שיחה:קללת טיפקאנו

הועבר משיחת משתמש:מלמד כץ

אני שמח על תרומתכם לערך. העברתי אותו לפיסקה נפרדת שדנה בבעיתיות של הגדרת צירוף המקרים כקללה. אני מתכוון להרחיב על כך אם יהיה לי זמן. לא מצאתי תיעוד לקללה, אך גם אם היתה כזו(ויתכן שהיתה) אין זה אומר דבר. במידה מסוימת זה מזכיר את הפולסא דנורא שערכו לשרון לפני האירוע שעבר, שגם אותו ניסו לייחס לקללה. איתן 22:39, 13 ביולי 2007 (IDT)

ודבר נוסף: ברשימת הקישורים החיצוניים יש קישור לאתר שעוסק בקללה כאגדה אורבנית. איתן 22:48, 13 ביולי 2007 (IDT)

הרשה לי להחזיר לך במחמאה ולברך אותך על הערך הנאה. ברשותך אני מחזיר את התוספת שלי לפתיח - זה חלק חשוב בערך והוא צריך להופיע בקיצור כבר בהתחלה. אחרת עלול להיווצר הרושם כאילו צירוף המקרים הזה מקורו בכוח על-טבעי. הנקודה היא לא אם הייתה קללה או לא, אלא בכך שאסור לוויקיפדיה לתת גושפנקא לתופעת על-טבעיות לפני שאלו התבררו באופן חד משמעי באמצעים אובייקטיביים. הסיפור הנוכחי הוא צירוף מקרים מרתק, וחיפוש הסיבה למתאמים מעניינים כאלו הוא דבר נפוץ ביותר, אבל הערך יהיה חסר מאוד אם הכשל הלוגי הרלוונטי לא יועלה כבר בפתיח. אנא אל תעביר את הקטע לפרק נפרד. תודה, אריה מלמד כץ • שיחה 00:49, 14 ביולי 2007 (IDT)

אני מעדיף שהפיסקה תהיה בפסקה נפרדת, מה גם שנראה לי שיש להרחיב שם. אפשרי לתת התייחסות קצרה בפתיח. לא נראה לי שמישהו יקבל את הקללה כפשוטה.איתן 00:54, 14 ביולי 2007 (IDT)

כמובן שאתה מוזמן להרחיב על הכשל הלוגי בפרק נפרד, אבל פסקה אחת צריכה להופיע כבר בפתיח. שים לב שהכשל הלוגי לא קשור לקיומה של הקללה אלא לנטייה האנושית לחפש סיבה למתאם יוצא דופן. אריה מלמד כץ • שיחה 00:56, 14 ביולי 2007 (IDT)

הפיסקה פשוט ארוכה מדי עבור הפתיח, ויש בה גם מונחים שאינם טריויאליים לקורא הסביר. . הזכרתי אותה בפתיח. עם זאת אני חושב שהמונח אגדה אורבנית בהחלט מתאים כאן, ועונה על הספקנות הטבעית כלפי הקללה.

בעיני זה תואם את הפולסא דנורא בהבדל אחד: הפולסא דנורא נאמרה בפני עדים. איתן 01:09, 14 ביולי 2007 (IDT)

צר לי איתן, אך הפסקה צריכה להופיע בפתיח. אם זה לא מקובל עליך בוא ונבחר בורר שיכריע בעניין. אני מדגיש שוב: הכשל הלוגי לא קשור לעניין של האגדה האורבנית אלא לניסיון להסביר למה מתאם יוצא דופן גורם לאנשים לחפש סיבה. אנא אל תעביר את הפסקה שנית עד לפסיקתו של בורר. אריה מלמד כץ • שיחה 01:30, 14 ביולי 2007 (IDT)

בכל מקרה כזה הערך צריך לחזור למצבו היציב כפי שקרה לי אתמול כשביקשתי להכניס שינוי.

