שיחה:פרשת הרצח בחולות תל נוף

יופי של נושא לערך

אכן פשע שהסעיר את היישוב בזמנו, קיבל ביטוי נרחב בעיתונות התקופה ויכול לאפשר לקורא הצצה על פרשיה אפלה וטרגית. לדעתי כדאי להטות את האיזון המופיע כעת בערך ולתת הרבה יותר משקל לתאורים עובדתיים שהופיעו בעיתונות התקופה, ולפרוטוקול המשפט המוקדם שנערך ביפו והמשפט בירושלים (52 עדים!) ופחות לתאורים הספרותיים של האירוע, אשר כשמם כן הם "תאורים ספרותיים".

כמה פרטים על יעקב צוואנגר שמקורם בפרוטוקול המשפט ובדיווחים שהתפרסמו בעיתונות הארץ ישראלית בין החודשים מרץ-יולי 1937:

צוואנגר נולד בעיר חרקוב ברוסיה בשנת 1883. כבר כנער החל בפעילות מהפכנית ברוסיה ובשנת 1905 נכלא באשמת השתייכות למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. הוא הצליח להימלט מן הכלא, נדד לאוסטריה. בשנת 1908 היגר לארגנטינה, שם התגורר משך 9 שנים ועבד כמהנדס רכבות וניהל מפעלי בנייה שונים עבור הממשלה המקומית.

לאחר מהפיכת 1917 שב צוואנגר לרוסיה, התיישב בקווקז והתמנה לסגן שר התחבורה של ממשלת גרוזיה, האחראי על נמלי הים השחור. בשנת 1920 נאסר צוואנגר על ידי כוחותיו "הצבא הלבן" של גנרל אנטון דניקין ונידון למוות. הוא נמלט והצליח להגיע לאיסטנבול ומשם הגיע לארץ ישראל בשנת 1921. בין השנים 1921-1930 הועסק על ידי פיק"א ועבד בין השאר בנהלל. בשנת 1930 נאלץ לעזוב את הארץ מסיבות בריאות ועקר לפריז. הוא התגורר בפריז שלוש שנים וב-1933 שב לארץ ישראל. את ראובן שינצווייט הכיר בעת שהותו בפריז. לאחר שובו ארצה התגורר עם משפחתו בשכונת מונטפיורי בתל אביב. הוא עבד כמהנדס פרטי, תחילה הצליח מאד, אולם בשנתיים האחרונות לחייו התדרדר מצבו הכלכלי ומבדיקת גופתו עלה שסבל מתת-תזונה. במותו הותיר אחריו צוואנגר אשה וארבע בנות, הגדולה בת 14 והקטנה בת 5. (המקור העיקרי למידע הוא עדות אשתו של צוואנגר במשפט וכן הכתבה Him in Palestine. Palestine Post 16/4/1937).

עוד כמה הערות קטנות:

1. במותב המשפט (דן יחיד במשפט רצח) היה משום תקדים. עד לאותה עת לא נידון תושב ארץ ישראל במשפט רצח בפני דן יחיד ובכך נעתר בית המשפט לבקשת עו"ד אבקריוס.
2. הבור בו נמצאה הגופה היה רק בעומק של כ-80 ס"מ, כך דיווח כתב ה-Palestine Post שהיה במקום מציאת הגופה וראה לדבריו את הגופה בטרם הוצאה מן הבור. הדיווח הופיע למחרת היום בעיתון.
3. הקרקע שבה הוטמנה הגופה היתה שייכת לראובן שינצווייט. והגופה אותרה הודות לעדותו של שומר בית המשאבה שבמקום.
4. האם מילר הוא שטורמהיים? כדאי לבדוק נקודה זו. לפחות מדיווח אחד בעיתון אפשר להבין כי שטורמהיים ומילר לא חד הם.
5. מילר אף הוא נעצר בחשד לרצח ושוחרר (באפריל) רק לאחר שחתם על הסכם עד מדינה עם התביעה.
6. בפסק הדין נקבע אף פיצוי של 230 לירות לאלמנה ולילדיה.
7. המשפט: "...ושינצוויט ישב 15 שנים בכלא שלאחריהן שוחרר." שגוי! שינצוויט שוחרר מן הכלא בחודש ספטמבר 1947.
8. הטענות והתמיהות באשר לגורלו של עבד אל-קאדר במשפט: "לעומת זאת עוזרו עבד אל-קאדר קארים שהורשע ברצח, בשל כך שקבר את הגופה, נדון למוות. בית המשפט לערעורים בירושלים אישר את ההרשעות. עבד אל-קאדר הוצא להורג בתליה ושינצוויט ישב 15 שנים בכלא שלאחריהן שוחרר." שגויות לחלוטין! עבד אל-קאדר כלל לא נענש על רצח צוואנגר! הוא הפך עד מדינה, העיד כנגד שינצוויט ויצא ללא כל עונש. בחודש פברואר 1940 הוא עמד לדין, יחד עם ארבעה ערבים אחרים, על רצח סמל סטיבנס. באותו משפט נמצא אשם ברצח ונידון (יחד עם שותפיו) למוות בתלייה. הוא נתלה (על רצח סטיבנס כאמור), ביום 14 או 15 לפברואר 1940. בדיווח העיתונות מיום 6.2.1940 על הרשעתו ברצח, צויין כי היה עוזרו של שינצוויט והעיד נגדו במשפט.

