שיחה:קהילת חב"ד בחברון

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

על הערך. אבגד - שיחה 03:56, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

תודה Ruven.bשיחה • י"א בסיוון ה'תש"ף 15:07, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

לגבי המבנים[עריכת קוד מקור]

לא עדיף כמו שעשי בהתחלה. מבנים לא רק אלו שמשתמשים היום. כי הערך הולך על אז. וגם כמובן בכל אחד לציין אם משתמשים היום. חבל לפספס את המבנים שלא משתמשים היום. אבגד - שיחה 03:58, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

נכון אבל כרגע וגם בהתחלה הופיעו ברשימה רק מבנים שקיימים כיום. בזמנו היו עוד מוסדות ששימשו את הקהילה אבל אין הרבה מידע לגבי המבנה והמיקום שלהם, כמו לדוגמא "ישיבת מגן אבות", מישהו יודע היכן היא התקיימה? כתוב גם שבתר"ה נבנה בית כנסת שנקרא "ביהכ"נ הגדול", לא מצאתי מידע לגבי המקום עצמו, או שהוא לא קיים כיום. ככלל קשה להשיג מידע על המבנים שהיו אלא רק על המבנים שידועים כיום. לכן חשוב להדגיש את זה בכותרת שלא יחשבו שהמבנים שמופיעים ברשימה זה כל המבנים שהיו. Ruven.bשיחה • י"א בסיוון ה'תש"ף 15:05, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אז אולי הכותרת מתאימה למשהו בסגנון "מבני הקהילה ששרדו". ניסיתי בפנים, תגיד מה אתה אומר אבגד - שיחה 16:36, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אין לי התנגדות אבל צריכים לבדוק, כמדומני שכל המבנים שרדו (הם לא החריבו בתים, רק מבפנים) פשוט לא ידוע היכן נמצא כל מבנה. אולי שייך "מבנים ידועים" (ידועים תרתי משמע) Ruven.bשיחה • י"א בסיוון ה'תש"ף 17:24, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אולי "מבנים ידועים ששרדו". אבגד - שיחה 17:35, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אני מתכוון 'ידועים' כלומר שידוע עליהם. בשונה ממבנים שלא ידוע עליהם למה שימשו או היכן היו. זה יכול להיות תחליף ל"שרדו". אבל כנ"ל, צריך לבדוק אם שייך כאן שרדו כי אולי כל המבנים בחברון שרדו, צריכים לברר אם היו בתים אחרים שלא שרדו. Ruven.bשיחה • י"א בסיוון ה'תש"ף 17:47, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
"מבני הקהילה הידועים". אולי ככה? אבגד - שיחה 17:52, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מקובל Ruven.bשיחה • י"א בסיוון ה'תש"ף 17:57, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אגב, אולי כדאי להוסיף פיסקה שתעסוק במוסדות של הקהילה. כרגע כתוב בערך רק על מגן אבות ותורת אמת וזה לא מספיק לפיסקה נפרדת, אבל כמדומני בספר של גוראריה יש פרק על מוסדות הלימוד שם וכן היה את המוסד הידוע כולל חב"ד בחברון וגם בית הדין של האשכנזים בחברון Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 18:04, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בעד. אבגד - שיחה 18:11, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── בקשר למבנים הלא כתובים. הבן אדם מאתמול כתב לי עכשיו שיש מבנים של חב"ד מהקהילה ההיסטורית שנמצאים בקסבה של חברו בתוך הערבים, אולי כדאי לכתוב את זה כקטע אחרון בפסקה זו, זה כולל את הכולל, הישיבה, בית הארחה, לשכה של הרב ועוד. הוא אומר שהם יודעים את מה שציינתי כל אחד איפה זה בדיוק. אז אולי לא צריך לכתוב איפה זה בדיוק מה גם שלקורא אין גישה למקומות הללו בתוך הקסבה (רק בשבת הם רואים את זה וצריך לדעת בדיוק) אז פירוט איפה זה כל אחד לא רלוונטי אבל לפחות קטע קצר עם * בפני עצמו שאומרת משפטים על זה בקצר - זה לכאורה כדאי. דעתך? אבגד - שיחה 19:38, 4 ביוני 2020 (IDT) אבגד - שיחה 19:38, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

זה שני מבנים שיודעים. שם יש הנל. אבגד - שיחה 19:40, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הישיבה זה מגן אבות או ישיבת חברון? Ruven.bשיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף 20:04, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לא יודע. אנסה לברר. לא החזרתי הכותרת לקודם אבל החזרתי הידועים כי לא הכל אנחנו יודעים כמו שדובר. אבגד - שיחה 20:15, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

האם לא כדאי לעשות הבחנה ברורה[עריכת קוד מקור]

בין הקהילה ההיסטורית לבית חבד היום? זה אומנם באותו מקום אבל זה שני דברים שונים לחלוטין. לדעתי על הקהילה הישנה מגיע ערך בפני עצמו או לפחות לשים דגש בערך על זה ולהפריד. אבגד - שיחה 04:57, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

תראה, בהתחלה חשבתי לעשות כותרת נפרדת על הבית חב"ד ושם יוזכרו הפעולות שלו ושיפוץ המבנים הישנים וכו'. אבל אז ראיתי שבעצם יש כאן כמה נושאים שקשורים להיסטוריה של חב"ד בחברון מהשנים האחרונות, 1. שיפוץ קבר מנוחה רחל, המצב של הבית קברות והעלייה לקברה. 2. הבית חב"ד וגאולת המבנים הישנים. 3. ההיסטוריה החדשה של בית רומנו, הייפוי כח לשבי חברון והקמת מוזיאון על חב"ד בפנים. 4. פרשת ברוך נחשון. 5. הניסיונות לחדש את היישוב החבדי בחברון ותגובות הרבי. 6. שכונת נחלת חב"ד שעתידה לקום. לכן אפשר לראות שהפיסקה היסטוריה מחולקת לשניים, החלק העיקרי הוא על הקהילה עצמה, ואז יש כותרת "אחרי ששת הימים" ששם בעצם מסופר על מה עלה בגורל השאריות שנותרו מהקהילה וההמשך כיום. כמו כן בפתיח מוזכר בשני משפטים על מה שהיה אחרי ששת הימים. כך זה למשל בערך היישוב היהודי בחברון, שם זה גם עוסק בהתיישבות מבית המקדש עד תרפ"ט והפיסקה היסטוריה מחולקת לפי תקופות, בהם גם על ההתיישבות כיום. בברכה, Ruven.bשיחה • י"א בסיוון ה'תש"ף 15:26, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אבל אולי כן כדאי לשנות ל"הייתה קהילה" להדגיש שזה בעבר. ואז בפנים יראו על היום גם. יותר לחדד שבעצם מדובר על אז. וגם כתוב מה קורה עם זה היום. אנסה לחשוב עוד. אבגד - שיחה
זה לגמרי כתוב! כל הערך מדבר על קהילה היסטורית. תקרא את הפתיח -בפתיח כתוב שזה קהילה היסטורית מהיישוב הישן שהייתה קיימת מתחילת המאה ה19 עד פרעות תרפט. גם בהיסטוריה בסוף החלק הראשון כתוב שבטבח חברון הקהילה חוסלה ובכך תם היישוב היהודי בחברון. מה שהיה אחר כך זה רק בודדים שבאו ושיפצו את הנכסים וכו', לא יותר מזה Ruven.bשיחה • י"א בסיוון ה'תש"ף 15:43, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מצוין. אז שיניתי מ"היא" ל"הייתה". אבגד - שיחה 16:24, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
עניין אחר: האם "שהיוותה את" זה תקין? שיניתי שם ראה בפנים. אבגד - שיחה 16:33, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מבין שכן. אבגד - שיחה 22:56, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לא יודע, מצד אחד בכללי העריכה כתוב לכתוב "הייתה" במקום "שהיוותה", אבל אם במשפט הראשון כתוב הייתה אז במשפט השני עדיף שהיוותה. צריכים לחשוב, אולי עדיף אחרת Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 23:11, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בדיוק לכן כתבתי מילה שונה. אולי יש מילה חופפת? מצידי שישאר כך רק בדקתי אם זה תקין. לדעתי זה בסדר בגלל הכפילות. אולי נשאל מישהו בויקי שמבין בכללי הדיקדוק? אבגד - שיחה 23:25, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
נכון, אם יש לך מישהו לשאול אז מצויין. אבל כדאי לשאול גם, אולי עדיף פשוט במשפט הראשון "היא קהילה יהודית היסטורית" במקום "הייתה". אני אומר על סמך שאם כתוב היסטורית מובן מזה שהיא כבר לא קיימת, גם אם לא כתוב הייתה בלשון עבר, ואז מהמשפט השני והלאה כבר כתוב בלשון עבר. כמו לדוגמא שבדמויות מהתנ"ך כתוב "היא דמות מקראית", ואז מובן שהיא הייתה קיימת בתקופת המקרא. זו גם אפשרות. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 23:32, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

מרכז גוטניק היה בניין שהיה שייך לקהילה ההיסטורית?[עריכת קוד מקור]

כתבת לעיל "כל הערך מדבר על קהילה היסטורית. תקרא את הפתיח -בפתיח כתוב שזה קהילה היסטורית מהיישוב הישן שהייתה קיימת מתחילת המאה ה19 עד פרעות תרפט. גם בהיסטוריה בסוף החלק הראשון כתוב שבטבח חברון הקהילה חוסלה ובכך תם היישוב היהודי בחברון." ועוד הוספת שם. אם כך, מה הקשר של מרכז גוטניק לערך? אבגד - שיחה 17:31, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

