שיחה:פסק דין אפרופים

נסיון, מה יכול לקרות

עדירל, בוא ננסה לנהל כאן שיחה רגועה.

האם אתה מסכים שלשונו של הנוסח שלך אינה מביאה את החוק כפי שאכן תוקן אלא רק את הנוסח של הצעת החוק שאינו לשונו של החוק?

האם אתה מסכים איתי שמשתוקן החוק אין כל משמעות למה שהציעה הצעת החוק?

אם כן, למה ההתנגדות לנוסח שלי?

פומפריפוזה - שיחה 09:53, 22 באפריל 2011 (IDT)

1. הנוסח שלי מביא שלושה נוסחים לתיקון: זה שהוצע במקור על ידי לוין, זה שהוצע לכנסת וזה שאושר (וזהה למה שהבאת אתה). הנוסח שלי לא מציין את הכנסת הכלל "פרשנות כנגד המנסח" כי לא חשבנו (היו עוד שיתופים בגיבוש הנוסח) שהוא קשור לערך זה.
2. ערך אנציקלופדי צריך לספר את הסיפור שמאחורי נוסח החוק, במקרה זה - זה שמאחורי פסק דין אפרופים. יריב לוין יצא לקרב לבטל את הלכת אפרופים, ראוי לספר לאיזה קרב יצא, במה התחיל ובמה סיים. איננו כותבים בערכי קרבות רק על תוצאות הקרב אלא גם על מהלך הקרב, כך גם כאן. על אחת כמה וכמה שדברים אלו חשובים כאשר יש מחלוקת על עצם התוצאה של הקרב. על מנת להבין את המחלוקת, הקורא חייב לדעת שמה שנתקבל בכנסת כלל איננו מה שלוין רצה. הוא רצה נוסח אחר לגמרי.

זאת הסיבה להתנגדות שלי לנוסח שלך. אציין שייתכן שיש מקום לקצץ בדברי ההסבר של לוין, הגם שבהקשר הכולל של הערך כולו, דברי לוין חשובים כביקורת על פסק הדין. עדירל - שיחה 10:09, 22 באפריל 2011 (IDT)

אבל למה שהקורא את החוק לא ידע את הנוסח שהתקבל בסוף? פומפריפוזה - שיחה 10:12, 22 באפריל 2011 (IDT)

הוא שם. תחפש שוב. אני מבין שהוא מתחבא וצריך אולי להדגיש אותו יותר, אבל הוא שם. תחפש שוב ואם לא תמצא תודיע לי ואעזור לך למצוא אותו. עדירל - שיחה 10:14, 22 באפריל 2011 (IDT)

כשדוד שי דיבר על כך שאתה מדבר ביהירות, הוא טעה? ניסיתי ליצור אתך דיאלוג בשפה רגועה בגובה העיניים. כשלתי. כנראה שזה בלתי אפשרי. פומפריפוזה - שיחה 10:17, 22 באפריל 2011 (IDT)

אנסה שוב. ראה נוסח זה. מימין נמצאת הנוסחה שלך, משמאל הנוסח שלי. הפסקה השנייה (בטור שמאל, הנוסח שלי) מכילה את הצעתו המקורית של לוין. הפסקה השלישית (בטור שמאל) מכיל את הנוסח שפורסם בקובץ הצעות חוק. לאחר מכן בפסקאות 4-7 בטור שמאל (אני סופר כפסקה כל קטע כחול נפרד שיש בו טקסט) יש ציטוט ארוך מדברי יריב לוין המסביר את עמדתו נגד הלכת אפרופים. לאחר מכן, בפסקה 9 בטור שמאל, מופיע הנוסח של החוק המתוקן, בדיוק בנוסח מילה במילה שאתה כתבת, עם הבדל של פסיק אחד - שלא בדקתי אם הוא צריך להיות שם או לא. אנא אשר שמצאת את נוסח התיקון בגרסה שלי. עדירל - שיחה 10:28, 22 באפריל 2011 (IDT)

תגיד, אתה כנראה חושב שאני מטומטם. אז אני לא. מצאתי את הגירסה גם לפני שתיקנתי. לא הייתי מודע בכלל לכך שהסלט בערך הזה נוצר במטבח שלך, ואני מצטער שבכלל ניסיתי לתקן את הערך. הפיסקה הקטנה הזו טובעת בים של שטויות, וקשה להבין מה הנוסח שהתבקש, מה הנוסח שהתקבל ומי נגד מי. אבל אני מושך את ידי מהעניין ומבקש שוב שתפסיק לעקוב אחרי ולהתנכל לי. פומפריפוזה - שיחה 10:51, 22 באפריל 2011 (IDT)

אף שעדירל אומר פעמים אחדות "הנוסח שלי", עיון בגרסאות קודמות (למשל השוואה זו]) מלמד שעיקר הטקסט שהסיר פומפריפוזה הוא דווקא טקסט שאני הוספתי לערך. אני מקבל את גישתו של פומפריפוזה שחטאתי בפירוט יתר, ומסכים עם גרסתו. דוד שי - שיחה 10:55, 22 באפריל 2011 (IDT)

בתור משפטן, רציתי להביע דעתי, שבערך זה ראוי למצוא את שביל הזהב שבין פירוט יתר מצד אחד לבין לקוניות יתר מצד שני. מדובר באחת ההלכות השנויות ביותר במחלוקת במשפט בישראל בתחום פרשנות חוזים, כפי שגם נכתב בערך, ולפיכך ראוי לפרט קצת יותר לגבי הליכי הנסיון לשנות את ההלכה הזו באמצעות שינוי החוק. פרשה זו כנראה גם רחוקה מסיום, כמו שציין ברק, כי בסופו של יום, בית המשפט הוא שיקבע את משמעותו של שינוי החוק באמצעות פרשנות ויישום במקרים שיובאו לפניו - יש פה גם כדברי לוין ציון דרך יוצא דופן ביחסים שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת בישראל ולכן ראוי להרחיב בעניין. זהו ערך שראוי לדעתי להשקיע בו, להרחיבו, ולהפוך אותו ל"טוב" או "מומלץ" או ככל שיוגדר על ידי הפרלמנט. ALC - שיחה 11:09, 22 באפריל 2011 (IDT)