העובדה שהערך עדיין בעריכה, אינה מפחיתה מן המחוייבות לדיוק עובדתי. במצבו הנוכחי עדיף שערך זה יהיה בארגז חול (שאז אינו מוצג עדיין כ"ערך אנציקלופדי" לציבור הקוראים). חבל שאינך מתקן את השגיאות שהצבעתי עליהן.

אין גם למיטב בדיקתי יסוד לטענה שהחזיק בתפקיד בכיר בחברת הרכבות המנדטורית. הוא עבד בחברת הרכבות בארגנטינה ולא בישראל!

מבירור שנערך עם אלי אשד עולה גם כי אין מקום לייחד פיסקה ל"מחקרו של אלי אשד". לדבריו, הדברים שכתב מבוססים על "ספריו של דוד תדהר... וכתבה שפורסמה על הפרשה בסוף שבוע של מעריב לרגל פירסום ספרו של אהרון אמיר...". הא ותו לא. מקורות שפורטו בהרחבה בשתי פסקאות אחרות.

תודה על האינפורמציה. כמה שאלות:

• מהכתוב לא ברור אם צוואנגר היה גאורגי במוצאו. כי שם משפחתו מלמד אחרת. או האם היה יהודי.
• בתקופה בה שהה לכאורה בגאורגיה שלטו הגאורגים הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה (מאי 1918 - מרץ 1921) בראש המדינה עמדו מנשביקים. הרוסים כבשו את גאורגיה רק במרץ 1921 והתקינו שלטון קמוניסטי.

Geagea - שיחה 22:11, 25 באוקטובר 2008 (IST)

zwanger

i dont think that there is a place for this article here in the wiki.but if it stay here lets add some things.in the house of zwanger was found a transmiter, the wife of zwanger got work from the histadrut after his death and the state of israel took the letters of the killer that he wrote from the jail and hide them till our days.from all this and other things one can presume that zwanger was a spy.and that haagana had something to hide in the 40s. - nachum

לא מדוייק שצוואנגר לא עבד בחברת הרכבת המנדטורית. לפי זכרונותיה של בתו לאה צוואנגר הוא עבד בתכנון מסילת הברזל בקו הרכבת יפו -סרפנד (?) ששם היכיר את אישתו.

יתכן שהבת קצת מתבלבלת. לא נבנתה מסילה בין יפו לסרפנד בעת שצוואנגר היה בארץ ישראל. בשנת 1921 נבנתה מסילה בין לוד לסרפנד (באורך 4 ק"מ) וצוואנגר הגיע לארץ ישראל באותה שנה ממש. הרבה יותר סביר שצוואנגר השתתף בתכנון שלוחת המסילה לפתח תקווה (אשר נסללה בשנת 1921, או 1925 לפי דיווחים אחרים), היות ומסילה נבנתה במימון חקלאי פתח תקווה אשר אף הקצו מאדמתם לתוואי המסילה, וסביר שמימון זה נעשה באמצעות פיק"א. על פי הפלסטיין פוסט (בכתבה עליו מיום 16.4.1937) צוואנגר עבד בפיק"א בין השנים 1921-1930 ולכן סביר שנטל חלק בתכנון מסילה זו.

תודה על התיקון . בכל אופן נראה שצוואנגר כן היה קשור לפעולות הרכבת המנדטורית בעבודתו כמהנדס ,ואם מתכנן מסילת רכבת זה פקיד בכיר או לא זה כבר עניין של הגדרה.

צוואנגר היה יהודי.

בעיות

• המשפט "התביעה לא הוכיחה כי המברק מירושלים נשלח על ידי צוואנגר" שגוי. לתביעה לא היה עניין להוכיח זאת.
• במרבית המקרים נכתב בערך "שינצווייט" אך לעתים נכתב "שינצוויט". מה הכתיב הנכון? הכתיב לועזי Scheinzvit תומך ב"שינצוויט". דוד שי - שיחה 07:09, 13 בנובמבר 2008 (IST)

תשובות

לדוד שי,

• הכוונה היתה לכתוב "נשלח על ידי שיינצוייט", בטעות הוחלף שם הרוצח בשם הקרבן. הדבר תוקן.

