שיחה:פרשנות התלמוד הבבלי
הוספת נושאכמה הערות והארות[עריכת קוד מקור]
שלום נתנאל, לבקשתך:
- בפיסקה של הפרשנות המוקדמת נשמט עניין מידות שהתורה נדרשת בהן.
- " הגאונים...שלא השאירו חיבורים כתובים בתחום זה, מכמה סיבות: (ב) משום שאופי הלימוד היה כזה שהעניק דומיננטיות רבה לרב המלמד, ולא עודד עצמאות לימודית מצד התלמידים..." אשמח לקבל הפניה למקור של קביעה זאת.
- "במעבר מתקופת הגאונים לתקופת הראשונים נכתבו פירושיהם של רבנו נסים ורבנו חננאל" איך אין לנו ערך על רבנו חננאל???
- "וכן פירושו של הרי"ף, שעיקרו ציטוט הטקסט התלמודי בהשמטת כל החומר הלא-הלכתי" האם ניתן לכנות את חיבורו של הרי"ף כפרשנות או שמא ראוי לכנותו ליקוט?
- אולי יש מקום להזכיר את רבי משה הדרשן שרש"י מרבה להביא בשמו ביאורים.
- יש מקום להבאיר את החילוקים בין שיטת התוספות, העיון הספרדי, ושיטת בריסק.
- שאלה שאין מקומה בערך אבל עדיין מסקרנת אותי, "שטיינזלץ" מול "שוטנשטיין", מדוע הראשון נדחה בציבור החרדי והשני מחובק בחום? למרות שאני באופן אישי מעדיף את שוטנשטיין אני לא לגמרי מבין מדוע נדחה פירושו של הרב עדין.
- "בין הרבנים שכתבו פרשנות אגדה - הרשב"א, המהרש"א, רבי יעקב בן חביב בעל "עין יעקב" והרב אברהם יצחק הכהן קוק", מדוע בחרת לציין רבנים אלו ולא אחרים?
עוד ערך נפלא מבית היוצר שלך. בברכה Shayakir 16:14, 25 דצמבר 2005 (UTC)
- תשובות:
- המידות שהתורה נדרשת בהן הן לכאורה פרשנות המקרא, ולא פרשנות התלמוד. או שלא הבנתי את כוונתך.
- הנה ציטוט מ"אוהלי תורה" של ברויאר, עמ' 103 (בקיצורים): "חיבורים שנוצרו מלכתחילה מתוך כוונה לפרש את התלמוד... עלו... במאה הי"א. לאחרונה ניתן לתופעה זו הסבר המתיישב יפה על הדעת, הקושר אותה בתפיסת העולם החברתית של גאוני בבל מחד גיסא ושל חכמי ארצות המערב מאידך גיסא. כתיבת הפירושים והפצתם בין התלמידים תאמו את חירותם היחסית של המורים בגשתם לבאר את הגמרא, ושל התלמידים ביחסם אל מוריהם, לעומת ישיבות הגאונים, שבהן שלטה מסורת של היררכיה וסמכותיות". ובהערה שם מפנה למאמר של גרוסמן ב"ציון" נ"ג, שבו "שרטט גם את האווירה הפורמלית, את הריחוק הגדול ואת יחסי הכפיפות בין מורים לתלמידים בישיבות הגאונים", וכן מפנה למבוא של תא-שמע, עמ' 32 ואילך. וראה גם בספרו הנ"ל של ברויאר בעמ' 260.
- רבנו חננאל - שאלה זו יש לשאול עוד על רבים וטובים. הלוא הערך מנומר כולו בקישורים אדומים. יש לקוות שהזמן יעשה את שלו בתחום זה.
- הרי"ף כפרשן - כיוונת לשאלתו של תא-שמע, שטרח להסביר בפרק על הרי"ף בספרו מדוע הוא מחשיב אותו כפרשן: (א) מפני שעצם הליקוט הוא פעולה פרשנית, ויתר על כן, הוא מלווה לעתים בהסברים ובדיונים על הבאת קטע אחד או השמטת קטע אחר; (ב) מפני שספרו של הרי"ף החליף למעשה את התלמוד כטקסט הנלמד בישיבות במקומות רבים ולאורך מאות שנים, ועל כן הוא "חלק בלתי נפרד מתולדות לימוד התלמוד ופרשנותו".
- רבי משה הדרשן - כמדומני שהוא מוזכר בעיקר בפירוש התורה של רש"י, ופחות בפירוש התלמוד. על כל פנים בספרו של תא-שמע הוא איננו נמצא כלל, לפחות ע"פ המפתח.
