שיחה:קרב לאדה

שתי שאלות

1. סאלאמיס זה לא ליד אתונה?
2. ספינות מצריות - עד כמה שידוע לי מצרים דלה בעץ לבניית ספינות מלחמה ולכן לא סביר להניח שהיו ספינות מצריות רבות בצי הפרסי. אני מציע להשמיט את המצרים ולכתוב במקום "ומחלקים אחרים של האימפריה הפרסית". גילגמש • שיחה 08:14, 30 דצמבר 2005 (UTC)

1. סאלאמיס היא עיר חוף בקפריסין. אגב, התרחשו במימיה עוד קרבות ימיים.
2. הירודוטוס מציין מפורשות את השתתפותן של אניות ממצרים, פיניקיה, קיליקיה וקפריסין.

"על מילטוס עצמה הלך והתקרב צי אדיר וחיל רגלים כבד. כי אספו מצביאי הפרסים את צבאותיהם ועשו מהם מחנה אחד ועלו על מילטוס ולא נתנו דעתם כל כך על הערים האחרות. בצי היו הפיניקים הלהוטים ביותר לקרב; עימהם יצאו למלחמה גם קפריסאים שנכנעו לפני זמן קצר וקיליקים ומצרים..." (הירודוטוס ו' 6)

מצרים, בתקופה ההלניסטית, היתה אחת המעצמות הימיות החזקות ביותר באגן המזרחי של הים התיכון. עצים לבנין אניות אפשר לייבא, כפי שעשו מעצמות ימיות אחרות לא רק בתקופה העתיקה אלא גם בעת החדשה.

שמחה 08:20, 30 דצמבר 2005 (UTC)

אני יודע שבתקופה ההלניסטית היא הייתה מעצמה ימית, אבל זאת לא התקופה ההלניסטית הרי. נדמה לי שזה אפילו כתוב אצל שש בספר "תולדות העוצמה הימית" ויש שם ציור שמראה מצרים מדביקים חתיכות מעץ גומה על מנת ליצור ספינה. נראה לך שדבר כזה יכול לנגח מישהו? אני לא הייתי מסתמך על הרדוטוס כעל מקור יחיד לדבר כזה. גילגמש • שיחה 08:23, 30 דצמבר 2005 (UTC)

הספינות המצריות המוכרות ביותר לקהל הרחב הן אמנם ספינות נהר, אך הן לא צריכות להטעות אותנו. המלכה חאתשפסות, למשל, שלחה צי אניות ב-1500 לפנה"ס אל מזרח אפריקה, והאניות נבנו מעצים אשר יובאו מלבנון. יבוא עצים היה דבר מקובל. הירודוטוס אינו מציין את מספר האניות המצריות בצי, ואפשר בהחלט שמספרן היה מועט. מכל מקום, אין לבטל את דבריו מכל וכל לנוכח עדויות נוספות על השתתפות אניות מצריות בקרבות ימיים. שמחה 08:29, 30 דצמבר 2005 (UTC)

שוב, אתה מדבר על תקתופה שבה מצרים הייתה עצמאית. בתקופה זו היא הייתה תחת כיבוש פרסי. אני בספק אם הפרסים דאגו להביא עצים מלבנון למצרים. בשביל מה? יש להם צי פיניקי מפואר. זה פשוט לא נראה הגיוני - מצרים ארץ דלה בעץ תייבא עץ לבניית ספינות כשהיא תחת שלטון זר? גילגמש • שיחה 08:32, 30 דצמבר 2005 (UTC)

תן לי קצת זמן, ואחפש את העדויות להשתתפותן של אניות מצריות בקרבות ימיים. זאת ועוד, לפרסים עצמם לא היה צי משלהם, ולכן היה להם אינטרס שהערים המשועבדות להם יבנו אניות שישרתו אותן. זה לא דיכוי במובן המודרני, ההיפך.

כן, מובן שזה לא דיכוי במובן המודני של המילה. אני מכיר גם קרבות גדולים שבהם השתתפו אוניות מצריות. למשל קרב אקטיום. אין ספק שלמצרים היה פוטנציאל בניה לצי מלחמה גדול. יחד עם זאת, אני לא מכיר צי מצרי גדול שלקח חלק בקרבות ימיים כשהמצרים היו תחת השלטון הפרסי. גם אם השתתפו ספינות מצריות בקרב הספיציפי הזה, הרי מספרן היה קטן מאוד לפי דעתי. לכן, עדיף לא לציין על מנת לא להקביל בין מצרים לפניקיה. גילגמש • שיחה 08:41, 30 דצמבר 2005 (UTC)

דריווש מימן את בנייתן של 200 טריארות שיצאו בהנהגת אריסטאגורס ומגאבאטס לכיבוש נאקסוס קודם לפרוץ המרד האיוני. זו היתה מדיניות פרסית גלויה, לממן את בנייתן של אניות ולאיישן על ידי בעלות בריתה הימיות ועל ידי הערים המשועבדת לפרס. שמחה 08:43, 30 דצמבר 2005 (UTC)

טוב, זה כבר משהו אחר. באמת יתכן שהצוותים היו מצרים. גילגמש • שיחה 08:49, 30 דצמבר 2005 (UTC)

"על מילטוס עצמה הלך והתקרב צי אדיר וחיל רגלים כבד. כי אספו מצביאי הפרסים את צבאותיהם ועשו מהם מחנה אחד ועלו על מילטוס ולא נתנו דעתם כל כך על הערים האחרות. בצי היו הפיניקים הלהוטים ביותר לקרב; עימהם יצאו למלחמה גם קפריסאים שנכנעו לפני זמן קצר וקיליקים ומצרים..." (הירודוטוס ו' 6)