• נראה שללא קשר למה שאומר הדברים ישמשו נגדי. דברי פומפריפוזה בראש פסקה זאת של דף השיחה אינם משתמעים לשתי פנים. הוא טען שהנוסח הקודם לא הכיל את הנוסח המתוקן, לא שהוא החביא אותו. התעקשתי איתו שהוא אכן שם והצעתי שני דברים: להדגיש אותו ולקצץ בדברים הארוכים של לוין. בתגובה, הוא האשים אותי ביהירות. אך עדיין, בשום מקום לא טען שהוא מצא את הנוסח של התיקון שהתקבל בערך, על כן הדרכתי אותו במדוייק לנקודה בה הו נמצא. במענה הוא האשים אותי שאני מתייחס אליו כאל מטומטם. איני מבין מה הוא רוצה ממני.
• לגבי דבריו של דוד שי, אכן הנוסח בערך הוא נוסח משותף וכך כתבתי למעלה: "היו עוד שותפים בגיבוש הנוסח" (תיקנתי תקלדה שלי, אני מקווה שלא יימצא מישהו שיפרש תיקון זה כנובע מכוונות זדון). הביטוי "הנוסח שלי" נועד רק להבדיל בינו לבין הנוסח האחר שקיים עכשיו בערך.
• לגבי פירוט היתר, טרם קיבלתי תשובה כלשהי לדברי על החשיבות של הצגת הנוסח הראשושני של התיקון אל מול נוסח הצעת החוק והנוסח הסופי. הדבר חשוב מאין כמוהו להבנת הדינמיקה סביב התיקון, דבר הנוגע לליבת הערך. עדירל - שיחה 11:22, 22 באפריל 2011 (IDT)

החזרתי את נוסח הצעתו המקורית של ח"כ לוין. די בכך. דוד שי - שיחה 12:30, 22 באפריל 2011 (IDT)

תודה. אשמח אם תחזיר גם את הנוסח של הצעת החוק שהתפרסם. הוא קצר וחשוב. אם יש צורך לקצר, אפשר להוריד את ההתייחסות לכלל "הפירוש כנגד המנסח", אשר מקומו בערך חוזה וחוק החוזים, ולא כאן. עדירל - שיחה 12:53, 22 באפריל 2011 (IDT)

הצעה הרחבת פיסקת הפתיחה

אינני טוב מספיק בניסוח המשפטי, אך כדאי לדעתי להרחיב את פיסקת הפתיחה. מה דעתכם על נוסח מעין זה: "פסק דין אפרופים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ. אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ) הוא פסק דין של בית המשפט העליון שניתן ב-1993 [?] והיווה ציון דרך משמעותי בעניין פרשנות החוזה במשפט הישראלי. פסק הדין קבע שבמקרה שהתוצאה של פרשנות חוזה על פי לשונו נראית בלתי הגיונית יש לפרש את החוזה על פי תכליתו ולא על פי לשונו המפורשת. הלכה זו של בית המשפט העליון הפכה לכלי חשוב בפרשנות חוזים במדינת ישראל, אך זכתה גם לביקורת בגלל חוסר הוודאות שנוצרה בעקבות הלכה זו. ב-2011 שונה חוק החוזים כך שניתנה עדיפות ללשון החוזה על פני אומדן הדעת ובכך למעשה בוטלה הלכת אפרופים." סביר שהניסוחים שלי לא מדוייקים, אך אם איני טועה העיקר קיים פה - תאריך הפסיקה, מהותה, השפעתה ועיקרי הביקורת, ביטולה בפועל. ‏DGtal‏ 11:00, 22 באפריל 2011 (IDT)

אני מסכים שראוי להרחיב את פיסקת הפתיחה, אך בקביעתך בדבר "ביטולה בפועל" של הלכת אפרופים הרחקת לכת, כפי שתוכל ללמוד מדברי ALC לעיל. דוד שי - שיחה 11:11, 22 באפריל 2011 (IDT)

הפתיח המורחב שהובא לערך זה מהערך חוזה הוא שגוי.

1. השופט אהרן ברק לא כתב את פסק הדין אלא כתב חוות דעת אחת.
2. ברק טען שסעיף 25 לא מחייב שני שלבים ולא, כמשתמע מהפסקה שהוספה לערך, שהסעיף מחייב שני שלבים, אבל הסעיף "אינה ההוראה היחידה המחייבת בפרשנות חוזה".
3. אומד דעת הצדדים איננו אחד מהשלבים בפרשנות דו שלבית אלא הוא הוא הנחיית הפרשנות של החוק - הכולל את שני השלבים. כלומר, בדיקת הנסיבות החיצוניות היא חלק מהבנת אומד דעת הצדדים בין לפי המבחן הדו שלבי ובין לפי המבחן החד צדדי. צריך להחליף את "אומד דעת הצדדים" ב"לשון החוזה", שהוא הוא החלק הראשון של המבחן הדו שלבי.
4. הלשון: "חוזה יש לפרש בבדיקה חד שלבית היוצאת מאומד דעת הצדדים אל הנסיבות החיצוניות וחוזר חלילה, עד להשגת פרשנות הרמונית המשיגה את תכלית החוזה ומשולבת בעקרון תום הלב." היא פואטיקה נחמדה, אך אינה מוסיפה בהירות לערך, בוודאי לא בפתיח. הקורא רוצה להבין את הנושא לא להתרשם מיכולתו הפואטית של אהרן ברק.
5. הציטוט בגרשיים מדברי ברק הוא ראוי ואותו יש להשאיר כי הוא מסביר יפה את הנושא.

אתקן אם תהיה הסכמה לכך. עדירל - שיחה 12:13, 22 באפריל 2011 (IDT)

שופט אינו כותב חוות דעת אלא פסק דין. פסק דינו של ברק הוא דעת הרוב בפרשת אפרופים וככזו היא מחייבת. פומפריפוזה - שיחה 12:16, 22 באפריל 2011 (IDT)

כאשר שופטים שונים כותבים פסקי דין שונים (חולקים או מסכימים) בתיק אחד, מכונה החלק שכל שופט כותב: "חוות דעת". ראה למשל:

ע"א 8490/06 , סעיף 25: "בג"ץ 8634/08 אלחננוב נ' משטרת ישראל, בפיסקה 30 לחוות דעתה של חברתי, השופטת א' פרוקצ'יה והאסמכתאות שם"

ע"פ 5576/10 , דברי השופט פוגלמן

בג"ץ 9329/10 , פסקה כ': "ראו בין היתר ע"פ 6659/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה 11 לחוות דעתה של הנשיאה ביניש"

ע"פ 1732/10 , דברי השופטת עדנה ארבל: "אני מצטרפת בהסכמה לחוות דעתו של חברי, השופט א' א' לוי"

ע"פ 6358/10 , פסקה 17: "ע"פ 1319/09 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.5.2009) בפסקה 4 לחוות דעתו של השופט ח' מלצר"

השאלה אינה אם חוות דעתו של ברק מחייבת או לא אלא מה מבין הקורא מקריאת הפתיח? האם הוא מבין שהיתה מחלוקת ושברק ניצל את ההזדמנות כדי להציג בהרחבה את עמדתו על פרשנות חוזים? חד משמעית לא. בערך על פסק דין ראוי להציג את כל חוות הדעת בפסק הדין ולא להטעות את הקורא. עדירל - שיחה 12:30, 22 באפריל 2011 (IDT)

אני מסכים עם פומפריפוזה. דוד שי - שיחה 12:37, 22 באפריל 2011 (IDT)

גם אני. שופטים כותבים פסקי דין ולא חוות דעת. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:39, 22 באפריל 2011 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: שופט כותב פסק דין ולא חוות דעת. וגם אם תביא מיליון אמירות של שופטים המתייחסות לדברי חבריהם כ"חוות דעתו של חברי המלומד" עדיין זו הטרמינולוגיה שיש להשתמש בה, המקובלת בלימודי המשפטים ובעבודה המשפטית. פומפריפוזה - שיחה 12:40, 22 באפריל 2011 (IDT)

