שיחה:רב-מכר

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אני מתכנן לסיים את התרגום של הערך תוך שבוע שבועיים. Ygruda 17:52, 10 מאי 2006 (IDT)

קטע שהוסר[עריכת קוד מקור]

הסרתי מהערך את הפיסקה "תפיסה ספרותית":

כשנכתב על כריכת ספר שהוא רב מכר המשמעות הראשונה שחושבים עליה זה שהספר נמכר בהרבה עותקים ושהוא איכותי מבחינה ספרותית אך האמת היא שהרבה פעמים כותבים על ספר שהוא 'רב מכר' למטרות כלכליות בלבד.

הוא לא מוסיף מידע על פיסקת הפתיחה, הוא מנוסח בצורה לא טובה ולטעמי (ואולי לא יסכימו איתי) נודף ממנו ריח של POV. חגי הלמן 19:30, 20 באוגוסט 2006 (IDT)[תגובה]

בעיה בערך[עריכת קוד מקור]

איך ייתכן שהספר של גתה יצא ב-1744, כשבערך עליו מצוין שהוא נולד רק ב-1749? יש לתקן

תודה על ההערה. תיקנתי. גילגמש שיחה 15:50, 11 במאי 2012 (IDT)[תגובה]

"רב מכר" או "רב-מכר", סליחה על השאלה הקנטרנית, אבל היום בשימוש בעורך החזותי התפלאתי שאין את "רב מכר" ואז ראיתי שזה קיים עם מקף. מה מקובל כאן בויקי?•אור שפירא • י"ח באב ה'תשע"ג • 12:53, 25 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]

ויקיפדיה:מקף וקו מפריד. 2 במאי 2016.

רב מכר לעומת רב-מכר[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

אתמול גילגמש תיקן "רב-מכר" שכתבתי באחד הערכים, ל"רב מכר". במקביל, הופיעה בראש העמוד בוויקיפדיה הזמנה ל"סדנא" לעריכה. היו עוד כמה דברים לא תקניים שנתקלתי בהם בערכים. הגבתי על כך בדפי השיחה הרלוונטיים, ואני מוסיפה גם כאן כמה כללים בעברית מאתר האקדמיה ללשון העברית ומלימודי העריכה הלשונית שלי, כדי למנוע טעויות עתידיות, ואולי גם תרצו לתקן בבוט שגיאות קיימות בערכים. קראו ותיהנו. --מיקימאוס - שיחה 06:20, 3 בפברואר 2014 (IST):[תגובה]

לפי החלטת האקדמיה ללשון: מילים מארמית בצורת נקבה נכתבות בסיומת העברית לנקבה - באות ה"א, ולא בסיומת הארמית אל"ף. למשל: כורסה, דוגמה, סַדְנָה, טַבְלָה, גִּרְסָה, עִסְקָה, פִּסְקָה, קופסה, מֵירְכָה [כיחיד של מירכאות - שם סימן הפיסוק], אַסְמַכְתָּה, אֶתְנַחְתָּה, בְּדוּתָה, חַבְרוּתָה, מַשְׁכַּנְתָּה. יוצא מן הכלל כתיב המילה סָבְתָא. ברבים אפשר לכתוב בצורת הרבים הרגילה בעברית: סדנות, דוגמות, כורסות, קופסות, עסקות; או להשאיר את האל"ף הארמית ולהוסיף לה סיומת עברית "וֹת" - כפי שכבר השתרש בעברית: סדנאות, קופסאות, מירכאות.

שמות האותיות היווניות המסתיימים בתנועת a יכולים להיכתב בעברית באל"ף או בה"א, למשל: אלפא או אלפה, גמא או גמה, סיגמא או סיגמה, למדא או למדה. כתיב שמות האותיות היווניות הוא על פי כללי התעתיק מלועזית לעברית. לפי זה שם האות היוונית β ייכתב בטי"ת: בטא או בטה. רק הביטוי אלפא-ביתא ייכתב בתי"ו (וכן שם המושג הגאוגרפי דֶּלְתָּה).

דרך הכתיבה של צירוף מילית ושם : שמות המורכבים ממילת יחס ומשֵם, נכתבים בשתי תיבות ומקף ביניהן. למשל: בֵּין-לְאֻמִּי, עַל-מִפְלַגְתִּי, תַּת-קַרְקָעִי. הוא הדין בשמות המורכבים מן המילית דּוּ- ומשֵם. למשל: דּוּ-כָּנָף, דּוּ-קֶרֶן.

השימוש במקף מחבר: ראוי לסמן מקף אחרי תחיליות ולפני סופיות. למשל: בין-לאומי, דו-שיח, האי-אמון, מוליכות-על.