• לאחר מחשבה: השם הראוי הוא שיינצווייט. "שיין" בגלל ה- e, "צו" בגלל ה- v, "ייט" בגלל ההנחה שההגיה היא כמו white באנגלית. איחדתי עתה את השם בכל מקום בו הוא מופיע בעררך ל-שיינצוייט. אני מוכן גם לקבל דעה אחרת.

הערה: כל ההערות שמעל שיחתך נכתבו בזמן שהערך היה בתבנית "בעבודה". אני אולי שגיתי כשלא ערכתי ערך כה מורכב בארגז החול, אך היה ראוי להמתין לעריכתו הסופית של הערך והסרת התבנית, לאחר שנתגבשה גרסתו הסופית בעקבות עיון במקורות הרבים. אברהם אמיר - שיחה 19:01, 13 בנובמבר 2008 (IST)

ענינים מבניים

1) פרק המבואות אינו נראה לי שייך. ההקדמה על תל-נוף מתאים לערך תל נוף ולא שייך לערך זה. מי היו הרוצח והנרצח יש לכתוב אחר כך, לאחר שכבר פגשנו את נשוא הערך (הרצח), ולא כהקדמה. ואולי בכלל ראוי שיהיו להם ערכים נפרדים כפי שיש לאברהם סטבסקי בנוסף על רצח ארלוזורוב. שוב לחילופין אפשר לתאר את זה כסיפור על הפגישה של שניים לפני הרצח ולא כמבוא על שתי דמויות נפרדות שבהמשך יתברר למה אנו מספרים עליהם.

2)את הפרקים היותר מאוחרים שכותרתם "גירסת ..." יש לפרק. כל מה שמוסכם על כולם צצריך להיות בסיפור המרכזי ולא צריך להופיע שוב. רק מה שהאנשים הללו מוסיפים יש לכתוב בשמם ולהנגיד עם מה שאומרים אחרים בו במקום. בערך על דוד תדהר ניתן לכתוב על תדהר בפרשת הרצח בתל נוף, פה אנו רוצים לקרוא על הרצח ולכן יש לקבץ את הדיון במניע לפסקה אחת ובו למנות את המניעים השונים שהוצעו ולכתוב מי טען מה (הטיימס, תדהר, וכו').

אלו הצעותי. אם יש רצון אשתתף בעבודה, אם אין - אז לא. תודה רבה על הסיפור המעניין והלא מוכר. יעקב - שיחה 20:45, 13 בנובמבר 2008 (IST)

א.צר לי אין רצון.

ב.הגירסאות השונות אינן חוזרות על אותו סיפור. הן אינן זהות זו לזו וסותרות את העובדות הבדוקות והמתועדות על החקירה, המשפט וגזר הדין; בגרסת אהרון אמיר מופיעים הש"י, רשת ריגול גרמנית שפעלה עוד מימי מלחמת העולם הראשונה ואפילו אדולף אייכמן.

תדהר מייחס את גילוי הגופה לעצמו. לעומת זאת אלי אשד אומר כי "תדהר לקח לעצמו את כל הקרדיט". הוא גם מבסס את המניע של הרוצח מהחשש שהנרצח יחשוף את המרמה במקרקעין שביצע.

יש גם לזכור כי אשד מספר כי על עבדול קאדר נגזר ובוצע עונש מוות, בעוד שלאמיתו של דבר הוא היה עד מדינה, ומספר כי שיינצוייט נדון ל-15 שנות מאסר על רצח, בעוד שבפועל הוא הורשע על הריגה בלבד.

הגדיל מכולם השבועון טיים שככרך בפרשה את מלחמת הצ'אקו, סחר נשק, סחר נשים, איטליה הפשיסטית ו"מרגלת בלונדינית יפיפיה".

