שיחה:שבט זבולון

רק זבולון לא קיבל הסבר ולא הפנייה לפסוקים, ודווקא הוא המעניין מכולם והשונה מכולם

לחוף ימים ישכון' - קיבל לפי דעת עורכי המפה ושאר השבטים פירוש די מורחב, לא?

(הערת עריכה: הכוונה במקור היתה תמיהה על כך שבניגוד למקובל, במפה צוינה נחלת זבולון בלא מוצא לים, לא התיכון ולא הכנרת)

כמו כן, אם אינני טועה מועצה איזורית מטה זבולון לא נמצאת במקום המסומן. נא תגובותיכם? -- שלום וברכה משה. (משתמש:פשוט • שיחה) • ט"ז בתמוז ה'תשס"ט • 23:34, 7 ביולי 2009 (IDT)

טוב, חקרתי את העניין באופן די מקיף, והריהו לפניכם. אשמח לשמוע הערות והארות, כולל אם המאמר טרחני וארוך מדי (אם דעתכם כך, אוכל להעביר את רוב הציטוטים והמחקרים הן לדף השיחה והן להערות. -- שלום וברכה משה. (משתמש:פשוט • שיחה) • ט"ז בתמוז ה'תשס"ט • 05:46, 8 ביולי 2009 (IDT)

תודה שרוליק. כפי שביקשתי לעיל, עשית את הגזור. אני משלים את ההדבק.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ג' בתשרי ה'תש"ע • 14:46, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

המקורות למאמר

השלמתי כעת שעות יקרות נוספות בעריכה לאחר המאמץ הרציני בהבאת החומר במקור. כפי שהבטחתי, להלן המקורות (עם ביאור) לכל המעוניין:

בתורה נביאים וכתובים

בברכת יעקב השבט מאוזכר כך:

זְבוּלֻן: לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן.

וְהוּא - לְחוֹף אֳנִיּוֹת,

וְיַרְכָתוֹ - עַל צִידֹן! (סוף פרשת ויחי)

הנחלה מופיעה במפורט בתיאור כיבושי יהושע, בספר יהושע:

וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן, לְמִשְׁפְּחֹתָם:

וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם - עַד שָׂרִיד.

וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה - וּמַרְעֲלָה וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת - וּפָגַע אֶל הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יָקְנְעָם.

וְשָׁב מִשָּׂרִיד - קֵדְמָה מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ - עַל גְּבוּל כִּסְלֹת תָּבֹר, - וְיָצָא אֶל הַדָּבְרַת - וְעָלָה יָפִיעַ.

וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה - גִּתָּה חֵפֶר - עִתָּה קָצִין... - וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר הַנֵּעָה.

וְנָסַב אֹתוֹ הַגְּבוּל - מִצְּפוֹן חַנָּתֹן - וְהָיוּ תֹּצְאֹתָיו - גֵּי יִפְתַּח אֵל.

וְקַטָּת, וְנַהֲלָל, וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם - עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן!

זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחוֹתָם - הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְחַצְרֵיהֶן. (יהושע יט, פסוקים י-ט"ז)

ברכת משה לשבט זבולון היא

וְלִזְבוּלֻן אָמַר:

שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ! וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ!

עַמִּים - הַר יִקְרָאוּ! שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק

- כִּי שֶׁפַע יַמִּים - יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי - טְמוּנֵי חוֹל! (סוף פרשת וזאת הברכה)

על עניין הגבול בים התיכון נרשם בתלמוד הבבלי מדרש לגבי ברכת משה:

אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא:

ריבונו של עולם!

לאחיי - נתת להם שדות וכרמים, ולי - נתת הרים וגבעות?

לאחיי - נתת להם ארצות, ולי - נתת ימים ונהרות?

אמר לו: כולן צריכין לך על ידי חילזון!

שנאמר '...ושפוני טמוני חול' (דברים לג יט)

תני רב יוסף:

'שפוני' – זה חילזון.

'טמוני' – זו טרית.

'חול' – זו זכוכית לבנה... (מגילה ו.)

