שיחה:רון מיברג

ב"מעריב סוף שבוע" מהיום מכחיש מיברג את הכתוב בערך זה לפיו שימש כעורך "העולם הזה" בסוף שנות השמונים. בעקבות הכחשה זו השמטתי את הפרט. בלי קשר - הערך זקוק לפירוט רב נוסף. הקורא מיברג מתבקש לסייע... קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 22:01, 25 באוקטובר 2007 (IST)

להלן מה שאספתי מהאינטרנט בנושא

רון מיברג הוא עיתונאי ישראלי הגולה בארה"ב. נולד בשנת 1954 ברמת גן. למשפחתו היתה מאפיה הנקראת מאפית מיברג ברמת גן.בבית ספר היסודי למד בבית הספר בורוכוב ברמת גן בין השנים 1960-1966. בשנת 1967 עברה משפחתו לגור בגבעתיים. בחטיבת הביניים ובתיכון למד בבליך רמת גן בין השנים 1968-1972. בכיתה י' כתב לעיתון בית הספר בשם סנוקרת. בצבא שירת בחיל הנח"ל ולבסוף התיישב בגרעין הנח"ל בקיבוץ הקומוניסטי יד חנה בין השנים 1973-1975 שם הכיר את רעייתו . בשנת 1974 נישא לאשתו נעמי ליס מיברג ונולדו להם שלושה ילדים. בשנת 1976-1982 למד בבית הספר לאומנות בסן פרנסיסקו ארה"ב לימודי צילום וקולנוע. בשנת 1980-1983 עבד בעיתון מוניטין. בשנת 1984 התקבל לעבוד בעיתון חדשות ועבד שם עד סגירת העיתון בשנת 1993. בשנת 1997 עבר לגור ברמת השרון. לאחר סגירת חדשות עבד בעיתון מעריב משנת 1994 ועד שנת 2009. בין השנים 1998-2002 שימש כעורך המוסף סופשבוע במעריב. בשנת 2006 עבר לגור בעיר בלו היל במדינת מיין בארה"ב והמשיך לשלוח כתבות למעריב משם. בשנת 2010 הקים אתר אינטרנט בשם אחר. הוא התגלה לראשונה בעיתון השכבה בבית הספר התיכון שלו. לאחר מכן עבד במקומון של רמת השרון. עוד בהיותו בארה"ב התידד עם אדם ברוך העיתונאי הותיק והחל לשלוח כתבות לעיתון מוניטין. עם חבריו בישראל נמנים רונאל פישר ואמנון דנקנר שכתבו עימו במעריב. הוא זה שהמליץ לנמרודי מו"ל מעריב להביא את דנקנר לעריכת העיתון. דנקנר בסופו של דבר הביא לפיטוריו מהעיתון. מיברג נודע בגישתו חסרת הרחמים לכל נושא ובכתיבתו המושחזת. כך קנא לו שונאים רבים בעולם התקשורת הישראלית והוא מביע את דעתו הכנה בכל נושא ועל כל אדם ללא חת.בשנת 1986 פרסם ביחד עם העיתונאי רן אדליסט את הספר מלון פלשתינה. בשנת 2001 פרסם את ספרו השני ארץ אוכלת. בשנת 2004 פירסם במשותף עם אמנון דנקנר ואמנון לוי את הספר שלושה בממ"ט אחד על מלחמת המפרץ.בשנת 2005 עד 2006 הגיש ביחד עם ידידו עו"ד רונאל פישר רצועה בשם המבקרים בתוכנית המוסף בערוץ 8.בשנת 2006 הגיש סדרה תיעודית בת שלושה פרקים בשם כל הדרך הביתה על סיפור ירידתו מהארץ. בשנת 2009 הוא החל לכתוב ספר על עופר נמרודי בשם במבינו. בשנת 2008 החל בעבודה על סרט תיעודי בשם מות האדמור על ידידו אדם ברוך. כתב בעיתון העיר וכן במקומון זמן השרון קישור לאתר אחר : http://www.theothermag.com קישור לספר של דודו גבע שתיקת הברווז : http://books.google.co.il/books?id=bxFAPCbUpLoC&dq=%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%96&printsec=frontcover&source=bl&ots=GdErUsf8Tr&sig=aqlAopDkWXOXMLajlP11v-Gj778&hl=iw&ei=MoZAS_yqFZqlsQaGjJ3dDA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4&ved=0CBAQ6AEwAw#v=onepage&q=&f=false קישור לראיון עם רון מיברג באתר מצית: http://matzit.com/matzit-vol01.pdf קישור לכתבה על התוכנית לימוזינה עם גיל ריבה על רון מיברג: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2008613,00.html בשנת 2006 יצר את הסרט רשימת חיסול על טבח הספורטאים במינכן ושודר ברשת ה BBC ובערוץ 8. בין השנים 1986-1990 שימש כמבקר המסעדות של עיתון חדשות. שם העלה לגדולה את מסעדתו של בינו גבסו ד"ר שקשוקה מי שהפך ברבות הימים לידידו הטוב. בין השנים 1994-1997 שימש כמבקר המסעדות של עיתון העיר. טוריו במעריב נקראים דינוזאור וכותב על הקרח. במסגרת עבודתו כעורך ערך את גיל ריבה יאיר לפיד בועז גאון, צחי כהן אמנון דנקנר, רונאל פישר שרי אנסקי. האתר אחר מבוסס על שלד האתר מצית שנגנז. מקימת האתר רוני שני היא שותפתו באתר אחר. ביחד איתו באתר אחר כותבים רונאל פישר, עמנואל מיברג בנו, רון לשם, רוני שני, הדי יורי נילי לנדסמן, רן אדליסט. רון מיברג הוא מחלוצי מחיקת הטוקבקים ומראשוני גבית תשלום עבור תוכן עיתונאי באינטרנט. רון מיברג הוא הראשון שכתב לבדו מוסף שלם של סופשבוע וכן הוא בעל מספר המילים הרב ביותר שנכתבו אי פעם בעיתונות הישראלית. בשנת 1983 הוגשה נגדו וכנגד מדריכת הלידה איריס יוטבת והעיתון מוניטין תביעת זכויות יוצרים על ידי חברת Belbo Film Productions. בגין שימוש שלא כדין ביצירה אורקולית נושא התביעה הינו סרט תיעודי שהופק על ידי חברת בילבו ההולנדית והוקרן לעיתונאים טרם צאתו לשוק. העיתון מוניטין פרסם ראיון עם איש מוסד שהשתתף בסרט ללא אישור מהחברה ההולדנית. בתביעה ניצח רון והעיתון. בשנת 1992-1993 פירסם טור אוכל בעיתון חדשות ביחד עם ידידו אמנון דנקנר בשנת 1994הוגשה תביעת דיבה של מתי גולן נגד רון מיברג אמנון דנקנר יואל אסתרון ורשת שוקן על הוצאת דיבה בעקבות כתבה בשם אני אקח את מנהטן שעסקה במיני שחיתויות בעיתון גלובס. בפסק הדין הוא הפסיד ונאלץ לשלם סך של 20,000 ₪.ועוד 5000 שכר טרחת עו"ד לעו"ד דורי קלגסבלד. קישור של טורו דינוזאור 1 במעריב NRG: http://www.nrg.co.il/gevanew/owa/MORE_IN_ARTS.showPage?channel_name=channel_cultrue&pt=283939282&pid=/channel_cultrue/private_column_folder/dinozaur/ קישור לדינוזאור 2 מדור במעריב סופשבוע. http://www.nrg.co.il/gevanew/owa/MORE.MAIN?pForChannel=channel_cultrue/private_column_folder/dino_two קישור לכותב על הקרח מדור במעריב סופשבוע: http://www.nrg.co.il/gevanew/owa/MORE.MAIN?pForChannel=channel_news/private_column_folder/kotev al hakerach ראיון של מיברג עם אהוד ברק: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/947/198.html