אני חוזר ואומר: אין לי רצון ! אברהם אמיר - שיחה 21:37, 13 בנובמבר 2008 (IST)

בבקשה. ובהצלחה. יעקב - שיחה 21:45, 13 בנובמבר 2008 (IST)

אני סבור שהמבנה הנוכחי, מעין "ראשומון" ארץ ישראלי, הוא מרכיב חשוב בקסמו של הערך, ולכן אין לפרקו. דוד שי - שיחה 06:57, 14 בנובמבר 2008 (IST)

מקור

• עבדול קאדר ראי ושלושת שותפיו לרצח הסמל הוצאו להורג ביום ד' 14 באפריל 1940 ויום ה' 15 באפריל 1940. המקור - Palestine Post מיום א' 18 בפברואר:

the three other men who found guilty Mohamoud..., Abdul..., and Abdul kader El Ray (37), of Mughar' were executed on wedensday and friday

• לאחר המלאכה ההרבה שהשקעתי בעריכת הערך לא אתחיל לחפש עתה את המקורות מהם שאבתי את האמור בערך על עבודתו של צוואנגר בחברת הרכבת ובחברת החשמל. מצדי מי שחפץ יוכל למחוק זאת. יש רק להביא בחשבון שכל העובדות על הביוגרפיה של צוואנגר שהופיעו בעתונות לאחר גילוי הגופה לא הסתמכו על ביוגרפיה רשמית כלשהי אלא, כנראה, על ליקוט עובדות ממקורות שונים,חלקן בדוקות וחלקן משוערות. אברהם אמיר - שיחה 11:22, 22 בנובמבר 2008 (IST)

אם כך, אם כתבת במקור כי הוצא להורג ב-17 לחודש, הרי שטעית. הערך עדיין מנוקד בשגיאות ומערב פולקלור בעובדות. למרות זאת, מדובר בסיפור מעניין וראוי מתולדות הישוב. חבל שלא ניסית לכתוב אותו כערך אנציקלופדי.

ברגע שנסיים לאסוף את הטיעונים בעד ונגד קיומו של אלוהים, ונקבל הוכחה ניצחת לקיומו, נצרף אותו לצוות הוויקיפדים, ונתבסס על ידיעתו האינסופית. בשלב זה אין לנו אלא להסתפק בידיעתו המוגבלת של האדם. דוד שי - שיחה 06:40, 26 בנובמבר 2008 (IST)

אכן טיעון בנוי לתלפיות!

משטרת הויקיפדיה

תחת הכותרת "יופי של נושא לערך" כתבתי את תולדותיו של צוואנגר כפי שהעידה עליהם אשתו, בעת המשפט ובעיתונות של התקופה (להבדיל מזכרונות דהויים עשרות שנים אח"כ), הבאתי שם אף מקור ברור למידע. תחת זאת העדיף כותבו המקורי של הערך להסתמך על אלי אשד כמקור, אשר לשאלתי מהם מקורותיו ציין אך ורק שני מקורות משניים, כתבה בעיתון שהתפרסמה למעלה מ-70 שנה לאחר האירוע וספרו של תדהר שאף הוא נכתב עשרות שנים לאחר האירוע (את זאת הכתיר כותב הערך בשם "המחקר המקיף ביותר שנערך על הפרשה..."). בשני מקורות אלה אין זכר להעסקתו של צוואנגר כמהנדס בחברת הרכבת המנדטורית, או בחברת חשמל. על פי אשתו, לאורך תקופה זו (שנות ה-20) הועסק בפיק"א ומטעמה עסק בפרוייקטים שונים. אבל, כיוון שאיש כאן לא בודק מקורות - הרבה יותר חשוב מי הוא כותב הערך (שהרי את מספר העריכות סופרים כאן בקפדנות) ונשמות בודדות מחפשות כאן חברים - קודם כל משחזרים ואחר כך נועלים. לתפארת ממלכת הוויקיפדיה העברית.

פרט טכני זעיר: הערך אינו נעול - כל ויקיפד רשום בעל ותק של ארבעה ימים רשאי לערוך אותו. עקב המלחמה סביבו נשללה האפשרות לערוך אותו כאנונימי, כדי לאפשר קיום דיאלוג אנושי יותר.

מחקר שנעשה עשרות, ואפילו מאות שנים לאחר אירוע עדיין יכול להיות "המחקר המקיף ביותר" אודות אירוע זה.

לינק למקור שהבאת יאפשר בדיקתו ביתר קלות (אם כי מובן שיש מקום גם למקורות לא אינטרנטיים).

וכל הסערה הזו היא סביב השאלה האם צוונגר עבד בחברת הרכבת ובחברת החשמל, או שמצאת בעיה חמורה יותר? דוד שי - שיחה 22:39, 27 בנובמבר 2008 (IST)

לגבי "תולדותיו של צוואנגר". ציינת כי כיהן כ"סגן שר התחבורה ... של ממשלת גרוזיה".

ראשית לא נראה לי סביר כי מישהו שהוא לא גרוזיני כיהן בתפקיד סגן שר. עוזר שר נשמע סביר יותר.

