שיחה:רשות מחוקקת

א. הערה לעודדי - הזמן לבקש איחוד היה לפני שמבקשים את הערך ב"טיפול דחוף" ולא אחרי. ב. פרלמנט הוא בית מחוקקים, ולא בהכרח רשות מחוקקת. בשלטון דקטטורי תהיה רשות מחוקקת שאינה פרלמנט. הפרלמנט הוא אחד הגופים של הרשות המחוקקת. דרור - שיחה 11:53, 6 באפריל 2010 (IDT)

אני לא מסתכל על הערכים לטיפול דחוף. ראיתי ש"הרשות המחוקקת" היה הפניה ל"פרלמנט", וראיתי שתוכן שני הערכים דומה מאוד. לא ידעתי שבשלטון דיקטטורי יש הפרדת רשויות. ‏odedee • שיחה 12:00, 6 באפריל 2010 (IDT)

"הפרדת רשויות" היא מושג במדע המדינה. כל גוף שלטוני מכיל בחובו את כל שלוש הרשויות. הממשלה היא גם ובעיקר מבצעת, אך גם רשות מחוקקת (מתקינה תקנות) וגם רשות שופטת (טיבונלים). הכנסת היא גם ובעיקר מחוקקת, אך גם שופטת (סמכויות של ועדת הכנסת בעניין חסינות) וגם מבצעת (סמכויות יו"ר הכנסת ומשמר הכנסת), בית המשפט הוא גם ובעיקר שופט אך גם מחוקק (סמכויות מנהל בתי המשפט ונשיא בית המשפט העליון להתקין תקנות שונות) וגם מבצע (סמכויות מנהל בתי המשפט ומשמר בתי המשפט).

וגם מבחינה לוגית, היחס בין פרלמנט לרשות מחוקקת הוא כיחס בין בית משפט לרשות שופטת, ולכן אין צורך וטעם לאחד. דרור - שיחה 12:17, 6 באפריל 2010 (IDT)

השתכנעתי והסרתי את התבנית לאור קיומם של שני תומכים בדף השיחה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:11, 10 באפריל 2010 (IDT)

החזרתי אותה - מן הראוי שעניין זה יידון שבוע לכל לפחות. בניגוד לדברי דרור, היחס בין פרלמנט לבין רשות מחוקקת אינו דומה כלל ועיקר ליחס שבין בית משפט לבין רשות שופטת. האם יש בארץ מערכת פרלמנטים - לעבודה, למשפחה, פרלמנט שלום, מחוזי ועליון, פרלמנט לערעורים? אלו מערכות שונות בתכלית. אני גם מבקש הסברים נוספים לדברים שדרור כתב פה (ואינם כתובים בכלל בערך): אם הפרלמנט הוא אחד הגופים של הרשות המחוקקת, מי הגופים האחרים? ‏odedee • שיחה 12:48, 11 באפריל 2010 (IDT)

הפרלמנט במדינת ישראל הוא הגוף העיקרי של הרשות המחוקקת. גם לשרי הממשלה יש תפקיד במסגרת התקנת התקנות ברשות זו. אבל המודל העקרוני מתקיים גם במדינות אחרות, וכך לדוגמא באנגליה הרשות המחוקקת כוללת שלושה מוסדות: בית המלוכה, בית הלורדים ובית הנבחרים.

והאנלוגיה לבית המשפט בישראל מתאימה. יש גופים שונים למערכת בתי המשפט כשם שיש גופים שונים לכנסת. בבתי המשפט יש בתי דין שונים, וערכאות. בכנסת יש ועדות שונות ומליאה. זה לא משנה את היחס בין הגופים למושג הכללי של הרשות. דרור - שיחה 13:02, 11 באפריל 2010 (IDT)

אני מבקש אסמכתה לכך שלשרי הממשלה יש תפקיד ברשות המחוקקת (ידוע לי שהם קובעים תקנות, לא ידוע לי שהתקנות נחשבות לחלק מהחקיקה). אין ויכוח שיש גופים שונים לכנסת, אבל הכנסת היא הפרלמנט בארץ. אם אתה סבור ש"פרלמנט" מתייחס רק לקריאה ראשונה/שנייה/שלישית במליאה, ושאר עבודת הכנסת היא חלק מהרשות המחוקקת אבל היא לא חלק מהפרלמנט, גם לכך יש להביא אסמכתות, וגם זה צריך להיות כתוב במרחב הערכים. ‏odedee • שיחה 13:07, 11 באפריל 2010 (IDT)