בערך כתוב: "השופט אהרן ברק, שכתב את פסק הדין". בעברית "פסק הדין" עם ה"א הידיעה, אומר שיש רק אחד. זה שגוי. אפשר לכתוב: "בתיק נחלקו השופטים ונכתבו שלושה פסקי דין שונים. השופט אהרן ברק כתב פסק דין מקיף בו הסביר בצורה מסודרת את עמדתו לגבי פרשנות חוזים". אפשר לכתוב עוד אלף לשונות אחרים ואני בטוח שניתן למצוא נוסח מוסכם. לא ניתן לכתוב: "השופט אהרן ברק, שכתב את פסק הדין" כי זה שגוי. למה כל הערה צריכה להסתיים במלחמת עולם? למה אי אפשר לתקן את הטעון תיקון? עדירל - שיחה 12:47, 22 באפריל 2011 (IDT)

בתיק נכתב פסק דין אחד. בדרכם אל התוצאה נחלקו השופטים, וברק כתב את דעת הרוב, שהיא המחייבת. הצעותיך מגמדות את משקלו של ברק בפסק דין זה. אם תציע נוסח ראוי, איש לא יתנגד. דוד שי - שיחה 13:10, 22 באפריל 2011 (IDT)

אציע: "בהמשך למחלוקת בין עמיתיו אליהו מצא ודב לוין בפרשנות חוזה בין מדינת ישראל וחברת אפרופים, כתב השופט אהרן ברק פסק דין רחב היקף המתמקד בשאלת "היחס הראוי בין "גוף" הטקסט " (ה- verba) לבין "הנשמה" (ה-voluntas) האופפת אותו". בפסק דינו ...".

פסק דינו של ברק נכתב אחרון ומתייחס לשני האחרים די בהרחבה. מטרתו לא היתה הסכסוך הספציפי אלא הצגת התיזה הכוללת. בזה חשיבותו.

אם גם הצעה זאת אינה ראויה בעיניך, אשמח אם גם אתה תציע הצעות הלוקחות בחשבון את הערותי ותצביע ביתר פירוט על הנקודות המפריעות לך. עדירל - שיחה 13:34, 22 באפריל 2011 (IDT)

כמו שאמרתי, אני לא משפטן, אז אל תתפסו אותי בדקויות. כאמור, הדיון שפתחתי כרגע הוא על פיסקת הפתיחה והיא אמורה להתייחס רק לפסק הדין המחייב. השאלה היא מה חוות דעתו של שופט פלוני רלוונטית, אך רק בגוף הערך. אפשר לכתוב "בפסק הדין, שניתן ברוב דעות, נקבע כי" אך לא מעבר לכך, כיוון שמהות פסקת פתיחה היא תמצות. ‏DGtal‏ 13:37, 22 באפריל 2011 (IDT)

המהות של פסק הדין הוא שאהרן ברק רכב על מקרה אחד משמים כדי להציג באופן מסודר את משנתו לגבי פרשנות חוזים. אין טעם לדבר על רוב ומיעוט, שכן אלו אינם רלוונטיים. יש פה פסק דין של ברק אשר הציג משנה סדורה. אכן, השורה התחתונה של פסק הדין תאמה את מסקנתו של ברק, אך השורה האחרונה של פסק הדין הוא קטע די שולי בכל העסק הזה. אציע "בפסק דין אפרופים כתב ברק, שעמדתו היתה עמדת הרוב, דיון ארוך ומסודר בסוגיית פרשנות חוזים והיחס בין לשון החוזה ותכליתו." עדירל - שיחה 13:49, 22 באפריל 2011 (IDT)

עמדת רוב השופטים

ארבעה שופטים בעליון הביעו עמדה בנושא: יורם דנציגר, ניל הנדל, אליעזר ריבלין וסלים ג'ובראן. ריבלין לקח סכסוך בו לנושא אין כל רלוונטיות וכתב בו פסק דין ארוך ומפורט שאין לו כל רלוונטיות לסכסוך סביבו נסוב הדיון. נראה ברור שהוא רצה לכתוב את עמדתו לפני פרישתו לגמלאות. איני יודע האם במצב זה שופטי הערכאות הנמוכות מחוייבים לדעת הרוב בפסק דין זה, שכן מדובר בסך הכל בהערת אגב. יתרה מזאת, לטענת ריבלין וג'ובראן, כלל אין מחלוקת בינם לבין הנדל. במצב זה, שופט שלום או מחוזי שישתמש במבחן של הנדל יוכל לטעון שהוא פועל על פי עמדת בית המשפט העליון. בהנתן מצב זה, איני חושב שהכתוב עתה בפתיח נכון. עדירל - שיחה 22:56, 28 בפברואר 2012 (IST)

קשה לראות בניתוח המפורט של השופט ריבלין "הערת אגב". דבריו של ריבלין חד-משמעיים: "תיקון זה, בנוסח שהתקבל לבסוף, אינו אלא אימוץ של השיטה הפרשנית שהונהגה בעניין אפרופים, תוך הדגשת מקומה המשמעותי של לשון החוזה בתהליך הפרשנות". השופט ג'ובראן הצטרף במילים ברורות לעמדתו זו של ריבלין. לפיכך הקביעה שבפתח הערך "בפסק הדין העיקרי שעסק בתיקון,‏[3] עמדת הרוב היא שהתיקון דווקא חיזק את הלכת אפרופים" מדויקת לחלוטין. הכותרת בגלובס, "העליון: התיקון לחוק החוזים חיזק את הלכת אפרופים" מגיעה למסקנה פסקנית יותר, אך כאן זו אנציקלופדיה, ולכן הסתפקתי בניסוח זהיר. ארשה לעצמי להתעלם מדעתך על השופט ריבלין. דוד שי - שיחה 23:19, 28 בפברואר 2012 (IST)

ימים יגידו. עדירל - שיחה 23:30, 28 בפברואר 2012 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הערת שוליים מס' 1 - הקישור אינו תקין דווח על ידי: 149.88.161.14 11:16, 29 בדצמבר 2015 (IST) 149.88.161.14 11:16, 29 בדצמבר 2015 (IST)

תודה, תיקנתי. דוד שי - שיחה 20:15, 29 בדצמבר 2015 (IST)

התניה על פסק דין אפרופים

סטודנט הוסיף היום פסקה בו נטען שפסק הדין http://elyon1.court.gov.il/files/15/410/008/g07/15008410.g07.htm הכריע בסוגייה של התניה על פסק דין אפרופים. למיטב הבנתי, לא מיניה ולא מקצתיה. בין הצדדים לא היתה כל הסכמה הנוגעת לפסק דין אפרופים או לדרך פרשנות החוזה. ייתכן, אולי, שהשופטים התייחסו לפסק דין אפרופים, אבל הצדדים בוודאי לא עשו זאת בחוזה שלהם. זו עמדתי. אם יש ראיות לסתור אשמח לשמוע אותם. עדירל - שיחה 22:04, 29 במאי 2016 (IDT)