שנית, גאורגיה הייתה בשליטת האימפריה הרוסית עד למהפיכת אוקטובר 1917. לאחר מכן כוננה ממשלת המעבר הרוסית ועדה טרנס-קווקזית מיוחדת ((особый Закавказский Комитет (ОЗАКОМ) שהייתה אחראית על אזור עבר הקווקז במקום מלכות המשנה של הקווקז. בפברואר 1918 הוכרז על הקמתה של הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז שהתקימה עד מאי אותה שנה. ב-26 במאי 1918 הכריזה גאורגיה על עצמאותה והוקמה הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה בראשות ממשלה מנשביקית. הרפובליקה התקיימה עד מרץ 1921 עם פלישת הצבא האדום לגאורגיה. מכאן שהסיפור של צוואנגר לא נראה סביר. עד למאי 1918 לא הייתה ממשלה גאורגית. מכאן שיתכן כי צוואנגר החל לעבוד רק ממאי 1918. או שאולי לא סיפר אמת/לא דייק. כי הסיפור עליו מובא על פי סיפורו.

שלישית, לא ברור איך דניקין עצר את צוואנגר. אמנם דניקין הגיע לחצי האי קרים במרץ 1920 ועזב את רוסיה בחודש לאחר מכן באפריל, אולם דניקין לא שלט בגאורגיה. שמא צוואנגר חצה את הקווים ונתפס ברוסיה?

לגאורגיה אין נמלי ים אחרים מעבר לנמלי הים בים השחור (באותם ימים נמל סוחומי, נמל פותי ונמל בתומי) לכן הגדרת תפקיד כ"אחראי נמלי הים השחור" לא נראית לי סבירה. תפקיד כזה יכול להיות הגיוני במדינה בה יש יותר מים אחד כמו רוסיה למשל. תפקיד כזה בגאורגיה צריך היה להקרא "אחראי לנמלי הים". יתכן כי צוואנגר היה "אחראי לנמלי הים השחור" באימפריה הרוסית/תחת ממשלת המעבר הרוסית ו/או רוסיה הסובייטית. ובמסגרת המלחמה בין הצבא הלבן והצבא האדום איכשהו נתפס על ידי דניקין (ראה גם סכסוך סוצ'י).

בערך לא צויין כי היה קשור לגרוזיה כלל אלא ששימש בתפקיד "אחראי לנמלי הים השחור". הניסוח נראה לי נכון יותר מאשר הניסוח שלך. Geagea - שיחה 01:54, 28 בנובמבר 2008 (IST)

כל שכתבתי מעלה הופיע בעיתונות הארץ ישראלית בשנת 1937 ובפרוטוקול בית המשפט. אינני המקור לאף פרט מידע. לא כתבתי שדניקין באופן אישי עצר אותו, אלא כוחותיו של דניקין. אינני יודע מהיכן בטחונך שכוחותיו לא פעלו באזור מושבו של צוואנגר ואפילו לא כתבתי היכן בדיוק היה כאשר נעצר, כיוון שמידע זה לא הופיע במקור. אשר לתפקידו הממשלתי, המונח שבו השתמש הפלסטיין פוסט היה deputy minister. אתה רוצה להגדיר זאת כ"עוזר שר", יבושם לך. איך בדיוק החלטת שהניסוח בערך נכון יותר מהצעתי מבלי שקראת את המקור למידע זה? הגישה הזו (טיעון ה"נראה לי") היא אחד הסימפטומים הבולטים לחולשה של האתר.

בכל מקרה, הערך עדיין מכיל טעויות עובדתיות ופיסקאות שאין להן דבר עם ערך אנציקלופדי. חלק מן הטעויות תיקנתי, כמו למשל האמירה המופרכת ולפיה מוצאו של עד המדינה עבדול קאדר ראי היה כפר מע'אר שבגליל... מעניין שאיש לא שיחזר את העריכה הזו. עדיין לא מאוחר. דרישתו של מר ברוקולי ולפיה אביא מקור לטענה לפיה לא עבד בחברת הרכבת המנדטורית ובחברת חשמל, שוות-ערך לדרישה ממאן דהו להביא הוכחות שאחותו אינה זונה.

הערתו של מר שי מעלה נבצרת מבינתי (כמו גם טיעונו הקודם המגייס את אלוהים לעזרת הוויקיפדיה). האם שגיאות עובדתיות "קטנות" כשרות באתר הזה ורק שגיאות עובדתיות "גדולות" הן סיבה מספקת לעריכה? אם זה המצב, אני מושך את כל דברי מעלה. למען ההגינות, כדאי אולי רק שתשימו אזהרה בנוסח הזה בעמוד הבית שלכם.