במסגרת רשימות ערים שנותרו לא כבושות בימי יהושע, ספר שופטים מציין בנחלת זבולון את הערים הבאות:

זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן, וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל,

וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ - וַיִּהְיוּ לָמַס. (שופטים א ל)

בנבואת זעם על גלות ממלכת ישראל ואולי גם על גלות יהודה, הנביא ישעיהו מסיים את דבריו:

וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם:

דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים - הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים, -- הגולים יאמינו בכח מכשפים המדברים אל המתים להצילם מהאויב

הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ - בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים!

(לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה - אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר!)

וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב! וְהָיָה כִי יִרְעַב - וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו: וּפָנָה לְמָעְלָה!

וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט - וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה! - מְעוּף צוּקָה, וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח! -- עונשם של הגולים, שהם לא יראו את השמים, כי מסעם יעבור בנוף הצוקים השוממים והרמים המחשיכים את הדרך

כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן - הֵקַל אַרְצָה: זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי, -- כי הגלות הפעם לא תהיה קלה כמו המסע הראשון דרך הרי זבולון ונפתלי המתונים אלא...

וְהָאַחֲרוֹן - הִכְבִּיד: דֶּרֶךְ הַיָּם! עֵבֶר הַיַּרְדֵּן! גְּלִיל הַגּוֹיִם. (ישעיהו ח) -- הפעם הגלות תהיה רחוקה מאוד (ומרמז על מסע הפוך מיציאת מצרים דרך ים סוף, והכניסה לארץ במעבר הניסי בירדן.

פרשנותו של יהוסף שווארץ

אחד המקורות החשובים לזיהוי מקומות מקראיים ותלמודיים בימינו, הוא ספרו של ר' יהוסף שווארץ 'תבואות הארץ'‏‏ (אתר הספר תבואות הארץ, פרק על נחלת זבולון‏.
הוא מפרש את המקומות המופיעים בפסוקים ובמדרשים כשמות מקומות בגליל התחתון, ומצטט בהרחבה מקורות ומסורות יהודים ואחרים לאורך כל תקופת הגלות, ועד ימיו.

לדעתו נחלת זבולון גבלה הן בים התיכון והן בים הכנרת‏‏, והוא מוכיח זאת בהרחבה ממקורות תלמודיים כמו מסכת מגילה בדיון על חילזון התכלת במסכת שבת, בילקוט שמעוני ואף מספר הזוהר[1]. לדעתו החוף לים הכנרת היה צר מאד, מכיוון שהימה התחלקה לשבטים רבים, או שהמים והחוף בלבד היו שייכים לזבולון בעוד הערים היו שייכים לנפתלי.

הנחל אשר על פני יקנעם - תחילת נחיל קישון ליד הכפר הערבי קאמון (אזור קיבוץ יגור והמושבה יקנעם כיום)

יפיע - הכפר יאפא ליד איקסל.

רמון - רמוּן קרוב לציפורי, וגם כפר "רומי" צפונית לציפורי.

קטת - כפר כנא, היא קטנת, קטנתא וקטנות - המוזכרות בתנ"ך בתלמוד ובמשנה.

נהלל - כפר מהלול (מאלול) ליד סאמוני. (על פי הרשום בתלמוד הירושלמי)

שומרון - כיום שפרעם: סימונייה / סאמוני - שעפרם. (על פי בראשית רבה)

הרב יהוסף שווארץ ממשיך בנסיונות הזיהוי שלו גם לגבי רשימת הערים הלא כבושות בספר יהושע:

קטרון - ציפורי (על פי התלמוד במסכת מגילה, ובמדרש איכה רבה יש זיהוי לציפורי: "בילע ה' ולא חמל" - ח"י מיל מטבריה לציפורי.

במסגרת רשימת שלושים ואחד המלכים שנכבשו בידי יהושע, מובאים הפסוקים הבאים בסביבה שחלקה ידועה כנחלת זבולון מתיאור הגבולות לעיל:

מלֶךְ אֲפֵק - אֶחָד. מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן - אֶחָד.

מֶלֶךְ מָדוֹן - אֶחָד. מֶלֶךְ חָצוֹר - אֶחָד.

מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן מְראוֹן - אֶחָד. מֶלֶךְ אַכְשָׁף - אֶחָד.