זה שייך לנושא, מהמבנים של חב"ד בחברון. היות ורשימת המבנים בערך כוללת מבנים שקיימים כיום (הנה עוד סיבה למה להעדיף את הכותרת "מבני הקהילה שקיימים כיום"). כמובן ליד כל מבנה כתוב מאיזה תקופה הוא, שלא יהיה בלבול. יש מבנים שהיו פעם של חב"ד אבל היום לא (כמו בית שניאורסון), יש שהיו גם פעם ונשארו גם היום (כמו בית הכנסת של אדמו"ר האמצעי) ויש מבנים חדשים שנבנו כיום (כמו בית הכנסת ליד ציון מנוחה רחל). לגבי מרכז גוטניק לא כל כך ברור אם הוא שייך לסוג השני או השלישי. צריך לבדוק את העניין. Ruven.bשיחה • י"א בסיוון ה'תש"ף 17:42, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לדעתי זה לא ערך על חבד חברון היום. ולא צריך להזכיר את המבנים של היום בלבד. אולי מגיע ערך לחבד חברון. אבל לכאן לכאורה זה לא שייך. אבגד - שיחה 17:51, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אני ממש חושב שחשוב לעשות ההפרדה הזו. כדאי להזכיר את המצב היום בערך, לכל הפחות כל עוד ואין ערך נפרד על חבד חברון. וגם אחרי שיהיה, צריך שיהיו כמה איזכורים מה המצב היום. אבל בפסקה של המבנים ששרדו יש להתמקד רק במה שהיה שייך לקהילה ההיסטורית. ובאלו שהיו שייכים לקהילה ההיסטורית - להביא מה יש עם זה היום. אבל לא להביא דברים כמו מרכז גוטניק וכדומה כלל. אבגד - שיחה 18:13, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אבל המבנים שהוזכרו קשורים. כמובן לא שייך להזכיר את הבניין של בית חב"ד חברון והבית של דני כהן, אבל מרכז גוטניק הוא מבנה מרכזי מאד והבית כנסת בבית הקברות זה שייך לנושא ההתפתחות של חלקת חב"ד. לא בטוח שמרכז גוטניק לא היה פעם של חב"ד, ייתכן שהוא היה סתם בית פשוט אבל סיכויים גבוהים שכך הוא הגיע לידיים של חב"ד, כמו בית רומנו. בנוסף, גם בערך שעוסק בנושא היסטורי חלק מההיסטוריה זה מה המצב כיום, כמו בדוגמא הכי דומה: היישוב היהודי בחברון. אם נפצל לשני ערכים אין בעיה, אבל לא בטוח שכדאי לפצל. לא ברור לי שכולם יסכימו שבית חב"ד חברון זכאי לערך עצמאי, כל החשיבות שלו זה בגלל ההיסטוריה של פעם שהוא פועל להנציח אותה - אבל אם כן תהיה הסכמה, אדרבה. כמובן בערך יש הפרדה ברורה בין תולדות הקהילה לבין אלו שבאו אחרי ששת הימים והחלו להנציח את הקהילה ולשחזר את מה שהיה, ובראשם בית חב"ד חברון, ואת זה חשוב להזכיר Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 18:25, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
פעילות בית חבד חברון היא ענפה מאוד ולדעתי מהבתי חבד הגדולים ביותר. אבל בא נתמקד כאילו לא יהיה ערך על חבד חברון, שזה נושא בפני עצמו: הערך הישוב היהודי בחברון עוסק גם בהיום. זה ערך שלא עוסק בהיום. אני מציע אולי להעביר את שני החלקים של גוטניק ועל הבית כנסת של מנוחה רחל למקום אחר בערך. נגיד לקטע של אחרי ששת הימים. מה אתה אומר? אבגד - שיחה 18:28, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לגבי הבית כנסת בבית הקברות בהחלט לא צריך להזכיר אותו בנפרד כאחד המבנים, ובאמת הוא מוזכר בדרך אגב בתוך הנושא של הבית קברות. כמו שאר האתרים שכתוב מה היה פעם ומה יש היום, אז מוזכר מה קיים היום בבית הקברות. לא בפני עצמו.
לגבי מרכז גוטניק- אל"ף אני חושב שברשימה של כל המבנים של חב"ד חברון שקיימים כיום לא כדאי להחסיר רק אותו, זה מבנה חשוב שיש עליו ערך, ולא מדובר במבנה חדש שנבנה היום אלא מבנה ותיק ומוכר שהשאלה היא אם חב"ד החזיקה בו פעם או לא, אבל ברור שחב"ד שיפצה ופיתחה אותו והוא מאד מזוהה עם חב"ד. אם מפריע אפשר להעביר אותו לסוף הרשימה, שיהיה ניכר באלו שנים מדובר. אבל העיקר הוא כמו שאמרתי - קודם צריכים למצוא מקור לגבי העבר של הבניין כי לפי מה שאני מבין הוא היה של חב"ד מלכתחילה. מסתמא הוא תמיד היה של חב"ד ואז ודאי שהוא ראוי להופיע. לאו דווקא שחב"ד קנתה אותו. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 18:47, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לגבי הבית כנסת של מנוחה רחל, בסדר, אעשה קצת עריכות אבל. אבל לגבי גוטניק לא, אתה מביא סברא שאולי. עד שלא מוכח בוודאות אנחנו לא יכולים לשים זאת כמבנה עבר. לא שייך. אבגד - שיחה 19:36, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אבל אבגד, מרכז גוטניק הוא מבנה ישן ועתיק, על זה אין ספק. אפשר לראות בתמונות העתיקות של מערת המכפלה שהבניין היה קיים. אם הבניין נמצא היום אצל חב"ד אז הוא גם היה שלה פעם. חב"ד לא קנתה בניינים בחברון אלא קיבלה מבנים שהיו אצלה בטאבו. וגם, למה שיקנו את הבניין הזה אם היה להם את בית רומנו ועליו הם ויתרו? אם הבניין לא היה שייך לחב"ד סביר להניח שהיום הוא היה בידי ערבים. תסכים איתי שכל בניין שנמצא בחזקת מישהו אז החזקה שזה היה שלו מלכתחילה.
מעבר לכך, ברור שהוא מאד מזוהה עם חב"ד ובלי קשר הוא ראוי להופיע ברשימת הבתים של חב"ד בחברון. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 20:11, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
על המשפט האחרון אני חולק. לגבי ההיסטוריה, אני שלחתי לברר. אם אכן יסתבר זה היה פעם של קהילת חב"ד העתיקה - כמובן שמגיע לזה להיות שם, וכן לכתוב את זה בערך עצמו של מרכז גוטניק. אבל אני אם לא - אז יצטרכו להסיר את זה. אבגד - שיחה 21:05, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מה גם שזה כבר כתוב בפתיח ואין צורך שוב. אבגד - שיחה 21:07, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
ממרכז גוטניק#"מסעדת המתנחלים" נשמע שכל המבנה הוקם נבנה אחרי ששת הימים אבגד - שיחה 21:16, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מישהו מחברון אומר לי כעת טלפונית שהבניין לא שייך לחב"ד, רק הפיצה והמקווה מנוהל על ידי חב"ד. אבגד - שיחה 21:17, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
יש שם חנות למזכרות לא של חב"ד. יש שם אולם אירועים ששייך לישוב היהודי בחברון. לא לחב"ד. חב"ד משתמשת באולם לפעמים בדיוק כמו שאר הישוב היהודי בחברון ואין שייכות לחב"ד. אבגד - שיחה 21:20, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בקיצור מידע מוטעה. מחקתי את זה מהערך. אבגד - שיחה 21:25, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כמו כן המבנה שופץ על ידי גוטניק. לא על ידי חב"ד חברון. זה לא נכון. רק המקווה והמסעדה. אבגד - שיחה 21:28, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: נשמע מאד מוזר. א' יש שם גם מקווה של חב"ד בתוך הבניין, ב' כל האולם הפנימי בקומה השנייה מנוהל ע"י הבית חב"ד, הייתי שם כמה פעמים גם בשבתות והבית חב"ד מחזיק במפתח של המקום ונראה שהוא זה שמשכיר את המקום לאנשים לעשות שם אירועים, בחגים חב"ד עושים שם את התפילות והסעודות וכו'. מי האיש שאמר לך? מישהו מוסמך? Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 21:32, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מישהו מוסמך בהחלט. יש שם מקווה (וכתבתי זאת והשארתי את זה בערך) מסעדה ומוזיקה. זהו. הבניין לא של חב"ד. אני איתו על הקו. אבגד - שיחה 21:34, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לגבי מתי המבנה נבנה הוא בודק לי (לא אכנס מה אמרתי לו ומה הוא השיב. הוא בודק). הוא אומר שיש תוכנית בעתיד להפוך את זה לשימוש מלא של חב"ד אבל זה חלומות וכרגע זה המצב. אבגד - שיחה 21:35, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
טוב, מקבל את זה, תודה על הבדיקה. אגב אם יש תכנית כזאת אולי כדאי להזכיר בערך? עוד משהו, שני משפטים לא הבנתי: א. מה אתה מתכוון "אני איתו על הקו"? ב. מה הפשט "לא אכנס מה אמרתי לו ומה הוא השיב", האם יש כאן איזה סוד? רומז משהו?
עוד משהו, לגבי הלבוש הירושלמי, כאן אני חושב שכן כדאי להחזיר. אז עוד לא הייתה שום קהילה חב"דית בארץ חוץ מחברון ורק בהמשך הקימו קהילות ביפו ובירושלים, חסידי חב"ד בא"י דאז וקהילת חב"ד בחברון זה היינו הך. וכשאומרים שהם התלבשו אחרת מהמקובל בחב"ד זה ביחס לרוב חסידי חב"ד שהיו אז ברוסיה. לכן חשוב להדגיש את ההבדלים. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 21:50, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אבל הוא אומר עוד שזה לא נכון שיש קומה שלמה בבית רומנו על ההיסטוריה של חב"ד. אלא רק חדר אחד עם כמה תמונות וכיתובים. אבגד - שיחה 21:54, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בקשר להודעתך האחרונה ננסה תיכף להגיע נוסח מוסכם על מה שתבת בהודעה האחרונה. אבגד - שיחה 21:55, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אל תשכח שגם הרבי הרייץ הלך עם שטריימל. וגם עד הדור השביעי חבד הלכו עם חליפות ארוכות. אבגד - שיחה 22:00, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הייתי איתו על קו הטלפון. אבגד - שיחה 22:00, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

השכונה[עריכת קוד מקור]

