שיחה:קרב קרני חיטין

ערך זה זכה במקום הראשון בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית

הסבר לשינויים

גם לסרצינים היה שריון ובמקרים רבים, במיוחד לפרשים הכבדים היה להם שריון שלא נפל בהרבה ממשקל שריון האביר. ההבדל העיקרי הוא הטקטיקה הצלבנית, המנצלת את מלוא עוצמת ההלם של הסתערות הפרשים הכבדים. בנוסף, הצלבנים לא שתו כי מיהרו ומדובר בטעות טקטית. טעות חמורה נוספת היתה הפרדת החי"ר מהצלבנים. אם יש לך הערות, אבקש לפנות אלי לפני השחזור.
תודה,
גילגמש 17:03, 10 אוק' 2004 (UTC)

קרב אחרי

ראשית, במסע הצלב השלישי ירושלים כלל לא נכבשה על ידי הנוצרים. שנית, עברו כשנתיים בין קרב קרני חיטין למסע הצלב השלישי כך שלא ברור לי שמסע הצלב השלישי צריך להחשב כקרב שאחרי קרב קרני חיטין. בינתיים היו קרבות אחרים כגון מצור המוסלמים על ירושלים ועכו. ‏עדיאל‏ 15:19, 15 בדצמבר 2006 (IST)

אתה צודק, צריך לשנות את זה. בכלל, הערך הזה לא משהו. גילגמש • שיחה 15:40, 15 בדצמבר 2006 (IST)

ביבליוגרפיה

הנ"ל מפורטת במלל חופשי באופן שהוא חריג ולדעתי לא במקום. נסה להכניס את זה לרשימת מקורות, ומראי מקום אם מתייחסים לפרט ספציפי. אין לדעתי מקום לחלוקה ל"ספרים כלליים" ו"ספרים על הצבאות". קומולוס • שיחה 23:22, 30 באפריל 2007 (IDT)

דווקא בספרים מקובלת חלוקה מהסוג הזה. אפשר לבטל כמובן. אני לא רואה בעיה במלל חופשי. הוא נותן הקדמה ורקע לפרק. גילגמש • שיחה 23:23, 30 באפריל 2007 (IDT)

עניין קטן

אני חושב שמוטב להקדים את הערות השוליים לקישורים החיצוניים, כמקובל כמדומני (מישהו פעם אמר לי שהערות השוליים הן חלק מהטקסט, בעוד שהקישורים החיצוניים לא; או משהו כזה). בברכה, ירון • שיחה 01:38, 3 במאי 2007 (IDT)

אני חושב שהיה דיון פעם. הערות שוליים הן לא תמיד חלק מהטקסט. יש ארבע דרכים עיקריות לכתוב הערות שוליים: בגוף הטקסט, בתחתית הדף, בסוף הפרק או בסוף הספר. תמיד מפרידים באופן ברור בין הערות השוליים לבין הטקסט העיקרי. הפרק "קישורים חיצוניים" הוא סוג של ביבליוגרפיה. גם זה בא בדרך כלל בסוף הספר. אין לי דעה מוצקה לכאן או לשם, אבל אני מציע לקבל נוהל קבוע. גילגמש • שיחה 08:33, 3 במאי 2007 (IDT)

קישורים לקומונס

יהיו הרבה יותר משתי תמונות - פשוט לא העלנו לשם עדיין את הכל. גילגמש • שיחה 08:34, 3 במאי 2007 (IDT)

תודה על ההבהרה. ‏Gridge ۩ שיחה.

זמנים

בראש הערך ולפחות במקום אחד בהמשך כתוב: הקרב הוא..., לדעתי עדיף לאחד זמנים ולהפוך הכל ללשון עבר (הקרב היה). המורה 19:49, 3 במאי 2007 (IDT)

את צודקת. העניין יטופל. גילגמש • שיחה 19:49, 3 במאי 2007 (IDT)

זוטות

כבר למדתי בהנאה כמה דברים חדשים מהערך, אבל התאספנו לכאן מסיבות אחרות, הנה מספר זוטות:

• פתיח
  • פסקה ראשונה: "מגדל קלפים.. רעידת אדמה"- יותר מדי.
  • פסקה שניה: "הצלבנים הגיעו.." - ומה לגבי המוסלמים?
  • שלישית: "נעשו נסיונות.." ע"י מי? :"הצליחו המוסלמים" אה, האם זו התשובה לשאלות הקודמות?
• רקע
  • פסקה ראשונה: "בראש ובראשונה.. שלושה גורמים עיקריים" - הכפלה מיותרת :"שלטון מרכזיחזק.. נחלש" - מה זה עושה באמצע פסקה על מקור כוחם של הצלבנים.