אין לי שום כוונה להיכנס למלחמות עריכה איתך. איתן 01:43, 14 ביולי 2007 (IDT)

טוב, בוא נבחר בורר. אני מציע את שנילי שפעיל כעת. אריה מלמד כץ • שיחה 01:45, 14 ביולי 2007 (IDT)

אריה, אני כתבתי את הערך, ויש לו מבנה מסוים. הפיסק שלך לא מתאימה לפתיח אלא באיזכור. נתתי לא מקום של כבוד בהמשך הערך, ואני לא מתכוון לוותר. איתן 01:50, 14 ביולי 2007 (IDT)

אני מבקש שתסתפק בכך, השמיים לא יפלו אם התוספת שלך תופיע בשלמותה בהמשך. איתן 01:51, 14 ביולי 2007 (IDT)

כידוע לך הערך לא שייך לכותב - כולנו שותפים לכתיבה. אין פה עניין של ויתור אלא של מציאת פתרונות. האם שנילי מקובל עליך או שתרצה להציע בורר אחר. אריה מלמד כץ • שיחה 01:52, 14 ביולי 2007 (IDT)

אני לא מכיר את שנילי ולכן נחכה למחר. אני מציע לך להרחיב את הערך צירוף מקרים ששם יש רק הפניה למה שכתבת.

אם תרצה בורר אני מתחיל מהתחלה, כלומר אני אטען שמה שכתבת צריך להופיע בערך צירוף מקרים באופן כללי, ולא בערך הזה, ושדי באיזכור קצר. אני חושב שניתן להגיע לפיתרון שישביע את רצון כל הצדדים. איתן 01:59, 14 ביולי 2007 (IDT)

הערך על צירוף מקרים הוא חשוב וניתן להרחיב אותו. הערך הנוכחי הוא קצת יותר בעייתי, ויהיו לא מעטים שיתנגדו לעצם קיומו. דווקא תוספת שמופיעה בפתיחה ומסבירה את החיפוש אחר הקללה בתור עניין שיש לו מניעים פסיכולוגיים נותנת לערך את החשיבות הראויה. במקרה זה אני מתעקש על בורר. אשמח אם תציע מספר שמות ונבחר מישהו המקובל על שנינו. אריה מלמד כץ • שיחה 02:07, 14 ביולי 2007 (IDT)

טוב, עשיתי עוד ניסיון פשרה - השארתי בפתיח משפט נוסף והעברתי את רוב הקטע לפרק נפרד. אני רוצה להדגיש: בוויקיפדיה לא כותבים על צירופי מקרים - גם אם הם מעניינים. ניתן לכתוב עליהם אם הם התפרסמו ואז להביא גם את ההסבר הפשוט יותר שלא מערב כוחות על-טבעיים. אריה מלמד כץ • שיחה 03:32, 14 ביולי 2007 (IDT)

קיבלתי את רוב הפשרה אך קיצרתי את המשפט והוספתי התייחסות לאגדה אורבנית. איפה כתוב שבויקיפדיה לא כותבים על צירופי מקרים?

לערך הזה יש ערכים מקבילים במספר ויקיפדיות זרות. ברור שיש גם התייחסות לעניין הלא טבעי, ולכן נכתב שזו אגדה אורבנית. מה שהייתי רוצה הוא לאתר את מקור הסיפור, כלומר איך הגיעו דווקא לקרב טיפקאנו כמקור לכל זה.

אני רואה בערך ערך פולקלוריסטי ותו לא. אף קורא סביר של ויקיפדיה לא יתחיל להאמין שהיתה קללה, ואם כן - זוהי זכותו שאני לא יכול מנוע ממנו כפי שזכותו של כל אדם להאמין בניסים. ושאלה אליך אריה. אתה מאמין באלוהים ? איתן 08:37, 14 ביולי 2007 (IDT)

שאלתי ,ולא חיכיתי לתשובה.

