שיחה:קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 4 חודשים מאת Eldad בנושא ארמית או עברית?
ארמית או עברית?[עריכת קוד מקור]
משתמש אנונימי מתעקש על הגדרת הפתגם כ"עברי". מתייג את: קובץ על יד, יודוקוליס, saifunny, יואל, בן עדריאל, biegel, Nahum, אלדד, התו השמיני, Tomer T, TergeoSoftware, Illang, מקף, Tshuva, Ani6032, Kulli Alma, Elai1948. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ד • 20:38, 11 בדצמבר 2023 (IST)
- @מיכאל משיכון בבלי בפועל, גם אם הפועל "לקשוט" מבוסס על שורש ארמי, הפתגם הינו עברי וזאת משתי סיבות: א. הבניין הוא בניין עברי (הצורה "פעול" לציווי היא עברית). ב. שאר המילים בפתגם הן עבריות (עצמך, אחר כך, אחרים). Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 20:52, 11 בדצמבר 2023 (IST)
- ברור שהמקור הוא בגמרא, אבל גם ברור שהמילים הן עבריות. אולי אפשר להציע כפשרה את המשפט "בטוי שמקורו בגמרא"? Kulli Alma - שיחה 20:56, 11 בדצמבר 2023 (IST)
- מיכאל משיכון בבלי, גם אני מצדד בהצעתה של Kulli Alma לעיל. וכיוון שכבר נתכנסנו, אם כבר הבאת את הערך הנ"ל לתשומת לבנו, אודה לך מאוד אם תעביר חלקים ממנו ללשון העברית המודרנית, קרי בת ימינו, כזאת שקוראי ויקיפדיה, גם אלו שלא מכירים תלמוד או את השפה הרבנית, יוכלו להבין. יש כאן בהחלט משפטים כאלה... אלדד • שיחה 21:29, 11 בדצמבר 2023 (IST)
- אלדד, אם תוכל לשים אצבע על משפט מסוים / משפטים אחדים זה יקל את המלאכה הזו. תודה רבה וחנוכה שמח. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • א' בטבת ה'תשפ"ד • 00:13, 13 בדצמבר 2023 (IST)
- פשוט תקרא את הטקסט בעיניו של קורא עברי רגיל, כזה שלא למד תלמוד או מושגים רבניים, ועד כמה שאפשר, תפשט את הכתוב (באותם מקרים שנראה לך שהם לא יהיו ברורים). אלדד • שיחה 11:36, 13 בדצמבר 2023 (IST)
- לענ"ד "עצמך" ג"כ בארמית כבעברית. כמוכן מצאנו בארמית ציווי בצורה של פעול כמו (במחילה מכבודכם על הדוגמה): "עד דרתחא קדרך שפוך" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב, עמוד ב'). אעיר שמצאנו "קושט" במקרא מושאל מארמית: ראו במלבי"ם על ספר משלי, פרק כ"ב, פסוק כ"א: "קשט, אמת". קשט תרגומו של אמת, ובעברי יורה על תכשיט האמת, והיינו ברורו והתגלותו לכל. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ד • 22:17, 11 בדצמבר 2023 (IST)
- @מיכאל משיכון בבלי כל אחד מרכיבי המשפט כלשעצמו אולי יכול להיות ארמי, אבל המשפט בתצורתו הנוכחית לא יכול להיות ארמי. גם בתלמוד יש ערבוב (רבנו תם הרי אומר ש"בבלי" מלשון בלול) בין הלשון העברית לארמית. אין לי בעיה עם ההצעה דלעיל. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 19:23, 12 בדצמבר 2023 (IST)
- לענ"ד "עצמך" ג"כ בארמית כבעברית. כמוכן מצאנו בארמית ציווי בצורה של פעול כמו (במחילה מכבודכם על הדוגמה): "עד דרתחא קדרך שפוך" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב, עמוד ב'). אעיר שמצאנו "קושט" במקרא מושאל מארמית: ראו במלבי"ם על ספר משלי, פרק כ"ב, פסוק כ"א: "קשט, אמת". קשט תרגומו של אמת, ובעברי יורה על תכשיט האמת, והיינו ברורו והתגלותו לכל. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשפ"ד • 22:17, 11 בדצמבר 2023 (IST)
- פשוט תקרא את הטקסט בעיניו של קורא עברי רגיל, כזה שלא למד תלמוד או מושגים רבניים, ועד כמה שאפשר, תפשט את הכתוב (באותם מקרים שנראה לך שהם לא יהיו ברורים). אלדד • שיחה 11:36, 13 בדצמבר 2023 (IST)
- אלדד, אם תוכל לשים אצבע על משפט מסוים / משפטים אחדים זה יקל את המלאכה הזו. תודה רבה וחנוכה שמח. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • א' בטבת ה'תשפ"ד • 00:13, 13 בדצמבר 2023 (IST)
- מיכאל משיכון בבלי, גם אני מצדד בהצעתה של Kulli Alma לעיל. וכיוון שכבר נתכנסנו, אם כבר הבאת את הערך הנ"ל לתשומת לבנו, אודה לך מאוד אם תעביר חלקים ממנו ללשון העברית המודרנית, קרי בת ימינו, כזאת שקוראי ויקיפדיה, גם אלו שלא מכירים תלמוד או את השפה הרבנית, יוכלו להבין. יש כאן בהחלט משפטים כאלה... אלדד • שיחה 21:29, 11 בדצמבר 2023 (IST)