בשנת 1996-1997 היה בשליחות בארה"ב מטעם מעריב סך הכל מתגורר בארה"ב כ-10 שנים מתוך מהלך חייו בשלוש גיחות. כתב גם בעיתון גלובס במשותף. בשנת 1995 הגיש תביעה נגד עמוס שוקן בגין הלנת שכר ובעקבות זאת הוגשה נגדו תביעת דיבה בסכום זהה קישור לפסק הדין משנת 1999בבית משפט השלום בעניין התביעה שכנגד: http://www.nevo.co.il/Psika_word/shalom/S-NoPub-ZL-1-623-L.doc קישור לציוצי מיברג בטויטר: http://twitter.com/Maiberg ידוע כמסוגל לכתוב בקלות כתבות של עד 10,000 מילה, לעמוד תמיד בדדליין וחסר שגיאות כתיב לחלוטין. בילדותו למד לנגן בפסנתר. התחנך בתנועת הנוער הצופים. שימש כתקליטן במסיבות בית הספר. הוא מומחה לתרבות אמריקאית. קישור לפסק הדין מתי גולן נגד רון מיברג ואחרים: http://web1.nevo.co.il/Psika_word/mechozi/M-NoPub-ZA-4-057-L.doc קישור לאתר הסרט רשימת חיסול: http://www.highlight.co.il/pages/bayonet/ פרסם ספר בישול בשם taste of Israel ביחד עם צחי בוקששתר ואבי גנור. מיברג עוזר להארץ לכסח את דנקנר http://www.news-israel.net/Article.asp?Code=7078 מיברג מכסח את לפיד http://theothermag.com/books/2009/12/78 מיברג מתראיין לנרי ליבנה http://www.haaretz.com/magazine/friday-supplement/you-go-your-way-and-i-ll-go-mine-1.302134

דיווח שאורכב ב-08 במאי 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

האתר "אחר" שקם ונסגר וקם שוב, נסגר שוב.

תוקן. תודה! יוני דוד - שיחה 19:36, 8 במאי 2019 (IDT)

הקישור לאתר השבור נותר על כנו