פה עצרתי, אם הסגנון נוח לך וההערות מדברות אליך, אני אנסה למצוא זמן להמשיך עם זה. 62.0.48.11 17:59, 9 במאי 2007 (IDT) מחוץ לחשבון

תודה על ההערות, בעיקר על הערות בקשר לטקסט עצמו. אשמח אם תקרא את כל הערך ותגיד מה עוד לא היה ברור. אתקן בהתאם. גילגמש • שיחה 03:31, 10 במאי 2007 (IDT)

מה הכוונה ב"הטקסט עצמו"? ושאלה, ההערות מובנות או מתוקצרות ואנימטיות מדי? יוספוס • שיחה 07:46, 10 במאי 2007 (IDT)

הכוונה לשאלות כמו: "נעשו נסיונות.." ע"י מי? :"הצליחו המוסלמים" אה, האם זו התשובה לשאלות הקודמות? ושתי ההערות שיש לפני זה. כנ"ל לגבי הרקע. ההערות עצמן מצוינות. 08:22, 10 במאי 2007 (IDT)

אני לא בטוח שהבנתי אילו הערות לא נוגעות לטקסט, ואני ממשיך בכל מקרה, פשוט תתעלם מההערות הלא רלוונטיות

• רקע - "השלטון המרכזי החזק"- של מי? של המוסלמים כי זה ההקשר או של האירופאים כי מדובר ב"מנהגים שרווחו באירופה"
  • 2(פסקה שניה) עם עלייתו של נור א-דין - היכן?/ עד מהרה - בעקבות משהו?
  • 3 מאדונו חדור האמונה - מי?/ שאלה, אם לא מתוך משיחיות אז האם ידוע למה?
  • 4 במשך רוב התקופה שבה התמודדו הצלבנים - הייתה תקופה כזאת?/ (איובי,תקלדה)/גאי דה ליזיאן - העוצר לשעבר אני מניח (אחרי חיטוט בקישור)
• שדה הקרב ותנאיו
  • 1 הר לא גבוה - איפה הוא נמצא?
  • 2 להגיע לטבריה - למה?
• הצבא הנוצרי ופיקודו
  • 1 צבא הממלכה שהיווה כמחצית - ומה היווה את החצי השני?
  • 2 התשובה לשאלה הקודמת/ התקופה הקרובה לקרב - יום קודם? כנראה שיותר אחרת לא היה צורך בהסקה שמגיעה אחרי זה/כמעט כל הסרז'נטים של הממלכה היו רגלים - שוב, מי היו השאר מופיע אחרי פרט אחר ורצף הקריאה נקטע
• הצבא המוסלמי ופיקודו
  • 1 קוקוברי - מי?\הטקטיקה שבה נקט בקרב הייתה אופיינית - מה הייתה הטקטיקה?
  • 2 לא השתתפו בקרב - הם חסרי נסיון או שהם לא השתתפו בקרב חיטין או שהטקטיקה דרשה שהם לא ישותפו בקרב?
  • 3 קשה להעריך - בפסקה הקודמת ניתנה הערכה
  • 5 ההטרדה גרמה - למה?
• הערכות הצבאות
  • 1 האיובים - מי?
  • 7 לא זאת אף זאת, אלא אף - תקלדה?
  • 8 גם ראשי המסדרים הסכימו להתפייס - עם מי? הייתה יריבות בין המסדרים?
  • 10 עצתו של ריימון התקבלה תחילה על ידי המלך וקציניו - אצל מי היא התקבלה אחר כך? (הגהה?)
  • 11 בלילה - של ה 2 ביולי?/זכר הססנותו+הדחתו - של מי?
• 3 ביולי
  • 4 יהושע פראוור - מי זה? (אני מתחיל להרגיש ממש נודניק)/כ-8 קילומטר צפונית לנקודה שבה היו - מה? הם הלכו צפונה ועכשיו הם צפונה מאיפה שהם היו?/לזנוח את תכניתם - איזו תוכנית?
• 4 ביולי
  • 1 בנינין זאב - מי זה?/פרופ' חבר בפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת ניו יורק - פה יש תיאור מפורט של מי האדם ולמה דעתו מעניינת אותנו אבל חסר שם\האש - הא הידיעה, כנראה האש מ"תנאי שדה הקרב", אני אחזור לשם לברר מי הצית אותה ולמה
  • 3 הקרן הצפונית = של הר חיטין אני מניח/האמצעים להגנה - בונקרים? תנאים טקטים?
  • 4 ללא עזרת הרגלים, נידונו ניסיונות התקיפה של האבירים לכישלון - בשביל מה הם נזקקו להם?/בראשותו - בראשותם? (תקלדה?)
• ניתוח הטקטיקה
  • 2 סירובם של הרגלים הותיר את סוסי האבירים חשופים - עוד מהפעם הראשונה שכתבת את זה אני סקרן לדעת כיצד רגלים מגינים על פרשים מקשתים רכובים, אם זה לא פירוט יתר אשמח לקרוא על זה, מה עוד שזה מאד משמעותי למהלך הקרב
  • 3 העדר התיאום - ? חשבתי שהבעיה הייתה חוסר ציות
• תוצאות הקרב
  • 1 הצלב האמיתי - וזה שווה ערך אדום? עכשיו אני בכלל סקרן/חסרי היחס - תקלדה
  • 3 מקומות היישוב הנוצריות - תקלדה/בפרק הזמן הקצר - הכוונה לאחר פרק הזמן?
  • 5 רצועת חוף צרה ביותר נוצרה - תקלדה
  • 6 לא יצאו עוד הנוצרים להתקפות גדולות. הם הסתגרו בין חומותיהם וצפו בהרס שיטתי של מבצרים ועריהם הבצורות - הנוצרים הם הצלבנים בארץ? הרס על ידי מי?
• השפעת הקרב על המחשבה ועל הפוליטיקה הערבית המודרנית
  • 1 הוגי דעות, פוליטיקאים, סופרים ואינטלקטואלים ערבים אחרים מושווים - תחביר, חסרה פה נקודה?
  • בקשר לארצות הברית - בקשר למה? כלפי ארה"ב?
  • 3 בדומה לאירועים רבי משמעות [אחרים?], גדודי צבא

