שיחה:שיר העמק

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 13 ימים מאת Politheory1983 בנושא דיווח שאורכב ב-08 במאי 2024

איפה הצברים והנה סוגיית המגדר[עריכת קוד מקור]

בסרט, שהופק בשנת 34 עם השלמות של בתים מאוחרים יותר, בולט המבטא הזר אצל כל ה"זמרים". אין מבטא צברי אחד לרפואה כל החבר'ה האלו עזבו את ביתם וארץ הולדתם והגיעו לכאן כדי לבנות מדינה. נוגע ללב, אמנם, אבל עולם כמנהגו נוהג; הגברים עוסקים בעבודות של חליבה, קציר, גילוח, ואילו הנשים מבשלות, מגישות ותולות כביסה. חלוצות או לא חלוצות, שיוויון או לא שיוויון - יש תפקידים מוגדרים לנשים ותפקידים מוגדרים לגברים. Tmima5 - שיחה 11:01, 9 ביוני 2018 (IDT)תגובה

נו נו, להביט בשוויון של 1934 דרך פריזמה של 2018 זה מהות הביטוי "אנכרוניזם". אני בטוחה שעם כל השוויון "המהמם" שיש לנו היום (19% נשים במקומות ריאליים ברשימות המפלגות לכנסת) עוד יצחקו עלינו צחוק גדול בעוד 84 שנים. תמרה שיחה 18:57, 1 במרץ 2019 (IST)תגובה

מי ירה ומי זה שם נפל - אלכסנדר זייד??[עריכת קוד מקור]

אלכסנדר זייד נהרג בשנת 38, 4 שנים אחרי שנכתב השיר. ההערה לגביו לא נכונה 176.12.151.205 11:09, 8 ביוני 2022 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשיר העמק שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:31, 24 בנובמבר 2022 (IST)תגובה

דיווח שאורכב ב-08 במאי 2024[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

