע הגיוני. אולי כדאי לקרוא לערך הנוכחי (Genericized trademark) מותג גנרי - זה לא תרגום מדויק אבל יש בו שימוש ([1]). מלמד כץ • שיחה 12:50, 15 באפריל 2008 (IDT)
- נראה לי שהשיבוש הוא דווקא בתרגום Genericized trademark ל"שם גנרי". המושג "שם גנרי" מתייחס בדר"כ לשמו הלא-מסחרי של מוצר (פאראצטמול - שם גנרי, אקמול - שם מסחרי), וראו באינפומד. כבר קבע בית המשפט העליון בישראל ששם גנרי אין רשאי עוסק במסחר לנכס לעצמו ולדרוש רישומו והגנה עליו. ב-Genericized trademark הכוונה דווקא כן לשם מסחרי של מותג, שברבות הימים קנה לו אחיזה רחבה והשתרש בציבור כאילו מדובר בשם גנרי, אף שאינו. מכאן שבעייתנו אינה בערך תרופה גנרית, אלא בערך שם גנרי, שיש להחליט על תרגום הולם יותר עבורו בעברית. תרגום Genericized trademark ל"שם גנרי" שגוי ומטעה את הקורא. מגיסטר • שיחה 09:32, 15 באפריל 2008 (IDT)
- מקור הבעיה הוא במושג en:International Nonproprietary Name - שם כללי של תרופה שאינו מוגן ואין עליו זכויות. כדאי מאוד לכתוב את הערך בעברית, אבל לא כדאי לתרגם אותו כ"שם גנרי" על מנת למנוע בלבול עם שם גנרי - תרגום של en:Genericized trademark. מלמד כץ • שיחה 02:49, 15 באפריל 2008 (IDT)
שמות גנריים נפוצים נוספים בישראל[עריכת קוד מקור]
כדאי גם להזכיר לדעתי את השם הגנרי אולי הנפוץ בארץ - "קולה". בנוסף ישנו גם ה"נס קפה" שמקורו בתערובת הקפה הנמס שמכרה ומוכרת חברת "נסטלה".The red king - שיחה 01:15, 23 באוקטובר 2010 (IST)
- גם טרופית, קרמבו, במבה ושקדי מרק הם שמות גנריים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 10:28, 27 בינואר 2017 (IST)
- אלה שמות מותגים ולא שמות גנריים, כוונתך לומר שאלה שמות מותגים שבפי העם נעשה בהם שימוש שגור כאילו היו גנריים. וכאלה עוד רבים וטובים במאות ובאלפים, אבל הערך נועד להבהיר את המושג תוך שימוש במספר דוגמאות מוכרות ומייצגות ולא להוות רשימת מכולת. Magister • שיחה 13:35, 27 בינואר 2017 (IST)
שמות גנריים שאינם מבוססים על מותגים או סימנים מסחריים[עריכת קוד מקור]
יש מספר מילים או מונחים שאני מכיר, אשר למרות שאינם מהווים סימנים מסחריים או מותגים כלשיהם, עקב שימוש אגרסיבי בהם כמונחים שיווקיים ו/או קידומיים, הפכו לשמות נרדפים למוצרים אשר שווקו איתם, לפיכך שמות אלו נחשבים לגנריים, ועל כן אני חושב שכדאי להוסיף אותם לערך:
LED TV (ובעקבות זאת גם המילה LED): הפך לשם נרדף למצג גביש נוזלי (LCD) מסוג מטריצה אקטיבית בצבע, המואר ע"י תאורה מסוג דיודה פולטת אור (LED) וכנראה גם למצג LCD בכלל, עקב פרסומת של סמסונג משנת 2009 לדגמים הראשונים שלה של טלויזיות LCD שמשתמשות בתאורת LED במקום תאורה פלואורסצנטית להארת המצג שלהן (אשר החדירה את סוגיית מסכי LCD עם תאורה מסוג זה, לתודעת הציבור), אשר עשה שימוש גנרי במינוח LED TV, כביכול לצורך תיאור סוגיית הטלוויזיות, כסוגייה חדשה לגמרי (לגרום לאנשים לחשוב שהטלוויזיות לא משתמשות במצג מסוג LCD, אלא במצג מסוג LED).
קסנון (Xenon HID): הפך לשם נרדף לנורת מטל הלייד, שמיועדת לשימוש בפנסי רכב קדמיים, וכן לפנסים קדמיים העושים שימוש בנורה מסוג זה, עקב שימוש במינוח זה או במינוחים ושמות מסחרים בעלי שמות דומים (למשל Xenarc של אוסרם), לצורך פרסום וקידום נורות מסוג זה, ע"י חברות התאורה והרכב.
נורת אמלגם: חלק מהמקורות בארץ, משתמשים במונח זה כשם נרדף לנורות פלואורסצנטיות קומפקטיות, עקב שימוש מוצלח במונח אמלגם במהלך החדרת נורות מסוג זה לתודעת הציבור הישראלי בשנת 2009, במהלך הקמפיין "80% פחות" של חברת סמיקום לקסיס והמועצה לישראל יפה.
זור987 - שיחה 11:14, 31 בדצמבר 2012 (IST)
האם "פריג'ידר" בעברית, זה אכן סימן מסחר שעבר גנריזציה, ולא מילה מקורית שהגיעה מהשפה הרומנית?[עריכת קוד מקור]
יש פה בלבול אחד גדול. אני גיליתי שהשם "פריג'ידר" למקרר, הגיע לשפה העברית מהשפה הרומנית לפי שמו של הערך על מקרר בויקיפדיה הרומנית. אולם שמה של חברת פריג'ידר, נהגה באנגלית "Frigidaire", בעוד שבשפה הרומנית שמו של המקרר נהגה "Frigider". כמו כן, מקררים של חברת פריג'ידר לא שווקו או לא היו נפוצים בארץ בתקופה שהשם הזה היה נפוץ לתיאור מקרר, ואינני יודע מהי תפוצתם של מקררי החברה ברומניה. על כן תהייתי האם בשפה העברית, "פריג'ידר" הוא אכן שם מסחרי שעבר גנריזציה, ולא בפשטות מילה שעוברתה מרומנית, שכל דימיון ביננה לבין שמה של חברת פריג'ידר (Frigidaire), הוא מקרי. זור987 - שיחה 12:55, 6 בפברואר 2018 (IST)
- אני משער שגם ברומנית המילה נגזרה מהמותג. דוד שי - שיחה 19:50, 6 בפברואר 2018 (IST)