זהו. לא עברתי על הקישורים וההערות. מאד נהניתי מהערך. כתמורה למאמץ שלי, אני מבקש הסבר לשאלה כיצד רגלים מספקים הגנה לפרשים מקשתים רכובים. יוספוס • שיחה 02:41, 11 במאי 2007 (IDT)

תודה רבה על השאלות וההערות. אתייחס רק להערות שעדיין רלוונטיות, כי הערך עבר עריכה

1. "...שלטון מרכזיחזק.. נחלש.." - מה זה עושה באמצע פסקה על מקור כוחם של הצלבנים. - ובכן, זה מסביר למה הממלכה הצלבנית שהייתה חזקה בהתחלה נחלשה ואחר כך הפסידה למוסלמים. התערערות השלטון המרכזי, כלומר, החלשת סמכותו של המלך לעומת הגדלת כוחם של האצילים היה בעוכריהם. זה גרם, למשל, לפעולה עצמאית של האצילים ללא אישור ואפילו בניגוד מפורש למדיניות הרשמית של המדינה. המצב יהיה דומה למרד בחטיבה צהלית ויציאה עצמאית למלחמה - נניח חטיבת גבעתי תרצה להסדיר את העניין בעזה, תכנס לשם ללא אישור הממשלה, תעשה מה שתעשה ועוד תטען אחר כך בחוצפה שהיא עושה באזור צבאי סגור מה שבא לה. כמובן שאי אפשר לנהל ככה מדינה. לגבי מיקום המשפט: האם אתה חושב שעדיף לשים אותו במקום אחר?
2. בהמשך לשאלה הקודמת – הכוונה לשלטון המרכזי החזק אצל הצלבנים. עדכנתי בערך.
3. נור א-דין עלה לגדולה בסוריה. עדכנתי בערך. צלאח אדין התחיל לחתור תחת אדונו סתם כך. לא קרה כלום. זה הטבע האנושי – אתה שם סגן במשרד כלשהו והוא כבר רואה איך הוא מחליף אותך בראש הפירמה. ככה זה.
4. אדונו – הכוונה לנור א-דין. עדכנתי בערך. יש סיבות רבות למעשיו של צלאח א-דין. אי אפשר לפרט בערך על הקרב את הסיבות שהיו לצלאח א-דין לפעולות שבהן נקט. את זה צריך לעשות בערך על צלאח א-דין. כאן התייחסתי רק לגורמים שהייתה להם השפעה ישירה על הקרב.
5. במשך רוב התקופה שבה התמודדו הצלבנים - הייתה תקופה כזאת?/ (איובי,תקלדה)/גאי דה ליזיאן - העוצר לשעבר אני מניח (אחרי חיטוט בקישור) – כן. התקופה היא מהקמת הממלכה עד הקרב. למעשה, מדובר ברצף מלחמות כמעט בלתי פוסק עם הפסקות קטנות. בערך כמו שקורה במדינת ישראל והערבים. לא תמיד נלחמים נגד כולם, אבל תמיד יש משהו. גאי דה ליזיניאן הוא המלך הצלבני – כתוב בתחילת הערך בטבלה.
6. הר לא גבוה - איפה הוא נמצא? – יש מפה בצד שמאל. מה שמסומן בעיגול אדום, זה מקום הקרב.
7. להגיע לטבריה - למה? – טבריה הייתה תחת מצור מוסלמי. עדכנתי בערך.
8. צבא הממלכה שהיווה כמחצית - ומה היווה את החצי השני? – כתוב בהמשך הפסקה. החצי השני היה של המסדרים
9. התשובה לשאלה הקודמת/ התקופה הקרובה לקרב - יום קודם? כנראה שיותר אחרת לא היה צורך בהסקה שמגיעה אחרי זה – לא, התקופה הקרובה היא כמה עשרות שנים. יש מראה מקום שבו אפשר לבדוק את הפרטים.
10. כמעט כל הסרז'נטים של הממלכה היו רגלים - שוב, מי היו השאר מופיע אחרי פרט אחר ורצף הקריאה נקטע – רב הסרז'נטים היו רגלים ומיעוטם פרשים. עדכנתי בערך. לא הבנתי איפה נקטע רצף הקריאה.
11. קוקוברי - מי? – אין לי מושג מי זה. במקורות שיש ברשותי כתוב שהוא היה קצין מוסלמי בכיר שפיקד על אחד האגפים של הצבא המוסלמי. לא ירדתי לפרטים ולא חיפשתי מידע על הקוקוברי הזה.
12. הטקטיקה שבה נקט בקרב הייתה אופיינית - מה הייתה הטקטיקה? – פגע וברח תוך כדי ירי מקשתות ברכיכה. עדכנתי בערך.
13. לא השתתפו בקרב - הם חסרי נסיון או שהם לא השתתפו בקרב חיטין או שהטקטיקה דרשה שהם לא ישותפו בקרב? – הכל נכון. גם חסרי נסיון, גם הטקטיקה לא דרשה את השתתפותם וגם לא היה צורך בהם.
14. קשה להעריך - בפסקה הקודמת ניתנה הערכה – נכון שניתנה הערכה, אבל עדיין קשה להעריך במדויק. מדובר בהערכה גסה למדי ולא על רשימה מסודרת. עדכנתי בערך ויש גם הפניה למקור כתוב אם מישהו רוצה להבדוק את המספרים או להביא מספרים אחרים.
15. ההטרדה גרמה - למה? - כי אם הולכים בשדרה צפופה בקצב הליכתו של הרגלי הוא יכול להגן על הפרש בעזרת הקשת שלו – כלומר, לשמור את הפרשים המוסלמים במרחק בטוח מהטור הצבלני. עדכנתי בערך.