הוספתי אסמכתא בערך. הדבר נקבע בחוק הפרשנות. דרור - שיחה 15:01, 11 באפריל 2010 (IDT)

נראה לי שהקישור בשורה הראשונה למודל הפרדת הרשויות של מונטסקייה גרם לבלבול. עם הסרתו יהיה קל יותר להבין את ההבחנה בין רשות מחוקקת לבין פרלמנט. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 12:51, 11 באפריל 2010 (IDT)

לא, לא יותר קל, משום שבערך אין הבחנה כזו. ‏odedee • שיחה 12:58, 11 באפריל 2010 (IDT)

מסכים עם טיעוני המתנגדים לאיחוד. "האם יש בארץ" זה בכלל לא רלוונטי, הערך לא צריך לעסוק אך ורק במודל הישראלי. אנדר-ויק • 13:00, 11 באפריל 2010 (IDT)

ודאי שלא, זו רק דוגמה. אתה מכיר רשות מחוקקת בארץ אחרת שיש בה גופים שהם לא פרלמנט? איזו ארץ, ומי הגופים? ‏odedee • שיחה 13:02, 11 באפריל 2010 (IDT)

גם כאשר הממשלה משתמשת בסמכויות החקיקה שניתנו לה, היא אינה "רשות מחוקקת". הרשות המחוקקת היחידה בכל מדינה היא הפרלמנט. אגב, יש פרלמנטים גם במדינות שאינן דמוקרטיות, אבל זה כבר לשיחה:פרלמנט. עידו • שיחה 13:06, 11 באפריל 2010 (IDT)

בזה אני לא מסכים איתך. היא רשות שופטת, כשם שהכנסת היא "רשות מבצעת" במתחם הכנסת, ולה סמכויות ביצוע יחודיות במתחם (על פי חוק). דרור - שיחה 13:15, 11 באפריל 2010 (IDT)

הכנסת אינה רשות מבצעת. יש לה סמכויות ביצוע. יש הבדל בין הדברים. היא גם אינה רשות שופטת, יש לה סמכויות מעין שיפוטיות. וכפי שציינתי - גם הממשלה אינה רשות מחוקקת, יש לה סמכויות חקיקת משנה. אני מציע שתרענן את זכרונך בספר "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל" של אמנון רובינשטיין, כי לא רק איתי אתה לא מסכים בעניין זה. אולי גם ב"הסמכות המנהלית" של יצחק זמיר כתוב על זה. עידו • שיחה 13:36, 11 באפריל 2010 (IDT)

(עמ' 331 ואילך במהדורה החמישית של רובינשטיין). עידו • שיחה 13:39, 11 באפריל 2010 (IDT)

הבעיה לטעמי היא שהערך נכתב מתוך תפיסת עולם מודרנית. כאשר מתייחסים לרשות המחוקקת על פי מודל עכשווי (ויהי זה מודל של הפרדת רשויות או אחר) - קשה לתפוס גוף מחוקק שאינו סוג של פרלמנט. אבל בהיסטוריה האנושית היו הרבה מאוד רשויות מחוקקות שאינן פרלמנטים, כפי שציין דרור. במקרים כאלה הרשות המחוקקת היא לעתים נפרדת מהרשות המבצעת והרשות השופטת, ובמקרים רבים - לא. ההפנייה למונטסקייה הגבילה מאוד את הערך ויצרה זיקה חזקה בינו לבין הערך על פרלמנט. הנחתי שהסרתה תפתור את הבעיה שעולה מן השיחה בין דרור לעודדי לעיל. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 13:04, 11 באפריל 2010 (IDT)

לדעתי, לפני מונטסקייה לא היה קיים המושג "רשות מחוקקת" כך שההתייחסויות שלך לרשויות עתיקות כאלה היא אנכרוניסטית. השימוש במושג הזה בימינו מתקשר באופן חד-חד ערכי להפרדת רשויות לפי מונטסקייה. ‏odedee • שיחה 13:09, 11 באפריל 2010 (IDT)

בתשובה לעודדי:

אליזבת השניה בבריטניה, ניו זילנד, קנדה ואוסטרליה היא עומדת בראש הרשות המחוקקת (אך לא בראש הפרלמנט, המהווה חלק מרשות זו).