עוד משהו ששכתי להגיד שהוא אמר, השכונה המדוברת על שט הרבי הרשב בכלל לא יגורו חבדניקים. יקראו לזה "נחלת חב"ד רובע חזקיהו" אבל זה יהיה רק השם. זה לא יהיה שכונת חב"ד. אבגד - שיחה 22:12, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הרבי הרייץ לבש ספודיק מזרח אירופאי, השטריימלך שלהם זה משהו אחר. ברוסיה רק הרבי לבש, ואילו שם כל החסידים ואפילו נערים לפני החתונה, כמנהג היישוב הישן. זה ברור שהלבוש שלהם היה שונה, גם הקאפט'ן הירושלמי שהם לבשו (ברוסיה היו בימי חול חליפות חצי, דהיינו בין סירטוק לחליפה קצרה) כל הסגנון היה שונה. יש כאלו חב"דניקים ירושלמים שהלכו ככה ממש עד הדור האחרון, לבוש ירושלמי לגמרי, זה לא כמו הלבוש ברוסיה. אבל אם אתה רוצה עלה לי רעיון הצעה לנוסח חדש לפיסקה הזאת, משהו שיזכיר שזה לא רק בחברון אלא בהמשך היה בעוד מקומות בארץ ישראל. לגבי השכונה, נכון, זה ברור. השכונה תיקרא רק ע"ש חב"ד אבל לא יגורו בה חב"דניקים. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 22:24, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לגבי השכונה. אז צריך לחדד שזה יהיה מובן. אבגד - שיחה 22:55, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
ערכתי כעת כך, דעתך? אבגד - שיחה 08:53, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לדעתי מיותר, מדובר בשכונה בחברון וכל עוד לא כתוב שיגורו בה חסידי חב"ד אלא רק מה יהיה השם אז אף אחד לא חושב שיגורו בה חב"דניקים. אולי אם אתה רוצה אפשר לציין בהערת שוליים, שככל הנראה תושבי השכונה לא יהיו מחסידות חב"ד. אבל גם זה לדעתי מיותר ובטח לא מתאים לגוף הערך Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 09:41, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מדינת ישראל רצתה להקים מחדש את הקהילה החבדית בחברון. שלחו שליח לרבי והרבי שלל זאת מכל וכל. 1 אני חושב שצריך לכתוב את זה 2 בטח ובטח שאין קהילה חבדית. 3 השם של השכונה החבד כאמור מבלבל ומטעה ולכן יש להגיש זאת שזה לא לחבדניקים. אני חשבתי במבט ראשון שזה שכונה לחבדניקים. אבגד - שיחה 16:17, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אתה בעצמך הרי כותב כאן במקביל שזה היה הקהילה הראשונה של חסידי חב"ד והמרכזית, ואני מסכים אם זה. חשוב שיובן שהיום זה לא ככה. כעת זה נשמע כאילו הולכת להפתח קהילה חבדית בקרוב. וזה טעות. אבגד - שיחה 16:19, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מה אומר על זה?. אבגד - שיחה 16:42, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בסדר, אבל אולי עדיף "תוקם שכונה עבור תושבי היישוב היהודי בחברון" שאז יהיה משמע שזה עבור אלו שכבר גרים שם. מה אתה אומר? Ruven.bשיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף 18:18, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
א) צריך לכתוב משהו מפורש שיובן שזה לא לחב"ד. אני הבנתי מהנוסח הזה שזה שכונה לחב"ד.
ב) לגבי בקשת ממשלת ישראל מהרבי. אני רואה ששינית. ואני חושב שזה ניסוח מטעה. נשמע כאילו עדיין רוצים רק שזה לא יוצא. זה לא נכון. לא רוצים. ולדעתי יש לספר העניין הזה עם ממשלת ישראל והרבי. 1 הרבי הוא ראש תנועת חב"ד 2 מדינת ישראל שולחת שליח רשמי לבקש ממנו להקים מחדש הישוב 3 הרבי עונה שלישי
- כל זה ביחד זה מידע מאוד חשוב לערך זה. היה נסיון להקים וזה נשלל על ידי חב"ד. ולא כפי שעשית שהיה נסיונות וזה לא צלח. אבגד - שיחה 19:12, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אגב אתה יודע שהרבי ביקש לא לפרסם שהוא מנע את התיישבות חב"דית בחברון כדי שלא יבינו את זה בצורה לא נכונה? Ruven.bשיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף 19:26, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אולי באמת צריכים להדגיש שזה הגיע מצד הרבי, אבל לא שהוא מנע את זה חלילה. אלא שהוא התנה את זה בלקיחת אחריות של הממשלה על בטחון התושבים. באומרו שהוא לא יכול לקחת אחריות ולהורות ליהודים להיכנס לסכנת חיים. כיוון שחברון עוד לא מוכרת ע"י המדינה אז זה לא יצא אל הפועל. Ruven.bשיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף 19:30, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אתה הרי מסכים שצריך לערוך שיהיה מובן באופן נכון בא ננסה לעשות את זה. איזה גרסה אתה מציע? אפשר כאן. אוהב את הודעתך האחרונה. תוכל להציע ניסוח ? אבגד - שיחה 19:32, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
תציע ניסוח פה או בפנים. איך שנוח לך. אבגד - שיחה 19:34, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כרגע כתוב בערך ב"היסטוריה" כך:בה'תשמ"ג, כשנתיים לאחר שבית רומנו נגאל מידי הערבים, הועלתה תוכנית מצד כולל חב"ד להקים מחדש ישיבה גדולה חב"דית במבנה, ולהעביר את ישיבת שבי חברון שקיבלה מאגודת חסידי חב"ד את המקום למבנה אחר. הרבי מלובביץ' התעניין בתכנית, אך הקפיא אותה בגלל המצב הביטחוני. גם כשהועלו הצעות לחדש את קהילת חב"ד בחברון התנה זאת הרב שניאורסון בלקיחת אחריות של הממשלה על ביטחון היישוב היהודי בחברון. עם זאת, ברוך נחשון קיבל את תמיכת הרבי למגוריו בחברון, באופן פרטי.

אני לא בטוח שזה חייב להופיע בפתיח. אבל אם אתה רוצה, אפשר בקיצור "בהמשך השנים נעשו נסיונות לחדש את הקהילה החב"דית בחברון, אך תכניות אלו הוקפאו בשל המצב הביטחוני הרעוע בעיר" Ruven.bשיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף 19:53, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

משתפר אבל עוד לא מה שצריך. אנסה להציע ניסוח בהמשך. אבגד - שיחה 20:16, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

שטריימל וההבדל בלבושים[עריכת קוד מקור]