אכן לא מיניה ולא מקצתיה. אוריאל, Orielno - שיחה 00:10, 30 במאי 2016 (IDT)

האלמוני הבהיר את דבריו והפנה לכך שהשופטת הפנתה למאמר של שלו וצמח. לא ברור מדוע עשתה זאת, אך מכיוון שעשתה זאת, השארתי את ההתייחסות לפסק הדין. הפרשנות שהוסיף הכותב כמובן שגוי. כל השופטים הכריעו את המקרה על סמך העובדה שלא הוכח שהיתה הסכמה בין הצדדים שלא מופיעה בחוזה, וכי החוזה עצמו ביטל כל הסכמה קודמת שהיתה, אם היתה. יש הבדל של שמים וארץ בין התניה כזאת לבין התניה על אפרופים. ההתניה בחוזה קבעה שרק מה שכתוב בחוזה תקף ולא מה שהוסכם קודם לכן. לעומת זאת, ההתניה על אפרופים פירושה שאת מה שכתוב בחוזה יש לפרש באופן דווקני לפי לשון החוזה, גם אם הוא שגוי מתוכו. למשל, אילו בחוזה היה כתוב שהרוכש מקבל "חניית נכים 117/118", שכלל אינו חניית נכים, היה צורך לברר מה היתה כוונת הצדדים בחוזה ובהתאם לאפרופים היה אולי ניתן לפרש שהכוונה היתה "חניית נכים ו-117/118" על פי כלל נסיבותיו של החוזה. על פי התנייה על אפרופים, ניתן היה לטעון שפרשנות כזאת נשללה על ידי הצדדים בהתנייתם על אפרופים. לא זה היה הדיון כאן. לשון החוזה היה ברור לגמרי והשופטים הבהירו שכלל לא הוכח שהיתה הסכמה אחרת קודם לכריתת החוזה, שבכל מקרה בוטלה עם חתימת החוזה. עדירל - שיחה 12:10, 30 במאי 2016 (IDT)

שלום רב. אני הסטודנט העורך. טעות בידיכם.

ראשית, לגבי הטענה שבין הצדדים לא הייתה הסכמה בנוגע לדרך פרשנות החוזה. זה לא נכון ואלה הטעמים לכך:

1. בין הצדדים הייתה הסכמה ברורה שלפיה הידברויות חיצוניות לחוזה בין הצדדים לא יקבלו תוקף. זאת התניה ברורה, מפורשת ומובהקת על דרך הפרשנות שנקבעה בהלכת אפרופים רק בלי לציין את המילה "פרשנות" או "אפרופים" (הלכת אפרופים הרי קובעת, בין היתר, שלצורך פרשנות החוזה תהיה התחשבות בכל הנסיבות וביניהן בהידברויות חיצוניות בעל פה בין הצדדים). מטרת הסעיף הזה היא בדיוק זו (והוא לא היה נכתב אם לא הייתה קיימת הלכת אפרופים): המטרה היא להתנות על דרך הפרשנות שנקבעה בהלכת אפרופים ולקבוע שרק ללשונו הכתובה של החוזה יהיה תוקף ולא יהיה תוקף (כפי שנהוג היום לאור אפרופים) להידברויות ולמצגים חיצוניים. וזאת בדיוק הנקודה.

2. הדבר הזה מתבאר לגמרי במאמר של גבריאלה שלו שמסבירה באריכות מדוע סעיף מעין זה בדיוק הוא סעיף של התנאה על הלכת אפרופים. אם לא במפורש אז למעשה, ושזאת כל מטרתו. ראו המאמר: http://web2.ono.ac.il/Law_Publishes%5Cfiles%5C%D7%A9%D7%9C%D7%95%20%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%97.pdf , עמוד 23 והערת שוליים 61.

3. מעבר לטיעונים העניינים, אם גבריאלה שלו סבורה שסעיף זה הוא סעיף התנאה מובהק על הלכת אפרופים, מעט קשה לחלוק על זה.

4. לא בכדי פסק הדין עוסק בפרשנות, בהלכת אפרופים ומפנה לפסיקות ולמאמרים שכולם עולם פרשנות החוזים. לא בכדי פסק הדין מפנה למאמר של שלו וצמח בקבעו כי יינתן תוקף לסעיף שקבעו הצדדים -- יש כאן הכרה ברורה של פסק הדין עצמו בכך שזה סעיף התנאה על דרך הפרשנות עצמה ולכן ההכרעה בעניינו נעשתה דרך הפניה לפסקי דין המדברים על פרשנות ולמאמרים העוסקים בדיוק בשאלה של התנאה על פרשנות. קשה שלא לראות זאת מלשונו של פסק הדין, ומהמטריה הנורמטיבית שבה הוא עוסק לכל ארכו כשהוא מכריע בסוגיות הללו.

אני סטודנט בשנה ג' באוניברסיטת בר-אילן ועוזר מחקר בתחום זה. התיקון לא נעשה לפני שביררתי עם אנשי אקדמיה שפסק הדין אכן נתפס ככזה המאפשר בפועל להתנות על הלכת אפרופים על ידי התעלמות מנסיבות החוזה (בניגוד גמור למה שנקבע בהלכת אפרופים).

שנית, לגבי דרך העריכה עצמה: זה לא נכון. בפסק הדין השופטת ברון מוכנה להניח שהיו גם היו הסכמות סותרות בין הצדדים, אלא שהן לא הועלו על הכתב.... זה די כתוב במפורש. וזה החידוש של פסק הדין.

נ.ב. מעט מוזר לסמוך על הטענה "לא ברור מדוע השופטת ברון עשתה זאת" (כלומר הסתמכה על מאמר העוסק בדיוק בסוגיה זאת). נקודת המוצא היא, שהשופטת ברון יודעת קרוא וכתוב ובקיאה במטרייה המשפטית שבה עסקה. אם לא ברור לכותב כאן מדוע השופטת ברון עשתה זאת, יתכן שלא ברורות לו גם נקודות רבות נוספות בפסק הדין עצמו, ומי שצריך הבהרה הוא דווקא הכותב כאן. להבהרה זאת נדרשתי כאן.