- הבדלים בין שיטות העיון - אכן יש מקום להוסיף. אך זה דורש עיון מעמיק יותר, שכנראה יאלץ להמתין לתקופה פחות עמוסה אצלי (או למישהו אחר שירחיב).
- שטיינזלץ מול שוטנשטיין - שאלה סוציולוגית מעניינת, שאפשר לחשוב על תשובות לה מכמה כיוונים: פוליטיקה חרדית (שטיינזלץ חב"דניק כידוע); העובדה ששטיינזלץ ויתר על צורת הדף של ש"ס וילנא, והפינות ה"מחקריות" רח"ל שהוסיף בשוליים; ואולי גם המשל על עמלק והאמבטיה. בטח עסקו בשאלו זו בחדרי חרדים או בעצכ"ח.
- פרשני האגדה - ציינתי את אלו משום שאת אלו זכרתי כשכתבתי, ואדרבה, אם אתה זוכר נוספים אנא הוסף.
תודה, נתנאל 17:03, 25 דצמבר 2005 (UTC)
- במידות שהתורה נדרשת בהם עושה התלמוד שימוש לרוב בפרשנות הלכתית היוצאת מהפסוקים שבתורה(13 המידות של ר' ישמעאל, לעומת 32 המידות שנעשית בפרשנות האגדה).
- תודה.
- מיד אשים את רבנו חננאל בלטיפול דחוף, אולי ימצא לו גואל.
- אשרי שזכיתי לכוון לדעתם של גדולים.
- אני ממתין לכך בקוצר רוח, גם בהיותי חובש את ספסלי הישיבה לא תמיד הבנתי את החילוקים בין השיטות.
- אהבתי את הביטוי חדרי חרדים... ואנא ממך תבאר לי את ר"ת = בעצכ"ח.
- לא כדאי לציין את בעלי מדרשי הרבות, תנחומא, שמעוני וכולי במקום אלו שנזכרו בערך?
בברכה Shayakir 17:19, 25 דצמבר 2005 (UTC)
- עצכ"ח = פורום עצור, כאן חושבים . דוד שי 17:31, 25 דצמבר 2005 (UTC)
- כמו עצור כאן חושבים, גם "בחדרי חרדים" הוא פורום חרדי חשוב [1], אם כי הרבה יותר רדוד וצעקני. בעניין מידות התורה והמדרשים - שוב אינני יורד לסוף דעתך. הערך עוסק בפירושים שנכתבו על התלמוד, ובכן מה שייך אליו מדרש רבה או המידות שהתורה נדרשת בהן? נתנאל 17:39, 25 דצמבר 2005 (UTC)
- עצכ"ח = פורום עצור, כאן חושבים . דוד שי 17:31, 25 דצמבר 2005 (UTC)
בעניין המדרשים עשיתי גזרה שווה מפירוש הרי"ף, כשם שדבריו ליקוט דברי התלמוד בנושאים הקשורים בהלכה כך גם המדרשים הנ"ל שליקטו את דברי המשנה התלמוד התוספתא ועוד לכדי מיקשה אחת בעינייני אגדה, אך במחשבה שניה נראה שאתה צודק שכן מדרשים אלו מסודרים על פרשיות המקרא ובאים לבאר בראש ובראשונה את פסוקי התורה. לעניין 13 המידות אצטט את ד"ר חננאל מאק בספרו "עולמה של ספרות האגדה" בפרק י' "ספרות ההלכה" וזה לשונו: "ואחרון אחרון - דרכי הלימוד בהלכה... לשם מיצוי פסוקי המקרא והעלאת כל מה שניתן למצוא בהם פיתחו חכמינו טכניקות מסויימות, הקרויות בשפתם "מידות" אחת מהן למשל היא מידת "קל וחומר"...מידה זו נמצאת הן ברשימת 13 המידות המשמשות בהלכה, והן ברשימת 32 המידות המשמשות באגדה". הווה אומר שב-13 מידות שהתורה נדרשת בהם עושה התלמוד שימוש בפרשנות הלכתית היוצאת מהפסוקים שבתורה. בברכה Shayakir 18:10, 25 דצמבר 2005 (UTC)
- ועדיין לדעתי אין זה שייך לכאן. אנסה להסביר: הערך עוסק בפרשנות שמופעלת על התלמוד, כלומר בגורם כלשהו שלוקח את הסוגיה התלמודית ומציג את הדעה או התפיסה שלו לגביה. בהקשר זה הערתי בערך שלפעמים התלמוד מפרשן את עצמו, כגון כאשר סתם התלמוד עושה אוקימתא בדברי אביי או רבא: הוא לוקח את דברי אביי, שהם חלק מן הסוגיה התלמודית, ומציג את ההבנה שלו בהם, וזוהי אם כך פרשנות התלמוד. לעומת זאת השימוש בשלוש עשרה המידות הוא פרשנות שעורך התלמוד על מקור אחר, במקרה זה התורה שבכתב.