בוא נניח שהייתי כותב בערך מעמד הר סיני שהוא אגדה אורבנית (כפי שרבים מאמינים). גם אם חלקים ממנו התקיימו. מה לדעתך היתה התגובה? איתן 09:05, 14 ביולי 2007 (IDT)

איתן, האמונות והדעות שלי לא רלוונטיות כשאני כותב בוויקיפדיה ולכן אני מעדיף לא לעסוק בהן בדיון זה. לעניין עצמו, יש כאן שתי נקודות: ברמה המעשית, מה מקור הסיפור על הקללה, וברמה העקרונית האם חייבת להיות סיבה למותם של הנשיאים או שייתכן כי מותם הוא מקרי בלבד ואין בו שום סטייה מהסטטיסטיקה הרגילה שמאפיינת את זמן מותם של אנשים בכלל ושל נשיאים שנמצאים בסכנות רבות יותר בפרט.

אתן לך דוגמה אחרת: אני הולך לעבודה בשני מסלולים - במשך כמה ימים רצופים הלכתי במסלול א' והיה לי יום מוצלח בעבודה. יש כאן מתאם בין המסלול להצלחה בעבודה. אני יכול לחפש סיבה נסתרת - למשל מישהו שנתן ברכה מיוחדת למסלול א', ומאידך ניתן לחשוב שזה סתם במקרה.

לפני שמחפשים סיבה יש לבדוק אם בכלל יש מתאם גבוה. לשם כך יש לעשות ניסוי מבוקר. ניסוי כזה צריך להיות מוגדר ואין להתבסס על איסוף נתונים קודמים. ניסוי לדוגמה: כל יום אני משנה מסלול ואני בודק את ההתאמה בין המסלול להצלחה בעבודה במשך שנה רצופה.

אם מצאנו מתאם, אז לפי תערו של אוקאם כדאי לחפש סיבה פשוטה - למשל מסלול ב' ארוך יותר ואני מגיע לעבודה עייף. אם אין שום הסבר פשוט אז ניתן לחפש הסבר מסובך יותר אבל חייבים להוכיח אותו ואת הדרך שבה הוא משפיע. למשל, עד היום לא מוכרים מקרים שברכה אשר ניתנה למסלול הייתה יעילה. כדאי לחפש מקרים כאלו בעולם. אריה מלמד כץ • שיחה 16:50, 14 ביולי 2007 (IDT)

לא ראיתי את התגובה שלך עד עתה אז אענה בקצרה ונמשיך מחר. מה שהתכוונתי הוא, שמאחר והנך אדם חילוני(אחרת לא היית כותב בשבת...), סביר להניח שאינך מאמין בנסים . האם היית מוסיף הערות מסוג זה ל: עליית אליהו השמיימה, קריעת ים סוף, או ארועים דומים בנצרות ובאיסלם? ודאי שלא.

אלה הם ארועים שאנשים מאמינים בהם ולכן יש להם מקום בויקיפדיה. כך גם פולסא דנורא, וכך גם קללת טיפקאנו. איתן 01:37, 15 ביולי 2007 (IDT)

קללת טיפקאנו היא הסבר שפרסם אדם אחד בשנת 1934 למותם של חמישה נשיאים בשנים 1834-1934. אותו אדם פרסם עוד אלפי צירופי מקרים וסיפורים מוזרים אחרים, מתוך כוונה לסקרן את הקורא ומבלי להתחייב על מהימנותם (למשל בתולת הים מפיג'י). הוא לא ניסה לייסד דת חדשה. לעומת זאת, המסורת על מעמד הר סיני לא באה להסביר ממצאים קיימים אלא לבסס מרכיבים מסוימים בדת היהודית. גם אם יש מקום לערך על קללת טיפקאנו, ולדעתי יש מקום לערך, אין מקום להעלים מן הקורא את ההיבטים השונים שמאחורי תוחלת חייהם של נשיאים. ליאור ތޮ 08:17, 15 ביולי 2007 (IDT)

אני לא מתכוון לריפלי. אותו שמאן - טנסקואטאווה - היה מקובל על בני שבטו כנביא. לכן גם עיירתו נקראה "פרופטסטאון" . אם שם היה נגמר הסיפור, לא היה מקום לערך. העניין הוא שיש רבים בארה"ב המאמינים בקללה או בקשר בינה לבין מות הנשיאים. גם שמו של טקומסה ידוע מאוד.