השופטת ברון ידעה היטב מה שהיא עושה בהסתמכה על מאמר מובהק שמדבר על כך שהצדדים עצמם יכולים, על ידי קביעה מפורשת בחוזה שביניהם, לחסום את המעבר לנסיבות החיצוניות, כלומר להתנות בפועל על כל מה שהלכת אפרופים מצדדת בו (מעבר ישיר לנסיבות ודחיקת הלשון במקרים רבים מפני נסיבותיו החיצוניות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ייתכן שניתן לאמר שיש הטוענים שהתנאי בין הצדדים בחוזה של כוכב הצפון התנה על הלכת אפרופים. אם יש מקור שטוען ששלו טוענת זאת, אולי ניתן להביא זאת. אולם ברור לגמרי שאף אחד מהשופטים לא טען זאת. ועם כל הכבוד לפרשנות שאתה מייחס לשלו, הרי לשונם הפשוטה והברורה של התנאים של בלמורל וכוכב הצפון אינו מכיל שום דבר שמכוון לפרשנות, ונתתי דוגמא המבהירה זאת. התנאים הכלולים בחוזים (שאני מתקשה להאמין שלא נכללו בחוזים לפני אפרופים, אבל זה לא משנה) באים להבהיר שכל דיבורי הרקע אינם רלוונטיים ורק מה שאנחנו מסכימים עליו עכשיו זה מה שקובע (תנאים כאלו התקיימו לפחות מימי התלמוד). אין בהם דבר וחצי דבר לגבי בעיות בפרשנות של מה אנו מסכימים עליו עכשיו.

לגבי 4 - עולם פרשנות החוזים הוא רחב בהרבה מעולם אפרופים. במיוחד, לאור העובדה שהשופטת ברון כתבה מפורשות: "בענייננו אין צורך להידרש לעובי המחלוקת".

אתה מוזמן להביא לפה אנשי האקדמיה שדברת איתם שיעמדו לצידך ויבהירו את עמדתם. אולי אני טועה, אבל אני מתקשה להאמין שמישהו מהאקדמיה יסכים לעמוד בשמו מאחורי הטענות שכתבת.

כתבת: "בפסק הדין השופטת ברון מוכנה להניח שהיו גם היו הסכמות סותרות בין הצדדים, אלא שהן לא הועלו על הכתב.... זה די כתוב במפורש. וזה החידוש של פסק הדין." - תשובתי: ראה את הפסקה הראשונה של סעיף 10.

לגבי הנ"ב. מכיוון שהשופטת ברון יודעת לכתוב, היא יכלה לכתוב על התניה על אפרופים לו רצתה. אילו כדבריך, למה אנחנו עוסקים בחיפוש רמזים נסתרים. למה הדברים לא נכתבו מפורשות? עדירל - שיחה 12:52, 30 במאי 2016 (IDT)

פסק דין אפרופים התייחס לדבר שנרשם בחוזה, שמבחינה לשונית נוטה בבירור לכיוון אחד, אך מבחינה הגיונית נוטה בבירור לכיוון האחר. גם באפרופים וגם בשאר פסקי הדין שהמשיכו את דרכו, השופטים תמיד טרחו לציין שקיים איזשהו איזון שצריך לבצע, מצד אחד עד כמה אפשר לדחוק את לשון החוזה, מצד שני עד כמה הפירוש הלשוני כפשוטו הוא דחוק מבחינה הגיונית ומבחינת הנסיבות.

במקרה של אפרופים התניה שבחוזה הייתה משוללת כל היגיון - מדוע שיהיה קנס על עיכוב בבקשתה של אפרופים מהמדינה לממש את התחייבותה? אין בדבר כל היגיון, ולכן נאלץ בית המשפט להתעלם מפשט דברי החוזה, ולהניח שהניסוח היה קלוקל והכוונה הייתה לעיכוב בסיום הבנייה.

במקרה של פסק הדין הנידון, לשון החוזה שנחתם בין הצדדים אינו דחוק או בלתי הגיוני בעליל - זה לא דבר בלתי-הגיוני שאדם יחליט על חתימה על הסכם כנ"ל - לכן החלטת בית המשפט להעדיף את לשון החוזה במקרה זה, בהינתן התניה האמורה (שכל ההסכמות שלפני החוזה בטלות), אינה מעידה כי היה נעשה כך גם באפרופים או במגדלי ירקות ובשאר פסקי דין כאלו, אילו הייתה שם תניה. כלומר, ייתכן שמדובר כאן רק על שינוי נקודת האיזון בעקבות התניה, ולא על התייחסות לתניה כאל דבר מוחלט.

אך עיקר הדברים: בוויקיפדיה לא כותבים פרשנויות. כותבים רק דברים שהם מפורשים או כמעט-מפורשים ממקורות אחרים, אמינים ככל שניתן. פסק דין זה, כמו הרבה פסקי דין, ניתן לפרשנות במגוון דרכים, לכן אין להביא כאן דברי פרשנות של עורך זה או אחר (ראה: ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה, תוכן, פיסקה 7, וכן: ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית).

אם וכאשר יכתבו משפטנים בעלי שם (אולי אפילו אלו שאיתם דיברת) מאמרים בנושא, ניתן יהיה להוסיף בערך את דעתם על פסק הדין, ובאם תהיה פרשנות זו מוסכמת על כל עולם המשפט - ניתן יהיה לכתוב גם את זה, אך על מנת לראות ולהיווכח בדברים אלו נצטרך לחכות מעט. אוריאל, Orielno - שיחה 12:58, 30 במאי 2016 (IDT)

ביקורת

שלום רב,

1. הלכת אפרופים - האופן שבו היא מתוארת כאן שגוי ומנותק מעובדות המקרה. פסק הדין איננו מדבר על דבר שנכתב בחוזה לעומת דבר "מבחינה הגיונית נוטה בבירור לכיוון האחר". צר לי, אך הכותב כאן צריך לקרוא היטב את ההלכה. עניין אפרופים מדבר על תניית קנס ברורה ומפורשת לעומת תניית קנס שלא מופיעה בחוזה בכלל וכלל לא ברור שאליה התכוונו הצדדים (מומלץ לעיין בפסק דינו של השופט מצא ובשלל המאמרים שנכתבו על עמדת ברק באפרופים).

2. הסוגיה הנדונה כאן מעלה בבירור את שאלת יכולתם של הצדדים להתנות על דין הפרשנות הנוהג. כשם שברור מאליו שפסק הדין עוסק בפרשנות גם בלי הכותר המפורש "שלום! מכאן ואילך נתחיל לעסוק בפרשנות חברים, היכונו", כך - כל מי שבקיא מעט בסוגיות הנדונות מבין בבירור (וללא צורך בפרשנויות כלשהן) שפסק הדין עוסק בדיוק בשאלה של היכולת להתנות על ההלכה. זו לא פרשנות. זה פשוט התוכן. וחבל על הויכוח (פנו לאנשי משפט).

3. כך או כך, יש שגיאה חריפה בעריכת הערך במתכונתו הנוכחית. זה ממש לא נכון שפסק הדין ניתן כי בית המשפט לא השתכנע שהיו הסכמות חיצוניות. בית המשפט מכיר באופן מפורש שבמפורשים בכך שהיו הסכמות חיצוניות - אבל שלא קיבלו ביטוי בלשון החוזה!!!!! סעיף 10 לפסק הדין כל כך ברור ומובהק והויכוח הופך קצת אבסורדי. השופטת מבהירה כי החנייה המדוברת (שלזכות בה טוענים התובעים) לא נכללה בטפסים ובחוזה הכתוב. מיד לאחר מכן, השופטת מבהירה בצורה ברורה שבמקרה שלנו יש מצד אחד את לשונו הכתוב של החוזה *ויש מהצד השני מצג טרום חוזי שלא קיבל ביטוי בלשון החוזה*. פסק הדין כולו נכתב על בסיס ההנחה שהיה גם היה מצג חיצוני *אבל שהוא לא קיבל ביטוי בחוזה הכתוב*.