מֶלֶךְ תַּעְנַךְ - אֶחָד. מֶלֶךְ מְגִדּוֹ - אֶחָד.

מֶלֶךְ קֶדֶשׁ - אֶחָד. מֶלֶךְ יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל - אֶחָד.(יהושע יב יט)

מדון - לפי הספר תבואות שמש, מזוהה עם כפר מנדא (על פי בראשית רבה) וזיהויים רבים נוספים הכלולים בתחום נחלת זבולון לדעתו.

הרב שווארץ גם מביא רשימת מקומות המוזכרים כקרובים למקומות המזוהים בנחלת זבולון,
לדוגמה כפר אושא הנמצאת בקירבת שפרעם והמזוהה עם כאפר אוסא בימיו (על פי התוספתא במסכת מקוואות),
או בית שערים המזוהה עם הכפר הערבי טורען (על פי מסכת שבת). כיום מיקומה העתיק של בית שערים (בישארה) ידוע בוודאות‏ בעקבות גילוי בית הקברות, ובו כתובות על המצבות אשר אינן מותירות מקום לספק.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ד' בתשרי ה'תש"ע • 20:13, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

זבולון בפולקלור היהודי

הרחבתי ושכתבתי את הערך, נראה לי שאפשר להוריד את ההערה. אם יש משהו לא ברור, אשמח להערות. AaronShapira - שיחה 19:33, 15 בנובמבר 2010 (IST)

אין לנו מידע...

מי זה "לנו"?

א. גם בימי בית שני ושנים רבות לאחריו עדיין היו שהתייחסו למקומות בארצנו (אופס, במזרח התיכון) כ"חבל זבולון" - אמנם עם התייחס לכתוב בתורה (סליחה - במקרא). בין היתר מוזכרים אנשי זבולון במדרש, וגם ב"דרשות" של הנוצרים (עם הבנה לא נכונה של הכתוב המקורי) לגבי ניסים. אגב יש לשים לב לכך שהדברים מופיעים בתנ"ך באופן מפוזר הן בספר בראשית בספר דברים, בספר שופטים (על ההתנחלות הקדומה של שבטי ישראל, וגם במסגרת מלחמת דבורה, הן בדברי נביאים שונים, והן בספרי מלכים ודברי הימים. ולעתים בלא הקשר בין המקורות. כך שהפקפוק מפוקפק.

ב. אם כבר הפקפוק הניאו רוויזיוניסטי בעצם קיומו של שבט זה, היות ש'המקור היחיד הוא התנ"ך' למה לא לפקפק ולהזכיר בהדגשה ובגרשיים כפולים את 'יעקב אבינו' (של מי) ו'אשתו לאה' וכו' וכו'. - בקיצור הדקדקנות הזו מיותרת. כדי לכתוב את המאמר בלי POV היה צריך דווקא לכתוב כפי שאני רשמתי בתחילה: שבט זבולון הוא ... מקראי... מקורות... והיה אפשר לרשום גם: המקורות היחידים לקיומו של שבט זה הם במקרא ובמסורות מאוחרות.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ח בכסלו ה'תשע"א • 16:34, 25 בנובמבר 2010 (IST)

ולאחר התבוננות בדן אשר ושאר שבטי ישראל מהם מגיעים לערכנו (אנו הויקיפדים), אין סיבה נראית לעין שהפתיח כאן יהיה שונה.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ח בכסלו ה'תשע"א • 16:42, 25 בנובמבר 2010 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://tunisia.co.il/wp-content/uploads/2011/05/livre32-100x100.jpg
  • In שבט זבולון on 2013-09-13 06:09:47, 404 Not Found
  • In שבט זבולון on 2013-09-16 01:25:11, 404 Not Found
  • In שבט זבולון on 2013-09-25 19:56:32, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 22:56, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשבט זבולון שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://noar.education.gov.il/main/upload/perut/mekorot5.DOC נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090617141256/http://noar.education.gov.il/main/upload/perut/mekorot5.DOC לכתובת המקורית.
• http://www.yakko.co.il/maamar.asp?id=33295 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131001052029/http://yakko.co.il/maamar.asp?id=33295 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 00:28, 24 בנובמבר 2022 (IST)