איתן 09:12, 15 ביולי 2007 (IDT)

נשיא זקן ?

לליאור, העובדה שנשיא הוא קשיש או לא אינה מסבירה את מות הנשיאים בשנים העגולות דווקא. הרבה יותר נשיאים היו צריכים למות אם סיבה זו היתה תקפה. רוזוולט היה בן 63 במותו, והיה חולני עוד קודם. הרדינג היה בסך הכל בן 58.זה לא ממש זקן. אלה השניים היחידים בשרשרת שלא נרצחו אלא מתו מסיבות אחרות.איתן 01:49, 15 ביולי 2007 (IDT)

וכמובן הריסון עצמו שהיה בן 68 , שזה כבר בגיל המתאים.

בוקר טוב איתן,

נראה לי שהרקע המתמטי שלך יקל עלינו להגיע להבנה. אין לי הסבר מדוע מתו דווקא הנשיאים שמתו. קפצתי לנשיא ארצות הברית#רשימת הנשיאים וראיתי שעד שנת 1934 כיהנו 32 נשיאים שונים בתפקיד. כעת נשאלת השאלה: מה הסבירות שלא תימצא כל חוקיות בתדירות מותם של נשיאי ארצות הברית? ברגע שמאפשרים חריגות כמו זכארי טיילור ואברהם לינקולן, הסבירות למציאת חוקיות כלשהיא עולה באופן משמעותי. ובל נשכח את אנדרו ג'ונסון, שהשלים את כהונתו כנשיא בשלום, רק כדי למות בעודו מכהן כסנאטור.

כפי שניתן ללמוד מהמצגת הנהדרת הזו, תוחלת החיים בארצות הברית היתה נמוכה למדי בתחילת המאה. קפצתי לאתר הזה ועיינתי בגרף שבעמוד 79 בדו"ח זה. מסתבר שהרדינג מת בגיל 58 כשתוחלת החיים לגברים אמריקנים היתה בערך 55. רוזוולט, הנכה מילדות, מת בגיל 63 כשתוחלת החיים לגברים אמריקנים היתה בערך 63. הוא היה חולני מאד כבר ב-1944 ולולא מלחמת העולם השנייה היה יכול לפנות את כסאו בטרם מת. על פניו נראה שקללת טיפקאנו לא פגמה בתוחלת החיים של הנשיאים הללו.

עברתי גם על נשיאים אחרים ומצאתי שרבים מהם מתו כעבור חודשים עד שנים אחדות מסיום כהונתם. ג'יימס פולק, שנבחר לתפקידו בגיל 49, מת ארבעה חודשים לאחר סיום כהונתו. יוצא דופן היה מילרד פילמור, שהחל לכהן בשנה העגולה במיוחד 1850 ושרד עוד 21 שנים לאחר סיום כהונתו.

לסיכום, נראה כי נשיאי ארה"ב במאה ה-19 "חיו על הקצה" מבחינת תוחלת חייהם והסיכון המקצועי שבתפקידם. עם הרחבת תפקידי השירות החשאי, השתפרות הרפואה והתמקצעות תחום אבטחת האישים, הולכת וגדלה ההסתברות של נשיא מכהן להשלים את תפקידו בחיים. היום קטן יותר הסיכוי שנשיאים ימותו כמו ג'יימס גרפילד, כתוצאה מרשלנות רפואית ומחסור במגנומטר בכניסה לתחנת רכבת. מצד שני, גם טיפול נמרץ מדי יכול להזיק, כפי שלמדנו מראש ממשלתנו הקודם.