הרבי הרייץ לבש ספודיק מזרח אירופאי, השטריימלך שלהם זה משהו אחר. ברוסיה רק הרבי לבש, ואילו שם כל החסידים ואפילו נערים לפני החתונה, כמנהג היישוב הישן. זה ברור שהלבוש שלהם היה שונה, גם הקאפט'ן הירושלמי שהם לבשו (ברוסיה היו בימי חול חליפות חצי, דהיינו בין סירטוק לחליפה קצרה) כל הסגנון היה שונה. יש כאלו חב"דניקים ירושלמים שהלכו ככה ממש עד הדור האחרון, לבוש ירושלמי לגמרי, זה לא כמו הלבוש ברוסיה. אבל אם אתה רוצה עלה לי רעיון הצעה לנוסח חדש לפיסקה הזאת, משהו שיזכיר שזה לא רק בחברון אלא בהמשך היה בעוד מקומות בארץ ישראל. לגבי השכונה, נכון, זה ברור. השכונה תיקרא רק ע"ש חב"ד אבל לא יגורו בה חב"דניקים. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 22:24, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לגבי הלבוש. אדרבה תעשה את הגרסא שלך בפנים. אגיב על זה כאן. לגבי השכונה. אז צריך לחדד שזה יהיה מובן. אבגד - שיחה 22:55, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
עשיתי כעת את השינוי, תראה בפנים. עכשיו מוזכר שזה לא רק בחברון. אני קצת מתלבט אם עדיף להשאיר "הזרם הארץ ישראלי" (כי הם היו בנפרד משאר החסידים, וגם קצת שונים) או אולי עדיף לכתוב "החוג הארץ ישראלי". Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 23:25, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אני רואה תודה .אבל אני חושב שזה לא מדוייק. כי היו חבדניקים שעלו לארץ בהתחלה לטבריה וצפת. בכל אופן רוב העריכה מצויינת. צריך ללטש קצת שלא יסתור עובדות. אולי ככה? אבגד - שיחה 23:39, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הזרם זה טוב אבגד - שיחה 23:40, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אתה מתכוון ל15 המשפחות שעלו לצפת ואז עברו לחברון? הם הרי ייסדו את הקהילה בחברון. הם גרו קודם בצפת כבודדים, אבל הקהילה הראשונה שהוקמה בצורה מבוססת עם בית כנסת חב"די הייתה בחברון, הם היו הראשונים בחב"ד של הארץ, כך כתוב בכל המקומות. גם אחת הסיבות שהרבי שלח אותם לחברון היא כדי שלא יתערבו עם שאר החסידות אלא יקימו קהילת חב"ד נפרדת. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 23:52, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אולי ככה? אבגד - שיחה 00:09, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כן אבל העניין הוא חוץ מזה שהם היו הקהילה הראשונה גם שהם התחילו את שאר קהילת חב"ד בארץ, שהיו הבסיס לשאר הקהילות, וגם כדאי להדגיש שהם החלו פרק חדש בהיסטוריה של חסידות חב"ד, זרם תרבותי שהיה שונה משאר קהילות חב"ד הרוסיות-אירופיות. יש לי כמה הצעות, אולי כדאי משהו כמו: 1. "הקהילה בחברון הייתה ראשיתה של ההתיישבות החב"דית בארץ ישראל" או 2. "חסידי חב"ד בחברון היו ראשיתה של הקהילה החב"דית (או: קהילת חב"ד) בארץ ישראל" 3. "ההתיישבות החב"דית בחברון הייתה ראשית קהילות חב"ד בארץ ישראל" 4. ".. הייתה ראשיתו של הזרם (או "החוג") החב"די הארץ-ישראלי". 5. "..הייתה ראשית החוג הארץ-ישראלי בחב"ד". כמו כן, בכל האפשרויות במקום "הייתה ראשיתו של" אפשר גם "הייתה הבסיס ל..". אם יש לך הצעה נוספת תגיד Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 00:48, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אבל הם לא היו ראשיתו, הם היו הקהילה הראשונה. לא הראשית. גם אם הקודם זה היה קצת. כך שכל האופציות לא רלוונטיות. צריך למצוא ניסוח מדוייק עם העבודות. אבגד - שיחה 08:46, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
קודם כל זה בדיוק מה שאני אומר, שהם היו הראשונה והתחילו את כל המושג הזה של חסידי ארץ ישראל, בלי קשר לראשית או לא (המילה ראשית שכתבתי הייתה בצירה, מלשון ראש, כמו "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה" אבל אם אתה רוצה אפשר במקום "שהיו הבסיס ל..") (ואגב הם כן היו הקהילה המרכזית כך כתוב גם בספרים שעוסקים בנושא). לדעתי הניסוח הקודם היה טוב, כמו שאמרת שהניסוח עם "הזרם" זה ניסוח טוב, כמו שהיה מקובל על שנינו. צריך להדגיש כאן מה מיוחד בקהילה הזאת שאחר כך זה המשיך בערים נוספות. אגב, בקשר ל"קריאה נוספת" מה שאמרת, אם יש לך ספרים נוספים אולי תוכל לציין בערך? זה מאד יוסיףRuven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 09:37, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
1) עדיין אני חושב שצריך ללטש את זה. 2) לגבי הקריאה נוספת - קראתי לפני כמה שנים אני לא זוכר אבל בטח לא מובא בערך. אנסה למצוא בקרוב. אבגד - שיחה 16:21, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בקשר לזרם הארץ ישראלי. עיינתי במקה מקומות וזה לא נכון. היה קהילה בצפת. לא קטנה בכלל. לכל הפחות 15 שנה. וכנראה שאף יותר. שעברה בהקמת הקהילה בחברון לשם. שניתי בפנים בהתאם למקורות עם ציונים. ציטוט משלום בער לוין מבוא לאג"ק האמצעי עמוד 31: "עיקר מושבם של חסידי חב"ד בארץ הקודש היה אז בצפת". כמו כן מהמקרות עולה שהקהילה בצפת הייתה במשך בערך 20-15 שנים. וכמו שאנחנו כותבים על הסתעפות מהקהילה לירושלים וליפו כך צריך לרשום על לפני. אבגד - שיחה 09:31, 7 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
שמתי בפנים ניסוח מכובד ומתאים בהתאם שמחליף את מה שרצית לכתוב במשפט הקודם. אבגד - שיחה 09:37, 7 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
ערכת בלי להגיב. וכל כך רצית דיון מסודר. אבגד - שיחה 17:07, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
תגיד לגבי מה אתה רוצה שאני אגיב ספציפית ואני אגיב. כבר טחננו את הנושא די והותר. בצפת הייתה קבוצה קטנה של 15 משפחות שגם לא הייתה קהילה בפני עצמה ובכל זאת השארתי את הנושא הזה בגלל שרצית, אם כי עשיתי עריכה לשונית שיהיה כתוב באופן תמציתי ומתאים. אם אתה רואה משהו לא טוב בעריכה שלי מוזמן להגיד. Ruven.bשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ף 18:37, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אני יעבור על זה היום בעזרת השם. אבגד - שיחה 16:28, 9 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
ראשיתו של ההתיישבות החבדית בארץ ישראל הריכוז הכי גדול היה בצפת. כתוב במפורש בהרבה מקומות חבדיים ומחוצה לו. שיניתי לזה. בהתאם למקור המפורש שהבאתי בפנים. וכן כל המקורות שהבאתי מלפני כמה ימים שכנראה לא עיינת בהם בכלל ולכן לא ראית זאת. אבגד - שיחה 09:46, 17 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בתרנ"ח היו 500 משפחות חבדיות בחברון. בצפת בהתחלה היו הרבה יותר מ15 משפחות. אבל נניח כדבירך 15 משפחות בתקפ"א - זה בערך 100 איש. זה חמישית מהקילה בתרנ"ח. כך שוודאי יש להזכיר זאת בצורה בוררה ומסודרת בקצרצרה בפתיח הערך ולא בהבלעה. אבגד - שיחה 10:05, 17 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לא, לערך הזה קוראים "קהילת חב"ד בחברון", לא קהילת חב"ד בצפת. אין מקום להזכיר בפתיח דברים שלא עוסקים ישירות בנושא הערך, מקסימום בהערת שוליים וגם זה מיותר למדי. דבר שני, בוא אני אעזור לך בחשבון שעשית: אמרת שבחברון היו 500 משפחות, ובצפת היו בערך 15 משפחות. אז בוא תסביר לי איך הם בדיוק חמישית? אם 15 משפחות הם 100 איש, אז 500 משפחות הם קצת יותר מ-3,333 איש. כך שיוצא לפי דבריך שהקהילה בצפת הייתה 1 חלקי 33 מהקהילה בחברון. אז החשבון הזה שגוי מעיקרו. Ruven.bשיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ף 19:58, 17 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אם ככה אז אין להזכיר שהסתעפו ממנה קהילות אחרות. לגבי צפת היו הרבה יותר. לגבי ה500 אתה מתבלבל זה חמש מאות איש לא חמש מאות משפחות אבגד - שיחה 21:59, 17 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
יש להבדיל בין הקהילות שיצאו ממנה למה שהיה קודם: צפת היא קהילה שהייתה קיימת לפני, אנחנו מדברים כאן על קהילת חברון ולא רלוונטי מה היה קודם. כמובן, בפיסקה 'היסטוריה' כותבים מאיפה השורשים של הקהילה אבל הפתיח צריך לעסוק רק בנושא הערך. כמו שבערך על היישוב היהודי בחברון לא כתוב בפתיח מאיפה היהודים הגיעו לחברון ומה הייתה הקהילה הגדולה לפני כן בירושלים וכו'. לעומת זאת קהילות שהסתעפו מקהילה זו במהלך שנות קיומה, זה הרבה יותר רלוונטי לנושא. כמו שלמשל בחסידות ליניץ כתוב איזו חסידות יצאה ממנה וכד'. זה כביכול פירות שצמחו מתוך הקהילה.
לגבי ה-500, זה לא אני מתבלבל, אלא אם כבר אתה התבלבלת. אתה כתבת במפורש שהיו 500 משפחות חב"דיות בחברון, אני רק עשיתי חישוב על סמך הדברים שלך. בצפת היו 15 משפחות ע"פ המקורות המופיעים בערך, אם יש לך שיטה אחרת תביא מקור לכך. Ruven.bשיחה • כ"ז בסיוון ה'תש"ף 03:06, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הבאתי מהקמור שם כתוב 500 איש ולא משפחות אכן בטעות כתבתי משפחות. אבגד - שיחה 03:12, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אם לא רלוונטי מה היה קודם אז לא רלוונטי גם מה שהיה אחרי. אבגד - שיחה 03:13, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
למרות כל מה שהסברתי על ההבדל בין השניים והדוגמאות שהבאתי, גם אני הסכמתי שיהיה אזכור של צפת בפתיח. כפי שהיה כתוב קודם בקיצור ובהסכמת שנינו, ש"ראשוני הקהילה היו כמה משפחות שעברו אליה מצפת". בדיוק כמו שמוזכר בקיצור ש"מהקהילה הסתעפו קהילות שהוקמו ביפו ובירושלים" בלי תיאור הקהילות, מעמדן וכל השאר. מה שאתה רצית עכשיו זה להאריך יותר ולכתוב בתור סיפור נפרד משהו כמו "תחילה הייתה קהילה חב"דית בצפת, שהיא הייתה הקהילה החב"דית הגדולה בארץ ישראל וכו'... ורק אחר כך הוקמה קהילה בחברון" משפט כזה הוא כבר לא שייך לפתיח לחלוטין. ורק לזה אני מתנגד, לא לעצם האזכור. Ruven.bשיחה • כ"ז בסיוון ה'תש"ף 03:28, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
תראה. בערך כתוב "קהילה זו הייתה הבסיס להתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית" ולכן כדי לתת איזון לזה אז צריך לכתוב שהיה קודם קהילה בצפת. או, באם מצמצמים חזרה את צפת, אז לשנות את זה שיהיה נכון. כי אחרת נשמע שחברון היה הראשון וזה לא נכון. למען האמת צפת היה הבסיס לחברון. אבגד - שיחה 06:23, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
זה לא סותר. הקהילה בחברון הייתה הבסיס לקהילות שבאו אחריה, ו-15 המשפחות שעלו מצפת היו הבסיס לתחילת הקהילה בחברון. לכן כתבתי קודם שראשית הקהילה היא בכמה משפחות שעברו אליה מצפת. בנוסף להזכירך שרוב הקהילה עלתה ישירות מרוסיה לצפת, ורק 15 המשפחות בתקע"ח הגיעו מצפת. עיקר הקהילה היא בעלייה בתקפ"א ובעלייה בתר"ה מבלי קשר לצפת. ככה שזה בכלל לא מדויק שהבסיס הוא בקהילה בצפת. אפשר רק לכתוב שראשוני הקהילה הגיעו אליה מצפת, לא מעבר לזה. Ruven.bשיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ף 21:56, 20 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
צפת הייתה הבסיס לחברון. אלו העובדות. בסיס זה בסיס. זה לא הכל. גם קהילות אחרות בארץ ישראל אחרות שבסיסם היה חברון זה לא אומר שהכל היה מחברון. צפת בסיס חברון וחברון בסיס לשאר. (שאגב שוב אחר כך נפתח קהילה בצפת) אבגד - שיחה 06:42, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מדובר בסה"כ ב-15 משפחות, הם היו הראשונים אבל לא הרוב. במקרה כזה אפשר לכתוב במשפט שראשוני המשפחות בקהילה עברו אליה מצפת. שאר ההרחבה בנושא לא שייכת לפתיח אלא להמשך הערך. Ruven.bשיחה • ל' בסיוון ה'תש"ף 20:04, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
תוכל לנסות לכתוב כאן ניסוח שהיית חושב שמקובל על שנינו באמצע? אבגד - שיחה 23:22, 22 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
"ראשוני הקהילה היו קבוצת עולים שעברו לחברון מצפת, בראשית המאה ה-19. במהלך המאה ולאחריה הצטרפו אליה משפחות רבות והיא הייתה מוקד לגלי עלייה של חסידי חב"ד מרוסיה." Ruven.bשיחה • א' בתמוז ה'תש"ף 01:07, 23 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
ומה לגבי המשפט "קהילה זו הייתה הבסיס להתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית". אבגד - שיחה 06:12, 24 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
להשאיר. את המשפט שהצעתי הבאתי כתחליף ל"ראשיתה של הקהילה החבדי"ת בארץ ישראל לאחר שעלו מרוסיה היה בצפת[2] לאחר כעשרים שנה עברו ממנה לחברון, בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19". Ruven.bשיחה • ב' בתמוז ה'תש"ף 12:49, 24 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כבר כתבתי לעיל שמשפט זה אינו נכון, ושאם כתוב שהיה לפני בצפת אז זה מאזן ואם מסירים אז זה פשוט טעות. אבגד - שיחה 18:55, 26 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
שנת תקצ"ט, יש רשימה של קהילת חב"ד בחברון וזה 45 איש. נראה שכל אחד זה בית אב. זה קצת פחות מ20 שנה אחרי שעברו מצפת. מה שאומר ש15 בתי אב שהגיעו מצפת זה משמעותי והרבה מאוד. זה שליש מהכמות של תקצ"ט. אבגד - שיחה 07:14, 28 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לאחר ששה ימים ללא מענה, שיניתי את המשפט של "קהילה זו הייתה הבסיס להתיישבות וכו" לכך: "במשך רוב שנות קיומה הייתה קהילה חב"ד בחברון הקהילה המרכזית של חב"ד בארץ ישראל. ובמידה רבה הייתה בסיס לשאר ההתיישבות החב"דית הארץ-ישראלית". אבגד - שיחה 06:42, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

צפת וטבריה ואיזכור המייסד[עריכת קוד מקור]

בעריכות אלו הוספתי בפתיח אזכור למייסד הקהיל רבי דובער שניאורי שבהוראתו נפתחה הקהילה - "בהוראת רבם רבי דובער שניאורי ופתחו את קהילת חב"ד בחברון". כמו כן צמצמתי ושיניתי את "כעשרים שנה" למילה "תקופה"
הסיבה שחשוב להזכיר את צפת וטבריה היא כמו שכתבתי בתקציר עריכה זה "אם כותבי ההיסטוריה של הימים ההם רואים לנכון לציין את זה בערך חברון - גם לנו זה חשוב" אבגד - שיחה 20:08, 1 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]

תבנית בעבודה[עריכת קוד מקור]

ברשותך, רובן, כותב הערך, שמתי תבנית עבודה לקצת זמן. כי אני חושב שיש לעשות קצת שיפוצים כמו שאנחנו מתכתבים לעיל ועוד אי אלו שאעשה / נעשה ביחד. מקווה שאתה מסכים אבגד - שיחה 18:40, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

האם אני מבין מדבריך שאתה מוסיף כעת פיסקה על מוסדות הקהילה? Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 18:54, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כל הוספה לערך שאין עליה מחלוקת- אדרבה ואני מברך על כך. וכמובן אם יש שינויים בערך שאתה חושב שאולי יש לנו מחלוקת עליהם, אני בטוח שימשיך כמו שעשית עד עכשיו, פשוט לפתוח דיונים בדף השיחה ורק אז לשנות לפי הסכמה. ככה במקום לערוך ולשחזר אחד את השני ואז להגיע לדיון, פשוט קודם נדון ואז נשנה. בתודה Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 19:13, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כמובן. לכן שאלתי אם זה בסדר. לגבי הפסקה. לא . חשבתי שאתה תעשה. אני מדבר בכלל על זה שאנחנו עובדים כעת על הערך. אבגד - שיחה 19:35, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