לפי עוצמת זעקותיך, הייתי משוכנע שכנראה יש בערך טעויות נוראות ואיומות, ולכן ביקשתי לברר מהן שגיאות נוראות אלה. מתברר שאינך יכול להצביע על שגיאות כאלה. להבא אדע שכאשר אתה זועק "זאב, זאב", כוונתך "פודל, פודל". דוד שי - שיחה 17:37, 28 בנובמבר 2008 (IST)

כאשר אין מה לומר, תמיד טוב להתקיף אדם לגופו. אתה הביורוקרט הבכיר של הוויקיפדיה העברית? אלה פני הדור.

בראבו! בעיטה ישר לביצים, שכמובן איננה בגדר "להתקיף אדם לגופו", משום שכאשר אתה תוקף - זו ביקורת עניינית, אך כאשר נמתחת ביקורת עליך - זה "להתקיף אדם לגופו". מתיחת ביקורת, בחברה שכל חבריה הם מתנדבים, היא אמנות, ולא כל אחד יודע לעשותה בחמלה הנדרשת. "נאמנים פצעי אוהב" אמר שלמה המלך על הביקורת, וארשה לעצמי פרשנות יצירתית: כאשר אתה מותח ביקורת, חשוב שהמבוקר ירגיש שאתה עושה זאת מאהבה - לא מיהירות, לא מתאוות ניצחון, מאהבה. דוד שי - שיחה 23:34, 28 בנובמבר 2008 (IST)

לא התכוונתי להתנגח איתך. אני מציע שתקרא שוב את דברי בעיון. Geagea - שיחה 23:44, 28 בנובמבר 2008 (IST)

דברים כדורבנות, אלא שאלה נעוצים בגוף אחר והרלבנטיות שלהם למה שקורה כאן לא ברורה לי. להזכירך נשכחות, שחזרת עריכה שביצעתי בערך, בה ביקשתי מקור לטענה עובדתית, לאחר שהחלטת כי אלי אשד הוא מקור מספק. הסברי - כי מר אשד אינו יכול להיות מקור, כיוון שהוא עצמו עומד על כתפי מקורות משניים, ואפילו אותם מקורות משניים (כתבה בעיתון וספר של תדהר שנכתב עשרות שנים לאחר האירוע), ספק אם הם אמינים, או מכילים "עובדות" אלה - נפלו על אוזניים ערלות. עוד בטרם נכתבו הטענות הללו בערך, הבאתי לדף זה חלק מתולדותיו של צוואנגר כפי שקובצו בשנת 1937, סמוך להרצחו, ממי שהכירוהו בגוף ראשון. מן הדברים האלה בחר כותב הערך להתעלם (כפי שבחר אף לדחות הצעות מאחרים לעזרה בכתיבת הערך). עתה, בשם עקרון האהבה והחמלה כנראה, אתם מנסים לקבע "עובדות" שאין להן ביסוס המתאים לערך אנציקלופדי על ידי נעילת הערך לעריכה לכל מי שאינו חלק מהאחווה שלכם.

אבל למה נדבר על ביסוס טענות עובדתיות בכתיבה אנציקלופדית. הבה נלמד ממך שיעור במתיחת ביקורת המגלה אהבה וחמלה.

הכותב בוויקיפדיה אינו נדרש להזדהות בכל צורה. יש המזדהים רק בכינוי. יש המזדהים רק במספר I.P. יש, כדוד שי, שבחרו להזדהות בשמם ובפרטיהם המלאים. התנהגותו של מי שמזדהה אפילו לא בכינוי אלא בכתובת I.P. שיכולה להיות מכל מקום ושייכת לכל אדם, המותח ביקורת אישית מכוערת על מי שבחר להזדהות בשמו המלא (כדוד שי וככותב הערך) יכולה להקרא רק בשם אחד - פחדנות. וכשכל זה, הפגיעה באדם מבוגר, שתרם משהו לוויקיפדיה העברית, נעשה בשם השאלה הרת הגורל אם צוואנגר עבד בחברת החשמל או שלא עבד, נשאלת גם שאלה, שלא תענה לעולם בשל האלמוניות מאחוריה מסתתר אותו פחדן, האם יש לכך איזה מניע אישי? פרט לקנאה במי שצבר כאן בגלוי וללא חשש שם ומוניטין, המכונים כאן "האחווה שלכם". יש לי הרגשה שלא כותב הערך הוא הזקוק לחמלה, אלא שמאגרי החמלה שלי מצויים בדפיציט חריף. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 11:03, 29 בנובמבר 2008 (IST)

גילויי האהבה והחמלה שאתם מגלים כאן כלפי כל מי שאינו חלק מן האחווה, נוגעים לליבי. אם הייתם משקיעים רק עשירית מן האנרגיה הזו במציאת מקורות אמינים לטענות הנכתבות בערכים, היה ממש כיף.