16. איובים – איובים הם הצד של צלאח א-דין. הוא היה בן השושלת האיובית. האיובים מצויינים כאחד הצדדים בקרב בראש הערך בטבלה.
17. לא זאת אף זאת, אלא אף - תקלדה? – לא, אין תקלדה. לא רק שעשה X, אלא אף הוסיף חטא על פשע והוסיף לו את Y.
18. גם ראשי המסדרים הסכימו להתפייס - עם מי? הייתה יריבות בין המסדרים? – כן. הייתה יריבות מרה בין ראשי המסדרים. גם כאן לא רציתי להרחיב על היריבות בין המסדרים – את זה צריך לעשות בערך נפרד על המסדרים ולא פה, אחרת אם אסביר את הכל, הערך יהפוך לספר.
19. עצתו של ריימון התקבלה תחילה על ידי המלך וקציניו - אצל מי היא התקבלה אחר כך? (הגהה?) – כתוב בהמשך. אחר כך המלך קיבל החלטה שונה. כתוב גם למעלה שהמלך היה המפקד העליון של הצבא, כך שכל ההחלטות התקבלו על ידו.
20. בלילה - של ה 2 ביולי?/זכר הססנותו+הדחתו - של מי? – הכוונה לגאי דה ליזיניאן. לדעתי זה ברור מהערך. אם בכל זאת לא ברור, אשמח לשמוע למה זה לא ברור על מנת לתקן.
21. יהושע פראוור - מי זה? – היסטוריון נודע. יש קישור.
22. כ-8 קילומטר צפונית לנקודה שבה היו - מה? הם הלכו צפונה ועכשיו הם צפונה מאיפה שהם היו? – תראה במפה. אם פונים צפונה עושים עיקוף.
23. לזנוח את תכניתם - איזו תוכנית? – לטהר את הדרך כמובן. לדעתי זה ברור מהערך.
24. בנינין זאב - מי זה? – לא מצאתי מידע על הבחור. אני מניח שהוא היסטוריון.
25. חבר בפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת ניו יורק - פה יש תיאור מפורט של מי האדם ולמה דעתו מעניינת אותנו אבל חסר שם – לא הבנתי מה חסר.
26. הקרן הצפונית = של הר חיטין אני מניח/האמצעים להגנה - בונקרים? תנאים טקטים? – כמובן לא בונקרים. למשל חומה או אולי שטח משובש שיכול לעזור לבנות הגנה יציבה. הרבה יותר קל להתגונן בשטח שבו התנועה קשה.
27. ללא עזרת הרגלים, נידונו ניסיונות התקיפה של האבירים לכישלון - בשביל מה הם נזקקו להם – בשביל לגרש את הקשתים המוסלמים, אחרת הקשתים הרכובים יהרגו את הסוסים.
28. בראשותו - בראשותם? (תקלדה?) – כן. תקלדה. תיקנתי
29. סירובם של הרגלים הותיר את סוסי האבירים חשופים - עוד מהפעם הראשונה שכתבת את זה אני סקרן לדעת כיצד רגלים מגינים על פרשים מקשתים רכובים, אם זה לא פירוט יתר אשמח לקרוא על זה, מה עוד שזה מאד משמעותי למהלך הקרב – כנראה שצריך לכתוב פסקה שלמה על הקשר בין הפרשים לרגלים. לרגלים משמעות רבה בלחימה בימי הביניים, במיוחד במזרח התיכון. העניין הוא שלמוסלמים היו המון פרשים רכובים שאין לאבירים תשובה לקשתותיהם – הם מגיעים בהדרה למרחק קצר מהאביר, יורים בו או בסוס וזהו, הלך עליו. לכן, הוא צריך אחד מהשניים – להשתמש בקשת על מנת לפגוע במוסלמי שמתקרב אליו, או שמישהו אחר יפגע במוסלמי בעזרת הקשת. לצלבנים לא היו קשתים רכובים משל עצמם, לכן הם הסתמכו על קשתים רגלים. זה מוסבר במקומות שונים בערך, אבל אולי כדאי לכתוב פסקה נפרדת או אפילו ערך שלם על אופן הלחימה של הצלבנים. קיבלתי עוד הערה ברוח זו ואשתדל להתפנות לזה.
30. העדר התיאום - ? חשבתי שהבעיה הייתה חוסר ציות – העדר הציות גרם להעדר התיאום.
31. הצלב האמיתי - וזה שווה ערך אדום? - עכשיו זה כחול. מדובר בצלב שעליו צלבו את ישו
32. בפרק הזמן הקצר - הכוונה לאחר פרק הזמן? – לא הכוונה למה שכתוב. הצלבנים הפסידו בקרב ועכשיו המוסלמים מנצלים את ההצלחה בקרב ומתחילים לכבוש את ארץ ישראל מידי הצלבנים.
33. יצאו עוד הנוצרים להתקפות גדולות. הם הסתגרו בין חומותיהם וצפו בהרס שיטתי של מבצרים ועריהם הבצורות - הנוצרים הם הצלבנים בארץ? – כן. זה הצלבנים. עדכנתי בערך.
34. הרס על ידי מי? - על ידי המוסמלים. עדכנתי בערך.
35. בדומה לאירועים רבי משמעות [אחרים?] – אכן, חסרה מילה.