בבקשה תסתכל את התקצירי עריכה שלי בכל עריכה. אבגד - שיחה 21:26, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

Ruven.b. אבגד - שיחה 21:27, 3 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

"שחי בנפרד מהמרכז החב"די במזרח אירופה במשך למעלה ממאה שנים"[עריכת קוד מקור]

האם זה ניסוח מדוייק? לא בטוח כל כך, היה קשר לכל האדמורים במשך השנים, קיבלו הוראות מהם. נסעו לשם מידי פעם נציגים. לא חושב שזה מה שמגדיר את הקהילה. "שחיו בנפרד" לא מבין מה זה נותן ומוסיף. אני רוצה להבין. (בקשר לציוניות זה לא נכון כפי שכתבתי בתקציר העריכה. מדובר ספציפי על יעקב יוסף סלונים בכתבה כתוב במפורש "אי אפשר להגיד שהחצר עצמה תמכה בציונות" ”"חברי הקהילה הספרדית נטו מהתחלה לתמיכה בתנועה הציונית", אומר אלמכיאס. "הרגש הלאומי החם היה חזק יותר שם. אצל חסידי חב"ד זה מורכב יותר: אי אפשר להגיד שהחצר עצמה תמכה בציונות, אבל מנהיג חב"ד בחברון, הרב יעקב יוסף סלונים, היה בפירוש פעיל ציוני, וכך גם בני משפחתו. הם קיימו קשרים ענפים עם חברי התנועה הציונית, אירחו אותם ופעלו רבות לחיזוק הקשר בין היישוב היהודי בחברון למוסדות התנועה. בתוך העדה האשכנזית הייתה גם קהילה של חסידי קרלין שהיו ממש אנטי־ציונים, אבל הם היו מיעוט קטן. בתחילה הם עוד הצליחו למנוע שינויים ויוזמות, כמו הניסיון להקמת בית ספר של כי"ח בחברון, אבל לאחר מכן השפעתם הפכה לזניחה".”. כלומר הקהילה לא. הרב ובני משפחתו. זה לא הקהילה ולא רלוונטי לערך. אפשר לציין זאת אצל סלונים, וגם בעדינות, כי הוא מסתייג. וגם ציוני זה בעיני רוחו של הדובר. לא בטוח שסלונים עצמו ראה עצמו כציוני. כך שגם שם בערך שלו לא בטוח שזה מדוייק.) אבגד - שיחה 08:43, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

אולי אפשר "שחי מרוחק מהמרכז החב"די במזרח אירופה במשך למעלה ממאה שנים" ככה. מה אומר? אבגד - שיחה 08:49, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בנפרד זה לא אומר שלא היה קשר, ודאי שהיה קשר, מדברים כאן על הפרדה גאוגרפית. בתוך הערך כבר כתוב שהיו שליחים וכו'. לגבי הציונות היית צריך לראות שוב את הניסוח ולא להוריד את זה: הייתי מאד זהיר וכתבתי רק שרובם אופיינו בכך, לא כולם, והיחס היה "יחסית אוהד" לציונות, לא שהם היו ציוניים ולא שהיו תומכי הציונות. לדעתי האמת הרבה יותר מזה, לא רק יחסית אוהד אלא יחסי קירבה. קודם כל הרב ומשפחתו זה מאד משקף לגבי הקהילה, בטח משפחת סלונים שחצי מהקהילה הייתה קשורה בדרך זו או אחרת למשפחה הגדולה הזאת, תחשוב גם מה זה אומר שהרב של חב"ד היה ראש התנועה הציונית. אבל לא רק, גם שאר החסידים שם היו חלק, זה הייתה קהילה אחת וחסידי חב"ד היו חלק מארגון ההגנה וארגונים ציוניים וכו'. זה דבר ידוע. היו גם כמה חסידי חב"ד ממשפחת ריבלין שתמכו בציונות ועוד. כשהוא אומר שקרלין היו "האנטי ציוניים" שם יותר מחב"ד אתה יודע מה זה אומר? קרלין אף פעם לא היו סאטמר, היה להם יחס קצת פחות אוהד מאגודת ישראל אבל לא ממש קיצוני. ואילו חב"ד ברוסיה היו ממש כמו סאטמר בעניין הזה, ממש נלחמו בכל האגודות הציוניות וכל זה כמו שאתה יודע. אם בחברון האנטי ציוניים לא היו חב"ד אלא היו קרלין, זה בוודאי אומר שחב"ד היו בעלי יחס "תומך יחסית" למה שמקובל בחב"ד, והרבה יותר מזה. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 10:00, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
עכשיו ערכתי את הפתיח, הלכתי איתך ובמקום "רובם" כתבתי "רבים מהם". וכן לגבי הבנפרד כתבתי שהיה קשר של שד"רים. מקווה שפתחנו את כל הבעיות בפתיח Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 13:37, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
1) בקשר לניסוח על בנפרד אני חושב שצריך עדיין לכתוב שזה היה הקהילה הראשונה. מה אומר על זה?
2) בקשר לציונות. שוב. זה לא נכון. מדובר על קהילה של מאה שנה. שמתוך כמה רבנים, אתה מדבר על רב אחד. כמו כן כתוב כאמור במפורש במקור שאי אפשר להגיד שהקהילה הייתה ציונית. זה פשוט לא נכון. פשוט מידע מוטעה. ולכן לכתוב את זה בערך זה לא נכון. לא זה מה שאפיין את הקהילה במשך מאה שנה וגם לא בתקופת הרב סלונים. לא. לא זה היה מאפיין. בגדים כן, ועוד דברים אבל לא זה. בטח שאני בעד לכתוב האמת. אני מדבר על האמת. מה היה ומה לא. יש לכתוב אמת בלבד. וזה לא נכון מה שכתוב כעת. היה להם קשר עם התנועות הציוניות. אבל זה לא נכון שהיו ציונים היו אוהדים אבל לזה זה מה שמבטא אותם. בפרט שמה שכתוב זה שני דברים לבוש ירושלמי וציוניות. זה פשוט שקר. אבגד - שיחה 16:54, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הם לא היו ממש ציונים וזה גם אני אמרתי, אבל "יחס אוהד יחסית לציונות" ודאי שכן. זה אפיין את משפחת סלונים שהיו חלק גדול מהקהילה, ואם רב הקהילה בעצמו היה ראש התנועה הציונית אז לכל הקהילה היה איזה זיהוי מסויים עם זה. רק תחשוב אם הרב היה ככה, איך היו הסוחרים, אנשי העסקים וכו', ודאי שהיו יותר ציוניים ממנו. היו אנשי עסקים חב"דיים כמו אלתר ריבלין ועוד שהיו ממש מראשי הפעילים הציוניים בארץ. זה דבר ידוע, ולא רק בחברון. היו אז בארץ הרבה כאלו ועוד קודם לכן כמו חיים צבי שניאורסון ובשנים מאוחרות יותר ר' שלמה יוסף זווין ואברהם חן. לא צריך לקחת את זה לגריעותא. ואני עוד לא בא לכתוב שהיו ציוניים ממש, אלא רק יחסית לשאר חב"ד היחס היה קצת שונה. ברוסיה היו מלחמות עם "פועלי ציון" וכאן היה הפוך, היו בשיתוף איתם. אמרתי לך שאם קרלין היו יותר אנטי ציוניים מחב"ד תבין מה זה אומר. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 17:16, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בדבר הזה הם היו שונים מאד מאד מחב"ד ברוסיה, ולכן חשוב מאד שזה ייכתב. זה מאוד מאפיין. אי אפשר לצנזר מה שלא נוח לנו, צריכים להיות ניטרליים ולכתוב הכל. אני גם הייתי מאד זהיר וכתבתי רק שרבים מהם, לא כולם ולא רובם. והנה גם אתה מודה בעצמך שהיה להם יחס אוהד לציונות וזה בדיוק מה שכתוב, שהיה להם יחס אוהד. אז למה זה שקר? חלקם היו אפילו ציוניים ממש בהם הרב בכבודו ובעצמו. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 17:21, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אני לא מסכים איתך. עוד תשובות שלי: 1 לגבי חיים צבי שניאורסון - אלהו מוטוסוב בתולדות רבי משה כותב במפורש שהיה לו אהדה לחבד והוא לא היה חבדניק. 2 ניסיתי להגיע למשהו באמצע. מה אומר על זה? אבגד - שיחה 17:31, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
1) ברור שיא אפפשר לצנזר מה שלא נוח לנו. אני מדבר לגופו של אמת. ואתה גם לגופו של מה שאתה חושב שאמת (ואתה חושב עלי הפוך) ואנחנו מנסים להגיע לעמק השווה. 2) אין צורך שתחזור על זה. בדיוק לכן אנחנו דנים. אני כותב ואתה מגיב. אתה כותב ואני מגיב. לא צריך להגיד שוב ושוב שאתה אמת ואני לא זה לא נכון. בא ננסה להמשיך להגיע לניסוח מסוכם אבגד - שיחה 17:33, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי למה להגיד עלי ככה. לא דיברתי עליך בכלל, אני עובר עכשיו על כל הדברים שלי ורואה שם רק טענות לגופו של עניין, אתה אמרת על הדברים שלי שהם שקר אז מה אתה מאשים אותי שאני חוזר שוב ושוב שאני אמת ואתה לא, נו באמת? בכל אופן, אתה צודק שצריכים לשאוף להסכמה ובוא נמשיך ככה. לגבי הנושא עצמו אני מתפשר על רוב הגירסה שלך, רק כמה שינויים קטנים שעשיתי בפתיח והוספתי הערה לגבי סלונים שהיה קצת יותר ציוני מהממוצע. Ruven.bשיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף 18:13, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
חס וחלילה. לא כתבתי ששיקרת. רק שזה מידע שקרי. סליחה אם נפגעת. אכן בא ננסה להתקדם. 1) ההערה של סלונים אני מתפשר שישאר. בשלב זה. אלא אם יתברר אחרת כדלהלן. 2) אני שולח למישהו שמבין בזה לברר. לא ההוא של אתמול. הפעם היסטוריון. דרך אימייל. אעדכן - עד אז גרסה זו (החלק שמדובר בפסקה זו בדף השיחה) בסדר בעיני באופן זמני. אבגד - שיחה 19:16, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בקשר לציונות. תחשוב בעצמך. בחמישים שנה הראשונות של הקהילה, לא היה דבר כזה בכלל ציונות. לכן לא נכון לכתוב זאת בפתיח. יש להכניס את זה לפנים הערך. וכן יש לסייג זאת לתקופה המדוברת. אבגד - שיחה 09:31, 7 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לא ענית. העברתי לקטע בתוך הערך, ולו כי מנוחה רחל לא הייתה ציוניות. אבגד - שיחה 17:05, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לא. זה שלא עניתי לא אומר שאני מסכים. הנה אני עונה, מרוב דיונים כבר לא עומד בקצב. לא בדקתי מה הייתה מנוחה רחל ואחרים אבל ברור שהציונות האידיאולוגית החלה לפני מה שאמרת. הספרות החב"דית כמעט ולא הזכירה כאלו דברים וזו הסיבה שאנחנו לא יודעים הרבה בנושא לגבי הקודמים. ממה שכן ידוע לנו עולה תמונה מאד ברורה כפי שכבר הרחבנו בדיון כאן, ובצורה זהירה ואובייקטיבית נכתב בפתיח שרק "חלקם" או "חלקים מהם" היו ככה, שעל זה אין ויכוח שזה נכון. איש לא יודע אם זה היה יותר מ"חלקם", (אולי "רובם הגדול") אבל פחות מכך זה ודאי לא היה. בנוסף לזה כמובן שאם כדבריך בדורות הקודמים לא היו ציונים בגלל שאז הציונות לא הייתה נפוצה, אז כמובן שזה לא מוכיח שהדורות האחרונים לא היו ציונים אלא אדרבה. לגבי לסייג ולכתוב באיזו תקופה -אין צורך, כי כל אחד יכול להיכנס לערך ציונות ולהבין משם מתי היא החלה, לא בדקנו באיזו שנה החלה להתפתח אידאולוגיה אוהדת כלפי הציונות בחברון אבל זה היה מתחילתה. בכל אופן כשאומרים "חלקים מהם" זה מספיק לגמרי כדי לדעת שלא כולם שם היו בהכרח בעלי יחס אוהד למוסדות הציוניים. Ruven.bשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ף 18:57, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אז אתה בסדר עם ההעברה לתוך הערך, שזה מכניס את זה לפורפורציות. אני מבין שאתה לא רוצה את המילים "בתקופה מסויימת", אם מסירים את זה אתה בסדר? אם כן אני בסדר להסיר את זה אף שאני חושב שזה צריך להיות. מדבר על שלב זה. בהמשך אם יהיה לי חומר שאני מחכה לו. נדון. לא אשנה בעניין זה לפני דיון. אבל כרגע אתה בסדר?. אבגד - שיחה 20:33, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אבל זה לא שייך להיסטוריה. זה משהו שאפיין חלק מאנשי הקהילה באופן כללי ולכן זה קשור לפתיח, לצד המשפט שעוסק בלבוש. מה מפריע לך שזה יופיע בתוך הפתיח כמו שהיה קודם? Ruven.bשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ף 20:43, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אפשר בהחלט במקום אחר בערך. אבל לא בפתיח. מפריע לי בפתיח כי זה מוציא את זה מפורפרוציות והוך את זה ללא נכון. כל מקום אחר בערך שהוא לא הפתיח זה בסדר. נכון לנוסח המוסכם של עכשיו. אבגד - שיחה 21:30, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי מה אמרת כאן. איך זה "מוציא את זה מפרופורציות והופך את זה ללא נכון" אם זה מופיע בפתיח, תוכל לפרט? לנמק? אני מצידי כבר הסברתי למה מאפיין כללי שייך בדיוק לפתיח ולא לשום מקום אחר. Ruven.bשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ף 21:36, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
זה בדיוק מה שאני אומר שזה לא מאפיין כללי, מדובר על התקופה מאוחרת יותר של הקהילה ולא כל השנים ולכן זה לא מאפיין כללי. מנוחה רחל לא הייתה עם זיקה למוסדות הציוניים זה לא נכון.חצי מהשמות. כאמור 50 שנה ראשונות זה בכלל לא נכון. אבגד - שיחה 21:45, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אני לא יודע אם אתה צודק לגבי הדור הראשון, והרי בדור המאוחר יותר זה ממש אפיין, אבל למקרה שאתה אכו צודק אפשר לסייג ולכתוב שזה רק "החל מסוף המאה". מקובל עליך? Ruven.bשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ף 22:01, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כן, ובתוך הערך לא בפתיח. כי זה לא מאפיין כללי. אבגד - שיחה 22:15, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הבאתי את ההצעה הזאת כדי שזה יופיע בפתיח. כאמור, זה לא קשור להיסטוריה אלא לפתיח המתאר את הקהילה. תנוח דעתך, הפתיח הוא ארוך גם ככה ומסכם את כל הצדדים של הקהילה, ככה שהמשפט הבודד הזה לא יזיק. זה ממש כמו באמצע הערך. אם היה פתיח קצר בן 3 שורות אולי היה מקום להסיר ממנו את המשפט. Ruven.bשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ף 22:27, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אם אני יצליח להוכיח לך (אני מחכה להיסטוריון כאמור וגם אני מחכה לאימייל של היסטוריון אחר) שהמשפט לא נכון תסכים להסיר אות כולו מהערך? אם כן אני בסדר שעד אז זה ישאר בפתיח. מה אומר? אבגד - שיחה 23:08, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אוקיי אני מחזיר. כמובן אצ"ל שויקיפדיה מבוססת על מקורות מהימנים, ואם תביא מקור מהימן שיוכיח שמה שנכתב בערך אינו נכון אז הכתוב בערך יותאם לאמת. העניין הוא לא להוכיח לי באופן אישי, אלא להוכיח לקוראים ולכתוב בערך את האמת. Ruven.bשיחה • י"ז בסיוון ה'תש"ף 23:30, 8 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בקרוב יהיה לי מידע נוסף. להעיר שהמידע שיש כעת בערך הוא ללא מקור. המקור המובא בערך כותב במפורש כאמור שאי אפשר להגיד שהקהילה הייתה ציונית. אבגד - שיחה 08:52, 14 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
גם אני אומר במפורש שאי אפשר להגיד שהקהילה הייתה ציונית, וחזרתי על זה כמה פעמים. וגם בערך לא כתוב שהם היו ציונים. במקור כתוב גם ש-90 אחוז מיהודי חברון אף שהיו דלי ממון תרמו את מיטב כספם לתנועה הציונית, הקימו מוסדות ציוניים והתקיימו יחסי גומלין ביניהם לבין התנועה הציונית. רק קומץ חסידי קרלין היו אנטי ציוניים. וזה בשונה מחב"ד ברוסיה שהיו אנטי ציוניים לפחות כמו אותם חסידי קרלין מחברון. אגב, אל תשכח להוריד את תבנית העבודה (אם סיימת, כמובן). Ruven.bשיחה • כ"ג בסיוון ה'תש"ף 20:02, 14 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לא כך מובן מהטקסט הזה, מהטקסט הזה מובן שהם כן היו ציוניים וזה לא נכון. לא סיימתי עוד העבודה. אבגד - שיחה 20:53, 14 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מאיזה טקסט? אם תוכל לצטט כאן משפט מדויק שממנו משמע שהם היו ממש ציוניים. בתודה Ruven.bשיחה • כ"ג בסיוון ה'תש"ף 21:16, 14 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
"אופיינו ביחס אוהד למוסדות הציוניים" אבגד - שיחה 01:05, 15 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אם היה להם "יחס אוהד" לציונות או למוסדותיה זה אומר שהם היו ציוניים בעצמם? תמהני. אם הם היו ציונים היינו פשוט כותבים שהם היו ציונים, ולא שהיה להם "יחס אוהד למוסדות הציוניים" Ruven.bשיחה • כ"ג בסיוון ה'תש"ף 02:09, 15 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