- בניסוח קצת יותר חד: בכל פרשנות יש שני גורמים, המפרש והמתפרש. הערך הזה עוסק בכל החיבורים שבהם התלמוד הוא המתפרש. בשימוש בשלוש עשרה מידות התלמוד הוא המפרש וכלל וכלל אינו המתפרש.
- או אולי אתה מתכוון לעצם הניסוח של שלוש העשרה המידות, כלומר לכך שרבי ישמעאל חקר את התלמוד והוציא מסקנות על דרכי לימודו ופעולתו? אבל רבי ישמעאל היה באמצע תקופת התנאים, ועל כן לא היה יכול לחקור ולפרשן את התלמוד. אפשר אולי לומר שהוא מראשוני חוקרי התושב"ע. אבל איני חושב שהוא אמר את דבריו בתורת מחקר, אלא בתורת הוראה. נתנאל 19:24, 25 דצמבר 2005 (UTC)
- אכן דברי נאמרו בהקשר שפעמים התלמוד מפרשן את עצמו (כפי שציינתי בתחילה שההערה מקומה על הפיסקה הפרשנות המוקדמת), הרי 13 המידות הם אחד הכלים החשובים בתלמוד להבנת הסוגיות הנלמדות בו, לדוגמא בגזרה שווה, קל וחומר ועוד [אגב אני לא בטוח שר' ישמעאל היה מתלהב מההשערה שלך כי הוא היה מראשוני חוקרי התושב"ע :-)] . בברכה Shayakir 19:38, 25 דצמבר 2005 (UTC)
לימוד[עריכת קוד מקור]
אני לא לגמרי מסכים שהעסק עוסק אך ורק בפרשנות ולא בלימוד. הלימוד מוזכר פה ושם בטקסט. לכן לדעתי צריך לשחזר את הפסקה. Mort 19:50, 6 בדצמבר 2006 (IST)
גם אני מסכים לגמרי עם mort , ונדמה לי שפשוט מישהו מנסה לטשטש כאן את העובדות. למה? . לכן, חייבים להחזיר את הפיסקה הזו הבנויה על דבריו של הרמב"ם, כי זהו תיאור חי מהשטח.
- א. הלימוד מוזכר פה ושם בערך רק כדי להסביר את הרקע ליצירתם או אי-יצירתם של חיבורי פרשנות התלמוד, לדוגמה הלימוד בסגנון פלפול החילוקים מוזכר כדי להסביר את מיעוט החיבורים בסגנון לימוד זה ואת היווצרות החיבורים שנגד סגנון לימוד זה. לעומת זאת הפסקה שהוספה איננה מוסיפה כל מידע על חיבורי הפרשנות של הראשונים. מקומו של מידע כזה בערך נפרד על לימוד התלמוד בקהילות ישראל, שם אפשר להרחיב ולפרט.
- ב. יתר על כן, המידע שהוסף הוא מאוד לא ברור. מובאת רק עדות שמיוחסת לרמב"ם (כידוע יש הטוענים שאיגרתו לחכמי לוניל היא מזויפת), ללא כל הקשר או שיפוט. האם יש עדויות נוספות על מצב לימוד התלמוד באותה תקופה ובאותם מקומות? מה עם זמנים ומקומות אחרים? מה הסיבות לאי-לימוד התלמוד לכאורה ומה ההשלכות שהיו לכך? כל זה חסר ובלעדיו אין טעם. הייתי גם שמח לראות מקור מחקרי אקדמי לטענות האלה, ולא רק מקור ראשוני. הערך כולו מבוסס על מחקרים אקדמיים, ותוכלו לראות למעלה כאן בדף השיחה ציטוטים מתאימים.