אלמוג, אני מכיר את האלמוני ואני יכול להעיד שאין כאן כל מניע אישי. הוא כידוע לא הראשון שהתלונן על המקורות בערכי אביך. ולגבי עניין הגיל, אני מוכרח לציין שכשאני העליתי טיעון זה בעת אחת ההתנפלויות על דני ונטורה, אז הוא זכה (!) לזלזול מוחלט. לדעתי ההגנה החלקית אינה ראויה בנסיבות העניין, ויש להסירה או להמירה בהגנה מלאה. יחסיות האמת • ♥ • ב' בכסלו ה'תשס"ט 15:19:31

זה נעשה מעניין יותר ויותר מרגע לרגע (ואני אפילו לא ידעתי). אם צריך הוכחה שבוויקיפדיה העברית יותר חשוב מי כותב, מאשר מה הוא כותב, תמיד אפשר להפנות לשיחה המלבבת הזו.

השיחה הזאת רחוקה מלהיות מלבבת, ומסקנתך האחרונה היא המשך לרצף הטעויות שלך בשיחה זו. אין כל חשיבות לשאלה מי כותב, וההוכחות לכך ממלאות את ערכי ויקיפדיה. בדפי שיחה מתקיימת אינטראקציה בין בני אדם, ובאינטראקציה כזו, יש כאלה שנגזר עליהם שקולם לא יישמע, גם כאשר הם צודקים. בפראפרזה על ססמה ידועה: לא די להיות צודק, צריך להיות חכם.

האלמוני כותב באמצעות כתובת IP לא עקב פחדנות, אלא מסיבה אחרת.

כיוון שיש לי חשש שדברי הובנו שלא כהלכה, אציין שאין כל ספק שאברהם אמיר אינו זקוק לחמלה כלשהי עקב פגם בכתיבתו. הערכים שהוא כותב הם ערכים מעולים מכל הבחינות. גם אם נופלת בהם טעות פה ושם, הרי זו טעות של מה בכך, שאיש מאתנו (גם האלמוני) אינו חסין מפניה. כאשר דיברתי על חמלה, דיברתי על זו שכולנו זקוקים לה, ולא חשוב כמה אנו חזקים - חמלה שפירושה מתיחת ביקורת תוך ידיעה שגם האחר אנושי. דוד שי - שיחה 18:27, 29 בנובמבר 2008 (IST)

אג'נדה

אם בעת כתיבת ערכים יתווספו להם קישורים להערות שוליים המתארות את המקור, דיונים כאלו וההתדרדרות המיותרת שלהם יוכלו להצטמצם ולהפוך ענייניים יותר. אני מכיר את הטענה שריבוי הערות שוליים "פוגע" בערך, אבל מצד שני, דיונים כמו פה פוגעים הרבה יותר. לתשומת לב הכותבים, יוספוס • שיחה 11:14, 29 בנובמבר 2008 (IST)

יש לשים לב שבערך זה מופיעים שני מקורות בסעיף "לקריאה נוספת" ושלושה מקורות בסעיף "קישורים חיצוניים". בדרך כלל די בכך, ורק לעתים רחוקות נדרשת אסמכתא ממוקדת יותר בדמות הערת שוליים. ניתן להוסיף גם את פסק הדין של שיינצווייט (אם כי אין לי מושג היכן הוא זמין) וקישור למקורות נוספים שהוזכרו בדף שיחה זה. דוד שי - שיחה 18:32, 29 בנובמבר 2008 (IST)

כשיש לערך כותב אחד והכותב מוכר למבקר הערך בדרך שאברהם אמיר מוכר לקהילה, אז די בכך. אם אחד התנאים לא מתקיים, כמו למשל במקרה של הדיון למעלה, אז נוצרת בעיה. יוספוס • שיחה 18:41, 29 בנובמבר 2008 (IST)

בלי קשר לשאלה האם הכותב מוכר או שאינו מוכר, כאשר נוצרת מחלוקת, יש צורך באסמכתאות ממוקדות. חיפוש Zwanger באתר של פלסטיין פוסט נותן 83 תוצאות (ולא רק את האחת שצוינה לעיל), כך שניתן לחפש בהן אסמכתאות רבות. כבר התוצאה השנייה מציינת שעבד בחברת החשמל. דוד שי - שיחה 18:50, 29 בנובמבר 2008 (IST)