החלק האחרון של הפתיח[עריכת קוד מקור]

קישור לעריכה - ערכתי זאת מפני שלפני כן זה היה מטעה. יש להדגיש שהקהילה החבדית *לא* חזרה לשם. זה בודדים. ויש גם בית חב"ד. אסור לבלבל את הקורא. אבגד - שיחה 09:00, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

אדרבה אתה הגדלת עכשיו את הקהילה :) קודם היה כתוב רק שברוך נחשון היה אחד המתיישבים ועכשיו כתוב שהקהילה התחדשה על ידי בודדים. לדעתי אפילו הבודדים מיותר, רק נחשון והשלוחים. וזה מה שהיה כתוב קודם, בטח שלא התחדשה רק הוזכר שהיה צייר חב"די אחד שהתיישב בחברון. זה ברור ששאר המתיישבים לא היו חב"דים אין צורך לכתוב את זה, מכלל הן אתה שומע לאו Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 10:28, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כתבתי עכשיו בצורה ברורה שהוא היה החסיד חב"ד היחיד. אם הוא לא היה היחיד תקן אותי ואשנה Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 13:40, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
ברור מאוד. אולי להוסיף את המילה "ומשפחתו". אבגד - שיחה 16:28, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
נכון. Ruven.bשיחה • י"ב בסיוון ה'תש"ף 16:31, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אני רואה ביצעת. עדיין לא לגמרי שלם. הקורא לא מספיק ברור לא שהישוב לא חזר. אבגד - שיחה 16:37, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אולי ככה? אבגד - שיחה 16:38, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
שינית ללא תגובה כאן. אבל הצעתי הצעה אחרת שיהיה מובן כפי שמובא באחד הדיונים הבאים אבגד - שיחה 23:12, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בוצע בוצע אבגד - שיחה 23:12, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

אבגד, תראה כאן, כתבה על תרפ"ט, נראה לך התמונה למעלה זה מהטבח של תרפ"ט? ככה נראה מהמאמר שם, אבל לא כתוב פרטים. אם כן זה יכול להיות מאד מתאים לערך, רואים בתמונה הרבה חב"דניקים זה מסתמא הלווייה של חסיד חב"ד מהקהילה. אבל נראה לי קצת מוזר Ruven.bשיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף 20:20, 4 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

אם אתה מדבר על התמונה הראשונה נראה לזה זה תמונה מה50 שנה האחרונות. ייתכן שאפילו יותר מאוחר כלומר יותר קרוב להיום מאשר לפני 50 שנה. אבגד - שיחה 00:04, 5 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
גם אני הייתי בטוח אבל הכתבה מדברת על תרפ"ט, אני מנסה להבין איך זה קשור. אולי איזו לווייה מאוחרת של מישהו שלא נקבר בזמן? פשוט לא הבנתי מה זה נכנס שם לכתבה Ruven.bשיחה • י"ג בסיוון ה'תש"ף 00:13, 5 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לדעתי זה משהו בסגנון של תמונת אלוסטרציה. בטוח זה לא מאז. לא בחברון ולא בשום מקום. הכובעים בסגנון זה מתאים החל משנות השבעים ואולי אפילו שנות השמונים סגנון זה ממש. אבגד - שיחה 00:30, 5 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בוצע בוצע. אבגד - שיחה 23:12, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

מה התכוונת לעשות בעריכה זו?[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף שיחת משתמש:Abirim

עריכה זו - בהסרת כל כך הרבה הערות שוליים ועוד עריכות שלא ברור ענינם כגון שינוי מקישור לערך בית רובנו חברון לדף ביתו חברון שלא מוביל לשום מקום. תודה מראש אבגד - שיחה 03:20, 15 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