- ג. אני מציע ומבקש לא להתבטא בסגנון "מישהו מנסה לטשטש כאן את העובדות". סגנון כזה לא מעורר רצון להסביר ולהחליף דעות. נתנאל 20:39, 6 בדצמבר 2006 (IST)
וזה לשון רב ששת בר יצחק מחכמי ספרד בזמן הרמב"ם:" בהיותי באנדלוס, אחרי זה שהגיע החיבור הנקרא משנה תורה אליהם, שמעתי אחד הרבנים משופטיהם...היה מגמגם ואומר "מה ידע זה (הרמב"ם) ולא נדע...הלא טוב לנו בתלמוד ובהלכות (אלפס) ומה לנו אל ספריו" וכן עוד דיבר כהנה וכהנה, ואני ידעתי והבינותי מאז לבבו, כי לפני הגיע החיבור משנה תורה לארצות ספרד הייתה קריאת ההלכות וכל שכן התלמוד נפלא ונשגב בעיני יושביה, כי לא הבינו אותם, והשופט ההוא... כולם היו צריכים לו וזקוקים להוראותיו. ועתה בראותם את י"ד ספרי החיבור נפקחו עיניהם...וכאשר הם שומעים טענות בעלי הריב לדיין השופט, ידרשו בהם, ועד האלקים יבא דבר שניהם".
שים לב, בזמן "תור הזהב" של ספרד, שעל פי כל חוקר ויודע הסטוריה היא הייתה המרכז התורני העולמי, המון העם לא הבין רי"ף וכל שכן תלמוד! אולי "החוקרים" מגזימים במשקל הסגולי שהם נתנו למדינות הגדולות, כלשונו של הרמב"ם?
- כל זה מעניין מאוד אבל לא ענית לאף אחת מטענותיי. שאלה נוספת: האם אתה מקבל את טענות המחקר או לא? בפסקה האחרונה בדבריך אתה גם נסמך על המחקר וגם חולק על "החוקרים". נתנאל 21:52, 6 בדצמבר 2006 (IST)
- אני רואה זאת אחרת. המידע מאוד מעניין במובן הזה שהוא מציג קשר הפוך בין היקף פרשני ובין לימוד. זה חשוב לאור פסקה קודמת, למשל, שעסקה בקשר הזה. נכתב: "הגאונים עסקו רבות בפירוש התלמוד אבל כמעט שלא השאירו חיבורים כתובים בתחום זה, מכמה סיבות" והסיבות קשורות, בין השאר, ללימוד. ופסקה לאחר מכן אנחנו רואים מציאות (לכאורה? אבל זה דיון אחר) של נתק בין פירוש ולימוד, ולכן המידע חשוב. כי זה שם בפרספקטיבה אחרת (ואפילו מעמיד בסימן שאלה את אופי הקשר ואולי אף את עצם הקשר) את הקשר שנעשה בין פרשנות ללימוד. Mort 22:30, 6 בדצמבר 2006 (IST)
ודאי שאני מקבל את החוקרים, אולם גם להם אני מייחס מידי פעם אי דיוקים והגזמות, סוף סוף הם גם בני אדם. בודאי שאני מייחס יותר אמינות לאדם שמתאר את התקופה ב"שידור חי", מאשר לחוקר דגול שמתאר את התקופה לאחר 800 שנה. מה שכתבת שיש הטוענים שאגרת הרמב"ם מזוייפת, עלי להשיבך כי לא דייקת, עד כמה שידוע לי המערער היחיד עליה הוא הרב הגדול הרב יוסף קאפח, אולם גם הוא לא טען טענת זיוף על תיאור מצבם הרוחני קהילות ישראל בתלמוד המובא באגרת, אלא כל טענתו היא שזייפו את שמו של בעל האגרת, כלומר שייחסוה להרמב"ם ולדעת הגר"י קאפח כתבה אדם אחר שחתם בשמו של הרמב"ם, אבל תיאור מצב הקהילות הוא נכון. בברכה, המומחה.
- ובכן, עיינתי בספרו של תא-שמע "הספרות הפרשנית לתלמוד" ובספרו של מרדכי ברויאר "אוהלי תורה - הישיבה תבניתה ותולדותיה", ואלה המסקנות: אכן בדורו של הרמב"ם היה שפל בלימוד התורה בכלל, ולא דווקא בלימוד התלמוד, בספרד, וזאת בגלל כל מיני צרות שקשורות לשלבים האחרונים של הרקונקיסטה. כשהתייצב המצב חזר לימוד התורה לפרוח בספרד הנוצרית, החל מדורו של הרמב"ן ואילך, ועדות לכך היא ריבוי הפירושים לתלמוד בדורות האלו. יוצא מכאן שהמסקנה הגורפת שהסקת מעדותו של הרמב"ם אינה נכונה. יתר על כן, ברויאר (עמ' 36 בהערה) מסתייג מפורשות מעדותו זו של הרמב"ם וקובע שהיא לא משקפת במדויק את המציאות.