כל מה שאמרתי כאן צריך להיות מוזכר בקצרה בגוף הערך וחבל שהסרת את תוספותיי לערך מבלי להמתין לתוצאות הדיון בינינו. ליאור ތޮ 08:17, 15 ביולי 2007 (IDT)

בוקר טוב ליאור.

ראשית, אהבתי את רוב השינויים שעשית(ותכננתי להעביר את הקטע עם רייגן, כך שעשית לי את העבודה).אז תודה.

נראה לי שלא הבנת את טענתי לגבי גיל הנשיא. הוא לא רלוונטי, משום שהטענה היא שנשיאים שנבחרו בשנה עגולה ימותו בעודם בבית הלבן. לכן הטענה שלך היתה צריכה להוביל לכך שהרבה נשיאים לא יזכו לסיים את כהונתם, ולא רק אלה שנבחרו בשנה עגולה.

בפועל, רק ארבעה נשיאים מתו בתקופת כהונתם שלא מרציחה פוליטית. שלושה מהם אכן נבחרו בשנה עגולה(הריסון,הרדינג,רוזוולט).

לגבי גרפילד אתה צודק, אם הוא היה נורה 100 שנה מאוחר יותר הוא כנראה היה שורד והדבר נכון גם לגבי מקינלי.גם אם רונלד רייגן היה נורה מאה שנים קודם, הוא כנראה לא היה שורד.

גם הטענה לגבי לינקולן ורוזוולט אינה במקומה, שכן בשנת 1934 היה ידוע שלינקולן לא מת בכהונתו הראשונה. איתן 09:04, 15 ביולי 2007 (IDT)

תודה איתן. גם אני די מרוצה מהערך שכתבת. לדעתי די בהרחבות קלות כדי להעמיד ערך שישביע את רצונם של חובבי המיסטיקה וחובבי הסטטיסטיקה גם יחד. לצורך כך, עלינו להבין מה מיוחד במותם של נשיאי ארצות הברית. ברשותך, אתייחס כאן גם לתגובתך לדבריי בפיסקה הקודמת.

מבחינתנו, עלינו להפריד בין מה שקרה לפני 1934 לבין מה שקרה אחרי 1934:

1. עד 1934 כיהנו 32 נשיאים, מתוכם 6 מתו במהלך כהונתם. מתוך אלה שמתו במהלך כהונתם, 4 נבחרו לתפקיד בשנה המתחלקת ב-20, אחד מת בתפקיד אליו נבחר בשנת 1848 ועוד אחד מת בתפקיד אליו נבחר בשנת 1864, אחרי שסיים בשלום את הכהונה לה נבחר ב-1860. מבחינת "קללת טיפקאנו", אין הבדל אם זה שנבחר בשנת 1848 היה שורד עד תום כהונתו ואילו זה שנבחר בשנת 1888 היה מת. מבחינה סטטיסטית, הגמישות הזו מגדילה באופן ניכר את מספר הצירופים ה"מסתוריים" האפשריים של מיתות נשיאים. תסכים איתי שגם אם נשיאים היו מתים בכהונתם לפי סדרת פיבונאצ'י, היה צירוף המקרים המסתורי הזה קונה לו מקום של כבוד בפינתו של ריפלי לשנת 1934.
2. משנת 1934 אין לריפלי עוד שליטה על נכונות ההשערה שהציג וניתן לבחון אותה כנגד ההתפתחות ההיסטורית. משנת 1934 כיהנו 12 נשיאים, כולל רוזוולט שנמנה גם ברשימה הקודמת. מתוכם מתו שניים במהלך כהונתם: אחד מת בתפקיד אליו נבחר בשנת 1944, אחרי שסיים בשלום את הכהונה השלישית לה נבחר ב-1940. האחר נרצח בתפקיד אליו נבחר ב-1960. נבחרי 1980 ו-2000 סיימו את כהונתם בשלום, בסתירה להשערה של ריפלי. אם לוקחים בחשבון גם את ההתנקשות הכושלת ברייגן, עלינו למנות גם את נסיונות ההתנקשות הכושלים בנשיאים אחרים, כגון ההתנקשות ברוזוולט בשנת 1933. אלה מבהירות את הסיכון המקצועי הרב הכרוך במשרת הנשיאות, במיוחד במאה ה-19.