ועל אף כל זה, הויכוח כאן נדמה כעקר. מומלץ לפיכך להוריד כל התייחסות לפסק הדין הזה כי חבל שויקיפדיה תיתפס כמקנה ידע שגוי.

נ.ב. בית המשפט המחוזי קיבל את הגרסה שהיו הסכמות חיצוניות. בית המשפט העליון לא סטה מקביעה זאת אלא הבהיר, בפסקה 10, שהסכמות אלה, מה לעשות, לא קיבלו ביטוי בלשון המפורשת של החוזה ושהלשון היא זאת שתכריע ולא הנסיבות החיצוניות (נסיבות חיצוניות שבהן 1. הכיר המחוזי 2. שעל ממצאיו העובדתיים בית המשפט העליון לא חלק 3. ואף כתב, באופן מפורש, בסעיף 10, כפי שנאמר לעיל שבמקרה שלנו יש "מהצד השני מצגים חיצוניים שלא קיבלו ביטוי בלשון"). חברים באמת בלי להעליב, אתם מפתיעים.

1. הלשון שציטטת לא כלול בערך. המשפט "מבחינה הגיונית נוטה בבירור לכיוון האחר" נלקח מדברים שנכתבו בדף השיחה ולא מהערך, ועל כן אינם נושא לדיון. נא התמקד בערך עצמו ולא בדברי הדיון כאן שלעיתים ייתכן ואינם מדוייקים. לעצם העניין, התיאור שלך נכון יותר, ומופיע בהרחבה בערך.

2. זה שתאמר זאת שוב ושוב לא ישכנע אותנו. תביא לפה איש משפט בכיר שיאמר זאת ו/או תביא נימוקים ונדבר.

3. אתה טועה. השופטת כתבה שאין כל הוכחה שבשלב כלשהו התכוונו לתת לו שלוש חניות. על כך הסכימו כל השופטים. ללא ראיות ברורות לכך, אין בכלל מה לדון בהלכת אפרופים. הלכת אפרופים איננה באה להחליף את לשון החוזה בהסכמות שצד אחד טוען שהיו אבל אין לו כל הוכחה לכך.

הנ"ב שלך שגוי. אתה מוזמן להביא ציטוט מתוך פסק הדין בו נאמר שהתובע הוכיח שאכן הבוטחו לו שלוש חניות בשלב כלשהו. עדירל - שיחה 19:39, 31 במאי 2016 (IDT)

גם אני סבור שעדיף בשלב זה להסיר את הקטע מהערך. על אף שזה פסק דין קצר, השופטת כתבה מספר נימוקים לאורכו (גם חוסר מספק בראיות ואף הימנעות מכוונת לכאורה להביא ראיות מסוימות, גם עניין לשון החוזה, גם "איתור כוונתם המשותפת", גם התניה שבסוף שאכן קיבלה התייחסות משמעותית), וכן לא ניהלה דיון מפורט לגבי הסוגיה המהותית המדוברת. מה גם שהמשפט העיקרי כרגע בקטע הוא: "...באופן שהיו שטענו שמביע הסכמה לעמדתם...", אבל כרגע לא ידוע לנו מי הם אלו שטענו, כך שזו אמירה ללא מקור. נראה לי שעדיף לחכות עד שהספרות המקצועית ובכלל אנשים מהתחום יתייחסו לעניין בפומבי. אם באמת מדובר בהלכה כל כך חדשנית - סביר להניח שתוך כמה חודשים נוכל כבר למצוא שלל מקורות שיפורסמו הנוגעים לעניין. אוריאל, Orielno - שיחה 23:18, 31 במאי 2016 (IDT)

כפילות הערה

הערה 27 הוזכרה כבר בהערה 16 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A02:ED0:5DC1:4900:19EC:8645:262B:D0C6 17:49, 22 ביוני 2017 (IDT)

תודה. אחדתי אותם. עדירל - שיחה 18:15, 22 ביוני 2017 (IDT)

פסק הדין שניתן על ידי אלכס שטיין

אתמול כתבתי בפרק "כוח ההתנאה על הלכת אפרופים":

בנובמבר 2019 פסק בית המשפט העליון מפי השופט אלכס שטיין, ואליו הצטרף השופט עופר גרוסקופף, כי בכל חוזה עסקי מפורט יכבד בית המשפט את לשון החוזה, כפי שהוסכמה בין הצדדים. לשון החוזה תקבע את כוונות הצדדים. תפיסת העולם והצדק של השופט, ותכליות חיצוניות אינן רלוונטיות יותר, ואינן משנות דבר. גם ניחושי השופט ביחס לכוונותיהם הנסתרות של הצדדים אינם מעלים ואינם מורידים. מה שכתוב בחוזה יכובד, ומה שלא – לא.(הערה: גיל ברינגר, העליון מטלטל את דיני החוזים בישראל: ביטל את "הלכת אפרופים", 1001308980, גלובס, 29 בנובמבר 2019)

עריכה זו הוסרה.
ראשית, גיל ברינגר הוא עו"ד ושמרן. עצם היותו שמרן איננה גורעת מזכותו לפרש את הפסיקה של שטיין כפי שנראה לו, בעיקר משום שהיה היועץ (המשפטי) של איילת שקד.
שנית, אין לי התנגדות שיוצב בערך מאמר סותר של שחר בן מאיר, גם כן מגלובס. בן מאיר הוא עו"ד גם כן, ומתנגד לבנימין נתניהו. יקרא הקורא וישפוט מי משניהם צודק.
לעצם העניין, קראתי גם את פסק הדין. בכל הערך הרחב על פסק דין אפרופים אין התייחסות לחוזה פתוח מול חוזה סגור.
בפתיח הערך כתוב:

השופט אהרן ברק קבע במסגרת פסק דינו, שהפך להלכה מחייבת, כי הוראת סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973‏, אינה מחייבת פרשנות החוזה בשני שלבים (תחילה בדיקת לשון החוזה ולאחר מכן, אם הדבר נדרש, בדיקת הנסיבות החיצוניות), אלא באופן חד שלבי שתכליתו בירור אומד דעת הצדדים, באמצעות בדיקת לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד: "בפרשנות חוזה יש לחקור אחר הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים בלא להיות מוגבלים לביטויים או לכינויים שהם השתמשו בהם. בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו - יד האחרונה על העליונה".