בכתיבה של צירוף אותיות לועזיות שמים מקף בין שמות האותיות. למשל: די-די-טי, סי-אן-אן, או-קיי, סי-איי-איי (=CIA), קא-גה-בה.Mikimaus (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
גילגמש, לא שכחתי לחתום - חתמתי בסוף דבריי למעלה לפני הציטוט. --מיקימאוס - שיחה 17:50, 3 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

Mikimaus, הדיווח איננו ברור. לאיזה ערך בדיוק הכוונה? כמו כן, שימי לב בבקשה: המדיניות הלשונית של ויקיפדיה איננה כפופה להחלטות האקדמיה, אם כי כמובן שאנו מייחסים משקל רב להחלטותיה. גילגמש שיחה 07:28, 3 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

גילגמש, ראיתי שמצאת את הערך ושוב מחקת את המקף וגם הוספת הערה - "זה לא מקובל". אם לא כפופים להחלטות האקדמיה, אז מי קובע את המדיניות הלשונית של ויקיפדיה, ולמה החלטַת גילגמש, שהשכלתו הפורמלית היא בתחום מדעי החיים, טובה יותר מהחלטות האקדמיה בענייני לשון? ואם כך, אולי ראוי שמדיניות ויקיפדיה לא תהיה כפופה גם לקביעות בהיסטוריה, בפיזיקה ובאסטרונומיה?
ואגב, גילגמש, כתבת "המדיניות הלשונית של ויקיפדיה איננה כפופה להחלטות האקדמיה". פירוש "איננה" הוא - לא נמצאת; התכוונת לומר "אינה", אבל אם אתה לא כפוף לכתיב התקני, אז תמשיך לכתוב איך שאתה רוצה. מרגיז אותי שאני טורחת להשקיע מזמני לעריכה, ופעם אחר פעם באים אחריי פיזיקאים למיניהם ומוחקים בהינף יד עריכה תקנית ומשבשים אותה.

--מיקימאוס - שיחה 17:50, 3 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]