לסיכום:

1. הפרסום של ריפלי בשנת 1934 הוא דוגמא לייעוד בדיעבד - מציאת חוקיות במדגם קיים, בלי להכריז מראש מה המתאם שהנסיין ציפה למצוא. קיימת הסתברות קטנה מאד שלא תימצא שום חוקיות בנסיבות מותם של 32 נשיאים.
2. בתור השערה, נמצא עד כה מקרה אחד שהתאים להשערה (רצח קנדי), אחד שאפשר להתאים בקושי אם מרככים את ההשערה (מות רוזוולט) ושניים שסותרים את ההשערה. ככל שיצטברו נתונים נוספים, בהנחה שארצות הברית תמשיך להתקיים, נוכל להמשיך ולהיווכח כיצד השערת ריפלי הולכת ומופרכת.

אם תצליח למצוא איזשהוא איזכור ל"קללת טיפקאנו" משנת 1835, או משנה אחרת מוקדמת מ-1934, יהא בכך חיזוק משמעותי להשערת ריפלי. בהצלחה, ליאור ތޮ 12:47, 15 ביולי 2007 (IDT)

די חרשתי את האינטרנט בשביל הערך הזה, ולא מצאתי סימוכין אמיתי שמראה שאכן נאמרה הקללה.

אמשיך שוב אך נראה לי שרק בספרי פולקלור אינדיאנים אולי תהיה תשובה....

בכל אופן אני מפריד בין צירוף המקרים לקיום קללה או אי קיומה. צירוף המקרים קיים ועומד והינו עובדה: בין 1860 ל-1960 - 100 שנים - כל נשיא שנבחר בשנה עגולה מת, אם במהלך הקדנציה או בזו שלאחריה.(הורדתי את 1840). אני שמעתי על צירוף המקרים הזה כבר לפני 25 שנה או משהו כזה.

Tenskwatawa

לעומת זאת הקללה היא ככל הנראה אגדה אורבנית שהותאמה לצירוף. (לא שאני אומר שהאינדיאנים לא קיללו. אם מישהו היה שורף לי את העיירה הייתי :-) מקלל אותו באבי-אביו.)

הקללה כפי שנוסחה מתוחכמת מדי ונראה די ודאי שהותאמה לאירוע.

וזוהי תמונתו של המקלל(לא ידוע אם לפני או אחרי הקללה).

אם כבר מדברים על נשיא זקן, ארצות הברית מעולם לא בחרה נשיא בן 84 לכהונה, ועוד 7 שנים! בצירוף מקרים נדיר, הושבע היום שמעון פרס יבדל"א לנשיא! אני מאחל לו אריכות ימים. איתן 22:21, 15 ביולי 2007 (IDT)

אגדה אורבנית עוברת מפה לאוזן וניתן רק לשער איך נוצרה. "קללת טיפקאנו" מופיעה לראשונה בספר ידוע של רוברט ריפלי משנת 1934. כמו במקרה של הילד עם האצבע בסכר, ידוע לנו כאן מה מקור המעשייה, גם אם מאז היא מתגלגלת בעיקר מפה לאוזן.

כאמור, צירוף המקרים שציינת אינו מפתיע כלל, בעיקר כשהוא בוחר מקטע של 20 נשיאים מתוך 43 וסופר כמה קדנציות יחד. מעניין מה תהיה החוקיות הבאה שתימצא ברצף אקראי זה. ליאור ތޮ 12:16, 19 ביולי 2007 (IDT)

אני לא בטוח שרוברט ריפלי הוא המקור לאגדה. הוא הראשון שכתב על זה. מצאת את זה במקור כלשהו?