ברישא כתוב כי השיר נכתב ב1934, אחר כך תחת תת הכותרת "בעולם" מצוטט קצין נאצי שביקר בארץ ב1933 ושמע את השיר, שנה לפני כתיבתו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אולי Liadmalone יוכל להבהיר. פוליתיאורישיחה 18:09, 7 במאי 2024 (IDT)תגובה
אכן, יש כאן סתירה, ותודה למדווח/ת. ננסה להתחקות. אתחיל מציטוט דבריו של תום שגב בספרו "המיליון השביעי: הישראלים והשואה":
עמ' 25–26: "באביב 1933 אירחו בארץ את הברון ליאופולד איץ פון מילדנשטיין... בא בלוויית קורט טוכלר... פון מילדנשטיין סייר בארץ לאורכה ולרוחבה, נפגש עם יהודים וערבים רבים, וגם התארח בכמה קיבוצים. הוא התרשם עמוקות. סדרת המאמרים שפרסם בשובו נשאה את הכותרת "נאצי מבקר בארץ ישראל". היא שפעה אהדה רבה למפעל הציוני".
עמ' 26, הערה ראשונה: "פון מילדנשטיין הביא מארץ ישראל כמה תקליטים מזמרת הארץ. במהלך אחד מביקוריו של טוכלר במטה הגסטאפו בברלין ניגנו שם את "שיר העמק"".
שגב למעשה קושר (גם אם לא כותב מפורשות, בסגנונו העיתונאי האופייני) בין הביקור של מילדנשטיין בארץ ב-1933, לבין התקליטים שהביא מהארץ (אולי שלחו לו אחרי שחזר לגרמניה?), לבין עדותו של טוכלר על כך ששמע את השיר מתנגן מתוך תקליט במטה הגסטאפו. הוא לא מציין באיזו שנה שמע טוכלר את השיר. בערך על טוכלר כתוב שהוא עלה לארץ ב-1936. הסרט יצא להקרנה ב-1935. האם ייתכן שהשיר הגיע למטה הגסטאפו בעקבות הסרט?
בערך כעת יש שימוש בדף על שיר העמק באתר של עפר גביש עבור פרטים שונים, והוא מופיע כעת כמקור למשפט הפותח את הערך: "השיר נכתב בשנת 1934 כחלק מפסקול הסרט לחיים חדשים". גביש חוזר בין היתר על הסיפור המופיע בספר של תום שגב. וככל הנראה בעקבותיו גם הוא קושר את הביקור ב-1933 לניגון השיר במטה הגסטאפו: "בין המזכרות שאסף כאן, היו כנראה גם כמה תקליטים. אחרת איך אפשר להסביר את העובדה הבאה..".
אני תוהה אם השיר אכן נכתב במיוחד עבור הסרט, ולא קודם לכן ורק הוקלט וצולם לסרט.
אבל במאמר של זיוה שמיר, "מי ירה ומי זה שם נפל", היא מציינת באופן יותר ברור ומפורש: "אחד מארבעה פזמונים מקוריים שחיבר אלתרמן לסרט "לחיים חדשים" (1934)".
ניתן כמובן להסיר את המשפט על הביקור ב-1933 כלא רלוונטי, אבל יש לתהות מדוע אם כך קשר תום שגב את השיר לביקור הזה, וכיצד זה הסתדר לו עם העובדה שהשיר נוצר עבור סרט שהופק מעט יותר מאוחר. אלא אם מדובר בטעות שמשכפלת את עצמה על כך שמדובר בשירים שנכתבו במיוחד עבור הסרט.
Liadmaloneשיחה 20:09, 7 במאי 2024 (IDT)תגובה
Liadmalone, אם אני מבין נכון, מהרשומה הזו ניתן להסיק שהשיר הוקלט בברלין בניצוח שבתי פטרושקה, כך שניתן היה להשמיע את השיר בברלין בלי קשר לביקור של מילדנשטיין. (מידע על האלבום שברשומה אפשר למצוא פה, בתמונה השלישית). פוליתיאורישיחה 03:54, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה
כל הכבוד לך שמצאת את זה. הממצא שלך עונה על כל התהיות, ונראה כמו הפתרון הסביר ביותר. לפרוטוקול: מדובר בשיר 13 בדיסק 8 במארז, והוא בביצוע חנה קיפניס (ניתן לשמוע דגימה). אני לא רואה שכתוב שם באיזו שנה הוקלט השיר, אבל בערך עליה כתוב: "ביולי 1935 הקליטה אלבום בשם "הורה: קומה אחא" (Horra Kumah Achah) בעברית אצל חברת ההקלטות Lukraphon בברלין, חלקן בלווית מקהלת פטרושקה (Orchestra Petruschka)". אחד המקורות למשפט הזה בערך הוא הרשומה הזאת (מס' 41 ברשימה), שבה מצוין התאריך.
במידע המופיע בתמונה השלישית בקישור שנתת, יש פסקה המתקשרת ישירות לסיפור המופיע אצל תום שגב:
"Under constant surveillance by the Gestapo, the members of a Jewish Cultural League [Jüdischer Kulturbund] in Berlin were able to pursue their artistic activities and make and distribute records. Some of the titles recorded in Berlin were released in Palestine from 1934 to 1936 forming part of the early history of Israel's record industry. These records that are scattered throughout the world for the most part exist only as single copies or test pressings".
אם אני מבין נכון את הנאמר, ההקלטות נעשו בברלין, אבל יצאו לאור בארץ ישראל. זה עולה בקנה אחד עם סברת התקליטים שהובאו מארץ ישראל לברלין, אבל לא עם ביקור בארץ בשנת 1933. אני מניח שכל עוד שאין מקור שסותר את הקביעה שהשיר נכתב במיוחד עבור הסרט, שנת 1933 לא תיתכן. אוציא את המשפט על הביקור מגוף הערך. אשמח אם תוסיף לערך משפט על הביצוע של קיפניס, הוא ראוי לציון, משום שהשיר הוקלט באותה שנה ממש שבה הסרט יצא להקרנה. Liadmaloneשיחה 11:51, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה
ניתן לראות את הקטע של השיר מתוך הסרט, שכולל בית שנחתך מהסרט, כאן: שיר העמק 1934 הגירסה המלאה, סרטון בערוץ "יעקב גרוס", באתר יוטיוב (אורך: 04:57). ניתן לשמוע את הביצוע היפה של קיפניס כאן: חנה קיפניס שיר העמק, סרטון בערוץ "אבי תדמור", באתר יוטיוב (אורך: 03:17). לא יודע אם מבחינת זכויות יוצרים ניתן להציב את הקישורים בערך. Liadmaloneשיחה 12:09, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה
תודה רבה! פוליתיאורישיחה 15:22, 8 במאי 2024 (IDT)תגובה