- בנימה כללית יותר, אנחנו כותבים כאן אנציקלופדיה וזו במהותה מתבססת על המחקר המוכר והמקובל. אתה מציע להסתמך על מקור ראשוני ובעזרתו, על פי שיקול דעתנו, לחלוק על מה שמקובל במחקר. לדבר הזה אנחנו קוראים "מחקר מקורי", ואחד מחוקי היסוד שלנו היא שאין להכניס לוויקיפדיה מחקר מקורי (תוכל לקרוא על כך בהרחבה באנגלית, כאן). אתה מוזמן בהחלט לפרסם את טענותיך והשקפותיך בבמות המיועדות לכך. בברכה, נתנאל 11:12, 7 בדצמבר 2006 (IST)
כמה מגוחך לשמוע שברויאר מסתייג מעדותו של הרמב"ם כאילו שברויאר חי ונשם את התקופה כמו הרמב"ם, אתמהה! דבר נוסף ופשוט, ריבוי ספרי פרשנות אינה ראייה לריבוי בעיסוק בתלמוד, דוגמא מעולה לכך היא תקופת הגאונים שכמעט ולא יצרה לנו מאומה מפרשנות התלמוד. יתירה מזו, אפשר לומר להיפך, אי כתיבת פירוש לתלמוד הוא ראיה שאין צורך בפירוש כיון שהתלמוד היה מובן, לעומת זאת כתיבת פירושים היא ראיה שהדור נזקק לפירושים. דבר נוסף, הן ידוע שביטול התרגום על התורה נבע מאי ידיעת הארמית כמובא בטור ושו"ע, אם כן איך אתה רוצה שהם יבינו תלמוד? בברכה, המומחה.
- אתה מתווכח איתי אם ברויאר צודק מהרמב"ם או הרמב"ם צודק מברויאר, וגם מביא ראיות, ואני מנסה להסביר שכל זה לא רלוונטי: התוכן בוויקיפדיה מבוסס על המחקר המקובל היום, וזה ברויאר ולא הרמב"ם. עד שלא תביא ראיה לדבריך ממקור מחקרי עדכני - הם בגדר מחקר מקורי ולכן, גם אם נניח שהם צודקים ונכונים (ולדעתי הם לא) - הם לא יוכלו להיות כאן. יותר מזה, הרמב"ם הוא מקור ראשוני וברויאר הוא לצורך העניין מקור משני, ולצורך כתיבה אנציקלופדית עדיפים מקורות משניים על ראשוניים (למעט ציטוטים או הדגמות כמובן).
- (לגופו של עניין - לפני ברויאר ותא-שמע עומד מבחר גדול של עדויות ומקורות שלא בהכרח עמדו לפני הרמב"ם, מה גם שחלק מהם סותרים את דברי הרמב"ם. לפעמים להיות בן הזמן והמקום זה חיסרון כשמדובר על סקירה רחבה של תקופה. אך כאמור כל זה לא רלוונטי לערך.) נתנאל 12:51, 7 בדצמבר 2006 (IST)
אשמח מאוד אם תצטט לי שני ציטוטים זעירים של אנשים בתקופת הרמב"ם מתוך מבחר המקורות "העשיר" העומד לפני החוקרים הנכבדים תא שמע והרב ברויאר, המוכיחים את טענתם, ובכך תאיר את עיני. בברכה, המומחה.
- אני לא צריך לתת ציטוטים, מספיק לציין שהשנים שבהן פעל הרמב"ם - המחצית השנייה של המאה ה-12 - הן שנות הפריחה של בעלי התוספות וישיבותיהם. האם הפריחה התורנית העצומה בצרפת מתיישבת עם דבריו של הרמב"ם? מסופקני.
- אבל זו לא הנקודה; הנקודה, שאתה מתעקש להתעלם ממנה, היא שלא תפקידנו כאן לבחון ציטוטים ומקורות אלו כנגד אלו. זה תפקידם של ההיסטוריונים. תפקידנו לתאר את פרשנות התלמוד על פי הידע הקיים בעולם המחקר, והתוספת שלך חורגת מכך, היא מחקר מקורי שמקומו לא כאן.