חוץ מזה, לא הגבת על צירוף המקרים של שמעון פרס. איתן 22:20, 19 ביולי 2007 (IDT) אם כן, אשמח לראות איתן 22:20, 19 ביולי 2007 (IDT)

מכיוון שלא נמצא זכר לאגדה לפני ספרו של ריפלי, ומכיוון שחוקרי התעלומות האמריקניים חולים על נבירה באשפתות ספרותיות, אני סבור שריפלי הוא המקור למעשייה עד שיוכח אחרת. כמובן שלא הייתי מבסס על כך את הדוקטורט שלי או משהו... ואשר לשמעון פרס, לי ברור כשמש שהוא נבחר לנשיאות רק בזכות הדיון בינינו.

אני מתכוון להוסיף לערך את ההסבר על תוחלת החיים של הרדינג ורוזוולט ולאזכר את הנשיאים שהתפגרו זמן קצר לאחר תום כהונתם. אתה מוזמן להקדים אותי כמובן. ליאור ތޮ 07:09, 20 ביולי 2007 (IDT)

אם יקרה משהו לפרס במהלך 7 שנות כהונתו, עלולים לקשר את זה עם קללת טיפקאנו... איתן 09:30, 20 ביולי 2007 (IDT)

אני מציע שוסיף פרק אחרי "קללתו של טנקוטאווה" בשם "שרשרת הנשיאים" ושם תפרט ב-2-3 שורות על כל נשיא ונשיא, החל מלינקולן וכלה בקנדי במספר שורות את נסיבות מותו. זה יוסיף מימד היסטורי שקצת חסר. אם תעדיף, כתוב את על הנשיאים שציינת ואני אוסיף את השאר.איתן 09:40, 20 ביולי 2007 (IDT)

והמצגת הנהדרת הזו, שקישרת פה, פשוט מרתקת. רק עכשיו התפניתי אליה.תודה. איתן 09:51, 20 ביולי 2007 (IDT)

בשמחה (: אני אכתוב על לינקולן, הרדינג ורוזוולט. אשתדל לא לעשות זאת היום, כי כמה ערכים אחרים שעבדתי עליהם עומדים בשיממונם. אתה מוזמן להקדים אותי, או לשבץ בינתיים קישורים למצגת הנהדרת מהערכים המתאימים (: שבת שלום, ליאור ތޮ 10:00, 20 ביולי 2007 (IDT)

קללת הרביעי ביולי

ואיך נסביר את הקללה הזו? צ'יף עלום שם או צירוף מקרים?

"שלושה מחמשת נשיאיה הראשונים של ארצות הברית נפטרו ב-4 ביולי, יום העצמאות של ארצם. שניים מהם, ג'ון אדמס ותומס ג'פרסון, הלכו לעולמם ביום היובל להכרזת העצמאות." חגי אדלר 08:33, 15 ביולי 2007 (IDT)

חגי, מי שאחראי לצירוף הזה הוא צ'יף כל הצ'יפים.

וברצינות, אמנם הצירוף מעניין (2 נשיאים שמתו ביום יובל ה-50 לעצמאות ארה"ב) אך הוא לא נדיר. יום הנישואין שלי ושל אשתי חל ביום הולדתו של חמי. שני הילדים שלי נולדו בדיוק ביום הנישואין שלי. (-:(ופרט אחד השמטתי) איתן 19:12, 15 ביולי 2007 (IDT)

דיווח שאורכב ב-16 בפברואר 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

לדעתי הסבר התער של אוקהם לא מתאים פה. אם כבר לפי התער של אוקהם עלינו להעדיף הסבר אחד (קללה) על פני הרבה הסברים שונים של צרופי נסיבות עבור כל נשיא בנפרד.