תודה על ההערות ועל השאלות. בקשר לפרשים/קשתים רגלים/רגלים אשתדל לכתוב על זה, כפי שהבטחתי לעיל. אשמח לשאלות והערות נוספות. גילגמש • שיחה 09:45, 11 במאי 2007 (IDT)

בכיף, נהנתי מהקריאה ומהערך (וזה היה הטריגר לביקורת). אני רק מבקש להבהיר, על כמעט כל השאלות כאן יכולתי לענות בכוחות עצמי לאחר קריאת מלוא הערך וסדרה של מסקנות לוגיות, הטכניקה לכתיבת השאלות הייתה קריאה תמה של הערך ורישום שאלות אימפולסיביות העולות במהלך הקריאה, שאלות שגרמו לי לעצור את הרצף וה"סיפוריות" הזורמת המצוינים של הערך ולהתחיל לחפש להם תשובה. לגבי 5 (במספור שלך), התיאור שם עוסק בעבר, "ריימון היה העוצר" וגאי היה העוצר לשעבר בעת התרחשות אירוע תפיסת השלטון, זה שם את גיבורי האירוע בהקשר. לגבי 20, אפשר לנחש אבל זה לא ברור זה הכוונה למפקד הטמפלרי או למלך מהמשפט הקודם, מה עוד שלקורא אין שום ידע מוקדם לגבי מצור כרך או הדחתו של גאי המאפשר את ההבנה. מה שמו של הפרופסור מאוניברסיטת ניו יורק? אני אנסה למצוא את הזמן לסיבוב נוסף על הערך באותו סגנון. יוספוס • שיחה 15:59, 11 במאי 2007 (IDT)

אני כבר לא זוכר את שם הפרופ' - הוא אמור להופיע בתוך הערך. בכל אופן, לקחתי ברצינות את הערתך על שיתוף הפעולה בין הפרשים לבין הקשתים וכתבתי ערך נפרד הטקטיקה והאסטרטגיה צלבנית בארץ ישראל שאמור להסביר את הנושא. אני מודה מאוד על שאלותיך ועל הערותיך. הלוואי שמשתמשים נוספים היו טורחים להעיר הערות. הלא לי, ככותב, הכל נראה מובן מאליו ואני מבין שזה לא ככה. ברור לי לחלוטין שלא כולם מבינים אינטואטיבית את ההבדל בין הרומח לחנית ולא כולם בקיאים ברזי הטקטיקה מימי הביניים. מה שכן, קשה לי לדעת מה מובן מאליו גם לקורא רגיל ומה לא כל כך מובן. לכן, טוב מאוד ששאלת ועזרת לשפר את הערך. אני מקווה שהערך החדש עונה בצורה טובה על שאלתך לגבי שיתוף הפעולה בין הפרשים לבין הקשתים. גילגמש • שיחה 17:55, 11 במאי 2007 (IDT)