כנראה שזה הכפתור 'בדיקה', פעם שניה שזה קורה לי. אני יפסיק להשתמש בו בינתיים. Abirim - שיחה 03:28, 15 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

1) בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.
2) אוקיי. אבל נשמע מוזר כי אצלי הכפתור הזה לא עושה ככה אבגד - שיחה 03:34, 15 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

סוף העברה

בוצע בוצע. אבגד - שיחה 23:10, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

איחוד שני קטעים בפתיח לקטע אחד[עריכת קוד מקור]

אני חושב שאת הקטע: "לאחר מלחמת ששת הימים חודש היישוב היהודי בחברון על ידי קבוצת מתיישבים, אך קהילת חב"ד בחברון לא חודשה. עם זאת נמנתה על קבוצת המתיישבים משפחה חב"דית אחת של הצייר ברוך נחשון באופן פרטי[6]. וכן בשנות ה-90 הוקם בעיר בית חב"ד שנחשב לאחד הבתי חב"ד הפעילים בעולם[7]." וכן הקטע: "כמו כן ב-2018 אישרה ממשלת ישראל את הקמת שכונת "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" בחברון המיועדת לציבור ציוני דתי, שתוקם על שטח שנקנה על ידי האדמו"ר הרש"ב מחב"ד[8]." יש לשים בקטע אחד ולא להפריד לשני קטעים. זה קצר ועניין אחד. לדעתי בכלל צריך לקצר זאת יותר. אבל נניח ומשאירים את זה כך. יש לשים זאת בקטע אחד מכיוון שזה אותו נושא המדבר על לאחר כיבוש ישראל את חברון בששת הימים. ולא בעיקר מה שהערך עוסק. דעתכם? אבגד - שיחה 10:00, 17 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

זה לא אותו נושא. Ruven.bשיחה • כ"ז בסיוון ה'תש"ף 02:53, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אני סבור שזה אותו נושא. ואתה סבור שלא ולדעתי אתה טועה בגדול. לכן פניתי פה לשמוע מה אומרים. אבגד - שיחה 03:14, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
צמצתי הקטע שהיה פירוט יתר והעברתי לתוך הערך. והפכתי את זה לקטע אחד. אבגד - שיחה 05:06, 9 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

בנוגע לקטע: "בתחילת שנות ה-30 החל פרופ' בן ציון טבגר לזהות את הנכסים היהודיים בחברון בהם בתי קהילת חב"ד ופעל לחדש ולשפץ אותם. בין היתר הוא ניסה לאתר מצבות בבית העלמין הישן, אך ערביי העיר הקימו משתלה בחלקת חב"ד בבית הקברות והמצבות לא נותרו קיימות. הקבר היחיד ששוקם היה קברה של הרבנית מנוחה רחל סלונים"
משהו לא מובן. אם מדובר על שנות השלושים, אז לכאורה כל זה צריך להיות בפסקה קודמת. לא בפסקה של אחרי ששת הימים. חוץ מהמשפט האחרון אפשר לשים אותו אחרי ששת הימים. אבל אם מדובר על אחרי ששת הימים - אז יש טעות בשנים. מוזר מאוד. אבגד - שיחה 06:32, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

Ruven.b - כעת אני רואה שבנציון טבגר המדובר נולר רק ב1930 כך שאני מבין שבוודאי הטעות זה השנים. על איזה שנים התכוונת? צריך לתקן. כי זה לא נכון ולא מובן. כמו כן מה המקורות? אבגד - שיחה 06:34, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אכן, טעות הקלדה מן הסתם. הכוונה לשנות ה-70. Ruven.bשיחה • כ"ז בסיוון ה'תש"ף 06:50, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מצויין. רואה ששינית. אבגד - שיחה 18:56, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
בוצע בוצע. אבגד - שיחה 23:10, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

כתבת בערך "עד מפנה.." שמתי על זה הבהרה. השמטת אותה ללא שינוי הטקסט או הסבר כל שהוא מה זה. אני לא הבנתי את זה ולכן זה אומר שצריך לשנות זאת כי זה לא מובן. אבגד - שיחה 18:55, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

מילה בעברית. ראה מפנה המאה. Ruven.bשיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ף 21:44, 20 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
רק מה חשבת אנגלית? מה אתה חושב שאני לא מבין את המילה? מה זה עוזר? היא לא עוזרת פה. היא מיותרת ומפריעה או לכתוב את זה בצורה קצת שונה. החזרתי תבנית הבהרה. אבגד - שיחה 06:36, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מה רע בזה?. אבגד - שיחה 06:45, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כי זה לא השנה המדויקת. הם לא באו בתק"פ. המשפט בא לומר שהאשכנזים באו לחברון במפנה 1820, שזה אומר שההתיישבות שלהם הייתה בין השנים תקע"ו לתקפ"ב. אמרת שאתה לא מבין את זה אז הפנתי אותך לערך שמסביר את המילה. מותר לך לא להכיר את הביטוי הזה, זה לא בושה. אבל מה שייך פה בקשת הבהרה? הנה הבהרתי. Ruven.bשיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ף 10:09, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
שוב - מפנה לא מועיל ורק מפריע. אם לא יודעים מתי אז לא כותבים מתי. "מפנה 1820" זה מושג שהמצאת לכאן והוא לא נכון. אתה בעצמך אומר שאתה לא יודע בדיוק מתי זה היה. מה אתה אומר על זה? (עשיתי גרסת הדגמה). אבגד - שיחה 19:07, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
א. זה שלא הכרת את הביטוי לא אומר שאני המצאתי אותו. ב. לא אמרתי שאני "לא יודע בדיוק מתי זה היה", דווקא יודעים. מה שיודעים שההתיישבות התרחשה במשך כמה שנים שסמוכות ל-1820, ובמקרה כזה אומרים "מפנה". ג. אתה כתבת כאן "בסביבות", אז המילה "מפנה" היא במקרה הזה בעלת אותה משמעות, רק שהיא מילה יותר אנציקלופדית. Ruven.bשיחה • ל' בסיוון ה'תש"ף 19:53, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
א. לא אגיב, הייתי מצפה ממך להתייחס קצת אחרת, כבר כתבתי בנושא, אשמח לדון לגופו של עניין. ב. אני אומר שבגלל שאתה אומר שיודעים, ואתה אומר בעצמך יודעים שזה באזור ("שנים שסמוכות ל.." כלשונך) השנים הללו של 1820 תק"פ, אז זה אומר שאי אפשר לכתוב מפנה על משהו שאנחנו לא יודעים התאריך שלו. ג. סביבות ומפנה זה לא אותה משמעות בכלל. אבגד - שיחה 00:17, 23 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
א. אתה מדבר על הסגנון שלי, אבל הייתי מציע שתעבור על דבריך ותראה מי מדבר בצורה אישית. במקום לנסות להבין בצורה עניינית האשמת אותי שזה "מושג שהמצאתי לכאן". לא ענייני ולא מכבד. מכאן ואילך אנא קרא את דברי להלן והגב לגופו של עניין על מנת שנתנהל בכבוד. ב-ג. הביטוי מופיע בערכים רבים. אולי לא הבנת את תורף כוונתי: ידוע שעיקר הקהילה התיישבה בשנים תקפ"א-תקפ"ג, בהוראת האדמו"ר האמצעי. לפני כן היו עוד כמה משפחות בודדות שעברו מצפת, והם הקדימו והגיעו לחברון בתקע"ו או תקע"ח (מחלוקת בין 2 גירסאות). כעת, כשרוצים לכתוב במשפט אחד מתי הייתה תחילת ההתיישבות החב"דית בחברון, מה כותבים? בסוף שנות ה-10 של המאה ה-19 (שנות הע') - לא מדוייק. בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19 (שנות הפ') - גם לא מדוייק. אז כותבים שזה היה בשנים הסמוכות לשנה העגולה-1820 (תק"פ), והביטוי המתאים לכך הוא "מפנה 1820". Ruven.bשיחה • א' בתמוז ה'תש"ף 00:47, 23 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מסכים למשהו בסגנון סמוך לשנה. מפנה לא מתאים פה. ואני יודע טוב מה זה מפני מתחילת הדיון כששאלתי אותך בהתחלה, לא שאלתי אותך מה זה מפנה, אלא מה כוונתך בזה. ואני חושב, שאחרי שהסברת - שזה לא מתאים לפה. וכדאי משהו בסגנון של סביבות. אבגד - שיחה 06:14, 24 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מבין דבריך אני מבין שאתה לא שולל לגמרי את הגרסה שהצאתי אבגד - שיחה 18:56, 26 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לאחר שמונה ימים ללא תגובה. שיניתי לסביבות. אבגד - שיחה 06:51, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
קראתי כעת חלק מדברי גוראיה. לא ברור כלל וכלל איך בנית פה את הערך עם סתירות עצמיות רבות כל כך. ובכלל לא כמהו. לא שאני אומר שכל מה שהוא אומר קדוש אבל אתה הסתמכת עליו כל כך הרבה לםי דבריך כך היה נשמע. ולפועל כתבת את הערך לא כמהו בכלל. אבגד - שיחה 07:18, 16 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

הוספתי ומחקת[עריכת קוד מקור]

" אך קהילת חב"ד בחברון לא חודשה" - כאשר באים לתאר מה קרה לאחר ששת הימים - יש לציין שהקהילה לא חודשה. השמטת זאת. אם זה לא נמצא ניתן לחושב שהקהילה קיימת היום וזה לא נכון. אבגד - שיחה 18:58, 19 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

