שיחה:רבי יונה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 14 שנים מאת בנילה בנושא נתינת מעשרותיו של רבי יונה

נתינת מעשרותיו של רבי יונה[עריכת קוד מקור]

לשון הירושלמי מסכת מעשר שני פרק ה הלכה ג: "רבי יונה יהב מעשרוי לר' אחא בר עולא, לא משום דהוה כהן אלא משום דהוה לעי באוריתא, מה טעמא? ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה'". נכתב בערך שר' יונה נתן את מעשרותיו לתלמיד חכם עני במקום לתת לכהנים, וזה כמובן חידוש נועז, אבל לא זו כוונת הירושלמי: הוא נתן לר' אחא בר עולא הכהן, אבל לא דווקא מפני שהיה כהן (ראו לפני כן בירושלמי, דיון ארוך בשאלה האם המעשר הראשון, שניתן עקרונית ללויים, יכול להינתן גם לכהנים, כי גם הם כלולים בשבט לוי), אלא משום שהיה עוסק בתורה. גם הפסוק שהובא כראיה לא מלמד על העדפת לומדי תורה על פני כהנים ולויים, אלא על כך שמטרת המעשרות לכהנים וללויים היא למען יחזקו בתורת ה', ולכן יש עדיפות לתת לתלמיד חכם. עזר - שיחה 00:16, 30 באפריל 2010 (IDT)תגובה

אני מבין, לא חשבתי על כך כשקראתי, מה שמלמד שצריך לקרוא את כל ההקשר...
בכל אופן כעת זה לא מובהר מהערך, שמא תבהיר בדיוק את הכוונה בערך? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 00:55, 30 באפריל 2010 (IDT)תגובה
כעת אני רואה שבערך אודותיו באנצי' לחכמי התלמוד הבינו כדבריך (גם בערכו וגם בערך אחא בר עולא), וכך הבין גם בתורה תמימה במדבר פרק יח הערה קיד (ותמה על כך, מה ההצדקה לעשות זאת, יעויין שם). לעומת זאת בציץ אליעזר (חלק ד סימן י פרק א אות ו) הבין כמו שכתבתי, ולענ"ד ברור שזהו הפשט. עזר - שיחה 01:01, 30 באפריל 2010 (IDT)תגובה
גם אני, בקריאה נוספת, חושב שמשמעות המילים בפשטות היא כדבריך: "משום... ולא משום". אבל לפי המקורות צריך לצטט את שתי האפשרויות בערך. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 01:05, 30 באפריל 2010 (IDT)תגובה
נראה לך בסדר? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 01:17, 30 באפריל 2010 (IDT)תגובה
בסדר, עשיתי שינוי נוסף בסיפור השני פלוס מקור. עזר - שיחה 01:23, 30 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אבשלי אומר שזה יכול להיות מקור מעניין לדברי הרמב"ם בוף שמיטה ויובל: ”ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים. הרי דויד אומר ”ה', מנת חלקי וכוסי אתה, תומיך גורלי” (ספר תהילים, פרק ט"ז, ה') (שמיטה ויובל, פרק י"א, י"ג.) גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 07:41, 30 באפריל 2010 (IDT)תגובה
בפירוש ספר ניר על הירושלמי פירש כהבנת עזר (לא ראיתי בפנים, אלא בספר מעשיות התלמוד ירושלמי זרעים של הרב משה בצרי, בן הרב עזרא בצרי, בהערות שבסוף הספר הביא כך בשמו).בנילה - שיחה 10:29, 30 באפריל 2010 (IDT)תגובה