נתתי בערך אסמכתאות אחדות מתוך פלסטיין פוסט, בהן אחת, Interesting Career Abruptly Ended, שתואמת להפליא את קורות חייו של Zwanger המופיעות בערך (למעט עניין חברת החשמל, המוזכר בידיעה אחרת של פלסטיין פוסט). פלסטיין פוסט הוא מקור חשוב, משום שהוא נותן דיווח שוטף על האירועים, אך לעתים מתגלה סתירה או אי-התאמה בין שתי ידיעות בפלסטיין פוסט, וזה יחייב בדיקה נוספת. דוד שי - שיחה 20:16, 29 בנובמבר 2008 (IST)

סיפורו של חנוך ברטוב

בסעיף "סיפורו של חנוך ברטוב" ראוי לתת תמצית קצרה של הסיפור, כדי להבין כיצד הוא מתחבר לערך שלפנינו (מלבד עצם כתיבתו בעקבות פגישת הסופר עם שיינצוייט. דוד שי - שיחה 00:06, 30 בנובמבר 2008 (IST)

קראתי את הסיפור "דוברין האדם", ומצאתי שאין הצדקה לכלול אותו בערך זה. ייתכן שהסיפור נכתב בעקבות מפגש בין ברטוב לשיינצווייט, אך בזה מסתיימת הזיקה שלו לענייננו. פרשת הרצח תופסת מקום קטן ביותר בסיפורו של ברטוב, שעיקרו מחשבותיו של המספר. יתרה מזו, בסיפור מדובר על רצח של אדם בידי אחיו, וזהו שוני מהותי מהסיפור שבערך. כאשר ייכתב הערך "דוברין האדם", יהיה מקום לציין בו את מקור ההשראה של הסופר, אך בערך שלפנינו זהו פרט טריוויה שאין צורך לציינו. לפיכך הסרתי סעיף זה מהערך. דוד שי - שיחה 23:43, 2 בדצמבר 2008 (IST)

תמיהה

הכיצד אין בפלסטיין פוסט כל זכר לתיאור הפנטסטי שהופיע בטיים ובניו יורק טיימס? הייתכן שהצנזורה מנעה פרסום זה בארץ ישראל? האם הטריק "על פי מקורות זרים" לא פעל באותה עת? דוד שי - שיחה 23:24, 1 בדצמבר 2008 (IST)

בעיתון "הארץ" מאפריל 1937 זכה עניין החשדות בריגול לכיסוי נרחב (נתתי בערך חלק ממנו), כך שהעיתונות הזרה לא הייתה ראשונה לספר צד זה של הסיפור. דוד שי - שיחה 23:46, 2 בדצמבר 2008 (IST)

ערך מרתק והעיקר מקורי

הלוואי שירבו כמותו בויקיפדיה. יישר הכח ליוזם כתיבת הערך אברהם אמיר ולכ אלה אשר השלימו אותו - אם ראיתי טוב, בעיקר דוד שי. מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון, דני - שיחה 22:43, 5 באוקטובר 2009 (IST)

מרשימת המתנה להצבעה

הערך מועלה להצבעה היום. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 23:27, 20 באפריל 2011 (IDT)

ערך יפה של אברהם אמיר. תומר - שיחה 22:38, 27 בפברואר 2011 (IST)

ערך מרתק, אבל רצוי לדעתי להרחיב את הפתיח. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:46, 29 במרץ 2011 (IST)

האם ידוע למישהו משהו גבי האדמות ששוונויצט מכר?

בידי מסמכים הנוגעים לשטח זה ורציתי לדעת האם למישהו יש איזו פיסת מידע היכולה לעזור לי בשחזור. משפחתי קנתה ממנו חלקה ב-1936 וברצוני לדעת מה קרה איתה

תודה מראש

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוגוסט 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• http://www.notes.co.il/eshed/28344.asp?p=0/ עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:10, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

סרט תיעודי על הפרשה" הרצח במגדל המים "

בפסטיבל דוקו ה-26 אביב 2024 יוקרן בהקרנת בכורה סרט תיעודי על הפרשה:

הרצח במגדל המים

בכורה עולמית

ישראל 2024, 67 דקות, עברית

במאי אובססיבי לבלש הפרטי הראשון בישראל מחיה מחדש, בעזרת אנימציית בינה מלאכותית פרשת חקירת רצח אמיתית בתל אביב של 1937 וחושף רשת ריגול בינלאומית בפרשה שעד עצם היום הזה היא בדרגת סודיות עליונה בארכיוני המדינה.

בימוי: דניאל נחנסון, עודד פרבר

הפקה: ארז בן הרוש

חברת הפקה: נו דרמה סטודיו

כאן – תאגיד השידור הציבורי

‫79.178.190.190‬ 05:54, 19 באפריל 2024 (IDT)