כתוב במפורש בפתיח "הקהילה התקיימה עד לטבח חברון במאורעות תרפ"ט (1993), שאז תם היישוב היהודי בעיר." אחר כך כתוב "לאחר מלחמת ששת הימים חודש היישוב היהודי בחברון על ידי קבוצת מתיישבים, עליהם נמנתה משפחה חב"דית אחת, הצייר ברוך נחשון ואשתו." במילים אחרות, בין המתיישבים שבאו אחרי ששת הימים היה רק זוג אחד של חסידי חב"ד. ברור ונהיר. כל מילה נוספת מיותרת. Ruven.bשיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ף 21:49, 20 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לך זה ברור ונהיר. לקורא הפשוט לא. צריך לכתוב זאת ברור. אבגד - שיחה 06:37, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
"עליהם נמנתה משפחה חב"דית אחת, הצייר ברוך נחשון ואשתו." לקורא הפשוט לא ברור מהמשפט הזה שהייתה רק משפחה חב"דית אחת שהיא ברוך נחשון ואשתו? אתה צוחק איתי? Ruven.bשיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ף 10:12, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אתה יכול להגיב בבקשה ענינית? לא כתוב במפורש שהקהילה לא חודשה. ויש לציין זאת באופן ברור ולא על ידי מסקנה מדבר אחר שכתוב. הדבר האחר הוא בהחלו פחות חשוב. ובכל מקרה זה בסדר שהוא נשאר כי כל כך חשוב לך אבל יש לציין את עצם הנקודה. אבגד - שיחה 19:02, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הגבתי בצורה הכי עניינית. כתוב בערך במפורש שהקהילה חוסלה בתרפ"ט. זהו, דציט. כל עוד לא כתוב שהקהילה שוחזרה אז מבחינת הקורא הקהילה לא קיימת מאז תרפ"ט. זה כמו לכתוב בערך יצחק רבין שאחרי שהוא נרצח הוא לא קם שוב לתחייה.
אחר כך כתוב שבאו כמה מתיישבים לחברון. אז כדי שלא תעלה למישהו בדל מחשבה שכל המתיישבים היו חסידי חב"ד, אז כתוב במפורש שמתוך המתיישבים הייתה משפחה חב"דית בודדת, שהם למעשה הזוג נחשון. בן אדם סביר שאין לו קשיי הבנה לא זקוק אחרי זה למשפט "הקהילה החב"דית לא חודשה".
בנוסף לכל זה, כתוב בהמשך הערך שהועלתה תכנית לחדש את הקהילה אך זו לא יצאה אל הפועל. אם יש בערך משהו לא מובן אז כותבים בצורה יותר ברורה, אבל כאן זה לגמרי משפט מיותר ובלתי מועיל במובן הכי ברור שלו. Ruven.bשיחה • ל' בסיוון ה'תש"ף 20:22, 21 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
הדוגמא של רבין היא לא נכונה. אני כקורא בהתחלה לא ממש הבנתי שהקהילה לא חודש. אבגד - שיחה 00:18, 23 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
אז לא כמו רבין, אלא כמו לכתוב בערך גוש קטיף שהיישובים לא נבנו שוב לאחר שפונו. הדבר מובן מהערך בצורה הברורה והמפורשת ביותר, ולא עוד אלא שהפתיח מתייחס לקהילה בלשון עבר ("קהילת חב"ד בחברון הייתה קהילה יהודית היסטורית...") וזאת בגלל שאתה דרשת שזה ייכתב. יותר מזה לא דרוש מאומה. Ruven.bשיחה • א' בתמוז ה'תש"ף 00:52, 23 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מה אתה אומר על זה הדגמה. אם אתה בעד - תכניס. עשיתי רק הדגמה לדיון. אם יש לך רעיון אחר. אשמח לשמוע. אבגד - שיחה 06:17, 24 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
כי במה שהצעתי בהדגמה זו זה גורם שיבינו ברור. ואז לא צריך את המשפט "אך קהילת חב"ד בחברון לא חודשה". אבגד - שיחה 18:57, 26 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לאחר שמונה ימים מהודעתך האחרונה ושבעה ימים מהצעתי ללא תגובה מצדך. הכנסתי זאת בפנים את עריכה זו שהצעתי כאן. אבגד - שיחה 23:09, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

הוא מזכיר את סבו הרב החסיד אליהו יוסף ריבלין[עריכת קוד מקור]

"שעלה ארצה לפני 170 שנה, ממחדשי הישוב החב"די בחברון" כלשונו. (ראובן ריבלין מספר: הפגישה הלא ידועה שלי עם הרבי, דקה 0:43 ) 69.113.150.198 19:44, 25 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

מעניין. תודה. אבגד - שיחה 18:56, 26 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

גרשון מקיטוב וסתירות בערך[עריכת קוד מקור]

כתוב בתלילת קטע ההיסטוריה של הערך: "עד סביבות 1820 היישוב היהודי בחברון מנה ספרדים בלבד, היהודי האשכנזי היחיד שהתגורר בחברון עד אז היה רבי גרשון מקיטוב." (לפני כן במקום "סביבות" היה כתוב "מפנה" אבל לא זה הנושא כאן). החלק השני של המשפט לא נכון שיהיה ככה. הרי כמה אדם יכול לחיות? כמה עשרות שנים? אז כבר כמה שנים הוא גר שם? - הרי היה קהילה ספרדית מאז המאה השש עשרה, וזה לא נכון לכתוב כך, יש לשנות בכמה אפשרויות, או להוריד את זה להערה. או לסייג ולנסח מחדש ולהכניס לסוגריים - אפשרות פחות מועדפת בעיני. אבגד - שיחה 06:59, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

שמתי תבנית הבהרה ובסוגריים לבנתיים. אבגד - שיחה 07:01, 30 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
לבנתיים עשיתי כך צריך לחשוב על ניסוח יותר ברור. בכל מקרה, יש להביא לזה מקור לכזה דבר חשוב. אבגד - שיחה 06:25, 3 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
כשאני ממשיך לעבור על הערך, אני רואה שממש יש סתירות עם עובדות. בגרשון מקיטוב כתוב כך: לפני היישוב החבד"י בחברון, היהודי האשכנזי היחיד שהתגורר בחברון עד אז היה רבי גרשון מקיטוב (מקוצר מניוסח יותר ארוך וכו כמדובר לעיל). אך בערך שלמה מטולוצין כתוב שהוא עלה לחברון בשנת 1794 עזב אחרי תקופה וחזר בסוף ימיו. המקור שלהם נראה שהוא זה. אבגד - שיחה 10:17, 10 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]
הסתרתי עניין זה בערך עד לבירור. אבגד - שיחה 06:49, 30 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]

מקורות לבניית הערך[עריכת קוד מקור]

לעבוד לפי זה: התקשרות גליון ט מדור ניצוצי רבי. מרדכי מנשה לאופר. | חברון עיר הקודש, אברהם שמואל בוקיעט, תשנ"ט. | אבגד - שיחה 09:43, 17 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]

בויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים#מבוא הערך כתוב: "גודל פרק המבוא הרצוי הוא בדר"כ 2-4 פסקאות." כך שערכתי את המבוא ל4 פסקאות מתומצת. אבגד - שיחה 08:35, 17 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

מה אתה אומר על הפתיח של[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף שיחת משתמש:אבגד

לידידי שמזן העורך עריכות מעילות ביותר. מה שלומך. רציתי בבקשה לשאול מה אתה אומר על הפתיח של קהילת חב"ד בחברון. עוד לא סיימתי, יש עוד הרבה עבודה על הערך (שמישהו אחר עשה ושיניתי אותו לגמרי). אבל הפתיח די מוכן כרגע. אשמח לשמוע דעתך. הייתי רוצה שתעשה על הפתיח עבודה (כרגע רק על הפתיח). אבל לא כדאי כי אם תעשה עבודה ואחרי זה אשנה שוב ושוב - זה יהיה לך סתם עבודה כפולה, אז כדאי לחכות אם זה, אלא אם אתה חושב אחרת. תודה מראש. אבגד - שיחה 19:53, 17 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

היי אבגד, שלומי מצוין. שבוע הבא נעבור לישיבה...
לא הבנתי, אתה רוצה שאעבור על הפתיח או שאתה מעדיף לסיים את העבודה עליו לפני כן? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו19:58, 17 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
אני רוצה בשלב זה קודם שתסתכל על הפתיח מלמעלה ולשמוע את דעתך בכללות. אבגד - שיחה 20:18, 17 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
הפתיח נראה טוב; אולי הייתי מקצר אותו מעט. אפשר כמובן לערוך אותו לשונית. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו23:15, 17 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
תודה. השאלה הגדולה היא מה לקצר? כי כבר קיצרתי רבות שתבין.. אבגד - שיחה 00:04, 18 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
שמזן מציע כעת לא להתמקד בעריכה לשונית - זה נשאיר לסיום. מתייעץ איתך מה כדאי לקצר. כי הכל חשוב שם. אולי אתה מבחוץ ולא נמצא שבועות סביב הטקסט אז יהיה לך יותר קל לראות אם יש דברים פחות חשובים להעביר לתוך הערך - מה שלי כנראה קשה לאחר כל כך הרבה זמן בחומר. אבגד - שיחה 00:09, 18 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
יש משפט או שניים שהייתי מסיר. אגב, הזכרת לי שקראתי קצת על הנושא בעבר. אשמח לתרום מספרי המחקר שברשותי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו09:55, 18 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
1 איזה משפט היית מציע להסיר? 2 וואוו זה יהיה עצום. אבגד - שיחה 16:36, 18 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
תודה על העריכות אעבור עליהם. אבגד - שיחה 19:33, 18 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
למה המשפט: "מטעם הקהילה מונו רבנים ראשיים אשכנזים לעיר שכיהנו במקביל לרבנים הספרדים" לא חשוב? אבגד - שיחה 05:06, 19 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
זו מעין חזרה על העובדה שהקהילה היא למעשה הקהילה האשכנזית של חברון. חשוב לכתוב שהיו רבנים ראשיים חסידי חב"ד, אבל בגוף הערך. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו14:25, 19 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
אהה, ומה לגבי "בהוראת רבם, מייסד הקהילה, האדמו"ר השני של חב"ד - רבי דובער שניאורי ("האדמו"ר האמצעי")" משפט חשוב דווקה. לספר מי המייסד של הקהילה. אבגד - שיחה 16:57, 19 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
שמזן. אבגד - שיחה 21:22, 20 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
המייסדים הם המתיישבים כל מה שכתוב על הוראתו בהמשך הערך זה "הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר בה'תקפ"א[8], בהוראת רבי דובער שניאורי, והיא כללה עשרות משפחות חב"דיות". אגב, מה כוללת האיגרת שלו? מה ההסבר למעבר לחברון? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו16:29, 21 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
בהחלט בקשר לסיבה לגור בחברון יש הסבר מעניין שיש לציין בתוך הערך לא בפתיח, אבל בא רגע נתמקד: 1) לגבי הסרת הרבנים הראשיים - אני מסכים 2) לגבי מייסד הקהילה - לא הבנתי, אם הוא הוגה התוכנית ומורה לעשות אותה ושולח חסידים לשם מהארץ וכן מרוסיה אז למה להסיט דבר חשוב זה? עזוב כרגע את הערך עצמו, אני כעת עובד רק על הפתיח, הערך אכן יש עוד הרבה מה לעבוד על זה. אבגד - שיחה 06:13, 23 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
שמזן. אבגד - שיחה 06:46, 23 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
אל תשכח עלינו. אבגד - שיחה 09:31, 25 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]
לפועל קיבלתי את כל עריכותך. הכנסתי לתוך הערך מה שהושמט מהפתיח. נעצור בשלב זה ואני ימשיך לעבוד על הערך. אבגד - שיחה 09:44, 27 באוגוסט 2020 (IDT)[תגובה]

סוף העברה

וואי, שכחתי! אני חושב שבסופו של דבר לעלייה וההתיישבות יש החשיבות הגדולה ביותר. זה נראה, במחילה, מתן קרדיט רב מדי לרב שניאורי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו22:43, 16 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
לגבי הפתיח בסדר. אבל שמתי את זה בתוך הערך שהתחלתי לעבוד עליו. אבגד - שיחה 22:59, 16 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
ראֹה ראיתי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו23:00, 16 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
שנה טובה כתיבה וחתימה טובה. אבגד - שיחה 23:36, 16 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]