קריאה שניה

• תקלדה במשפט הראשון "ההשושלת"
• בהצבא המוסלמי ופיקודו כתוב "שדרת מסע צפופה" וב3 ביולי כתוב "לנוע בריבועים גדולים", ריבועים ושדרה זה אותו דבר?
• "כ-8 קילומטר צפונית לנקודה שבה היו", אני עדיין לא מבין את המשפט הזה, אולי הכוונה צפונית לציר המתוכנן? הם ביצעו דילוג של מחנה זמני?
• זהו. לדעתי כדאי להשקיע קצת בעיצוב הערך מבחינת סידור התמונות (גודל, מיקום, לא רק בצד שמאל וכאלה) כדי להנעים אותו על העין שמתבוננת אבל לא קוראת. בברכה, יוספוס • שיחה 22:03, 12 במאי 2007 (IDT), כמעט שכחתי, תודה על ההסבר לגבי הטקטיקה, יוספוס • שיחה

1. תיקנתי את הראשון.
2. השדרה היתה מורכבת מריבועים גדולים
3. כ-8 קילומטרים - היו בנקודה A ואחר כך צעדו 8 ק"מ לנקודה B. מה לא מובן בזה? אני באמת לא מבין את הקושי.

תודה על ההערות. לגבי התמונות - נהוג לשים את התמונות בצד שמאל ואני לא רואה סיבה לחרוג מזה. לדעתי זה גם יפה יותר ככה. בקשר לגודל וכו' - 250 פיקסלים זה הגודל הסטנדרטי. גילגמש • שיחה 13:15, 13 במאי 2007 (IDT)

3. לפי הטקסט נראה שיש חשיבות או משמעות כלשהי לנקודה A (שאיננה ברורה מהטקסט), חשובה דיה כדי להוות נקודת התיחסות לנקודה B. לא משנה, כנראה משהו אורגני במעבד המרכזי שלי. יוספוס • שיחה 18:59, 13 במאי 2007 (IDT)

אין לנקודה הזאת שום חשיבות. הלכו X זמן הגיעו לנקודה A, אחר כך הלכו Y זמן והגיעו לנקודה B. גילגמש • שיחה 19:03, 13 במאי 2007 (IDT)

נהנתי בקריאה, אשמח אם יורחב ההסבר על האש שפרצה ב-4 ביולי. לפי הזכור לי זו היתה אחת מהסיבות למפלת הצלבנים שלא הצליחו לברוח עם השריון הכבד. Assafn • שיחה 11:40, 22 במאי 2007 (IDT)

אני שמח שנהנת לקרוא. לא הבנתי כל כך את ההערה שלך. מה ז"א לא הצליחו לברוח עם השריון הכבד? לא הצליחו לברוח מהאש? גילגמש • שיחה 13:24, 22 במאי 2007 (IDT)

אני לא זוכר בדיוק את הסיפור לכן קח אותו בערבון מוגבל אבל לפי הידוע לי המוסלמים ניצלו את תנאי השטח (הקוצים היבשים, הרוח) להבעיר אש שתפגע במערך הצלבני. הצלבנים שהיו כבדי תנועה (לבשו שריון, מעט סוסים) התקשו להתמודד מול האש המהירה. הלוחמים התפזרו, אירגון הכוח נפגע ויתכן שכמה נשרפו. אני זכרתי שזו היתה נקודת השבר במערך הצלבני. Assafn • שיחה 13:41, 22 במאי 2007 (IDT)

ערכים נלווים

במסגרת כתיבת הערך נכתבו הערכים הבאים:

1. מבצר צלבני
2. מסדר צבאי נוצרי
3. גי דה ליזיניאן
4. צבא ממלכת ירושלים
5. השושלת האיובית
6. צבאו של צלאח א-דין
7. הצלב האמיתי
8. ריימון השלישי מטריפולי
9. טורקופול
10. פרש קל
11. פרש כבד
12. נסיכות עבר הירדן
13. קרב קרסון
14. פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
15. הטקטיקה והאסטרטגיה הצלבנית בארץ ישראל
16. כלכלת ממלכת ירושלים
17. ז'אן ד'איבלין

הורחבו משמעותית:

1. ממלכת ירושלים

כמו כן, נערכו כמה עשרות ערכים, נוצרו הפניות רבות ודפי פירושונים. גילגמש • שיחה 14:21, 11 במאי 2007 (IDT)

היה רצוי לפרק לשתי קבוצות. ערכים שנכתבו במיוחד כערכי משנה (או תת-משנה, ראיתי גם כאלה), וערכים שהורחבו. חגי אדלר 13:12, 13 במאי 2007 (IDT)

כל הערכים נכתבו סביב הערך הזה. חלק מהערכים נכתבו על מנת להכחיל קישורים (דוגמת הערך על גי דה ליזיניאן או הערכים על הפרשים) וחלקם נועדו לעבות את הנושא דוגמת הערכים על נסיכות עבר הירדן, שכתוב הערך על ממלכת ירושלים, כלכלת ממלכת ירושלים ואחרים. אני לא רואה הבדל בין שתי הקבוצות, אבל אם אתה רוצה, אפשר להפריד. גילגמש • שיחה 14:01, 13 במאי 2007 (IDT)