בישראל יכול ראש הממשלה או כל שר בממשלת ישראל להתקין תקנות. תקנות אלה הם פעולת חקיקה והם מבוצעים למעשה בעקבות הרשאה של הכנסת, ובכובעם זה אישים אלה הם חלק מהרשות המחוקקת. כמו כן בישראל בכל תחומי הממשל הצבאי באיו"ש, המושל הצבאי הוא מהווה גם רשות מחוקקת.

בדיקטטורות בעולם, הדיקטטור הוא הרשות המחוקקת (כמו גם שופטת ומבצעת).

ראה חקיקת משנה - המדובר בחקיקה שלא מבוצעת על ידי הכנסת. (אבל בהגדרה כל חקיקה מבוצעת על ידי הרשות המחוקקת).

מונטסקיה יצר מודל תיאורטי, שניתן להכילו על כל שלטון מאז ומעולם. המודל דן בהפרדת סמכויות. כל שיטת ממשל מתייחסת להפרדה זו באופן אחר, והמודל חל גם על מדינות באין כל הפרדה כלל, ואותו אדם מהווה בפועל "שלוש רשויות", שהרי מדובר בהגדרת חלוקת סמכויות, ואפשר להעביר הגדרה זו מאדם לגוף ולהפך. כאשר דיקטטור תופס את השלטון במדינה דמוקרטית (בין אם זה האוונה, קובה, עיראק או גרמניה הנאצית - הרשויות אינן נעלמות, סמכויותיהן עוברות לגופים אחרים, או מתאחדות בידי גוף אחד. דרור - שיחה 13:14, 11 באפריל 2010 (IDT)

את דעתך הבנתי. אבל בערך כרגע אין אסמכתה לשום דבר. אני מבקש שהערך יכיל אסמכתות שיראו שדעתך מייצגת תפישה מקובלת: אסמכתה לכך שאליזבת השנייה עומדת בראש הרשות המחוקקת, אסמכתה לכך שמקובל להגדיר כי בדיקטטורה הדיקטטור הוא הרשות המחוקקת. נושא חקיקת משנה הוא עדין, כי כל בית משפט יכול למחוק תקנות אם הן סותרות חוק כלשהו. גם עניין זה דורש אסמכתות. בערך. ‏odedee • שיחה 13:25, 11 באפריל 2010 (IDT)

הוספי אסמכתאות בערך למה שביקשת - אבל להלן מאמר בו מציין השופט חשין כי בכך שהכנסת מתירה לשרים להתקין תקנות בצורה גורפת היא מתפרקת מסמכותה (הוא לא משתמש בביטוי במפורש - אבל סמכות החקיקה היא מהותה של הרשות המחוקקת). מאמר זה נחמד, אבל לדעתי מיותר בגוף הערך ולכן אני מביא אותו רק בדף השיחה. כך גם כתבה זו על המושל הצבאי כגוף מחוקק. בערך עצמו הוספתי מראה מקום לפסק דין ישראלי הקובע כי המושל הצבאי הוא הרשות המחוקקת ביהודה ושומרון שבשליטת ישראל. דרור - שיחה 14:52, 11 באפריל 2010 (IDT)

עודדי, זאת סמנטיקה. מונטסקייה לא התיימר להציע רשויות חדשות אלא שיטת ממשל חדשה. רשויות מחוקקות היו קיימות משחר ההיסטוריה. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 13:21, 11 באפריל 2010 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_77/Chapter_A/publications_catalog_2077_chapterA_a.aspx
  • In רשות מחוקקת on 2013-06-21 10:28:02, 404 Not Found
  • In רשות מחוקקת on 2013-06-24 01:04:22, 404 Not Found
  • In רשות מחוקקת on 2013-07-08 23:26:44, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:27, 9 ביולי 2013 (IDT)

משוב מ-22 בינואר 2016

רמות ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה] הרשות המחוקקת קיימת בכל רמות השלטון. במדינה פדרלית תתקיים רשות מחוקקת הן ברמה הפדרלית, והן ברמה המדינתית, ובהתאם יפעלו בתי מחוקקים מדינתיים לצד הרמה הפדרלית.

ברמת השלטון המקומי יכולות סמכויות החקיקה להיות בידי גוף מבצע (שר בממשלה או ראש עיר) או בידי אסיפה מחוקקת (כגון מועצת עיר). הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.194.203.33 12:23, 22 בינואר 2016 (IST)