שיחה:קרב פנים אל פנים

הקפא"פ

לקראת סוף תקופת השלטון התורכי בפלסטינה, הבינו אנשי הישוב היהודי שהם לא יכולים לסמוך על אף אחד שישמור על ביטחונם ויגן עליהם מאימת הפורעים. הם החלו בפיתוח "הגנה עצמית" המורכבת מאלמנטים פשוטים. הם למדו שיטות לחימה מחיילים אנגלים אשר באותה תקופה עדיין נלחמו בתורכים, וכדי לערער את שלטונם הם חיזקו את היישוב היהודי שהיה באותה תקופה לצד האנגלים.

שיטות הלחימה של האנגלים היו מורכבות מאגרוף, ג'ודו, היאבקות, וכן מסגנונות לחימה שלמדו החיילים האנגלים בתקופת שלטונם ברחבי האימפריה הבריטית. המתאמנים הוסיפו לחימה עם מקל הליכה, מקל רועים, סכין וכידון. לסגנונם המיוחד הם קראו קפא"פ שזה ראשי תיבות של: "קרב פנים אל פנים". בין השנים 1920-1948 התפתח הקפא"פ והפך לתורת הלחימה של ארגוני המחתרות השונים כשבראשן ה"הגנה". במשך השנים הקפא"פ התפתח והשתכלל, נוספו לו תרגילים ותכסיסים שונים שנלמדו מהעולים החדשים שעלו לפלסטינה.

ב- 1948עם הקמת מדינת ישראל היווה הקפא"פ את תורת הלחימה של צ.ה.ל וזרועות הביטחון השונות של מדינת ישראל באותה תקופה. הסגנון המיוחד הלך והתפתח ואף אימץ אל חיקו אלמנטים של לחימה מודרנית, קלאסית ועתיקה, בשילוב של לחימה באקדח וכנגד האוחז באקדח, וברובה וכנגד האוחז ברובה. הקפא"פ הפך ל"קונספט" של סגנונות לחימה פשוטים והיעילים ביותר.

מה זה קפא"פ?

קפא"פ הוא תורת לחימה מורכבת משילוב של מספר סגנונות לחימה קלאסיים, מודרניים ועתיקים. כגון: אגרוף, ג'ודו, ג'יאוג'יטסו, לחימה בסכין, באקדח וברובה. ובדגש על לחימה כנגד כל אחד מכלי הנשק הנ"ל, בידיים ריקות ונשק מול נשק. הקפא"פ מתאים לכל זירת לחימה, ומאפשרת ללוחם להתמודד בהצלחה כנגד כל סוג של לחימה ומכינה אותו כמעט לכל מצב אפשרי.

הקפא"פ אינו ספורט ואינו תחרותי, הוא גם אינו אומנות לחימה. הוא אמצעי אדיר להגנה עצמית. לוחם הקפק"פ הינו מכונת לחימה מהירה מדויקת וקטלנית. הקפא"פ מותאם ללמידה לפי רמות שונות לילדים, נוער, מבוגרים, שוטרים, חיילים, אנשי אבטחה ובטחון ומאבטחי אישים. ולכל אחד מהאוכלוסיות יש את הסילבוס שהם צריכים ללמוד ולדעת.

איש הקפא"פ אינו פייטר (לוחם תחרותי), הוא וורייר (איש מלחמה) פשוטו כמשמעו. הוא נכון לכל מצב וכנגד כל אמצעי לחימה. הוא יידע להגן על עצמו וסביבתו כנגד כל צורת התקפה המסכנת אותו או את סביבתו. אם יצטרך הוא יידע איך וכיצד להפעיל סוגי נשק קר וחם שונים, והוא יעשה זאת במיומנות מצוינת.

רק לקראת 1999 התחילו ללמוד קפא"פ בצורה מסודרת בישראל ומחוצה לה. וזאת אחרי שנים רבות שהשליטה הייתה של סגנונות לחימה שונים כגון: "קרב מגע", קראטה וג'ודו, שנלמדו כמו בכל העולם לצורך תחרויות ספורט בעיקר. אומנויות לחימה אלו איבדו את אפקט הלחימה שלהן, והפכו להיות רכות ומתאימות בעיקר לצורך תחרויות. הקפא"פ חזר בשל הצורך בהגנה עצמית אמיתית, וזאת לאור המצב הנוראי מבחינה ביטחונית ולאור הפשיעה ברחובות. כיום בישראל מלמדים מדריכי הקפא"פ ביחידות צ.ה.ל, בזרועות הבטחון השונות כמו ימ"מ, שב"כ וכן ביחידות עילית שונות.

לוחם הקפא"פ יודע שלעולם לא יתחרה, לא יקבל מדליה או גביע אם ינצח יריב. אך יזכה בחייו וזהו בעצם הפרס האמיתי.