אכן כל הערכים לעיל נכתבו לא מכבר. הוספתי סעיף "הורחבו משמעותית:" ובו ערך אחד שאכן עבר הרחבה כזו. אם יש עוד - אנא הוסף. חגי אדלר 18:44, 13 במאי 2007 (IDT)

לא זוכר כבר. ערכתי ערכים רבים שקשורים לממלכת ירושלים לא זכור שהרחבתי במידה ניכרת ערכים נוספים. גילגמש • שיחה 19:08, 13 במאי 2007 (IDT)

כל הכבוד

כ"אשם" ביצירת הקצרמר שהיה כאן מינואר 2004, ברצוני לשבח את עבודתו של החבר גילגמש שהפך את הערך למובחר, בן הטבע 11:05, 27 במאי 2007 (IDT)

תודה לבן הטבע. גילגמש • שיחה 14:29, 27 במאי 2007 (IDT)

משפט לא מובן

בפרק "השפעת הקרב על המחשבה ועל הפוליטיקה הערבית המודרנית":

"השפעתו של הניצחון מורגשת עד היום ושמו של צלאח א-דין מוזכר באופן תדיר בנאומים, כתבות ומאמרי דעה של הוגי דעות, פוליטיקאים, סופרים ואינטלקטואלים ערבים אחרים מושווים אליו[14] בהקשרים של פאן-ערביות וניצחון על המערב[15]." מלמד כץ 22:56, 29 במאי 2007 (IDT)

מה לא מובן לך במשפט זה? גילגמש • שיחה 23:08, 29 במאי 2007 (IDT)

תנסה לקרוא את המשפט כאילו מעולם לא ראית אותו קודם, שים לב לפסיקים ולנקודות. יוספוס • שיחה

אולי צריך להוסיף נקודה אחרי המילה "ואינטלקטואלים". האם זו כוונת המשורר? מלמד כץ 23:23, 29 במאי 2007 (IDT)

עכשיו יותר טוב? גילגמש • שיחה 23:23, 29 במאי 2007 (IDT)

עכשיו זה מובן. מלמד כץ 23:24, 29 במאי 2007 (IDT)

הערות

בתחילת הפרק הראשון כתוב:

השלטון המרכזי החזק ששלט בממלכה הצלבנית במחצית הראשונה של המאה ה-12 נחלש במחצית השנייה של המאה, והאצילים החלו לפרוק את עול המלוכה תוך שהם מנצלים פרצות בחוקים ובמנהגים שהיו רווחים באירופה לניהול מדיניות עצמאית.

ושלוש פסקאות אחר כך מספרים לנו שוב ש:

השלטון הריכוזי החזק שאפיין את ממלכת ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-12 הלך ונחלש לקראת סוף המאה. המלך בלדווין הרביעי (1174-1185), שהיה שליט הממלכה...

אולי כדאי להסיר את המידע בדבר התפוררות הממלכה ולהשאיר את החלק בסוף. שאלה שניה נוגעת לשנות חייו של בלדווין הרביעי שנראה כאילו היה בגיל צעיר מאוד עת מלך. יוסאריאן • שיחה 22:12, 12 בפברואר 2008 (IST)

השארתי דווקא בהתחלה כי שם זה מתקשר לפסקת הרקע. מה השאלה לגבי המלך? גילגמש • שיחה 22:34, 12 בפברואר 2008 (IST)

כל הפרק קרוי "רקע", ולא נראה כי הפסקה הראשונה בו מסכמת את כולו, ולדעתי היא גם לא אמורה לעשות זאת. בנוגע למלך - האם חי 11 שנים במהלכן "היה שליט הממלכה במשך רוב התקופה שבה התמודדו הצלבנים עם צלאח א-דין"? יוסאריאן • שיחה 07:34, 13 בפברואר 2008 (IST)

לא הבנתי את הערתך לפרק הרקע. השנים בסוגריים מציינים את שנות שלטונו. תוכל לגשת לערך אודותיו ולקרוא על תולדות חייו. גילגמש • שיחה 18:21, 13 בפברואר 2008 (IST)

משוב

כל הכבוד לכותב/י הערך.
TheRamtzi - שיחה 12:46, 12 במרץ 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://205.188.238.109/time/printout/0,8816,942325,00.html
  • In קרב קרני חיטין on 2011-11-23 03:48:48, Socket Error: 'Connection refused'
  • In קרב קרני חיטין on 2011-11-28 01:20:45, Socket Error: 'Connection refused'
  • In קרב קרני חיטין on 2013-05-05 10:18:43, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In קרב קרני חיטין on 2013-05-17 18:52:40, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In קרב קרני חיטין on 2013-06-07 17:27:09, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In קרב קרני חיטין on 2013-06-14 21:31:39, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In קרב קרני חיטין on 2013-06-17 17:10:03, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 20:10, 17 ביוני 2013 (IDT)

פרק הרקע

האם לא עדיף לשנות את סדר המשפטים בפיסקה הבאה (מספרי המשפטים הוספו):