@Mikimaus: קודם כל, הביטוי "פיזיקאים למיניהם" מזלזל ואין מקומו בדיון תרבותי. שנית, לא גלגמש (שלמיטב ידיעתי אינו פיזיקאי, ועניינו העיקרי הוא היסטוריה) קובע את הכללים הלשוניים הנהוגים בוויקיפדיה, אך אין זה מונע ממנו לציין אותם. המקום לדון בכללים הלשוניים הנהוגים בוויקיפדיה אינו דף זה, אלא "ייעוץ לשוני", ובמידה פחותה יותר דף הדיון בהחלפות של בוט ההחלפות (יש קישור מראש הדף "שינויים אחרונים" ומרשימת המעקב). ניתן גם לדון בנושאים שונים במזנון. אציין גם שהכללים הנהוגים בוויקיפדיה לוקחים בחשבון ומכבדים מאד את פסיקותיה של האקדמיה ללשון, אבל כפי שציין גלגמש, הכללים הללו לא תמיד תואמים במלואם את קביעות האקדמיה. אם לדעתך יש לשנות אחד או כמה מהכללים הנהוגים בוויקיפדיה, אנא דוני בכך בוק:יל. בברכה - קיפודנחש 18:06, 3 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
אני אכן לא פיזיקאי ומעולם לא טענתי שאני כזה. בכל אופן, החזרתי את העריכה עוד באותו הרגע. לא צריך להתרגז. עשיתי את זה לא כל כך בגלל הכללים של האקדמיה, אלא כי בדקתי והערך "רב-מכר" אכן כתוב עם מקף. עניין המקף הוא בהחלט לא תקן מחייב אצלנו. גילגמש שיחה 18:07, 3 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
כאמור, לא זה המקום המתאים לדיון. אציין גם שנושא המקפים נדון בדיונים שונים בוויקיפדיה באריכות, והנוהג הקיים כיום מנסה לקחת בחשבון, בנוסף לשאלת העברית ה"תקינה", גם את נוחות המשתמשים: למשל, מיקימאוס ציטטה למעלה את המלצת האקדמיה ללשון להשתמש במקף בביטוי כמו "בין לאומי" או "רב מכר". הציטוט של מיקימאוס אינו מדויק: האקדמיה מדברת במפורש על מקף, כלומר "בין־לאומי" ו"רב־מכר", ולא כמו הציטוט הפגום של מיקימאוס, "בין-לאומי" ו"רב-מכר" (למרבה האירוניה, השיבוש הזה נמצא גם באתר של האקדמיה עצמה). דא עקא, המקף הזה נעדר מרוב המקלדות בהן משתמשים קוראי ויקיפדיה, והוחלט שלא יהיה זה לטובת הקוראים (והכותבים) לכפות שימוש במקף, ולכן נחוצה פשרה: אפשר להשתמש ב"קו מפריד" (מוכר יותר כסימן המינוס במקלדת) כפי שמופיע בציטוט הפגום למעלה, ואפשר פשוט לוותר על המקף. כך או כך מדובר בפשרה, והבחירה איזו אפשרות להעדיף לא נתונה בידי האקדמיה ללשון, אלא בידי עורכי ויקיפדיה. עוד בנושא בוויקיפדיה:מקף וקו מפריד. לשאלת התעתיק משפות שונות, יש דפים לא מעטים במרחב ויקיפדיה העוסקים בשאלת התעתיק הנכון משפות שונות - ראי קטגוריה:ויקיפדיה: כללי תעתיק. אם לדעתך באחד הדפים הללו מופיע כלל שגוי, המקום לדון בכך הוא דף השיחה המתאים. קיפודנחש 18:38, 3 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
שלום חברים, ותודה לקיפודנחש על הפירוט הנ"ל. יש לי כמה תגובות:
1. לקיפודנחש - כתבתי "פיזיקאים" ממש לא בזלזול, אני דווקא מעריכה מאוד פיזיקאים, אלא במובן שאין להם השכלה בעריכה או בלשון. בפעמים האחרונות שמחקו והחליפו עריכה תקנית וטובה שלי, אלה היו תמיד ויקיפדים בעלי רקע בפיזיקה/מדעי החיים.
2. בהמשך לסעיף הקודם, גילגמש כתב: "החזרתי את העריכה עוד באותו הרגע. לא צריך להתרגז. עשיתי את זה לא כל כך בגלל הכללים של האקדמיה, אלא כי בדקתי והערך "רב-מכר" אכן כתוב עם מקף. עניין המקף הוא בהחלט לא תקן מחייב אצלנו."
גילגמש, אתה מחקת את המקף פעמיים - אחרי שמחקת אותו בפעם הראשונה החזרתי, ושוב מחקת אותו, ורק אחרי שהגבתי בשיחה, שִחזרת את העריכה שלי. לא סתם שמתי את המקף שם, ולא סתם הערך "רב-מכר" כתוב במקף - כך זה כתוב גם במילון. אני בודקת לפני שאני כותבת דברים. יש סוגים שונים של מקף מחבר. המקרה של "רב-מכר" הוא לא כמו של "תל אביב" למשל, שם המקף לא מחייב ועדיף בלעדיו. ההבדל הוא שהמקף ב"דו-לשוני", "רב-מכר", "תת-אלוף", "בין-לאומי" ודומיהם, מחבר בין תחילית או סופית או מילית לבין שם עצם, ושם יש מקף מחבר.
3. לקיפודנחש, באשר למקף מחבר - הציטוט שלי לא פגום, ואין שיבוש באתר האקדמיה. ההבדל בין מקף מחבר לבין קו מפריד הוא הרווחים. מקף מחבר צמוד למילה שלפניו ולמילה שאחריו ללא רווח. קו מפריד מופרד ברווח מהמילה שלפניו ומהמילה שאחריו. כמו שכתוב באתר האקדמיה, אם אפשר מסמנים מקף מחבר בגובה ראשי האותיות, לא חייבים.
--מיקימאוס - שיחה 03:58, 4 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]
הרווחים אינם ההבדל היחיד. כשם שיש הבדל בין מירכאות כפולות ( " ) ובין גרשיים ( ״ ) או בין מירכה יחידה ( ' ) ובין גרש ( ׳ ), כך יש הבדל בין קו מפריד ( - ) ובין מקף ( ־ ), ובין שניהם ובין והקו המחבר ( — ). נכון גם שיש גם הבדל בשימוש, כפי שציינת - עם או בלי רווחים לפני ואחרי הקו. לגבי ה"היתר" שהאקדמיה נותנת להשתמש בתו המינוס במקום מקף - ויקיפדיה לוקחת את ה"היתר" הזה עוד מטר קדימה, ובמקרים מסוימים מתירה השמטת המקף לגמרי. כדאי גם לזכור שהאקדמיה לא "קובעת" כללים - זאת עושים המשתמשים בשפה: קודם כל הסופרים והמשוררים, וצעד אחריהם דוברי השפה הטבעיים (שדרך אגב, לפעמים, תוך השמטת המקף מלחימים את המילים שהיו משני צידיו - כך "כדור־רגל" של לפני 60 שנה הוא היום "כדורגל", "בין־לאומי" יכול להיות גם בינלאומי, ועוד שנה-שנתיים-עשרים גם רבמכר וביתספר יהיו תקניים, ואולי אפילו, שומו שמיים, "בצפר"). האקדמיה מנסה לתעד ולתאר את השימוש הזה, אך אין לה "סמכות" וגם לא יכולת לקבוע מסמרות או לחוקק "חוקים". (וראשון-אחרון: "פיזיקאים" לא מביע זלזול, אבל "פיזיקאים למיניהם" כן. התוספת "למיניהם" אומרת שמדובר כאן בערב רב של כל מיני "כאלו" שמוטב שישבו בצד וישתקו). קיפודנחש 05:06, 4 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]


סוף העברה