- והערה קטנה: ברויאר הוא פרופסור, הוא לא רב. הרב הוא בן-דודו הנושא אותו שם. נתנאל 21:57, 7 בדצמבר 2006 (IST)
כבר הסברתי לך שפרשנות על התלמוד איננה מדד לכמות לומדי התלמוד, אבל אתה בשלך. אני מבין שתא שמע וברויאר הם אורים ותומים, אשריך וטוב לך. לענ"ד אין להם מונופול בנידונינו, לא ב"מחקר המקורי" ולא ב"מחקר הרישמי". יתכן שעדיין לא חיבר חוקר ספר כדי להשיב על טענתם המוזרה, אך אין זאת אומרת שמי שמוכיח שהם טועים ייחשב במקרה הטוב רק "מחקר מקורי". לדעתי, המחקר הנכון הוא זה שמוכיח דבריו, ולא זה שפירסם ספר בנושא. יש להיצמד תמיד לראיות ולא לשמות האנשים או ספריהם עם כל הכבוד. בברכה, המומחה.
- ויקיפדיה היא יצירה פוסט מודרנית, בהיותה פתוחה לכל כותב, אך לדרגת הפוסט מודרניזם שאתה מציע, לפיה בחקר התלמוד והספרות הרבנית אין כל הבדל בין ישראל מ' תא-שמע ובין אדם אנונימי, לכך לא הגענו. דוד שי 23:23, 7 בדצמבר 2006 (IST)
דברי הרמב"ם במורה נבוכים חלק ב' פרק ט"ו:"דבר שהוכח - לא תוסיף אמיתתו ולא יתחזק הנכון שבו בהסכמת כל העולם עליו, ולא תיגרע אמיתתו ולא יחלש הנכון שבו אם יחלקו כל אנשי הארץ עליו (גם אם מר תא שמע יחלוק עליו, תוספת שלי)". עד כאן דבריו המאלפים של גדול החכמים הרמב"ם. ידידי, אמת מחקרית לא נמדדת ע"פ מי שאמרה (גם אם שמו ישראל תא שמע) וגם לא לפי כמות המשננים אותה מספרים, אלא אך ורק ע"פ ההוכחה ההגיונית. כבר בימי הביניים ידעו זאת, האם הם היו פוסט מודרנים יותר ממך? מסתבר שכן. בברכה, המומחה.
שם הערך[עריכת קוד מקור]
אם אין התנגדות, אעביר את הערך לשם "פרשנות התלמוד הבבלי". אין לי בעיה שגם לאחר כתיבת פרשנות התלמוד הירושלמי תישאר פרשנות התלמוד בגדר הפניה לערך זה. נריה 16:04, 31 בדצמבר 2006 (IST)
- אין לי התנגדות, אבל נראה לי שפיתרון טוב יותר יהיה להוסיף לערך זה פסקה על פרשנות התלמוד הירושלמי. נתנאל 08:50, 1 בינואר 2007 (IST)
- אני חושב שלא, מדובר בשני תחומים נפרדים לחלוטין. רבים מהראשונים אפילו לא הכירו את הירושלמי בשל מיעוט העותקים ממנו ומיעוט העיסוק בו.נריה 09:20, 1 בינואר 2007 (IST)
שיטת הפילפול[עריכת קוד מקור]
מה שכתבתם בענין פרשנות הפלפול, יש לציין ששיטה זו היתה נהוגה רק בארצות אשכנז, לא כן בארצות ספרד והמזרח אשר למדו על דרך ההגיון והסברא הישרה, עי' לדוגמא בחי' מהריב"ל ובחי' מהרי" בירב ובשטמ"ק ובעצמות יוסף ובחי' מהר"ם בן חביב ושער המלך וכיוצא בהם. וכיום כל עולם התורה עבר לשיטה זו, וזה ע"י המהרש"א שהיה החלוץ באשכנז שנהיג שיטה זו ואחריו נגררו כל הבאים אחריו, ולא לחינם מרבים חכמי ספרד להביא דבריו ומכנים אות "הרב חדושי הלכות". 79.177.154.4 00:44, 18 ביוני 2012 (IDT)
הצעת איחוד[עריכת קוד מקור]
מישהו חושב כמוני שצריך לאחד את הערך עם דרכי לימוד התלמוד? -- ענבל • ב' בכסלו ה'תשע"ג • 21:14, 15 בנובמבר 2012 (IST)