(1) הישרדותם של הפרנקים, אנשי ממלכת ירושלים האירופאים, במשך מאה השנה שחלפו מייסוד ממלכתם עד קרב קרני חיטין, נבעה בעיקר מאיכות צבאם, שלטונם הריכוזי ופירוד הכוחות בקרב המוסלמים. (2) נחיתותם המספרית הקשה אל מול התושבים המקומיים מנעה מהצלבנים לנצל את הצלחתם הראשונית בשדה הקרב ולכבוש חלקים נוספים מהמזרח התיכון. (3) השלטון המרכזי החזק ששלט בממלכה הצלבנית במחצית הראשונה של המאה ה-12 נחלש במחצית השנייה של המאה, והאצילים החלו לפרוק את עול המלוכה תוך שהם מנצלים פרצות בחוקים ובמנהגים שהיו רווחים באירופה לניהול מדיניות עצמאית. (4) הפירוד המוסלמי לנסיכויות קטנות ויריבות היה לעזר רב לנוצרים. (5) הנסיכויות המוסלמיות לחמו אחת בשנייה ולעתים אף כרתו בריתות צבאיות עם ממלכת ירושלים נגד נסיכויות מוסלמיות אחרות.

המשפטים 1, 4, ו-5 מסבירים את חוזקת הצלבנים, וכדאי שיהיו ברצף; המשפטים 2 ו-3 מסבירים את היחלשותם ונראים כאילו הם צריכים להיות בסוף הפיסקה, ואולי צריך לבוא לפניהם "עם זאת". Laugh Tough - שיחה 01:17, 27 בנובמבר 2013 (IST)

לא. משפט מספר 2 לא מסביר את חלשותם של הצלבנים. זה מצב נתון מהרגע הראשון - הם היו בנחיתות מספרית ניכרת. היו בארץ משהו כמו 100-150 אלף צלבנים (כולל לא לוחמים) ומולם מיליוני מוסלמים. יתכן שאת משפט מספר 3 כן כדאי להעביר מקום. גילגמש • שיחה 04:49, 27 בנובמבר 2013 (IST)

הערך הזה הוא תענוג

גילגמש - קבל שאפו גדול. תמרה ♣ שיחה 22:38, 21 בדצמבר 2015 (IST)

תודה רבה, תמרה! גילגמש • שיחה 06:42, 22 בדצמבר 2015 (IST)

שינוי שם

― הועבר מהדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים
ניסיתי להעביר את הדף קרב קרני חיטין לשם "קרב קרני חטין" בלי יו"ד, מפני שהמילה "חטין" היא ריבוי של "חט" ולא של "חיטה". בנוסף, ההגייה בחיריק מקובלת רק חלקית בעברית ואילו בכל השפות האחרות ההגייה היא בפתח "חַטין" (בדקו בערכים מקבילים בשפות אחרות). משום מה נכתב שאי אפשר להעביר את הדף לשם הנ"ל. אשמח לעזרה כאן. תודה (: תמרה ♣ שיחה 12:02, 6 באפריל 2016 (IDT)

תמרה, מקובל לדון בדף השיחה על שינוי כזה, לאחר הוספת תבנית מתאימה. מה גם שהערך קרני חיטין גם הוא צריך לעבוד דיון זהה. בריאן - שיחה 12:22, 6 באפריל 2016 (IDT)

בדף שיחה:קרני חיטין התקיים בעבר דיון על שם עם סיומת באות ם. ברור שיש לקיים דיון מסודר על השם. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:41, 6 באפריל 2016 (IDT)

בחייכם, צריך דיון על הסרת האות יו"ד משם של ערך, שהגייתו נשארת אותו דבר בדיוק עבור מי שמעוניין בכך? עזבו, זה מעייף אותי. תעשו מה שאתם רוצים תמרה ♣ שיחה 02:46, 7 באפריל 2016 (IDT)

― סוף העברה

נימוקיה של תמרה מעניינים, אוסיף עוד שני פרטים:

• בגוגל יש יתרון מוחץ לכתיב "חיטין".
• בערך מוזכרים שני מאמרים של פרופ' ב"ז קדר על הקרב, באחד (ב"קתדרה") כתוב "חטין", ובאחר (בספר "זירת קרב") כתוב "חיטין".

לפיכך ההחלטה אינה מובנת מאליה. תמרה, דיון על קוצו של יו"ד זה הדבר החביב עלינו ביותר, וכאן נזדמן לנו דיון על יו"ד שלם, אל תקחי זאת מאתנו. דוד שי - שיחה 05:01, 7 באפריל 2016 (IDT)

חחח, אתם משועממים לגמרי, בחיי. דרך נהדרת להתיש ויקיפדים שאין להם זמן לזה. תמרה ♣ שיחה 20:59, 7 באפריל 2016 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקרב קרני חיטין שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://multimedia.huji.ac.il/video/rational/301106.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20100915045452/http://multimedia.huji.ac.il/video/rational/301106.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:12, 15 באוקטובר 2022 (IDT)