בפסק הדין נגד רכבת ישראל שניתן על ידי השופט שטיין, מוזכרת הלכת אפרופים לכל אורכו של פסק הדין, ונעשית הבחנה בין חוזה פתוח לבין חוזה סגור, הבחנה שכאמור איננה נמצאת בערך שלפנינו.
וכך פסק השופט שטיין:
"(11.) בכל הקשור לענייני פרשנות והשלמת החסר, מקרה זה נשלט על ידי הלכת אפרופים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995)), אשר קבעה כי חוזה יש לפרש, בראש ובראשונה, לפי תכליתו הסובייקטיבית, דהיינו: לפי כוונתם המשותפת של הצדדים לחוזה, כפי שזו עולה מנוסחו ומנסיבות כריתתו, אשר צריכים להישקל ביחד ולא לחוד.
12. הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה, אבל לא כל החוזים נולדו שווים [...] בקצה אחד של הספקטרום נמצא חוזה יחס פתוח אשר מנוסח בקווים כלליים בלבד – זאת, מאחר שבעלי החוזה, אשר הסכימו אהדדי לגבי מטרתו ונטלו על עצמם את התחייבות הבסיסית לקדמה, לא יכלו, לא רצו או לא השכילו לקבוע בו מתווה צעדים מדויק שבו כל אחד מהם אמור לצעוד כדי להגיע אל אותה מטרה משותפת [...] חוזי יחס פתוחים נועדו על כן להיות מנוהלים על ידי שופטים מעיקרם, מאחר שהליכה בדרך אחרת – כריתתו של חוזה סגור עם התניה מלאה, או כמעט מלאה – הינה יקרה מדי או בלתי מעשית, בשעה שהצדדים אינם נכונים לוותר על עצם ההתקשרות ביניהם.
13. בקצה השני של הספקטרום, נמצא חוזה סגור עם התניה מלאה: חוזה ממצה שכל תנאיו מוגדרים באופן ברור ונהיר, והוא איננו זקוק לפרשנות יצירתית [...] חוזה סגור מנוהל על ידי כללים פורמליים, שעיקרם דרישת הכתב".

וכך פסק השופט פוגלמן, חברו להרכב:
"אני מצטרף לתוצאת פסק דינו של חברי השופט א' שטיין.
כפי שציין חברי, הלכת אפרופים (שאושרה בהרכב מורחב של בית משפט זה בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות – אגודה שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006)), חלה על כל חוזה וחוזה. גם לגישתו, שלפיה "לא כל החוזים נולדו שווים" אני מסכים".

וגם השופט גרוסקופף פסק:
"חברי, השופט שטיין, מציין בפסקה 12 של פסק דינו כי "לא כל החוזים נולדו שווים", ולתובנה חשובה זו אני מסכים".
גרוסקופף אף הלך דרך ארוכה יותר, ופסק בסעיף 110 לפסק הדין כי דיני הפרשנות, שראוי להפעיל ביחס לחוזה עסקי, ביחס לחוזה הפרטי וביחס לחוזה הצרכני, אינם זהים. דהיינו, קיימים הבדלים משמעותיים בין דיני הפרשנות שאותם יש להפעיל ביחס לכל אחד מסוגי החוזים הללו.

כאמור, בערך על פסק דין אפרופים אין התייחסות לכל המרכיבים האלה. דוריאן • DGW – Talk‏ 13:21, 30 בנובמבר 2019 (IST)

אם תקרא את מה שכתבת כאן, תשתכנע גם אתה שהפסקה שכתבת, ואותה הסרתי, מטעה וחד-צדדית, ובעיקר אינה משקפת את פסק הדין. אין ספק שהסרתה הייתה צעד ראוי. אם אתה סבור שפסק הדין של השופט שטיין מכיל מידע שראוי להביאו בערך, בבקשה עשה זאת בצורה נאותה, ותוך הסתמכות על פסק הדין (ולא על ברינגר ובן-מאיר, שכבודם במקומו מונח). דוד שי - שיחה 13:38, 30 בנובמבר 2019 (IST)

יש לתת את הדעת כי גלובס פרסמו גם מאמר נגדי: הבסטיליה לא נפלה והלכת אפרופים לא בוטלה. יש להיזהר מלהסתמך על פרשנות שמתפרסמת שם, שלא מטעם מומחה בר סמכא. אגסי - שיחה 13:46, 30 בנובמבר 2019 (IST)

שבת שלום אגסי, ציינתי גם את המאמר הנגדי ("הבסטיליה לא נפלה"), ושני כותבי המאמרים הם עורכי דין. ציינתי גם זאת, ולטעמי זו מומחיות מספקת. ציינתי גם שהכותב הראשון היה יועץ של איילת שקד, והכותב השני הוא נגד בנימין נתניהו. גם זה מאפשר לראות את נקודת המבט של שני הכותבים. לדברי דוד שי, ויקיפדיה איננה שדה ניסויים . כתבתי טקסט והוא הוסר. די לי בכך. כאן ציטטתי חלקים מפסק הדין, וכל ההרכב קבע כי "לא כל החוזים נולדו שווים", פסיקה שאין לה זכר בערך הנוכחי. בפתיח הערך כתוב משהו אחר לגמרי, וגם את זה כתבתי קודם במסגרת: "השופט אהרן ברק קבע כי הוראת סעיף 25 לחוק החוזים אינה מחייבת פרשנות החוזה בשני שלבים (תחילה בדיקת לשון החוזה ולאחר מכן, אם הדבר נדרש, בדיקת הנסיבות החיצוניות), אלא באופן חד שלבי שתכליתו בירור אומד דעת הצדדים". מה שכתוב כאן, ניתן להעביר לערך עצמו. גם בדף שיחה הרישיון הוא CC-BY-SA 3.0. דוריאן • DGW – Talk‏ 14:48, 30 בנובמבר 2019 (IST)

אני מציע שלמען הסדר הטוב תציע כאן איזה טקסט (רצוי מקוצר) אתה רוצה להכניס לערך, ונקבל החלטה לפי רוב. אגסי - שיחה 09:16, 1 בדצמבר 2019 (IST)

הנה מאמר נוסף, מאת עידו באום: הלכת אפרופים חיה, אך השופטים שמינתה שקד תרמו לכאוס בדיני החוזים. דוד שי - שיחה 09:28, 1 בדצמבר 2019 (IST)

לא התעמקתי בסוגיה, אבל לכאורה יש מקום לציין בערך את פסק הדין של שטיין. האם אתה סבור אחרת ומדוע? אגסי - שיחה 09:46, 1 בדצמבר 2019 (IST)

אתמול ראיתי את המאמר של עידו באום, ובאנר של דה מרקר חסם לי אותו. גם באום הוא עו"ד, ד"ר למשפטים וסגן דיקן בית הספר למשפטים במכללה למנהל.

כפי שכתבתי אתמול בדף השיחה, כתב גם באום במאמרו:

"האמירה המרכזית של שטיין בהקשר הזה היא ש"לא כל החוזים נולדו שווים". לכך מסכימים גם השופטים פוגלמן וגרוסקופף.

לדעתו, ככל שהחוזה מפורט יותר ו"סגור" או "שלם", כך יש לתת עדיפות ללשון החוזה, בהנחה שהיא ברורה.

לפי גרוסקופף, יש לקבוע את מידת ההתערבות הפרשנית של בית המשפט בחוזה לפי השאלה מיהם הצדדים השונים לחוזה (עוסק מול עוסק [חוזה עסקי, דוריאן], אדם פרטי מול אדם פרטי [חוזה פרטי] או עוסק מול אדם פרטי [חוזה צרכני])".

תוספות של באום שלא כתבתי אתמול בדף השיחה:

"הזכייה במכרז הולידה חוזה והחוזה הוליד סכסוך משפטי, שהוליד פסק דין של השופטים פרופ' אלכס שטיין ופרופ' עופר גרוסקופף (שניהם מונו בעידן שרת המשפטים שקד), והשופט הוותיק יותר עוזי פוגלמן.

השופט שטיין היה מיטיב לעשות אם היה תורם למשפט הישראלי הגדרה של המונח "חוזה יחס". לשיטתו כל חוזה שאינו מפורט יכול להיות חוזה יחס. שטיין לא מגדיר בצורה ברורה מהם חוזי יחס, ובכך מקשה מאוד על מנסחי חוזים בעתיד לקבוע אם החוזה שלהם יזכה לפרשנות הצמודה ללשון החוזה או לפרשנות אחרת.

השופט גרוסקופף מציע תיאוריה אחרת לגמרי לזיהוי דרך הפרשנות של חוזים. לגישה זו עשויות להיות תוצאות שונות לחלוטין מאלה של השופט שטיין, שאצלו מידת ההתערבות הפרשנית נגזרת ממאפייני החוזה ולא ממאפייני הצדדים שכתבו את החוזה".

כאן אוסיף כי המערערת טענה שהחוזה הוא חוזה יחס.

נכון לעכשיו, יש רוב בדף השיחה להכללת פסק הדין בערך.

כאמור, אינני שדה ניסויים ואינני רואה מקום להציע נוסח כזה או אחר, אחרי שכתבתי נוסח והוא הוסר. כאן כתבתי את הפרשנות הרלוונטית לטעמי, וכל עורך יכול להציב בגוף הערך את הנוסח או חלק ממנו. יש שלושה מאפיינים מרכזיים בנוסח זה: פתיח הערך לטעמי אינו נכון, השופט שטיין לא הגדיר חד משמעית מהו חוזה יחס, והשופט גרוסקופף הרחיק למחוז אחר. דוריאן • DGW – Talk‏ 13:29, 1 בדצמבר 2019 (IST)

כפי שניתן לראות מהמאמרים שהוזכרו לעיל, מדובר בפסק דין שמומחים מתחבטים במשמעותו, ולפחות שניים מהם (בן מאיר ובאום) סבורים שמשמעותו אינה גדולה, שהרי גם השופט שטיין ציין "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה". פסק הדין עוסק בדקויות משפטיות, שלטעמי אין להיכנס אליהן בערך בוויקיפדיה. שני דברים ברורים: הנוסח שהציע Dorian Gray Wild שגוי, והסתמכותו על ברינגר כשיש ביקורת קשה עליו, היא שגיאה גדולה עוד יותר. אין רוב בדף השיחה להכללת נוסח פגום זה. דוד שי - שיחה 13:47, 1 בדצמבר 2019 (IST)

לא הבנתי מדוע עבר הדיון מפסק הדין לדיון עלי.

לא ראיתי התחבטויות אצל המומחים, ולא ראיתי שעו"ד באום כתב שמשמעותו של פסק הדין איננה גדולה. אם המשמעות לא הייתה גדולה, באום לא היה כותב בכותרת: "הלכת אפרופים חיה, אך השופטים שמינתה שקד תרמו לכאוס בדיני החוזים". בהמשך טען באום כי הציוץ של שקד על "ריסוק עולם החוזים" אינו נכון, אך את המילה "כאוס" השאיר בכותרת, וטען גם כי השופט שטיין לא הגדיר חד משמעית מהו חוזה יחס.

אינני רואה כאן ביקורת קשה על עו"ד ברינגר. מי שביקר אותו היה עו"ד בן שחר, הניצב מולו במפה הפוליטית.

כתבתי שיש רוב בדף השיחה להכללת פסק הדין שניתן, וכתבתי: "כאן כתבתי את הפרשנות הרלוונטית לטעמי, וכל עורך יכול להציב בגוף הערך את הנוסח או חלק ממנו". אחזור על דבריי: בדף שיחה זה כתבתי טקסט בהיקף של 12,187 בתים. ממנו ניתן להציב טקסט בגוף הערך, וניתן להוסיף או לגרוע בעת הצורך. דוריאן • DGW – Talk‏ 15:05, 1 בדצמבר 2019 (IST)

והנה גם דעתו התמציתית של פרופ' יורם דנציגר על פסק הדין, ושלל דעות ב"גלובס". דוד שי - שיחה 19:06, 1 בדצמבר 2019 (IST)

כפי שעולה מדברי ברק כהן במקום הכי חם בגיהינום, תגובת שקד נובעת מרצונה כי חוק הלאום יפורש כפי שהיא הגישה אותו, ולא כפי שבית המשפט העליון יפרש אותו. מכאן היצמדותה למילה הכתובה, שבמקרה כאן הוא חוזה. ברק כהן עצמו היה תלמיד של אהרן ברק. דוריאן • DGW – Talk‏ 01:33, 7 בדצמבר 2019 (IST)

בבקשה להחזיר את העריכה שלי

שלום,

הורדה לי עריכה שמהותה הוספת גישת גרוסקופף בפסק הדין האחרון (ביבי כבישים). הצגת גישת שטיין ופוגלמן ללא גישת גרוסקופף מנגישה לקורא תמונה חלקית מאד של המצב, ולא ניתן להפריז במשמעות של זה. הקורא את גישת שטיין לבדה מוסלל לתוך נרטיב אדברסרי במיוחד של ההתפתחות הפסיקתית, באופן שנעדר פרופורציות והבנה אמתית של המציאות. התוצאות יכולות להיות דוגמטיות וקיצוניות מיותרת. Amir Segev Sarusi - שיחה 15:34, 10 בדצמבר 2019 (IST)

העריכה שלך הועברה לערך פרשנות חוזה. לא כל פרשנות חוזה צריכה להכנס לערך על אפרופים ובוודאי שלא לפסקה המסכנה שעוסקת בתיקון 2 לחוק החוזים. גרוסקופף לא אמר בעניין זה דבר וחצי דבר וממילא דבריו לא הובאו בערך זה. עדירל - שיחה 16:43, 10 בדצמבר 2019 (IST)

פסק דין אפרופים

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
עדכון על הגדרתה : https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325711

― סוף העברה

קישור חיצוני חדש לערך על פסק דין אפרופים

שלום,

אודה לכם את תצרפו את הכתבה שלי על אפרופים לקישורים החיצוניים. הכותרת מעט פרובוקטיבית, אבל הכתבה מעמיקה ורחבת יריעה.

https://www.zman.co.il/167297/

תודה רבה, נתי יפת הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Ntiyft - שיחה 09:32, 24 בנובמבר 2020 (IST)